ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאור ברזני נגד בנימין זרו :

בפני כבוד ה שופטת סיגלית מצא

התובעים והנתבעים שכנד:

  1. ליאור ברזני
  2. יוליה ברזני

נגד

הנתבע והתובע שכנגד:
בנימין זרו

פסק דין

1. בפני תביעה ותביעה שכנגד למתן צו עשה לתיקון נזקים שנגרמו לדירות הצדדים, ולתשלום פיצויים בגין נזק לא ממוני.
א - רקע
2. התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: "התובעים") והנתבע והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע") הנם בעלי דירות בבית המשותף ברחוב אידר 52 חיפה (גו"ח 10797/154) (להלן: "הבניין").
3. כעולה מפנקס הבתים המשותפים, בבית חמש תת חלקות (דירות), שתיים בקומת קרקע וראשונה, שתיים בקומה שנייה ואחת בקומה שלישית.
התובעים הנם הבעלים של תת חלקה 3 הממוקמת בקומה השנייה. לדירה צמודה מרפסת גג בשטח 42.10 מ"ר.
התובעים מתגוררים בדירתם מדצמבר 2015.
הנתבע הנו הבעלים של תת חלקה 5 הממוקמת בקומה השלישית בבית, מעל דירת התובעים.
לדירה מוצמדת מרפסת גג בשטח 84.3 מ"ר (דף מתוך הבתים המשותפים צורף לכתב התביעה).
ב - טענות הצדדים
ב.1 - טענות התובעים
4. לטענת התובעים, זמן קצר לאחר שעברו להתגורר בדירתם, הבחינו בכתם רטיבות בתקרת הסלון. ליקויי הרטיבות שבו והופיעו, ואף החמירו, בחורפים הבאים. התובעים פנו לנתבע, שכן סברו שמקור הרטיבות במרפסת דירתו, אולם הוא הכחיש זאת.
מאתר רטיבות ששכרו התובעים ובצע בדיקה, מצא לחות בשיעור גבוה בתקרות הסלון ומטבח דירת התובעים. כן הבחין בליקויי איטום שונים, בפרט באדנית שבמרפסת הנתבע. התובעים מסרו את ממצאי המאתר לנתבע, ללא הועיל.
לאחר שאף מכתב התראה לא הועיל, הוגשה התביעה ביום 19.5.2019.
5. כתב התביעה נתמך בחוות דעתו של מר אבי גנאח (ת/1) . כעולה מחוות דעתו, מצא מר אבי גנאח סימני רטיבות פעילה בשלב מתקדם בשני מוקדים בדירת התובעים: תקרות הסלון והמטבח. עוד ציין כי מקור הרטיבות בדירת הנתבע. לעניין זה מנה מר גנאח ארבעה מקורות חלופיים ומצטברים:
א. איטום חסר/לקוי במרפסת ההיקפית של דירת הנתבע:
במרפסת דירת הנתבע בוצע שיפוץ על דרך של הדבקת ריצוף חדש על הריצוף הישן, ללא הרמת הריצוף הישן וביצוע איטום כנדרש . ועוד, כתוצאה מהדבקת הריצוף החדש על הריצוף הישן, נחסם מחצית מפתח הנ יקוז במרפסת, באופן המקטין את ספיקתו.
ב. תכנון וביצוע לקוי של מערכת הניקוז במרפסת:
במרפסת דירת הנתבע שני נקזים בלבד המנקזים מים משטח המרפסת שהנו 84 מ"ר. צורת המרפסת ושטחה מחייבים התקנת נקז נוסף. ועוד, כאמור, יכולת ניקוז המים צומצמה בעת ביצוע עבודות הריצוף והקטנת פתח הנקז.
ג. איטום חסר ולקוי באדנית הבנויה במרפסת הנתבע :
הנתבע מסר שהאדנית נאטמה לאחרונה. דא עקא, בבדיקה נמצא שחומר האיטום יושם רק בחלקו העליון של היקף האדנית, וגם שם התנתק במקומות שונים. משכך, האיטום שבוצע הינו לקוי ויש לתקנו .
ד. תיקון לקוי של קיר מעקה המרפסת:
המרפסת תחומה על-ידי קיר מעקה בגובה 1.1 מ'. על הקיר בוצע שפכטל המיועד לקירות פנים ולא טיח הכולל שכבה צמנטית, טיח מיישר ושכבת גמר שליכט. משכך, ניתן להבחין בהתנפחות ובסדקים בשכבת הטיח העליון כתוצאה מחדירת מים אשר לא מן הנמנע כי חודרים לדירת התובעים.
6. אשר על כן, קבע מר אבי גנאח, יש לפרק את הריצוף הקיים במרפסת הנתבע, ליישם מערכת איטום תקנית ברצפת המרפסת ובאדנית, להתקין מרזב חיצוני וליישם טיח חוץ בקיר המעקה.
7. בכתב תביעתם עתרו התובעים למתן צו עשה, אשר יורה לנתבע לתקן את הליקויים כמפורט בחוות דעתו של מר אבי גנאח.
כן עתרו התובעים כי אחייב את הנתבע בעלות תיקון הנזקים בדירת התובעים, אשר הוערכו בחוות דעת מר אבי גנאח בסכום של 2,500 ₪, וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 25,000 ₪.
ב.2 – טענות הנתבע
8. לטענת הנתבע, רכשו התובעים את דירתם בתחילת שנת 2015. לאחר רכישת הדירה החלו התובעים בעבודות שיפוצים אגרסיביות ונרחבות, שארכו חודשים ארוכים. שיפוצים אלה כללו הריסת קירות, החלפת צנרת מים וחשמל ועוד – כל זאת תוך שי מוש בכלי עבודה כבדים לשם ביצוע חציבות בקירות והריסת קירות. כן הוסף קירוי בשטח 50 מ"ר למרפסת הגג של התובעים. לשם חיבור הקירוי נקדחו באמצעות כלים כבדים חורים רבים וגדולים מתחת לאדנית שבמרפסת הנתבע.
לטענת הנתבע, השיפוצים שערכו התובעים, הם שגרמו לליקויי הרטיבות. והא ראיה, עובר לביצוע השיפוצים לא נשמעו כל טענות בדבר רטיבות בדירת התובעים.
9. כן הגיש הנתבע תביעה שכנגד, המורה לתובעים לתקן את הנזקים שנגרמו לדירתו ולבניין כתוצאה מהשיפוצים האגרסיביים שבצעו בדירתם, לחייב את התובעים בעלות בניית קירוי מעל מרפסת הגג בדירתם וכן לחייב את התובעים בירידת ערך דירת הנתבע. עוד עתר הנתבע לחיוב התובעים בפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 30,000 ₪.
לכתב ההגנה או כתב התביעה שכנגד לא צורפה חוות דעת, והנתבע עתר כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו.
ג - ההליך
10. בהחלטתי מיום 6.10.2019 הוריתי על העברת הדיון בתביעות לסדר דין מהיר. משכך, הוריתי לצדדים להגיש כתבי טענות מותאמים לסדר דין מהיר וכן את ראיותיהם.
כתב תביעה מותאם לסדר דין מהיר הוגש ביום 1.11.2019.
כתב הגנה מותאם לסדר דין מהיר הוגש ביום 9.1.2020 וכתב תביעה שכנגד ביום 4.2.2020.
11. בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעם הנתבע ביום 26.2.2020 צוינה "חוות דעת מומחה להנדסה ובנייה – נזקים לבניין משיפוצים שבוצעו בשנת 2015". חוות הדעת עצמה לא צורפה כנדרש. לבקשת התובעים, ומשלא הוגשה תגובה מטעם הנתבע, הוריתי ביום 16.3.2020 על מחיקת סעיף 5 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבע.
התביעות נקבעו לשמיעה ביום 19.5.2020.
ביום 14.5.2020 הגיש הנתבע בקשה בהולה לעיון מחדש בהחלטתי מיום 16.3.2020. גם לבקשה לא צורפה חוות הדעת המוזכרת בסעיף 5 לגילוי המסמכים מטעמו . בהחלטתי מאותו יום דחיתי את הבקשה.
ביום 15.5.2020 הגיש הנתבע בקשה נוספת לעיון מחדש בהחלטתי מיום 14.5.2020 ולהגשת חוות דעת מטעם הנתבע. לבקשה צורפה חוות דעתו של המהנדס מר אליה קפלן הנושאת את התאריך 26.2.2020 .
בסופו של דבר קיבלתי את חוות דעת מר אליה לתיק בית המשפט, כפוף לחיוב הנתבע בהוצאות התובעים.
יצוין כבר עתה כי לדברי התובע, ביקר מר אליה קפלן בדירת התובעים ביום 13.3.2020 (עמ' 13, ש' 15). לדברי מר אליה קפלן העביר את חוות הדעת לב"כ הנתבע ביום 13.5.2020 (עמ' 9, ש' 27-33). משכך, יש צדק רב בטענת התובעים כי חוות דעת מר אליה קפלן אינה חוות הדעת שהוזכרה בסעיף 5 לגילוי המסמכים מטעם הנתבע.
12. בהתאם לחוות דעת מר איליה קפלן (נ/2) לא נמצאו סימני רטיבות בדירת התובעים או מתחת לאדנית המותקנת במרפסת הנתבע. בפינת המרפסת, בצמוד לחדר השינה, מצא המומחה סימני רטיבות ישנה. מר אליה קפלן ציין כי לדברי הנתבע בוצע איטום של המרפסת על-ידי הרמת מספר שורות ריצוף בקצה המרפסת וביצוע עבודות איטום מתחת לריצוף בטרם החזרתו. לעניין איטום מרפסת הנתבע ציין מר איליה קפלן כי "על מנת לבדוק האם חודרת רטיבות ממוקד זה יש לבצע בדיקת הצפה." (סעיף 2 למסקנות חוות הדעת). עוד ציין מר איליה קפלן כי באותה פינה מצא בק יר החיצוני של הבניין סדק בחיבור בין קירות החוץ לתקרת דירת התובעים, בדיוק באזור בו נמצאה רטיבות בתקרת סלון דירת התובעים. משכך, קבע מר אליה קפלן, "נראה על פי הסדק שנוצר כי מקורו אכן בהתערבות חיצונית ולא כשל בניה בסבירות גבוהה שנוצר מעבודות שיפוצים שנעשו מלפני מספר שנים" (סעיף 4 למסקנות חוות הדעת).
עוד הסיק מר איליה קפלן כי עבודות האיטום שבוצעו באדנית הצליחו, ואין חדירת רטיבות לדירת התובעים ממוקד זה (סעיף 1 למסקנות חוות הדעת).
13. ביום 19.5.2020 נשמעו מומחי הצדדים: מר אבי גנאח מטעם התובעים ומר אליה קפלן מטעם הנתבע. כן העיד התובע 1 (להלן: "התובע") והנתבע.
14. בהחלטתי מיום 25.5.2020 מיניתי את מר יוסי לזר כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה") .
המומחה התבקש לבקר בדירות הצדדים, לעיין בטענות הצדדים ובחוות דעת המומחים מטעמם, ולחוות דעתו בשאלות הבאות :
א. האם קיימים ליקויי רטיבות בדירת התובעים, היקפם ומיקומם;
ב. מהם הגורמים לאותם ליקויי רטיבות, תוך התייחסות לטענות המומחים מטעם הצדדים;
ג. העבודות הנדרשות לפתרון הבעיה.
15. בהודעתו מיום 20.8.2020 ציין המומחה כי באשר למוקד הרטיבות בפ ינת סלון דירת התובעים, הוצעו על-ידי מומחי הצדדים גורמים שונים: לטענת המומחה מטעם התובעים, מקור הרטיבות באיטום לקוי של מרפסת הגג של הנתבע. לטענת המומחה מטעם הנתבע, מקור הרטיבות בסדק בקיר החיצוני של הבניין.
המומחה ציין כי לשם בחינת הצעות המומחים מטעם הצדדים יש לבצע שתי בדיקות: האחת, הסרת ריצוף משטח של כ-2-3 מ"ר, לרבות הריצוף הישן, במרפסת הנתבע, סביב האזור בו הייתה רטיבות בתקרת סלון דירת התובעים ובדיקת האיטום; השנייה, ביצוע בדיקת המטרה על הקיר החיצוני של המבנה באמצעות מכון התקנים או גורם מוסמך אחר.
בהחלטתי מיום 5.9.2020 הוריתי על ביצוע הבדיקות.
בהחלטתי מיום 12.11.2020 הוריתי למומחה, לבקשת התובעים, לבקר בדירת התובעים לאחר אירוע גשם משמעותי, ככל ויהיה כזה עד יום 24.11.2020, ולהודיע האם בשים לב לממצאיו יש צורך בביצוע בדיקת ההמטרה. בהיעדר אירוע גשם משמעותי כאמור – תבוצע בדיקת ההמטרה ביום 24.11.2020.
16. בהודעתו מיום 30.11.2020 ציין המומחה כי ביקר בדירת התובעים ביום 26.11.2020, לאחר מספר ימים גשומים. בביקור נמצא כי תקרות הסלון וחדר השינה בדירת התובעים - יבשות. משכך, קבע המומחה, הרטיבות שהייתה בעבר בתקרות, לא נבעה מהסדק בקיר החיצוני של הבניין.
17. ביום 2.12.2020 הוגשה חוות דעת המומחה (במ/1), במסגרתה נקבעו ממצאיו כדלקמן:
א. תקרת הסלון:
בצד הצפון מזרחי של תקרת סלון דירת התובעים נמצאו סימני רטיבות שיבשו.
הרטיבות בתקרת סלון דירת התובעים פסקה כתוצאה מכך שהנתבע בנה, לאחר הגשת התביעה, במרפסת דירתו פרגולה מקורה. בהמשך, נסגר החלל בין המעקה הבנוי של המרפסת לבין הפרגולה בחלונות שהותקנו סביב מרפסת הנתבע ומנעו ממי גשם לחדור אל מרפסת הנתבע ולהיקוות על רצפתה.
הרטיבות בתקרת סלון התובעים שנמצאה בעבר, נבעה מהיעדר איטום יעיל במרפסת הנתבע . בעבר בוצע תיקון בדרך של הדבקת ריצוף חדש על גבי הריצוף הישן. פעולה זו לא מנעה את הרטיבות בתקרת סלון דירת התובעים.
לדעת המומחה אין קשר בין הסדק בקיר החיצוני של הבניין, עליו הצביע המומחה מר אליה קפלן, לבין הרטיבות בתקרת סלון דירת התובעים, שכן בביקור מיום 26.11.2020, לאחר שלושה ימים גשומים, נמצא כי התקרה יבשה.
לשם פתרון ליקוי הרטיבות יש לתקן את האיטום ברצפת מרפסת הנתבע על דרך של פירוק הריצוף באזור שסימן המומחה ושטחו כ-21 מ"ר, ניקוי ופ ינוי מצע הריצוף, יציקת שיפועים לכיוון הנקז, התקנת קולטן עם נקז כפול המתאים לניקוז מרפסת מרוצפת, בניית מערכת איטום באמצעות יריעות, שכבה ראשונה יריעות בעובי של 5 מ"מ APP, ביצוע מערכת איטום יריעות, שכבה שניה בעובי של 4 מ"מ מסוג APP ללא אגרנט, ריצוף מחדש במרפסת ויישום רובה .
ב. תקרת המטבח:
בעת הביקור נראו סימני רטיבות בתקרת מטבח התובעים. בבדיקה נמצאה רטיבות פעילה.
מיקום הרטיבות מתחת לאדנית במרפסת הנתבע. לאחר שפונתה האדמה מהאדנית נמצא כי שיפוע האדנית לכיוון הנקז תקין, אך הניקוז ממוקם מעל תחתית האדנית, באופן הפוגע ביעילות הניקוז. בנוסף, האיטום שבוצע באדנית התקלף בחלקו ואינו יעיל.
משכך יש לבצע ניקוי והסרת חומר האיטום הישן באדנית, הגבהת תחתית האדנית עד למוצא פתח הניקוז, איטום בתחתית האדנית ובדופן האדנית בחומר איטום מתאים לאדניות, פריסת בד גיאו-טכני על גבי כל פני האדנית, מילוי מצע מחלחל בעובי שלא יפחת מ-5 ס"מ לאורך תחתית האדנית, הוספת רשת הגנה למניעת מעבר אדמה אל פתח הניקוז, ביצוע בדיקת הצפה על-ידי סתימת פתח הניקוז ומילוי מים בגובה של 10 ס"מ לפחות בנקודת הניקוז במשך 72 שעות, ריקון מי הבדיקה, השבת חומר המילוי ושתילת צמחים.
כן צירף המומחה פרט ביצוע.
18. לבקשת התובעים, ובהיעדר תגובה מטעם הנתבע, הוריתי בהחלטתי מיום 7.2.2021 על ביצוע התיקון עליו הורה המומחה באדנית המותקנת במרפסת הנתבע. עוד הוריתי כי הנתבע ישא בעלות התיקון.
ביום 25.4.2021 הודיע המומחה לבית המשפט כי עבודות האיטום באדנית הסתיימו ובוצעה הצפה של האדנית. לא נמצאה רטיבות בתקרת מטבח דירת התובעים.
19. עוד ציין המומחה כי התובע אמר לו כי בגשם האחרון במהלך חודש מרץ (כשהאדנית ריקה מאדמה ופתח הניקוז פתוח) גברה הרטיבות בתקרת המטבח. המומחה הוטרד מכך וחזר לדירת התובעים על מנת לבדוק את דופן הקיר של האדנית מצדה החיצוני. כשעלה על גג הפרגולה שנבנתה במרפסת התובעים, מצא שהפלשונג פח ה סוגר את המרווח בין קירוי הפרגולה לבין הקיר, מחובר לחיפוי קיר שנראה כחצץ מודבק ולא טיח מלא. המומחה ציין כי ככל הנראה הטיח הנראה כחצץ הנו בעל פוטנציאל ספיגה גבוה להעברת מי גשם בדרך של ספיגה וגלישה על הקיר, באופן המאפשר למי גשם לחדור דרך קדח בורג העיגון של קורת העץ של הפרגולה שעוגנה אל הקיר (במפלס התקרה) ומחוברת אל התקרה בה נראתה רטיבות. ממצא זה מצביע על גורם אפשרי נוסף, בסבירות גבוהה, למקור הרטיבות בתקרת המטבח שבדירת התובעים. האחריות לתיקון גורם רטיבות זה חלה על התובעים.
20. הנתבע ביקש לחקור את המומחה.
ביום 4.5.2021 נשמעה עדות המומחה.
21. בסוף הדיון ביקשו ב"כ הנתבע כי אמנה מומחה נוסף שיבחן את טענת הנתבע כי השיפוצים שערכו התובעים בדירתם גרמו לליקויים שונים. בהחלטתי דחיתי את הבקשה והוריתי על הגשת סיכומי הצדדים. כן דחיתי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתי שהגיש הנתבע .
הנתבע הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתי, וזו נדחתה בהחלטה מיום 11.6.2021 (רע"א 40090-05-21).
ביום 6.6.2021 הוגשו סיכומי התובעים.
ביום 26.7.2021 הוגשו סיכומי הנתבע.
ביום 12.8.2021 הוגשו סיכומי תשובה.
ד - דיון והכרעה
ד.1 - תקרת המטבח
22. בהתאם לחוות דעת המומחה, במ/1, הרטיבות בתקרת מטבח התובעים נגרמה בשל פגם באיטום האדנית במרפסת הנתבע.
23. בהודעתו מיום 25.4.2021 הוסיף המומחה גורם נוסף התורם, בסבירות גבוהה, לרטיבות בתקרת מטבח התובעים – היעדר איטום מספק בין הברגים המחזקים את הפרגולה שהותקנה במרפסת התובעים לבין הקיר (עדותו בעמ' 23, ש' 19 – עמ' 24, ש' 14). המומחה אף ציין כי ייתכן והרטיבות בתקרת מטבח התובעים נגרמה בשל הברגים (עמ' 23, ש' 30 – עמ' 24, ש' 1) . יחד עם זאת, המומחה עמד על דעתו כי אין בתיקון חוות דעתו בכדי למעט מחוות דעתו ביחס לתרומה של האיטום הלקוי של האדנית שהותקנה במרפסת הנתבע לרטיבות בתקרת מטבח התובעים.
לעניין זה ראו עדותו בעמ' 25, ש' 18-23:
"אני חושב שבכל מקרה צריך להוציא את האדנית בלי שום קשר.
לשאלת בית המשפט מדוע, אני משיב כי האיטום עצמו לא היה תקין. הפתח של הניקוז היה גבוה מדי וקטן מדי, גם יריעה ששמו שם, אפשר היה להכניס אצבע ... היא לא הייתה מחוברת לאדנית. אני סברתי שכתוצאה מכך שהיא לא הייתה מחוברת האיטום לא היה נראה הכי טוב בעולם, חשבתי שצריך לאטום את זה, ויכול להיות שזה היה פותר את בעיית הרטיבות."
24. ועוד, צודקים התובעים בטענתם כי המומחה ביקר בדירת התובעים ביום 9.7.2020, בעיצומו של הקיץ, וקבע כי קיימת רטיבות פעילה בתקרת מטבח התובעים, מתחת לאדנית. ביולי לא ירד גשם. משכך, אין כל סיבה אחרת לרטיבות ה פעילה שנמצאה בתקרת מטבח התובעים זולת מים שהגיעו מהשקיית האדנית.
בהקשר זה ראו גם עדות התובע, אשר הייתה מהימנה עלי, ולפיה במועד עדותו, 19.5.2021, לאחר השלמת איטום האדנית, קטנה הרטיבות בתקרת המטבח. כדבריו:
"אם היה כתם גדול אז הוא הצטמצם ונהיה לח יותר. קודם טפטפו מים ועכשיו כבר לא." (עמ' 18, ש' 18-23)
25. לא זו אף זו, קביעת המומחה ביחס לתרומה אפשרית של איטום לקוי של הברגים המחזקים את הפרגולה במרפסת התובעים לא נבדקה לעומקה, וכעולה מעדות המומחה, חוות דעתו בעניין זה מחייבת בדיקה נוספת. לעניין זה ראו עדות המומחה בעמ' 26, ש' 21-28:
"... יכול להיות שכשקדחו את החור לשים בורג, יכול להיות שהם נפגשו עם ברזל, הזיזו אותו ועשו חור נוסף והוא נכנס פנימה והחור הזה נשאר פתוח. ... הקורת עץ הזאת מחוברת בברגים, לא ניתן לפרק הכל כדי לראות מה מסתתר מאחורי קורת העץ הזאת. יכול להיות שבזמן שקדחו את ההכנה, דיבל, כדי להכניס ולחבר אותו, אולי נפגשו עם ברזל בזמן שקדחו ולכן הזיזו את הברזל ונשאר החור, זאת אחת מהאפשרויות, יכולות להיות כמה. אני חושב שיותר נכון לקחת את האזור הספציפי הזה ולבדוק אותו לעומק, להתיז עליו מים מכל הכיוונים ולראות מה קורה במשך זמן."
26. טענת הנתבע כי הרטיבות בדירת התובעים נגרמה בשל השיפוצים הנרחבים שבצעו בדירתם נטענה באופן כללי וסתמי, ולא הוכחה.
לעניין היקף השיפוצים העיד התובע, וכאמור, עדותו הייתה מהימנה עלי, כי אלה כללו, צביעה, הדבקת ריצוף, הרחבת הפרגולה – ללא הוספת ברגים, התקנת מזגנים והחלפת מערכת המים. מערכת החשמל לא הוחלפה. אף לא נהרסו קירות (עמ' 13, ש' 16-30).
לא הובאה כל ראיה שיש בה לסתור דברים אלה לעניין היקף השיפוצים שבוצעו בדירת התובעים . ודוק: לא היה כל קושי להשוות את דירת התובעים לגרמושקה או ליתן חוות דעת הנדסית שתתייחס להיקף השיפוצים שבוצעו בדירת התובעים ופגיעתם האפשרית במערכת האיטום. למרות זאת, לא התייחס לכך המומחה מטעם הנתבע למעט התייחסותו לסדק בקיר החיצוני של הבניין – אליו אתייחס בהמשך. גם לא הובאו כל ראיות אחרות בעניין היקף השיפוצים שבצעו התובעים בדירתם ו/או הקשר האפשרי ביניהם לבין ליקויי הרטיבות בתקרות הסלון והמטבח בדירתם.
27. עוד העיד התובע, כי טענת הנתבע כי מקור הרטיבות בדירת התובעים בשיפוצים שביצעו הועלתה לראשונה במסגרת התביעה שכנגד (עמ' 15, ש' 24-28).
28. גם המומחה דחה את הטענה כי "השיפוצים" גרמו לליקויי הרטיבות בדירות התובעים, תוך שציין, שוב ושוב, כי ביקש פירוט ביחס לטענות אלה – ללא הועיל:
"בשיחה הטל' שהייתה לי אתך ואמרת לי שעשו שיפוצים מטורפים ונרחבים, אמרתי שתסביר לי מה זה אומר שיפוצים נרחבים, מה נהרס ומה נבנה, עד היום לא קיבלתי שום תשובה." (עמ' 28, ש' 21-29 ; לעניין זה ראו גם תשובתו בעמ' 32, ש' 14-18; עמ' 30, ש' 15-25)
ובהמשך:
"לגבי החציבות, אני לא יודע באיזה קירות ובאיזה חזית זה נמצא." (עמ' 29, ש' 26-27)
ושוב:
"יש פה חוות דעת של המומחה מטעם הנתבע, המומחה הוא מהנדס, הוא כותב 'בסבירות גבוהה שהסדק נוצר מעבודות השיפוצים'. זאת אומרת, ההתמקדות היא לסדק. הסדק היחידי הוא בכלל לא קשור לפרגולה, והוא מדבר על הפרגולה. .... המהנדס מטעמכם צריך להגיד מה גרם למה ואיפה. שיסביר במילים הכי פשוטות. ... הוא מהנדס קונסטרוקציה והוא יכול להגיד מה קרה ואיפה באיזה עמוד ואיזה נקודה, איזה קיר, איזה אלמנט קונסטרוקטיבי." (עמ' ש' 6-11)
"... אני רואה בכלל את התוצאה לאחר ביצוע מעשה, קירות חיצוניים שאני רואה שלא נגעו בהם בכלל, ואני לא יודע על מה הוא מדבר. אני באמת לא יודע." (עמ' 31, ש' 16-17)
"שיפוצים באופן כללי זה רק כותרת ומתחתיה צריכים להיות נושאים ספציפיים." (עמ' 32, ש' 33-34)
29. כאמור, המומחה מטעם הנתבע, מר איליה קפלן, טען כי השיפוצים שבצעו התובעים בדירתם (ולא פורטו) גרמו לסדק בקיר החיצוני של הבניין – וזה גרם לליקויי הרטיבות. דא עקא, המומחה מטעם בית המשפט קבע במפורש כי לא יתכן שמים נכנסו דרך הסדק (עמ' 36, ש' 22-25). עוד קבע כי הסדק אף לא יכול היה להיגרם מהשיפוצים (עמ' 33, ש' 24-26; עמ' 33, ש' 34 – עמ' 35, ש' 2).
30. אף איני מקבלת את טענת הנתבע כי סמיכות הזמנים בין עבודות השיפוצים לבין הופעת ליקויי הרטיבות מלמדת על קשר סיבתי בין השניים. ראשית, טענת הנתבע כי במשך 33 שנה לא הועלו טענות בקשר לליקויי רטיבות לא הוכחה. הנתבע העיד כי הוא מתגורר בדירתו 10-12 שנים (עמ' 20, ש' 30-31), כלומר מספר שנים עובר לרכישת דירת התובעים.
ועוד, המומחה העיד כי ליקויי רטיבות אכן יכולים להופיע לאורך ציר הזמן:
"זה יכול להידפק לאורך ציר זמן. נניח יש פגם באדנית והמים ... נניח שהנקז של האדנית פתוח והמים מתנקזים, אז אין שום סיבה שזה ייגרם, גם אם האיטום הוא פחות טוב. במקרה שזה נסתם אז כל האיטום של האדנית עומד במבחן. מדובר בחור קטן ויש אדמה שיכולה עם הזמן לגרום לסתימה. אני לא יכול לדעת מתי זה יקרה, אבל גם האיטום לא היה טוב שם." (עמ' 36, ש' 27-30)
לזאת יוסף כי אף הברגים המחברים את הפרגולה לקיר במרפסת דירת התובעים לא בוצעו על ידם, ולא מן הנמנע כי בוצעו לפני שנים רבות.
31. משכך, מסקנת המומחה ביחס לחדירת מים לתקרת מטבח התובעים מהאדנית לא נסתרה.
32. בהתאם להחלטתי, בוצע תיקון של איטום האדנית, על חשבון הנתבע. משכך, אין צורך ליתן סעד נוסף בהקשר זה.
ד.2 - תקרת הסלון
33. אשר לתקרת הסלון, קבע המומחה כי הרטיבות בה נגרמה בשל איטום לקוי ברצפת מרפסת הנתבע. עוד פירט המומחה את העבודות הדרושות לשם תיקון הליקוי.
34. דא עקא, לאחר הגשת התביעה בצע הנתבע קרוי של המרפסת, ולאחר מכן אף סגר את המרפסת בחלונות. בנסיבות אלה, לא יכול לחדור גשם למרפסת הנתבע – וממנו לתקרת סלון התובעים. אף התובע אישר בפני המומחה כי מאז בוצע הקירוי אין רטיבות בתקרת הסלון (עדות המומחה בעמ' ש' 6-10) .
35. איני מקבלת את טענת התובעים כי בשים לב לכך שקרוי מרפסת הנתבע בוצע ללא היתר וכי הוא עשוי להסירו, יש להורות על תיקון האיטום במרפסת הנתבע בהתאם לחוות דעת המומחה.
36. לא הוכח כי הקרוי מצריך היתר בניה או כי בוצע ללא היתר. בשים לב לעלות ביצוע הקירוי, לטענת הנתבע (כ-165,000 ₪), אך ספק אם יסירו. מכל מקום, בנסיבות העניין וכל עוד הוא קיים, אין כל סיבה להורות לנתבע לבצע עבודות לאיטום רצפת מרפסת דירתו.
37. משכך, התביעה למתן סעד הצהרתי לתיקון האיטום ברצפת מרפסת הנתבע – נדחית.
ד.3 – עלות תיקון הנזקים בדירת התובעים
38. אני מחייבת את הנתבע בתיקון הכתמים בתקרת התובעים בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ – בהתאם לחוות דעת המומחה (סעיף 7.4 לחוות דעתו) .
ד.4 – פיצויים בגין עגמת נפש
39. אשר לתביעה לפיצוי בגין נזק לא ממוני קיימים שיקולים לכאן ולכאן: מחד גיסא, מדובר בדירת מגורים ובליקויי רטיבות, שהנם ליקויים הפוגעים באיכות החיים ויכולת ההנאה מהדירה. מאידך גיסא, אין להתעלם מכך שהנתבע שיתף פעולה עם התובע ואפשר לו לבצע תיקונים במרפסת דירת ו, עד שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון. לאחר הגשת התביעה אף השקיע הנתבע ממון רב בקרוי וסגירת המרפסת (קירוי המרפסת בפרגולה – 65,000 ₪; סגירת המרפסת עם חלונות אלומיניום – 100,000 ₪), באופן שימנע נזקים נוספים בדירת התובעים.
לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, אני מחייבת את הנתבע בפיצוי התובעים בפיצויים בגין עוגמת נפש בסך 4,000 ₪.
ה – התביעה שכנגד
40. טענות הנתבע בתביעה שנגד נטענו באופן כללי וסתמי ולא נתמכו במאומה, אף לא בחוות דעת המומחה מטעמו.
41. הטענה לליקויים בדירת הנתבע נטענה ב אופן כללי וסתמי. הנתבע לא פרט מהם הליקויים שנפלו בדירתו, היכן הם מצויים, מתי התגלו, מה הקשר בינם לבין השיפוצים שבצעו התובעים בדירתם או מהן העבודות הנדרשות לשם תיקונם ובגינן התבקש צו עשה . הטענה לא נתמכה בשמץ ראיה – אף לא בעדות הנתבע. אף המומחה מטעם הנתבע, מר אליה קפלן, לא התייחס בחוות דעתו לליקויים שנפלו בדירת הנתבע. הנתבע אף לא טרח לפרט מה תוכנו של אותו צו עשה שביקש "לתיקון הנז קים שנגרמו לתובע ולדירתו."
דין דומה חל על הטענה לירידת ערך דירת הנתבע. גם כאן מדובר בטענה סתמית וכללית, שלא נתמכה בכל בסיס ראייתי או אף פירוט מינימלי.
הטענה לזכות הנתבע לפיצויים בגין עגמת נפש בשל תביעה שהוגשה בשל ליקויי רטיבות שנגרמו לדירת התובעים בשל ליקויי איטום בדירתו – לא ברורה.
42. הטענה כי מקור ליקויי הרטיבות בדירת התובעים בסדק בקיר החיצוני של הבניין נדחתה, ומכל מקום מדובר בטענת הגנה לכתב התביעה ולא בעילה לתביעה שכנגד. בהקשר זה יצוין כי הקיר החיצוני הנו רכוש משותף ולא חלק מדירת הנתבע.
43. משכך, אני דוחה את התביעה שכנגד.
עוד אציין כי הגשת כתב תביעה שכנגד כפי שהוגש, באופן כללי וסתמי, ללא פירוט מינימלי וללא כל ראיות התומכות בטענות, אף לא לכאורה, לוקה בשימוש לרעה בהליכי בית המשפט ובזבוז זמנו שהנו משאב ציבורי. אקח עניין זה בחשבון לעניין ההוצאות.
ה – סופו של דבר
43. אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, התביעה שכנגד נדחית.
הנתבע ישלם לתובעים פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 4,000 ₪.
הנתבע ישלם לתובעים הוצאותיהם בסך 10,880 ₪ (אגרת בית משפט בסך 760 ₪ , שכר טרחת המומחה מטעם התובעים 2,925 ₪, שכר טרחת עדות המומחה מטעם התובעים בסך 1,755 ₪, וחלק התובעים בשכר טרחת המומחה בסך 4,387 ₪ וכן שכר עדותו בסך 702 ₪ ושכר בגין ביקור במקום בסך 351 ₪). לא הוצגה קבלה בגין שכר טרחה ששולם ל"מקס המאתר" ולפיכך איני פוסקת הוצאות ברכיב זה.
כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בגין התביעה והתביעה שכנגד בסכום כולל של 18,000 ₪.

ניתן היום, י"ד אלול תשפ"א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליאור ברזני
נתבע: בנימין זרו
שופט :
עורכי דין: