ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דליה בצלאל נגד מועצה מקומית גני תקווה :


בפני כבוד ה שופט עידו דרויאן-גמליאל

מבקשת

דליה בצלאל

נגד

משיבה
מועצה מקומית גני תקווה

החלטה

לפני "הודעה דחופה לבית המשפט" שהגישה המבקשת, היא המערערת, ביום 22.08.21, ועניינה טרוניות בעניין החלטתי מיום 19.08.21, שזו לשונה:
ערעורה של המערערת נסב על החלטת ביהמ"ש קמא, מפי כבוד הש' שטרנליכט, מיום 09.06.21, ובה עתיד הדיון להתמקד;
אם עיקר טענתה של המערערת נוגע לפעולות לא-חוקיות ורצונה בהשבת רכוש שנגנב או נלקח ממנה, ספק רב אם הליך זה של ערעור הוא הנכון;
תשקול-נא המערערת את צעדיה;

ואין זו טרוניה ראשונה, שכן קצפה של המבקשת יצא גם על החלטה זו, מיום 27.07.21:
במסגרת הליך זה לא ניתן להיעתר לבקשות המערערת למתן צווים נגד המשיבה וגורמים אחרים. בפרט, לא קיימת סמכות למינוי שופט חוקר, שיכול להתבצע רק לפי חוק חקירת סיבות מוות, תשי"ח-1958.

ועל זו, מיום 22.07.21:
לנוכח הודעת המשיבה מאתמול 21.07.21, שהועברה לצדדים, בה טוענת המשיבה שאין בחזקתה ביגוד והנעלה של המערערת – אין במסגרת הליך זה סעד נוסף שניתן לתתו.

לבקשת המבקשת, מונתה לייצגה הסניגוריה הציבורית כבר ביום 14.06.21, עם הגשתה של הודעת הערעור. ביום 08.07.21 ביקשה הסניגוריה הציבורית לפטור אותה מייצוג המבקשת, אך בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי הבקשה תידון בתזכורת במעמד הצדדים.

אף שלכאורה אין עוד טעם בערעור (כפי שאסביר להלן), זומנו הצדדים לדיון כדי לתת להם את יומם בבית משפט זה, ככל שירצו בכך, וגם מתוך שאיפה ותקווה למציאת פתרון מוסכם ולמניעה או להקטנה של חיכוכים עתידיים.

אף שהעניין דנן אינו מנוי בין סוגי העניינים שיש לדון בהם בפגרה, ולפנים משורת הדין, נקבע מועד הדיון במהלך פגרת הקיץ, ביום 19.08.21. דא עקא, שבהודעותיה מיום 16.08.21 ומיום 18.08.21, הודיעה המבקשת כי לא תוכל להתייצב לדיון, מחמת לקויות בריאותי ות, פיזי ות ונפשי ות – קשיי נשימה , הליכה ודיבור, פחדים וחרדות – שלדבריה נגרמו לה עקב פעולת המשיבה ביום 16.06.21 (יום בו נכנסו עובדי המשיבה לדירת המבקשת, לפי צו בית המשפט) . להודעה לא צורפה אסמכתא רפואית כלשהי, אך נעתרתי לבקשת הדחייה ונקבע מועד לדיון (27.10.21). הפעם הופטרה הסניגוריה הציבורית מייצוג המבקשת, לנוכח בקשתה של הראשונה ועמדתה של השנייה, הנלמדת מהתנהגותה.

אשוב ואסביר:
הודעת הערעור היא שקובעת את גבולות הדיון, ובמקרה דנן – מדובר בעניין יחיד של תוקף החלטתו של כבוד השופט שטרנליכט מיום 09.06.21, בה התיר לעובדי המשיבה את הכניסה לדירתה של המבקשת, בסיוע משטרה לפי הצורך;
לכאורה, הערעור הפך לתיאורטי בלבד, שכן הכניסה לדירה בוצעה והושלמה ביום 16.06.21, ובכך פג תוקפה של ההחלטה הנ"ל. יובהר, שמדובר על צו חד-פעמי, שכן נפסק בעבר שכל כניסה לא-מוסכמת של עובדי המשיבה לדירת המבקשת, טעונה פנייה לבית המשפט בבקשה לקבלת צו [החלטה מיום 21.07.20 בתיק עפמ"ק 8621-01-20];
המבקשת חוזרת ותובעת את השבת הרכוש שנגנב או שנלקח בעת הכניסה לדירה, בעוד המשיבה מכחישה את מציאותם של הפריטים בחזקתה ( בתיק הודע ת המשיבה מיום 07.07.21, אליה צורף דו"ח בדבר ביצוע הפעולה ביום 16.60.21, והודעה נוספת מיום 21.07.21 );
לכאורה, הליך זה של ערעור פלילי אינו מותאם למימוש תביעתה של המבקשת להשבת רכוש שנגנב או לפיצוי . בין היתר, לא ניתן לנהל בו חקירה, וככלל לא נגבות עדויות בו ולא מוגשים מוצגים;
לכן הצעתי ואציע שוב למבקשת, לשקול צעדיה ואולי לבחון אפשרות לנקיטת הליכים אחרים;
אם תעמוד המבקשת על רצונה בהמשך ההליך דנן, תתייצב לדיון הקבוע, ואם תעמוד על בקשתה לפסול אותי, יידון עניין זה בפתח הדיון.

מזכירות: נא להפצה, המבקשת (המערערת) אינה מיוצגת.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשפ"א, 23 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דליה בצלאל
נתבע: מועצה מקומית גני תקווה
שופט :
עורכי דין: