ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלעד מילר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט נוהאד חסן

המערער
גלעד מילר, עו"ד
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 04.03.21 (הוועדה), אשר התכנסה מכוח פסק דין וקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 25% מתאריך 09.12.17 ועד תאריך 31.03.18 ונכות צמיתה בשיעור 0% מתום הנכות הזמנית.
(ההחלטה)

רקע
המערער יליד 1963, עורך דין במקצועו. ביום 07.12.17 נפגע המערער בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה "חבלה בכתף ימין" .
ביום 04.11.19 נבדק המערער על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון וזו קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 30% ו- 0% לצמיתות.
על החלטת הדרג הראשון השיג המערער בנושא הנכות הזמנית, וביום 27.02.20 התכנסה ועדה רפואית לעררים על מנת לדון בערר המערער וזו קבעה נכות זמנית בשיעור 25% לתקופה מ- 09.12.17 ועד 31.03.18 ו- 0% נכות לצמיתות.
על החלטת הוועדה הרפואית לעררים הוגש ערעור לבית דין זה (ב"ל 40857-03-20) וביום 05.05.20 ניתן פסק דין בהסכמה המורה כדלקמן:

"... הדיון יחזור לועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 27/2/2020, אשר תדון ותשקול במשך הזמן שהיה צריך להנתן לתובע בגין הנכות הזמנית. בכלל זה תסביר הועדה מדוע ולמה היא בחרה בנקודת הזמן של יום 31/3/2018 כנקודת הזמן שבה הסתיימה הנכות הזמנית. זאת, בשימת לב גם לתיעוד הרפואי של המערער עד מועד הועדה שבנדון"

ביום 04.03.21 התכנסה הוועדה לעררים, באותו הרכב, מכוח פסק הדין, ולאחר ששמעה את טענות ב"כ המערער סיכמה את החלטתה וקבעה כדלקמן:

על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים
לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו מספר שגיאות משפטיות, כדלקמן:
הוועדה התעלמה מהוראות פסק הדין המחזיר.
הוועדה ציינה כי קבעה בזמנו את מועד סיום הנכות בצורה של "הערכה קלינית סבירה" אך מתעלמת מהנחיות פסק הדין לשוב ולשקול את משך זמן הנכות הזמנית שהיה צריך להינתן וזאת תוך תשומת לב לתיעוד הרפואי של המערער.
טעתה הוועדה עת לא נימקה את החלטתה באשר לנכות הזמנית שניתנה. החלטת הוועדה אינה עומדת בקנה אחד עם הנתונים שעמדו בפניה.
המערער הציג בפני הוועדה תיעוד רפואי כי לאורך תקופה ארוכה המשיך המערער להתלונן על כאבים והגבלות אשר אינם משתפרים. בסיכום ביקור מאת ד"ר ארנן גרינטל מיום 01.01.20 מצבו של המערער לא השתפר עד לחודש ינואר 2020 ועל כן לא ברור מדוע סברה הוועדה כי יש לקבוע את הנכות הזמנית עד ליום 31.03.18.
ד"ר אורן אריאל אבחן את הליקוי "כתף קפואה" ובמסמך תועדו טווחי תנועה אשר כמעט זהים לאלו שתועדו בוועדה מדרג ראשון, כך שלכל הפחות נכותו הזמנית של המערער זהה עד ליום הבדיקה אצל ד"ר אורן מיום 19.02.20.
המערער מבקש להשיב את עניינו לדיון בפני ועדה לעררים בהרכב אחר.

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות, מן הנימוקים שלהלן:
הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין עת דנה בשנית בתחולת הנכות הזמנית והסבירה את מועד פקיעתה.
הוועדה הבהירה כי תסמונת הכתף הקפואה בה לוקה המערער אינה קשורה לאירוע התאונתי המוכר ומסיבה זו נקבעה נכות זמנית בלבד. את עמדתה תמכה הוועדה בממצאי בדיקות ההדמיה אשר סווגו כבלתי חבלתיים.
לעניין מועד פקיעת הנכות הזמנית הבהירה הוועדה כי מדובר בהערכה קלינית סבירה. ניכר איפוא כי הוועדה נקטה עם המערער גישה מקלה עת הותירה החלטתה על כנה.

דיון והכרעה

במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213 (1999).
הלכה פסוקה היא, כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).
בהקשר זה נפסק, כי:
"ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק" (ראו: דב"ע (ארצי) מג/1356-01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).

פסק הדין המחזיר הורה לוועדה לדון ולשקול במשך הזמן שהיה צריך להינתן למערער בגין הנכות הזמנית. בכלל זה תסביר הוועדה מדוע ולמה היא בחרה בנקודת הזמן של יום 31/3/2018 כנקודת הזמן שבה הסתיימה הנכות הזמנית. זאת, בשימת לב גם לתיעוד הרפואי של המערער עד מועד הוועדה שבנדון.

בדיון לאחר פסק הדין הגיש ב"כ המערער מסמכים רפואיים אשר מצביעים על כך כי לאורך תקופה ארוכ ה המשיך המערער להתלונן על כאבים והגבלות אשר אינם משתפרים. כך באישור רפואי מיום 10.12.17 נמצאה רגישות ניכרת של SS, הגבלה בתנועות בעיקר באבדוקציה והרמה אך גם בתנועה הסיבובית וירידה ניכרת בכוח מסובבים. במכתב מיום 13.05.18 צוין כי מצבו של המערער לא השתפר וכי המצב סטטי. במכתב אחר מיום 22.07.18 צוין "כעת הגבלה בהרמה ואבדוקציה וכי "מדובר בשילוב של הפרעת מסובבים כולל ביספס, וכן סימנים קליניים המרמזים על חוסר יציבות בכתף ימין...". כך גם במכתבים נוספים מתאריך 24.07.19 ,20.11.19 ו- 01.01.20 וגם 19.02.20 אשר מצביעים על המשך אותו מצב, כאבים, קושי בתפקוד ו"ממצאים ללא שינוי".

כאמור, פסק הדין הורה לוועדה להסביר מדוע ולמה היא בחרה בנקודת הזמן של יום 31.03.18 "בשים לב גם לתיעוד הרפואי של המערער עד מועד הוועדה שבנדון". ואולם, ממקרא הפרוטוקול עולה, כי הוועדה לא התייחסה לתיעוד הרפואי אשר מצביע כאמור כי לאורך תקופה ממושכת המשיך המערער לסבול מכאבים ממושכים והגבלה בתפקוד הכתף, ללא שינוי במצבו, ולמעט האמירה כי הוועדה "עיינה" בכל המסמכים שהוגשו כולל מסמכים רפואיים, אין ממש התייחסות עניינית לתוכן המסמכים בהקשר של הנכות הזמנית, באופן העונה על הוראות פסק הדין המחזיר.

הוועדה מציינת כי מועד תום הזמניות נקבע בצורה "הערכת קלינת סבירה" ואולם אין בכך כדי לענות על דרשת פסק הדין המחזיר כי הוועדה תנמק את קביעתה ביחס לתיעוד הרפואי שהציג המערער ואשר מצביע על כאבים ממושכים והגבלה בתפקוד של הכתף. היה על הוועדה לנמק כיצד ולמה קבעה את מועד תום הזמניות ליום 31.03.18 מקום בו הוצגו לפניה מסמכים רפואיים אשר מצביעים על כאבים ממושכים והגבלה בתפקוד הכתף, מתועדים עד לחודש 02/20. משלא עשתה זאת, בנסיבות אין מנוס מן המסקנה כי הוועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין המחזיר, ודין הערעור להתקבל.

אשר להרכב הוועדה, הואל ועניינו של המערער הוחזר לוועדה באותו הרכב מכוח פסק דין והוועדה לא יישמה את הוראות פסק הדין המחזיר, יהיה זה נכון להשיב את עניינו לדיון בפני ועדה בהרכב חדש.

סוף דבר- על יסוד האמור, הערעור מתקבל.
עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכב חדש , על מנת שתדון בערר המערער מראשיתו.
המערער ובא כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויתאפשר להם להעלות את טענותיהם.
החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת.
לא יונחו בפני הוועדה בהרכבה החדש פרוטוקולים קודמים של ועדות לעררים, פסק הדין מיום 05.05.20 ופסק דין זה.

המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"א, (23 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: גלעד מילר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: