ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרדכי עובדיה נגד קריית מיכאל בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת רחלי טיקטין עדולם

תובעים

  1. מרדכי עובדיה ת.ז. XXXXXX281
  2. סימה עובדיה ת.ז. XXXXXX191

נגד

נתבעת
קריית מיכאל בע"מ ח.פ. 514781061

פסק דין

לפני תביעה בין רוכש דירה לבין חבר קבלנית.

אין חולק כי התובעים הינם הבעלים של דירת גן ברחוב הרב גרשונוביץ 42/3 בנתיבות.
אין גם חולק שהתובעים קיבלו חזקה בדירה במהלך שנת 2017.

התובעים העידו שכבר בחורף הראשון לשהותם בדירה, נוצרו מוקדי רטיבות חמורים ברוב חדרי הדירה. עוד הם טוענים שפנו אל הנתבעת וביקשו בדחיפות תיקונים נדרשים על מנת למנוע את התדרדרות הרטיבות, עובש וכיוצ"ב.

הנתבעת אינה מכחישה שהתובעים פנו אליה בטענה לרטיבות בדירה.

אין חולק כי נציגי הנתבעת ביקרו בדירה פעמיים/ שלוש פעמיים, לצורך ביצוע תיקוני הרטיבות.

בשלב מסוים פנו התובעים לחברת בדק בית כאשר בתאריך 16.02.18 הוציא המהנדס סטניסלב גולוד חוות דעת, במסגרתה ציין שיש בדירה ליקוי רטיבות. ה מומחה פירט בחוות דעתו את המקומות בהם יש נזקי רטיבות, וכן צירף תמונות המתעד ות את הליקויים , וכן פירט המקור של הרטיבות לשיטתו וכן את הפעולות שיש לבצע על מנת ל פתור את בעיית הרטיבות. וראו בעניין זה סעיף 1.5.1 לחוות דעתו לפיו הגורם העיקרי לייצור הרטיבות הינו איטום לקוי בקירות הדירה החיצוניים החודרים לקרקע.
אין מחלוקת שהתובעים מסרו את חוות הדעת לנתבעת (חוות הדעת מטעם התובעים משנת 2018 צורפה לכתב ההגנה. ליקוי הרטיבות מופיעים בעמ' 6-18 לחוות הדעת)

בהמשך חוות הדעת מופיעים ליקויים נוספים אולם התובעים מיקדו תביעה זו בליקויי הרטיבות, ובנסיבות אלו, ניתן להם היתר לפיצול סעדים, בעניין ליקויים נוספים שאינם ליקויי הרטיבות נשוא התיק דנן (ראו פרוטוקול הדיון הקודם, שורה 4).
לאחר שחוות הדעת נמסרה לנתבעת, התקיים דין ודברים בין הצדדים בנוגע לתיקון ליקויי הרטיבות.
הנתבעת צירפה לכתב ההגנה את התכתובות בין הצדדים.

הנתבעת טוענת שהתובעים סירבו לאפשר לה לבצע את התיקונים וזאת שלא כדין.
התובעים טוענים שהנתבעת ביקשה שוב לבצע תיקונים קוסמטיים שלא יפתרו את הבעיה, ולא הסכימה לבצע את התיקונים עליהם המליץ המומחה מטעמם, על אף שדרשו לבצע הפעם תיקון יעיל. בנסיבות אלו נאלצו התובעים לבצע בעצמם את תיקון ליקויי הרטיבות , שכן הותרת המצב על כנו, הייתה מסוכנת בריאותית לילדיהם.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים בתיק , אני מקבלת את טענות התובעים. כאמור לעיל, אין חולק שהנתבעת קיבלה התראה על ליקויי הרטיבות וביצעה מספר ניסיונות תיקון. דומה גם שאין חולק שליקויי הרטיבות לא נפתרו בעקבות אותם תיקונים. בעניין זה ר' חוות דעת שהוזכרה לעיל בה נרשם בין היתר כדלקמן: "... לטענת הבעלים הקבלן בעבר במספר מקומות ביצע תיקונים (החלפת טיח גבס לטיח צמנטי ותיקוני צבע). ברוב המקומות שאליהם הצביע הבעלים כמתוקנים על ידי הקבלן, נמצאו סימני רטיבות ברורים (חוזרים)..." (ר' סעיף 1.2.1.3 לחוות הדעת). וראו גם סעיף 2.6 לחוות הדעת השנייה מטעם התובעים (ראה פירוט לגבי אותה חוות דעת להלן), שם ציין המומחה כדלקמן: "תוך השוואה פשוטה בין התמונות אשר ברובן צולמו באותם המקומות, ניתן בקלות רבה להבין את החמרת המצב ואת העדר מוחלט של התועלת של תיקוני הקבלן".
התובע העיד לפניי שמספר פעמים הגיע מנהל העבודה מטעם הנתבעת, מר עזרא, לדירה לבדוק את המקום, ואז הורה לפועלים לגרד את הטיח ולטייח מחדש . הכל היה נראה יפה בסיום ביצוע התיקון אולם כעבור זמן קצר חזרו סימני הרטיבות. התובעים פנו שוב לנתבעת ושוב הגיע מנהל העבודה ושוב הורה על גירוד וטיוח מחדש. כתמי הרטיבות חזרו והופיעו שוב ואף התפשטו. התובעים שוב נאלצו לפנות לנתבעת כאשר מנהל העבודה הפעם ציין שיש להמתין עד שהרטיבות תתייבש כך לטענתו. הרטיבות אולם לא נעלמה, על אף חלוף הזמן, ושוב הציע מנהל העבודה לגרד ולטייח מחדש. בשלב זה התובע ציין בפני מנהל העבודה, שהתיקונים לא פותרים את הבעיה, ובתגובה לכך, כך לפ י עדות התובע כאמור, התעצבן מנהל העבודה, זרק את פרוטוקול הבדק על הרצפה כשהוא אומר לתובע שלא ילמד אותו איך לעבוד. רק אז פנה התובע לקבל חוות דעת מקצועית (ר' עדותו בעמ' 2 למטה ובעמ' 3 למעלה).

נציג הנתבעת, מנהל הכספים בנתבעת, ציין בתגובה שליקוי רטיבות מתקנים בדרך של ניסוי ותהיה כאשר קשה למצוא את מקור הרטיבות. נציג הנתבעת אולם הודה שלא ביקר מעולם בדירה (פרו' עמ' 2 שורה 5) . נציג הנתבעת לא ידע לומר איזה תיקונים בדיוק בוצעו בכל פעם, היכן בוצעו, וכיוצ"ב. נציג הנתבעת בעצם לא ידע לומר דבר מידיעה אישית לגבי התיקונים שבוצעו בדירה. לנציג הנתבעת גם לא הייתה כל אסמכתא – דו"ח ידני או ממוחשב או אחר - לגבי מהות התיקונים שבוצעו בדירה. מר עזרא מנהל העבודה אשר היה בדירה והיה במגע עם התובעים לא הגיע להעיד על אף שעובד היום בחברה הקשורה לנתבעת (ראה פרו' עמ' 3 שורה 32).
וראו עדותו של נציג החברה: "...אני עונה שלא עשינו תיקונים קוסמטיים. לשאלת ביהמ"ש אין לי דוחות על התיקונים שעשה. שבית המשפט שואל איזה תיקונים עשה הוא פירק ריצוף ועשה אטימה. לשאלת בית המשפט כמה מטר פירק אני לא יודע להגיד. לשאלת בית המשפט היכן פירק ריצוף אני אומר שאני לא יודע להגיד. אני רוצה להוסיף ולהסביר את כל הסיטואציה, רטיבויות זה נושא בעייתי מאוד ולא בונים מהיום ולא מאתמול. יכול להיות שעשינו תיקון ויש מים. לשאלת בית המשפט באיזה ביקור הוא פירק את הריצוף ועשה אטימה בביקור הראשון השני או השלישי אני אומר שאני לא יודע להגיד. לשאלת בית המשפט מה עשה בפעמיים האחרות, אם פעם אחת פירק ריצוף ועשה אטימה אני אומר שאני לא יודע להגיד...." (ראה פרו' עמ' 3 למטה, עמ' 4 למעלה) (הדגשות שלי – הח"מ).

התובעים גם העידו לגבי המזג הלא נעים של אותו מר עזרא אשר אף הוא הקשה על ההתנהלות מול הנתבעת.

בנסיבות אלו, כאשר הנתבעת פעם אחר פעם מנסה לתקן ליקוי משמעותי בדירה, ללא הצלחה, כאשר בכל פעם - כך לפי עדות התובעים שלא נסתרה - הנתבעת מבצעת את אותו תיקון שלא מצליח, ניתן להבין ולהצדיק את התובעים שמסרבים לאפשר לתובעת לבצע עוד מאותו דבר.

מההתכתבות בזמן אמת שהוחלפו בין התובעים לנתבעת, עולה שהתובעים הסכימו לאפשר לנתבעת לבצע התיקונים אולם עמדו על כך שיבצעו התיקונים שפירט המומחה מטעמם בחוות דעתו.
הנתבעת מצדה לא הסכימה לבצע את התיקון כפי שהורה מומחה התובעים.
הנתבעת לא הציגה בשום שלב חוות דעת נגדית לחוות הדעת שהציגו התובעים, וכל שהודיעה לתובעים הינו שהתיקון יבוצע בהתאם למה שיקבע מנהל העבודה בשטח לאחר שיראה ויבחן את הליקוי (ר' מייל מיום 05.12.18). זה אותו מנהל עבודה שכאמור לעיל, היה כמה פעמים בשטח וביצע תיקונים שלא צלחו. מצופה מן הנתבעת כאשר היא רואה שהתיקונים לא מצליחים, להביא מהנדס לדירה אשר יבחן מה ניתן לעשות כדי לפתור את הבעיה, בהינתן העובדה שתיקונים קודמים שבוצעו בהמלצת מנהל העבודה, לא צלחו. וראו גם מה שכתבו התובעים לנתבעת במכתב אליו צירפו את חוות דעת המומחה מטעמם, מכתב מיום 22.11.18: "כפיש הודענו לכם בדוא"ל... אנו שוב מודיעים כי קיימת בדירתנו רטיבות חמורה שחודרת מחצר הדירה לדירה. התיקונים שעשיתם בעבר ע"י קילוף הטיח הקודם ומריחת טיח שחור מחדש הוכיחו את עצמם כלא יעילים משום שהרטיבות חודרת גם אליהם. אני שוב מצרפים למכתב את דוח בדק הבית של חברת פלס בו הבודק טוען שלא נעשה איטום בקורות המבנה ולכן קיימת חדירת רטיבות ופתרון הבעיה היא ע"י שבירת רצפת החצר, חשיפת קורות הבניין ואיטומם מחדש..." (הדגשה שלי – הח"מ).
וראו גם מה שכתבו התובעים לנתבעת במייל ביום 25.11.18 : "בעניין הודעתכם על תאום מועד לתיקון רטיבות. אם בכוונתם לטפל כפי הוראת חברת בדק בית שהצגנו לפניכם, קרי, לחפור ברצפת החצר ולאטום את קורת הבניין כנדרש (שלא בוצע בבנייה הראשונית) אנא הודיעו לנו על כך לפני המועד הנ"ל כדי שנערך בהתאם. אך אם בכוונתם לעשות "תיקון פלסטר" כפי שעשיתם עד כה – תיקון שהוכח את עצמו כלא יעיל – נא לא לבוא . ואנו נמשיך את הטיפול באמצעות עו"ד".
לכך אוסיף כי טרם ביצוע התיקונים פנו התובעים לנתבעת גם באמצעות משרד עו"ד – משרד חכמון – אלמקייס, ונתנו להם הזדמנות נוספות לשקול ביצוע התיקונים בצורה רצינית ולא לבצע תיקונים קוסמטיים בלבד (ראו המכתב שצורף לכתב התביעה מיום 11.08.19).

לכל האמור יש להוסיף שמדובר במקרה דנן במקרי רטיבות אשר על פי עדות התובעים, גרמו לעובש ור' בענין זה מה שכתב המומחה מטעם הנתבעים בחוות דעתו בסעיף 1.6 לחוות דעתו בענין השלכות הרטיבות ור' בין היתר שכתב: "... רטיבות גורמת את הנזקים הבאים: נזק חמור לבריאות המשתמשים במבנה עקב לחות גבוהה, עובש וכדומה"

התובע העיד שהתיקון עליו המליץ המומחה מטעמו מלכתחילה היה יקר ולא יכל לעמוד בו כאשר הומלץ לו בהמשך על תיקון פחות יסודי אולם כזה שעשוי לפתור את הבעיה, ואז הזמין שוב את המומחה מטעמו שיבחן את דרך התיקון המוצעת. ואכן המומחה מטעמו אישר את דרך התיקון המוצעת והתיקון בוצע בהתאם לאישורו (ר' חוות דעת נוספת מטעם התובעים, מיום 02.06.20, אשר צורפה לכתב התביעה, וראו גם עדות התובע בעמ' 3 שורות 14 – 21) .

נכון שבסופו של דבר התיקון לא היה בעלויות שננקבו בחוות הדעת אלא בעלויות נמוכות יותר, אולם הנתבעת כאמור בשום שלב, לא הודיעה שהסכימה לבצע תיקון יסודי ו/או לא הביאה חוות מהנדס נגדית לגבי אופי ועלות התיקון שיש לבצע כדי לפתור את בעיית הרטיבות בדירה.

עיון באותה חוות דעת נוספת מעלה כי לאחר פירוק מלא של הריצוף, הסרת התשתית לריצוף וחשיפת רצפת הבטון התגלה כי לא נמצא איטום כלשהו , ונמצאו ליקויים רבים הן בשיפוע הריצוף בחצר כלפי הדירה וכן ליקויים בניקוז (ראה עמ' 17 לחוות דעתו של המהנדס). עוד ציין המומחה מטעם התובעים כי פירוק הריצוף בגינה והסרת התשתית לריצוף סיפקו תמיכה מלאה לממצאים ולמסקנות בחוות דעתו הקודמת (ראו עדות התובע לפיה הזמין את המומחה מטעמו בשנית לדירה, כאשר פירק כבר את הריצוף, פרו' עמ' 3 שורה 19).
לא פלא אם כן שגירוד הטיח והטיוח מחדש שביצעה מנהל העבודה מטעם הנתבעת מספר פעמים ו/או ההנחיה שלו "להמתין להתייבשות המקום", לא פתרו את בעיית הרטיבות בדירה.

בדיעבד הוכח אם כן שהתובעים התעקשו מול הנתבעת בצדק לכך שיבוצע תיקוני איטום כמו שצריך ולא יבוצע שוב תיקון קוסמטי ו/או חלקי שלא יפתור את הבעיה.

טענות נציג הנתבעת בדיון לפיהן הנתבעת גם ביצעה איטום באחת הפעמים – לא הוכחו בשום צורה. לפי עדות התובעים ולפי חוות דעת המומחה, כל שהנתבעת ביצעה הוא גירוד של הטיח וטיוח מחדש.

התובעים צירפו קבלות לכתב התביעה, כאשר העידו כי אילו הקבלות של מה שהוציאו על מנת לתקן את ליקויי הרטיבות, התובעים העידו כי אלו קבלות רק עבור מה שנדרש כדי לתקן את בעיית הרטיבות, כאשר התובע אף העיד כי הוא וילדיו ביצעו בעצמם את פירוק הרצפה, לאור העלויות הגבוהות של כל התיקון, שלא יכלו לעמוד בהם באותה עת.
הנתבעת לא הביאה הצעות מחיר ו/או אסמכתאות אחרות ו/או חוות דעת – שמהם ניתן היה ללמוד שהסכומים שהוציאו התובעים הם מופרכים או כאלו שהוצאו לשיפור ו/או לשיפוץ חלקים אחרים בדירה שאינם קשורים לבעיית הרטיבות.

עיון בקבלות מעלה אכן כי מדובר בקבלות רלוונטיות לתיקון בעיות הרטיבות והאמור בהם תואם את מה שהעיד עליו התובע בדיון (תיקון השיפועים, ריצוף מחדש וכיוצ"ב).

התובעים כאמור העידו שנאלצו לבצע את התיקון בעצמם לאור סירוב הנתבעת לבצע תיקון יסודי ודרוש, ואני מקבלת טענתם זו. מדובר בתיקון שהינו באחריות הנתבעת ולכן על הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות התיקון, המסתכמות בסך של 28,070 ₪.

אני פוסקת לתובעים גם פיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 5,000 ₪ שכן נאלצו לחיות ברטיבות ונאלצו לפנות לנתבעת פעם אחר פעם ללא הועיל. בעיית רטיבות, כזו המשתקפת מהתמונות שצירף המומחה וכן מעדות התובעים, גורמת לעוגמת נפש ומפחיתה את ההנאה מהדירה.
התובעים גם נאלצו לבצע חלק מהתיקונים בעצמם – פירוק המרצפות כאמור – בשל קושי כספי. לכך אוסיף כי ודאי לתובעים גם נגרמה אי נוחות במהלך ביצוע התיקונים, כמו גם במהלך ביצוע התיקונים הקוסמטיים שביצעה הנתבעת ולא פתרו את הבעיה.

אני דוחה את הטענה כאילו התובעים התמהמהו עם התיקון, דבר המלמד שהבעיה לא הייתה חמורה, שכן התובעים העידו שביצעו את התיקונים כאשר הצליחו לגייס כספים לצורך כך, כספים שהיה להם קשה לגייס. ראו בעניין זה עדות התובעים: "לגבי מועד התיקון, לא הייתה לנו אפשרות לתקן. היינו מיד אחרי קניית דירה" (פרו' עמ' 4 שורה 13).
וראו בהמשך את עדות התובעת: "...הרטיבות הגיעה למצב של בריאות, יכולה להביא דו"ח מרופא. ברגע שהגיע למצב בריאותי של ילדים אספנו את השקלים ועשינו.." (פרו' עמ' 4 שורות 30 – 31).

כמו כן הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪ ובסה"כ הוצאות בסך של 1,000 ₪.

סה"כ תשלם הנתבעת לתובעים סך של 34,070 ₪.
הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לידי הנתבעת.

הודע לצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מהיום.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה לנתבעים.

ניתן היום, י"ד אלול תשפ"א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרדכי עובדיה
נתבע: קריית מיכאל בע"מ
שופט :
עורכי דין: