ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאול מור יוסף נגד המוסד לביטוח לאומי :

22 אוגוסט 2021
לפני: כבוד השופטת תמר עציון פלץ

המבקש/התובע:
שאול מור יוסף
ע"י ב"כ: עו"ד אלון לוריה, מטעם הסיוע המשפטי
-
המשיב/הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שרון חג'ג'

החלטה

בהליך שלפניי מבקש התובע להכיר באירוע המוחי שארע לו ביום 8.4.2019 (להלן: האירוע המוחי ) כפגיעה בעבודה.
תביעתו של התובע לנתבע נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 19.9.2019, בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק). הנתבע מכיר בקיומו של האירוע אך כופר בקיומו של קשר סיבתי בין האירוע המוחי לבין האירוע החריג שארע לתובע במסגרת עבודתו ביום 4.4.2019.
בהחלטתי מיום 3.3.2021 מונה פרופ' אבינעם רכס, מומחה בנוירולוגיה, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן: המומחה).
המומחה מסר את חוות דעתו לבית הדין ביום 16.3.2021 ולפיה "אין כל קשר סיבתי בין האירוע מיום 4.4.2019 לבין המחלה המוחית מיום 8.4.2019 וכי משקל גורמי הסיכון שהיו לתובע ללקות באירוע מוחי עולה בהרבה על משקל האירוע בעבודה. מסקנה זו נשענת מחד על פרק הזמן הארוך 3-4 ימים המפריד בין האירוע בעבודה לבין המחלה המוחית וכן על המספר הרב של גורמי הסיכון שהיו לתובע לחלות באירוע מוחי כמפורט לעיל. גורמי סיכון אלו לא טופלו כנדרש ואף גרמו לאירועים מוחיים קודמים לאירוע הנוכחי נשוא תביעה זו" (להלן: חוות הדעת).
בעקבות חוות הדעת הגיש התובע בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה כדלקמן:
אם אכן התובע לקה באירועים מוחיים בשנת 2008 ובחודש ינואר 2012 וסבל גם ממספר רב של גורמי סיכון לחלות באירוע מוחי במשך אותן שבע שנים, מדוע אינך קושר את הופעת האירוע המוחי מיום 8.4.2019 לאירוע החריג בעבודה במועד שבו ארע, שהרי כאמור בחוות הדעת לא נגרמו לתובע אירועים מוחיים כלשהם במשך למעלה משבע שנים שחלפו בין חודש 1/2012 לחודש 4/2019 ?
האם לא ניתן לומר שהאירוע מיום 4/4/19 החיש את בוא האירוע המוחי מיום 8.4.2019?
מדוע הנך סבור שפרק זמן של 3-4 ימים בין האירוע החריג בעבודה להופעת האירוע המוחי מהווה "פרק זמן ארוך"? מהו זמן סביר בין אירוע חריג להופעת אירוע המוחי?
הנתבע מתנגד לשאלות בסעיפים 5(א) ו-5(ב) לעיל, מן הטמעים הבאים:
בהתייחס לשאלה בסעיף 5(א) טוען הנתבע, כי מאחר שהאירוע בעבודה שבגינו מונה המומחה ארע ביום 4.4.2019 ולא במועד מאוחר יותר, הרי שהשאלה מדוע אינך קושר את הופעת האירוע המוחי מיום 8.4.2019 לאירוע החריג "במועד שזה בא" הי א בגדר הטעיית המומחה.
אשר לשאלה בסעיף 5(ב) נטען , כי היות וקשר סיבתי ייתכן בגרימה או בהחמרה ולא ב"החשה", הרי שאין הצדקה להפנות שאלה זו, וניתן להסתפק בשאלה שבסעיף 5(ג).
דיון והכרעה
בהתאם להלכה הפסוקה "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" (בר"ע (ארצי) 29316-03-13 חיים עובדיה נגד המוסד לביטוח לאומי (23.3.2015); בר"ע (ארצי) 7210-02-16 צוק נגד המוסד לביטוח לאומי (18.4.2016).
מאחר ששאלות ההבהרה משמשות תחליף לחקירת המומחה ומהוות כלי ל מי מהצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת, הרי שדרך המלך היא לאפשר הצגת שאלות הבהרה למומחה ובלבד שהן רלבנטיות, מתחום הרפואה ומכוונות להבהרת חוות הדעת או השלמתה, באופו שיתרום לבירור השאלה שבמחלוקת (בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו נגד המוסד לביטוח לאומי (2.6.20211) והאסמכתאות שם).
אשר לשאלות שהתובע מבקש לשאול והנתבע מתנגד, הרי שלאור ניתוק הקשר הסיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין האירוע המוחי בחוות הדעת על יסוד אירועים מוחיים קודמים וגורמי סיכון, אכן ראוי כי המומחה יבהיר אם אין בפרק הזמן שחלף מאז האירוע המוחי האחרון של התובע (1/2012) ועד האירוע המוחי נשוא חוות הדעת כדי ללמד על קיומו של קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין לפני האירוע המוחי שארע ימים אחדים לאחריו.
כמו כן, ובהעדר התנגדות מצד הנתבע, יש לשאול את המומחה מדוע הוא סבור כי פרק זמן של 3-4 ימים בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע המוחי הוא "פרק זמן ארוך" המנתק קשר סיבתי, וכן מהו פרק זמן סביר בין אירוע חריג בעבודה לבין הופעת אירוע מוחי כאמור.
אשר לשאלה הנוספת (האם לא ניתן לומר שהאירוע בעבודה מיום 4.4.2019 החיש את בוא האירוע המוחי ביום 8.4.2019), הרי שעל פי החלטתי מיום 3.3.2021 המומחה התבקש להשיב לשאלה אם סביר יותר להניח כי האירוע המוחי היה מתרחש בפרק הזמן שבו התרחש בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה, או שסביר יותר להניח כי אלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשותו היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר, רק ככל שהיה קובע קיומו של קשר סיבתי כאמור.
עם זאת, לאור טענת התובע כי החשת האירוע המוחי מהווה החמרה של מצב רפואי קיים, בפרט לאור פרק הזמן שחלף מאז האירוע המוחי האחרון ועד לאירוע המוחי נשוא התביעה, ומאחר שמדובר בשאלה רפואית שיש בה כדי לתרום לבירור המחלוקת בהליך, אני נעתרה לבקשה. זאת, בשים לב אף להלכה הפסוקה שצוטטה לעיל ולכך שמדובר בבקשה ראשונה להפניית שאלות הבהרה למומחה.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת, והחלטה בדבר הנחיות למומחה תשלח בנפרד.

ניתנה היום, י"ד אלול תשפ"א, (22 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שאול מור יוסף
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: