ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סרז' אלכסנדר גרנדה נגד עיריית נס ציונה :

לפני כבוד ה רשם הבכיר יניב ירמיהו

התובע

סרז' אלכסנדר גרנדה

נגד

הנתבעת
עיריית נס ציונה

פסק דין

מונחת לפניי תובענה כספית בגדרה מבקש התובע מבית המשפט לחייב את הנתבעת בסך הכספי של 15,300 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכבו בעקבות הצפת מי גשמים ואי קליטתם במערכות הניקוז המצויות בתחום שיפוטה המוניציפלי של הנתבעת.

העובדות וטענות הצדדים
1. ביום 21.11.2020 התרחש אירוע הצפה בחניון תת קרקעי בבניין בו מתגורר התובע ומצוי ב עיר נס ציונה, בעקבות גשמים רבים שירדו באותה העת וזרמו לחניון שמתחת לפני הקרקע. אין מחלוקת כי במועד האירוע ירדה כמות חריגה של משקעים , וכי ההצפה התרחשה בשל יציאת מים ממערכת הניקוז. כעולה מהראיות, מי הגשמים העוברים בניקוז הסמוך לביתו של התובע מגיעים מהערים נס ציונה, ראשון לציון (לטענת הנתבעת כשליש ממי הגשמים היורדים בעיר) ובאר יעקב (לטענת הנתבעת כמחצית ממי הגשמים היורדים בעיר), ומשם לנחל שורק. בעקבות שבר ענן חריג שנוצר מעל הערים ראשון לציון ובאר יעקב (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 20-19), הניקוז לא הצליח להכיל את כמות המים וכך, תחת קליטת מים בקולטני המים, קולטני המים ביצעו פעולה הפוכה והמים יצאו מהקולטנים (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 30-26). אירוע זה קורה, לפי הנתבעת, אחת למספר עשרות שנים. קולטני המים הוציאו את המים ומטבע הדברים , הללו התנקזו למקום נמוך, במקרה שלנו לחניון תת קרקעי בו החנה התובע את רכבו.

2. התובע מאשר כי באותו היום כמות המשקעים הייתה גבוהה (כ- 87 מ"מ), אולם מבדיקה שערך בארכיון השירות המטאורולוגי נמצא כי ביום 6.12.2018 כמות המשקעים הייתה גדולה יותר (95.6 מ"מ) והחניון לא הוצף. עוד נטען כי ראש עיריית הנתבעת סבר אף הוא כי יש בעיות במערכת הניקוז. אשר ל נזקים, בהתבסס על חוות דעת שמאי העמיד התובע את נזקיו על סך של 12,277 ₪ (שווי הרכב שהוכרז כאוב דן כללי) בצירוף 500 ₪ שכר טרחת שמאי ו בצירוף הוצאות כלליות.

3. הנתבעת שוללת את טענות התובע וגורסת כי דין התביעה להידחות. לטענתה מדובר באירוע חריג וקיצוני, אשר מקורו בכוח עליון, כך שלא יכלה למנוע את הנזקים ככל שאלו נגרמו. הנתבעת אינה יכולה או צריכה לצפות התרחשות אירוע מעין זה ועל כן היא לא הפרה כל חובת זהירות מושגית או קונקרטית. נוסף על האמור, עצם התרחשות הצפה במיקום גיאוגרפי מסוים, אין פירושה בהכרח התרשלות של הגורם האחראי על מיקום זה, שכן הצפת מים היא דבר המושפע ממארג של גורמים ונסיבות. הנתבעת מדגישה כי פעלה כדבעי ובהתאם לסטנדרטים הנדרשים, כאשר מערכות הביוב והניקוז ברחבי העיר היו תקינות ותוחזקו כראוי. משכך, אין להטיל אחריות על רשות מקומית בגין כל הצפה המרחשת בתחום שיפוטה.

מוסיפה הנתבעת כי יש לייחס לתובע אשם תורם המגיע כדי 100%, שהרי מדובר באירוע מתמשך שנוטה להחמיר ככל שהשעות נוקפות. לפיכך, היה על התובע לפנות את רכבו מהאזור ובכך היה מונע את הנזקים. אשר לבירור התביעה, מציינת הנתבעת כי לא ראוי לברר את התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות ויש להעבירו לבית משפט השלום.

4. כאן המקום לציין, כי המתנתי עם מתן פסק הדין נוכח בקשת הנתבעת למסור עמדתה להצעת הפשרה כפי שהוצעה בדיון. העמדה לא הוגשה, ואף יצירת הקשר על ידי המזכירות עם הנתבעת לשם תזכור לא הביאה לכך שהנתבעת מסרה עמדתה להצעה. משחלף המועד למסירת העמדה, אין מנוס אלא הכרעה במחלוקת שנפלה בין הצדדים.

דיון
5. טענתה המקדמית של הנתבעת היא טענה דיונית ונוגעת לאופן בירור ההליך. לטעמי, כמות שהוצגה, אין מדובר במחלוקת עובדתית מורכבת, והעדויות שנשמעו לא היו מורכבות או פגעו ביכולת הנתבעת להתגונן. ייתכן ושונה היה הדין אילו הייתה הנתבעת מגישה את כלל שנדרש, אולם מדובר בשאלה תיאורטית. בהתאם, אין הצדקה להעביר את התיק לבית משפט השלום ובכך לחייב את התובע לנהל הליך משפטי מורכב יותר . תכליתו של בית משפט זה היא לפתוח את דלתותיו לכל א דם המבקש לברר את תביעתו באופן פשוט, וסבורני כי תיק זה אינו מורכב באופן המצדיק העברתו לבית משפט השלום. בקשר לכך יש להוסיף, כי חלק לא מבוטל מטענות הנתבעת מופנות כלפי צד שלישי, והיא רשאית לנקוט בהליך המתאים כנגד אותם צדדים שלישיים מבלי לפגוע בזכות התובע לברר תביעתו ביעילות ובמהירות יחסית בבית משפט זה.

6. לגוף המחלוקת, סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש] מגדיר את החובות המרכזיות המוטלות על הנתבעת ביחס לאחזקתו, ניקויו, וניקוזו של המרחב הציבורי:
"235. בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה:
...
(2) תדאג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;"

מכוח חובה זו הפסיקה הכירה בחובת זהירות מושגית וקונקרטית של העירייה כלפי בעלי רכבים אשר ניזוקו כתוצאה מנזקי הצפה, ר' לכך ע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ ( 25.05.2006):
"...משהוטלה על העירייה, בין יתר חובותיה, החובה החוקית לדאוג לניקוז רחובות העיר, עליה לצפות כי תושביה עלולים להינזק באם לא תקיים את חובתה זו ולא תדאג להקמת תשתית ניקוז התואמת את הצרכים במקום."

7. חובתה של הנתבעת למניעת הצפות של המרחב הציבורי אינה אחריות מוחלטת, אלא שעליה לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע הצפה. הנתבעת ערכה חוות דעת להוכחת טענתה כי מדובר במערכת גשם חריגה, כזו המתרחשת אחת לחמישים שנה. חוות הדעת אינה רלוונטית להכרעה, משאני נכון לקבוע כי מדובר במערכת גשם חריגה כפי הנטען (לצורך תיק זה). השאלה הנדרשת הכרעה היא האם הנתבעת נקטה באמצעים סבירים בכדי למנוע את אירוע ההצפה והאם התשתית תואמת את צרכי המקום. תשובתי לכך, בנסיבות שהוצגו לפניי, היא שלילית.

8. מנהל מחלקת התשתיות אצל הנתבעת העיד כי "היה גשם לא רגיל בכלל, ואולי 50 שנה לא היה כזה גשם בראשל"צ, שליש מראשל"צ מגיע דרך נס ציונה וחצי מבאר יעקב מגיע לנס ציונה. זה מתרכז והולך מתחת או צמוד לבית של התובע ועובר לנחל שורק. בעומס הזה קולטנים מה שיש ברחוב של התובע ובכל הרחובות הצמודים עבדו הפכו לקליטה מים יצאו מהקולטנים כי היה עומד, כבר לא היה אפשרות לאגד את כמות המים זה התפשט לצדדים, ולכן מפלס המים עלה. אף מערכת ניקוז לא בנויה למקרים קיצוניים כאלה. " (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 29-24).

עוד באותו הדיון טען מנהל התפעול הטכני באחד מאגפי הנתבעת: "השנה ביצענו צילום של המובלים הראשיים של המים שאמורים לכסות את הסריקה מה שלא קרה במקרה של התובע, למרות ההכנות שעשינו. היה איזה שבר ענן מעל ראשל"צ ובאר יעקב שהמוביל לא הצליח לספוג את המים ויצר את מה שקרה...אנחנו יודעים שהמערכת שלנו לא בנויה לספוג את ראשל"צ ובאר יעקב... כבר ביום שבת יצאנו לשטח על מנת לבחון אמצעים כאלה ואחרים על מנת למנוע הנזק הבא אם יהיה, ולכן עשינו חסימות בכל מיני מקומות, אם זה בלוקים ושקי חול, ובמקרה של התובע יצרנו במפר על מנת שהמים לא יעברו את החניון." (עמ' 3 לפרוטוקול, שורת 29-18, ההדגשות לא במקור).

9. הנתבעת מאשרת כי מערכת הניקוז אינה מתוכננת לנקז כמות מים של ערים נוספות ואף מציינת כי עיריית ראשון לציון התחייבה להקים מאגר לקליטת מי הגשמים העוברים בצנרות הניקוז לשם הפחתת כמות המים, אולם הדבר לא נעשה (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 10). מקום בו הנתבעת מודעת לכך שמערכת הניקוז אינה מסוגלת לנקז את כמות המים של ערים נוספים אך בפועל הדבר ממשיך, אין ולא ראוי להטיל את האחריות לנזקים הנובעים מאי ביצוע הפעולות הדרושות על תושב העיר או המשתמש בדרך הציבורית. הללו אינם אמור ים לשאת בנזקים בשל כך שמערכת הניזוק אינה בנויה מלכתחילה לבצע את הנדרש, ואין להטיל עליהם את האחריות לאירוע הצפה שנגרם בשל אי התאמת המערכת לצרכים הפיזיים של המקום.

טענת הנתבעת כי מדובר באירוע המתרחש אחת לחמישים שנה מקובלת עליי במובן זה שהאירוע לא התרחש מזה 50 שנה. אלא, שלטעמי משבר האקלים והתחממות כדור הארץ גוררים, ויגררו, תופעות טבע חריגות ביחס לעבר, לרבות שיטפונות בזמן קצר . משכך, הטענה אינה יכולה לסייע לנתבעת וייתכן שאף ההפך מכ ך: על העיריה היה להיערך לאירועי אקלים חריגים שנדמה כי ימשיכו להתרחש בתדירות גבוהה יותר . טענות הנתבעת , אפוא, לכך שצדדים שלישיים לא ביצעו את שהוסכם על מנת להפחית את כמות המים שבניקוז יפה כלפי אותם צדדים שלישיים (ככל שתוכח), אולם אינה יפה במערכת היחסים שבינה ובין התושב או המשתמש בדרך בתחומה המוניציפלי, ואינה משחררת אותה מחובותיה כלפיהם.

10. הנתבעת טענה כי נערכה לחורף מבעוד מועד, אך לא הוכח באמצעות חוות דעת כי בוצעו כלל האמצעים הדרושים למניעת הנזק שנגרם בפועל. הנטל להוכחת הפעולות והיותן מספקות מוטל לפתחה של הנתבעת מכוח כלל הידיעה הייחודית (ר' לעניין זה, בשינויים המחויבים, ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(7) 71, 82 (2001): "מקום שבו מוטל על התובע להוכיח עובדה המצויה בידיעתו הייחודית של הנתבע, לא תידרש מן התובע, בשלב הראשון, אלא כמות הוכחה קטנה עד שהנטל להוסיף ולהביא ראיות יוטל על שכמו של הנתבע"; תא"מ 52111-06-16 מנורה מבטחים ביטוח בע"נ נ' קיבוץ רמת הכובש ואח' ( 06.03.2018)), והנתבעת לא עמדה בנטל זה.

כן לא הוצגה חוות דעת להוכחת הטענה כי "אף מערכת ניקוז לא בנויה למקרים קיצוניים כאלה" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 29). לא זו בלבד שהטענה לא הוכחה, אלא שלטעמי היא אינה מתיישבת עם טענה אחרת שהעלתה הנתבעת לפיה מלכתחילה היה ידוע שהמערכת נדרשת להתמודד עם מי גשמים רבים היורדים בשטח פיזי גדול, עובדה שהביאה להתחייבות עיריית ראשון לציון להקים מאגר נוסף לקליטת המים והפחתת העומס על מערכת הניקוז הקיימת. נדמה אם כן כי השאלה הרלוונטית היא יכולת הניקוז של המערכת ביחס לשטח הפיזי הקולט את מי הגשמים, אולם זאת לא הוכח.

11. נציג הנתבעת טען כי יום לאחר אירוע ההצפה הנתבעת ביצעה מספר פעולות על מנת למנוע את הישנות המקרה, בפרט הצבת הגבהה כדי למנוע חדירת מים לחניון. לא ניתן כל הסבר מדוע פעולות בסיסיות אלה לא בוצעו טרם אירוע הגשם, וכן לא נסתרה טענת התובע כי פעולות אלה מנעו את הצפת החניון מספר ימים לאחר מכן, עת ירדה כמות גדולה יותר של מים , אולם המים לא חדרו לחניון.

12. עוד הוסיפה הנתבעת כי מדובר במערכת גשם המתפתחת במשך מספר שעות כך שהיה ביכולת התובע למנוע את הנזק ככל שהיה מזיז את רכבו (סעיף 13 לכתב ההגנה). מקובלת עליי הטענה כי מדובר באירוע מתפתח הנמשך מספר שעות, אלא שככל שאלה פני הדברים, על הנתבעת היה להסביר אילו פעולות היא עצמה ביצעה משך אותן שעות. היה על הנתבעת להוכיח כי ביצעה פעולות מטעמה על מנת למנוע או להקטין את הנזקים משך פרק זמן זה, והאם בכלל קיים נוהל לטיפול במקרים כאלה. גם את זאת לא ניסתה הנתבעת להוכיח, כך שאין מקום להטיל את החובה להקטנת הנזק על התובע תחת הנתבעת, החבה חוקית בטיפול בניקוז הדרך.

13. בנסיבות שהוכחו ומשלא הצליחה הנתבעת לשכנע כי ביצעה את הפעולות הנדרשות למניעת או הקטנת הנזק שנגרם בפועל , נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל. הנתבעת תשלם לתובע סך של 13,266 ₪ בצירוף הוצאות ההליך בסך 500 ₪. יתר רכיבי התביעה לא הוכחו ולפיכך נדחים.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום.

ניתן לבקש רשות לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז (לוד) תוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"א, 23 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סרז' אלכסנדר גרנדה
נתבע: עיריית נס ציונה
שופט :
עורכי דין: