ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלית פז נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת הבכירה יפה שטיין
-דן יחיד -

התובעת
גלית פז

ע"י ב"כ: עו"ד נאוה אילון -
במינוי הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד אילנה חלפון

פסק דין

זהו פס"ד בתביעת התובעת לגמלת שמירת הריון.
הרקע לתביעה:
א. התובעת ילידת 1977, ילדה במז"ט ב-28/8/18.
ב. התובעת יצאה לשמירת היריון החל מיום 12/3/18 ועד הלידה.
ג. התובעת עבדה כעצמאית בחנות שבבעלותה למכירת תיקים ומזוודות. התובעת עבדה לבדה בחנות ושעות עבודתה היו מ – 10:00 עד 16:00.
ד. בהסכמת הצדדים הועבר עניינה של התובעת לממחה מטעם בית הדין, ובית הדין מינה את פרופ' גולדשטיין למומחה מטעמו (להלן: המומחה)
הפלוגתא:
האם היעדרותה של התובעת מהעבודה בתקופה שמיום 12.03.2018 ועד יום 28.08.2018 התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב , וזאת בהתאם לעניין סעיף 58 (1) לחוק בלבד .

דיון:
בחוות הדעת של המומחה קבע המומחה כי לא הייתה הצדקה לשמירת היריון כאשר לא הייתה כל סכנה לא לתובעת ולא לעוברה. וכך ציין המומחה בחוות דעתו (מיום 5/4/20) :
"...הומלץ על שמירת היריון ע"י ד"ר יצחק ברדה בגלל עמדה נמוכה של הרחם, לחץ על הצוואר, אנמיה, לחץ דם נמוך, שתי הפלות בשבוע ה-8 (היפרדות השיליה), שבוע 12 ונאמר גם שיש חשד להפלה מאוחר, וחשד לאי ספיקת צוואר הרחם.
התובעת עשתה בדיקות אולטרה סאונד. ללא קיצור צוואר הרחם. כמו כן אין הסטוריה מיילדותית של לידות מוקדמות...
התובעת התלוננה על כאבי ראש, סחרחורות, לחץ בראש, אירוע של כמעט התעלפות, ואולם ללא ממצאים אובייקטיביים שמסכנים את האשה או את עוברה (בדיקה גופנית תקינה, בדיקה נוירולוגית תקינה, בדיקת דם להמוגלובין תקינה, בדיקות אולטרה סאונד תקינות.
התובעת קיבלה טיפול תומך של כדורי ברזל. לעיתים נותנים מנה נוספת ואולם ללא אנמיה משמעותית אשר סיכן את התובעת ו/או את עוברה...".
ביום 5/5/20 נשלחו למומחה שאלות ההבהרה הבאות:
"בעמוד האחרון לחוות דעתך ציינת:
"היעדרותה של התובעת מהעבודה בתקופה שמיום 12.3.2018 ועד יום 28.8.2018, לא התחייבה בשל מצבה הרפואי הנובע מההיריון ו לא סיכן את האישה או את עוברה ". (ההדגשות במקור).
עם זאת בפסקה האחרונה כתבת – "היעדרותה של התובעת מהעבודה בתקופה שמיום 12.3.2018 ועד יום 28.8.2018, התחייבה בשל מצבה הרפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה ואת עוברה." (ההדגשות אינן במקור – י.ש.).
אם כן, מהי חוות דעתך הנכונה, האם מצבה הרפואי של התובעת הנובע מההיריון סיכן את האישה ואת עוברה או האם לאו? אנא הסבר".
בתשובה חזר המומחה על האמור בחוות דעתו.
ב-6/12/21 נשאל המומחה שאלות הבהרה כדלקמן:

  1. האם יש צורך במדידת צוואר הרחם כאשר זה נמדד 6 פעמים ברציפות בהריונות קודמים? האם אורך צוואר הרחם יכול להשתנות בשל צורת הרחם המשפכי מהיריון להיריון?
  2. האם נכון לומר כי לאחר הלידה נשוא תביעה זו אובחן כי התובעת סובלת מצניחת רחם? האם ניתן לקשור מצב זה לשמירת ההיריון ו/או למצבה הרפואי במהלך ההיריון?
  3. האם בששת ההריונות הקודמים של התובעת היא אובחנה כסובלת מרחם בצורה משפכי, אי ספיקת צווארים, P/PX7, סינוסיטיס ואנמיה? האם אושרה לתובעת שמירת הריון בגינם?

וכך השיב המומחה:
לגבי השאלה הראשונה השיב המומחה כי "בכל היריון יש צורך במדידת צוואר הרחם, להעריך את אורכו, תקינותו ואת הדינמיקה של התקצרות צוואר הרחם במהלך ההיריון... במהלך ההיריון עברה התובעת בדיקות אולרה סאונד ואולם לא בדקו את צוואר הרחם ואורך צוואר הרחם..."
לגבי שאלה שניה השיב המומחה כי:
"אין לקשור מצב של צניחת רחם לשמירת היריון אצל הנתבעת .
...
התובעת לא התלוננה על צניחת רחם בהיריון הנוכחי בדרגה קשה או בינונית לא התלוננה על צניחת רחם בהיריון הנוכחי בדרגה קשה או בינונית. לא התלוננה על בעיות בדרכי השתן, לא על אצירת שתן ולא דלקות חוזרות בדרכי השתן...
בדיקות חוזרות שעשתה התובעת במרכז הרפואי שערי צדק נכתב שכל ההיריונות והלידות הקודמים היו תקינות ללא התייחסות לתלונות מכוונות של צניחת רחם. הבדיקה של ד"ר ינאי נעשתה שנתיים לאחר לידה מה-28/8/20".
לגבי השאלה השלישית השיב המומחה כי:
"בהריונות הקודמים היו בקשות לעניין גמלת לשמירת היריון עקב התכווצויות רחם מוקדמות אנמיה, סינוסיטיס ועד.
ואולם, לא מצאתי במסמכים אישורים שבהריונות הקודמים אושרו הגמלות לשמירת היריון של המוסד לביטוח לאומי".
ה. ביום 17/3/21 (ולאור העובדה שלא עמדו בפניו האישורים על הריונות קודמים ) שב המומחה ונשאל:
"מפורטים להלן הריונותיה הקודמים של התובעת והאישורים של גמלות לשמירת הריון לגביהן. לתובעת 7 הריונות שנסתיימו בשעה טובה בלידה, לפי תאריכי הלידה הבאים (וכאן פורטו המועדים בהם אושרה לתובעת גמלת שמירת היריון בהריונות קודמים) , האם יש בנתונים אלה כדי לשנות את תשובותיך לשאלות ההבהרה? ככל שכן, באיזה אופן ומדוע?
להחלטה זו מצורפים אישורי המוסד לביטוח לאומי התומכים באמור לעיל".
וכך השיב המומחה:
"... האישורים שהתובעת הציגה לגבי גמלת שמירת היריון מהשנים 2005,2007, 2010, 2013 אינם כדי לשנות את דעתי לדחיית תביעתה לאישור גמלתה לשמירת היריון לשנת 2018.
לא מצאתי במסמכים הרפואיים שהובאו בפני כדי לשנות את תשובתי מתאריך 11/5/20 וכן מתאריך 21/12/20 לגבי החלטה שהיעדרותה של התובעת מהתקופה שמיום 12/3/18 ועד יום 28/8/18 לא התחייבה בשל מצב הרפואי הנובע מהיריון ולא סיכן את האישה או את עוברה" (ההדגשות במקור – י.ש).
לטענת ב"כ התובעת, תשובותיו של המומחה אינן מספקות . המומחה לא השיב כנדרש על שאלות ההבהרה שנשאל ולמעשה אף לא התייחס לאישורים הנוגעים לאישור גמלת היריון בהריונות הקודמים – זאת לאחר שבתשובותיו של המומחה מיום 21/12/20 ציין כי לא ראה אישורים שבהריונות הקודמים אושרו לה הגמלות לשמירת היריון. לדבריה, את העובדה שהתובעת ילדה בזמן, בהריונות מסויימים וגם בהיריון הנוכחי, יש לזקוף לזכות שמירת ההיריון הקפדנית בה שהתה, ולראייה – היא חוותה גם הפלות - אשר המומחה התעלם מהן לחלוטין. לטענת ב"כ התובעת, המומחה התקבע על חוות דעתו הראשונית ותשובותיו אינן עולות בקנה אחד עם היגיון סביר. עוד נטען כי חוות דעתו של המומחה מחמירה ביותר , וכי גם מתיקים אחרים עולה, לטענתה, כי הוא מחמיר ביחס למומחים אחרים.
ב"כ התובעת ציינה מספרי תיקים אחרים בהם לדעתה החמיר המומחה, הוגשו בקשות לפסילתו, ובחלקם נעתר בית הדין לבקשה. אלא, שמעיון בתיקים שצויינו על ידה לא מצאתי ביסוס לטענה זו בעניין פסילתו. רק בתיק אחד מתוך התיקים שצויינו נקבע (במקרה בו סבלה מסימפלויזיס) כי ימונה מומחה נוסף בתחום האורטופדי, ומכל מקום – לא היה בת יקים דלעיל החלטה על פסילתו.
לאחר שעיינתי במכלול החומר שבתיק, אינני יכולה לקבל את הטענה כי המומחה התעלם מההפלות שעברה (עובדה שצויינה במפורש בחוות דעתו), או כי חוות דעתו אינה מנומקת או אינה מבוססת על החומר הרפואי שעמד בפניו. אמנם תחילה ציין כי לא עמדו בפניו האישורים על אישור גמלת הריון בהריונות קודמים, אולם לאחר שהומצא לו מלוא החומר השיב כי אין באישורים אלו בכדי לשנות את דעתו לעניין ההיריון הנוכחי, וכי לדעתו בהיריון זה לא היה סיכון לאשה או לעובר.
כפי שצויין בהחלטה מיום 6/6/21 , בבקשת התובעת למינוי מומחה נוסף או אחר, מסקנת בית הדין הייתה כי "אין במקרה זה כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף או אחר. חוות דעתו של המומחה הרפואי נהירה ומנומקת היטב, המומחה השיב כנדרש לשאלות שנשאל והסביר מדוע לטענתו אין במקרה זה כדי להצדיק שמירת הריון לתובעת. המומחה עיין במסמכים שהומצאו לו אך הסביר מדוע אין בכך כדי לשנות את דעתו..."
עוד יצויין כי לא שוכנעתי כי המומחה מקובע על דעתו או כי יש סיבה שלא לקבל את חוות דעתו. מקריאת חוות דעתו יחד עם כל תשובותיו של המומחה נראה כי תשובתו מנומקת – הגם שלדעת התובעת הייתה הצדקה – ולו גם הגיונית – לשמירת היריון. כידוע, בית הדין נותן משקל מיוחד לחוות דעת המומחה מטעמו, יסמוך דעתו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע נו 0-244 המוסד לביטוח לאומי – יצחק פרבר מיום 26/2/1997, עב"ל 103/04 דינה ביקל – המוסד לביטוח לאומי מיום 6/6/05 ופסיקה עניפה המסתמכת על הלכה זו). אכן, בית הדין אינו כבול לחוות דעת המומחה, יחד עם זאת, משמדובר בעניין המצוי בתחום מומחיותו של המומחה, צריכה להיות סיבה כבדת משקל לסטות מחוות דעתו (ור' לעניין זה גם עב"ל 16233-10-15 המוסד – לירז עגאיב מנדל מיום 7/2/18). בענייננו, משלדעת המומחה לא היה סיכון לאשה או לעוברה, וחוות דעת זו נומקה גם בתשובות ההבהרה שנתן – לא מצאתי מקום לסטות ממנה , ולפיכך די התביעה להידחות.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל – אין מנוס מדחיית התביעה.
אין צו להוצאות.

ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"א, (24 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: גלית פז
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: