ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איתן בן משה נגד המוסד לביטוח לאומי :

23 אוגוסט 2021
בפני: כבוד השופטת דניה דרורי
התובע:
איתן בן משה
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר ארז אבישר, מומחה בתחום הכירורגיה האורטופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
א. תיקו הרפואי של התובע משירותי בריאות כללית;
ב. סרטונים שצורפו לתצהיר התובע (דיסק);
ג. מסמכים רפואיים שצורפו לכתב התביעה;
ד. מסמכים רפואיים שצורפו לסיכומי התובע.

3. העובדות:
(1) התובע יליד 1964;
(2) ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין;
(3) התובע עובד חברת החשמל החל מיום 9.8.1987 במסגרת מחלקת ביצוע רשת מתח עליון על במחוז צפון ובמחלקת ביצוע רשת מתח נמוך-גבוה.
(4) התובע הועסק בתפקידים הבאים:
א. פועל רשת - בין השנים 1987 – 1992;
ב. ראש צוות - בין השנים 1992 – 2002;
ג. סגן מנהל עבודה - משנת 2002 ועד חודש 8/18;
ד. מנהל עבודה - החל מחודש 9/18 ועד היום.
(5) בין השנים 1987 – 1990 עבד התובע 6 ימים בשבוע, והחל משנת 1991 הוא עובד 5 ימים בשבוע. התובע עובד 8 – 10.5 שעות מדי יום.
(6) במסגרת עבודתו כפועל וכראש צוות (בין השנים 1987 – 2002) עשה התובע שימוש בכלים רוטטים, ובהם סוגר ברגים חשמלי (מברגה חשמלית) לצורך פתיחה וסגירה של אומים, מקדחה או קונגו לצורך הרחבת חורים בברזל), וכן בכלים ידיים כמו פטיש ודורן, ריצ'ר לצורך מתיחת כבלים, מסור, פלייר ומספרי כבלים.
(7) גם בתקופת עבודתו כסגן מנהל עבודה וכמנהל עבודה (2002 עד היום) עשה התובע שימוש בכלים רוטטים ובהם סוגר ברגים חשמלי, מקדחה, קונגו, ודיסק.
(8) את הכלים הרוטטים אוחז התובע בשתי ידיו, בדומה לדרך שבה אוחזים ברובה.
משקל הכלים החשמליים הרוטטים הוא כ 2- 3 ק"ג.
(9) אשר להיקף השימוש בכלים החשמליים הרוטטים:
בתקופה שבין השנים 1987 – 2002 (כפועל רשת וכראש צוות) היקף השימוש הוא במשך כ- 6 שעות ביום במצטבר, לסירוגין ולא ברצף;
בתקופה שבין השנים 2002 – 8/18 (כסגן מנהל עבודה) – כשלוש שעות במצטבר, לסירוגין ולא ברצף;
החל מחודש 9/18 (כמנהל עבודה) - כשעה עד שעתיים ליום במצטבר, לסירוגין ולא ברצף.
(10) החל משנת 2013 עושה התובע שימוש בכפפה מסיליקון לצורך הקטנת הוויברציות בעת השימוש במברגות החשמליות.
(11) פגימה מסוג תסמונת תעלה קרפלית דו"צ הוכרה כתאונת עבודה.

4. השאלות:
עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן:
ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.
שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.
על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן:
א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע במפרקי האגודלים?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה. האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע", ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד - 1954 ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו של התובע?

5. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7. לעיון ביום 1.11.21

ניתנה היום, ט"ו אלול תשפ"א, (23 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: איתן בן משה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: