ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פלטרין השקעות בע"מ נגד תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל... :


לפני כבוד ה שופטת עידית ברקוביץ

מבקשת

פלטרין השקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עופר ורד

נגד

משיבה

תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נירה קורי

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת.

פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") מטעם המבקשת והמשיבה (להלן: "בקשת ההסתלקות").

עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית - ריבית זכות שתנובה זוקפת על פקדונות שלקוחותיה מפקידים אצלה כבטוחה לאשראי שהיא מעמידה להם לרכישת מוצרי מזון ממנה.

טענת המבקשת היא, כי הסעיף בהסכם הפיקדון שנחתם בין תנובה לבין לקוחותיה (להלן: "הסכם הפיקדון"), המסדיר את מנגנון חישוב הריבית שתנובה זוקפת על הפקדונות של לקוחותיה, הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד ויש בו כדי הפרת חובת תום הלב וזאת נוכח שיקול הדעת המוקנה לה לשנות שיעורי הריבית כרצונה; ובשים לב לשיעור הריבית הנמוך הניתן, מה גם ששיעור הריבית לא פורט בהסכם ואף לא צוין המנגנון לחישובו .

רקע
המבקשת (להלן: "המבקשת"), הגישה תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור"), כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה" או "תנובה").

המבקשת, חברה שהוקמה בשנת 2008, החזיקה במלון פלטרין שבטבריה עד לשנת 2018. במסגרת זאת, רכשה מתנובה מעת לעת מוצרי חלב על בסיס אשראי.
בין המבקש לבין תנובה, נחתם הסכם בדבר הפקדת פ יקדון כבטוחה, במסגרתו התחייבה המבקשת כי תפקיד פיקדון כספי אצל תנובה שישמש כערובה לחובותיה .

בשנת 2011 ביקשה המבקשת לסגור את חשבונה ולקבל את הקרן עם הריבית.

לטענת המבקשת, סעיף 3 להסכם הפיקדון המסדיר את מנגנון חישוב הריבית הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד ויש בו כדי הפרת חובת תום הלב וזאת נוכח שיקול הדעת המוקנה למשיבה לשנות שיעורי הריבית כרצונה; ובשים לב לשיעור הריבית הנמוך הניתן. מה גם ששיעור הריבית לא פורט בהסכם ואף לא צוין המנגנון לחישובו.

להסכם הפיקדון תכלית כפולה - קבלת האשראי מתנובה, לצד הבטחה לקבלת תשואה בגין כספי הפיקדון. בהינתן האמור, המדובר בתנאי בחוזה שהוא מקפח.

על תנובה לשלם ריבית ראויה השווה או קרובה לזו המשולמת בבנק מסחרי בעבור פיקדונות לטווח ארוך.

נוכח האמור, נטען כי המשיבה הפרה חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982; חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973; וכן עשתה עושר ולא במשפט.

חברי הקבוצה הוגדרו: "כל אדם או תאגיד אשר הפקיד בידי המשיבה בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה, בהתאם לתנאי "הסכם בדבר פיקדון כבטוחה", כספים כבטוחה לאשראי שהעמידה לו המשיבה".

הסעדים שנתבקשו בבקשת האישור, בין היתר: פיצוי אישי עבור המבקשת; פיצוי לכלל חברי הקבוצה על סך של 3,567,659 ₪; וכן קביעה כי ס' 3 להסכם הפיקדון מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד.

המשיבה הכחישה בתשובתה טענות המבקשת. בין היתר, לדבריה, הפיקדון אינו תנאי להתקשרות וכל לקוח רשאי לרכוש מוצרי תנובה ללא קבלת האשראי. יתר על כן, כל לקוח הרוכש מוצרים באשראי, חופשי להחליף את ה פיקדון הכספי בערבות בנקאית.

מעבר לכך, תכלית הפיקדון היא הקטנת הסיכון ממתן האשראי ללקוחות, ומהווה בטוחה לחובות הלקוחות. אין המדובר בעשיית עושר, שכן המדובר בפקדונות שהן בטוחה לאשראי שהעניקה תנובה;

אין המדובר בפיקדון הניתן בבנק אלא באשראי ספקים. התועלת מהבטוחה אינה צבירת הריבית על ה פיקדון אלא קבלת האשראי מהספק, בעוד הריבית היא הטבה נוספת, משנית.

הדין לא מטיל על הספק חובה לשלם ללקוח ריבית על הפיקדון, ועל אף זאת, תנובה עושה כן. מכל מקום המדובר בחיוב של תנובה וזכותה לשנותו;

מכל מקום, שיעור הריבית אחיד, גלוי ונגיש ללקוחות.

אין המדובר בפיקדון לטווח ארוך, שכן בידי הלקוח לסיימו בכל עת בהתראה קצרה. לכל היותר, ישנו דימיון ל פיקדון לטווח קצר, אשר ריבית הזכות על תנובה כמעט זהה, כטענת המבקשת, לריבית הבנקאית.

בדיון בבית המשפט ביום 7.7.2021 המליץ בית המשפט לצדדים לקיים הידברות על מנת לגבש הסכמה שתייתר את הצורך בהמשך ההתדיינות.

בקשת ההסתלקות
הצדדים באו בדברים בניסיון לייעל את ההליך. לאחר שנשקלו הסיכויים והסיכונים בהמשך ניהול ההליך, הסכימו הצדדים כי:
תנובה מתחייבת לפרסם באתר האינטרנט שלה את שיעור ריבית הזכות שהיא משלמת על פקדונות הלקוחות, וזאת בתוך 45 יום מיום אישור הסדר ההסתלקות.
המבקשת תסתלק מבקשת האישור ותביעתה האישית תידחה.

בנסיבות האמורות, הסכימו הצדדים כי אין עוד טעם בהמשך ניהול ההליך. נוכח פעולות המשיבה וההסכמות שניתנו על ידה, כאמור, ייעשה שירות טוב לקבוצה ולציבור בעניינים נשוא בקשת האישור, זאת, מבלי להיגרר להליך ארוך ויקר ותוך חסכון בזמן ומשאבים שיפוטיים.

לעניין גמול ושכר טרחה, בקשו הצדדים לאשר גמול למבקשת על סך של 3,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחה על סך של 12,000 ₪, בתוספת מע"מ.

בנוסף, ביקשו הצדדים כי בית המשפט יורה על מתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

כמו כן, בנסיבות העניין בקשו הצדדים לפטור אותם מפרסום ומשלוח הודעה אודות הגשת בקשת הסתלקות.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, מצאתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית
הליך ההסתלקות מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות והוא מורכב משני שלבים:

בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

תכליתו של הפיקוח השיפוטי על הליך ההסתלקות היא להתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:
בצידו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות. בצידו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם. (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא (2011)).

אם כן, בבואו לדון בבקשת ההסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות
כאמור, עניינה של בקשת האישור, בן היתר, בטענה כי המשיבה הפרה את הוראות הדין כאשר הותירה לשיקול דעתה הבלעדי את האפשרות לשנות שיעור י ריבית עבור הפיקדון שהופקד אצלה כבטוחה על ידי המבקשת, העניקה ריבית בשיעור נמוך מהמקובל וכן לא נקבה בשיעור הריבית במסגרת ההסכם או בכל מסמך אחר.

בתשובתה לבקשת האישור, דחתה המשיבה את טענות המבקשת.

במסגרת בקשת ההסתלקות, הובהר כי המשיבה מתחייבת לפרסם באתר האינטרנט שלה את שיעורי הריבית המשולמים עבור פקדונות הלקוחות.

בהינתן כי המשיבה תפעל לפרסום שיעורי הריבית המשתנים, נראה כי הושגה מטרתו העיקרית של ההליך, ההליך מוצה ומתייתר הצורך בהמשך בירורו.

קבלת בקשת ההסתלקות בשלב זה תייתר את הצורך בניהול ההליכים, תחסוך טרחה ועלויות משמעותיות לצדדים ותפחית מהעומס המוטל על בית המשפט.

לאור האמור, נחה דעתי כי ההסדר מהווה פתרון הוגן, הולם וראוי לסיום המחלוקת.

לאור האמור, הריני מקבלת את בקשת ההסתלקות.

גמול ושכר טרחה
סוגיית ההסתלקות המתוגמלת, נדונה רבות בפסיקה והדעות לגביה נחלקו.

קיימת גישה המתנגדת לתגמול המסתלק ופסיקת שכר טרחה לבא כוחו, וזאת על מנת שלא לתמרץ הגשת תביעות סרק במטרה להגיע להסכמי הסתלקות. טעם אחר שבבסיס גישה זו, נעוץ בחשש כי תובעים יסתלקו מתביעות מבוססות לכאורה שראוי היה לבררן עד תומן (ת"צ (מחוזי חי') 4013-10-15 מלכה נ' בני ג'ורג' שוקחה בע"מ (6.1.16)).

לעומת זאת, קיימת גישה הדוגלת במתן גמול ושכר טרחה, וזאת על מנת לתמרץ חיסכון בניהול הליכים משפטיים הכרוכים בהוצאות משפטיות ובזמן שיפוטי יקר (ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29.9.13)).

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, ככלל, אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות, אולם יהיו מקרים חריגים, בהם בנסיבות המתאימות יהיה אפשר להיעתר לבקשת הסתלקות מתוגמלת (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול נ' סונול בע"מ (5.8.18), להלן: " עניין סונול").

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת.
פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך.
כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה ניתן להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא כוח המייצג, האופן בו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו לבין אלה שנפסקו בסופו של יום לטובת חברי הקבוצה (סעיף 29 לפסה"ד בעניין סונול).

לעניין שיעור הסכומים שיש לפסוק כגמול ושכר טרחה, נקבע, כי יש משמעות אף ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים, בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך וכן בהתאם למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. המטרה היא "להשיא את התועלת לקבוצה מההליך הייצוגי, ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות בעלות ערך ציבורי" (סעיף 29 סיפא לפסה"ד בעניין סונול).

מן הכלל אל הפרט
מהנימוקים שיפורטו להלן, מצאתי לנכון לפסוק גמול למבקשת ושכר טרחה לבא כוחה.

כאמור בבקשת האישור, הטענה היא כי המשיבה הפרה את הוראות הדין כאשר הותירה לשיקול דעתה הבלעדי את האפשרות לשנות שיעור י ריבית עבור הפיקדון שהופקד אצלה כבטוחה על ידי המבקשת, העניקה ריבית בשיעור נמוך מהמקובל וכן לא נקבה בשיעור הריבית במסגרת ההסכם או בכל מסמך אחר.

המשיבה דחתה טענות המבקשת. לעמדתה, היא אינה מחוייבת במתן ריבית כלל ובכל מקרה הסמכות לשנות שיעור הריבית מצוי ה בידיה. מכל מקום, טענה כי המידע לעניין זה גלוי ונגיש ללקוחות.

בהינתן כי בקשת האישור טרם הוכרעה ומצויה בחיתוליה, אין מקום לקבוע מסמרות לעניין סיכוייה. על פני הדברים נראה כי אמנם הבקשה אינה חפה מקשיים, ברם אין מקום לקבוע כי היא חסרת כל ממש, ולו לעניין פרס ום שיעורי הריבית.

מכל מקום, ההליך הניב תועלת.

בהתאם לפסיקה, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלבנטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה העשויה לסייע בעניין זה היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה (ס' 26 לפסה"ד בעניין סונול, לעיל).

כאמור בבקשת הסתלקות, במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ציינה המשיבה כי תפעל לפרסום שיעור הריבית באתר האינטרנט שלה, באופן המהווה מענה בעבור אחד מהנושאים העיקריים בבקשת האישור.

בשים לב לתועלת שהניב ההליך בדמות ההסדרה העתידית המוסכמת , נוכח עבודת ההכנה של המבקשת ובא כוחה, וכן החיסכון במשאבי המערכת השיפוטית, מצאתי לנכון לאשר גמול ושכר טרחה. בהתחשב בנסיבות העניין, נראה כי שיעור הגמול ושכר הטרחה עליהם המליצו הצדדים בבקשת ההסתלקות, הינו שיעור סביר ותואם לתוצאות ההליך. על כן, הריני נעתרת לבקשת הצדדים לעניין שיעור הגמול ושכר הטרחה.

לעניין האגרה –
תקנה 7א(א)(4) לתקנות האגרות - כפי שהוספה לתקנות האגרות במסגרת תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון), תשע"ח-2018 (להלן: "תקנות האגרות"), קובעת מפורשות כי עם אישור הסדר הסתלקות המבקש ישלם את חלקה השני של האגרה. בצד זאת, בית המשפט רשאי להורות, כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם עבור החלק הראשון, או להורות על מתן פטור למבקש מתשלום החלק השני של האגרה " מטעמים מיוחדים שירשמו".
יש להקפיד הקפדה יתרה בדבר הטעמים אשר יוכרו כמצדיקים מתן פטור מהאגרה. על הטעמים להיות משמעותיים וכבדי משקל, אחרת, יהפוך החריג לכלל, תכלית תקנות האגרות לא תקוים והקופה הציבורית תימצא חסרה.
הגם ששקלתי בכובד ראש את טיעוני ה מבקשת, לא מצאתי כי הם עולים כדי טעמים מיוחדים המצדיקים חריגה מן הסטנדרט הקבוע בתקנות האגרות.

חליף ופרסום הדעה הרווחת בפסיקה קובעת כי כאשר ההסתלקות היא לפני אישור בקשת האישור, ההחלטה האם להחליף את המבקש המסתלק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. היינו,
בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן.
לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

במקרה הנדון, סבורתני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה בשלב מקדמי, בטרם נערך כל דיון בבקשה לאישור, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו פוגע באינטרס כלשהו של חברי הקבוצה או הציבור.
מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקשת ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר
הריני מאשרת את הסתלקות המבקשת מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקשת, נדחית.

המשיבה תשלם גמול למבקשת על סך של 3,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחה על סך של 12,000 ₪, בתוספת מע"מ.
הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום.

יתרת שכר הטרחה תשולם לאחר הודעת עדכון, הכוללת הצגת אסמכתאות, לפיהן בוצעו התחייבויות המשיבה, לעניין פרסום שיעורי הריבית באתר האינטרנט, כאמור.

ב"כ המבקשת ימציאו העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

התיק ייסגר.

ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"א, 23 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פלטרין השקעות בע"מ
נתבע: תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: