ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ועדה מקומית לתכנון חדרה נגד מזל עשתר :

בפני כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

מאשימה

ועדה מקומית לתכנון חדרה

נגד

נאשמים
1. מזל עשתר

2. יצחק עשתר

החלטה

לפני בקשה לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק - מחמת אי זימון לחקירה ו/או אי קיומה כנדרש, ו/או אי הצעה להסדר מותנה, ו/או "הסתמכות על מצגי הרשות" , ו/או אכיפה בררנית.

רקע

1. בתאריך 7.5.19 הוגש כנגד הנאשמים (בני זוג – ר.ס.מ ) כתב אישום המייחס ל הם עבירה של בניה ללא היתר לפי סעיפים 204 ו- 208 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 בנוסחו לפי תיקון מס' 116 ולפי סעיף 243 (ב) ו – (ג) לאחר התיקון (להלן: "חוק התכנון והבניה").

2. בכתב האישום נטען כי במהלך חודש נובמבר 2014 או בסמוך לכך, בביתם שברח' הנביאים 7 בחדרה, גוש 10572 חלקות 93 ו- 210 (להלן: "הנכס") ו בהיותם מחזיקי הנכס בפועל, בנו הנאש מים מרפסת מקונסטרוקציית עץ בשטח של כ- 20 מ"ר ללא היתר, על גבי דרך קיימת/מאושרת על פי תב"ע חד/763 (להלן: "המרפסת").

3. ב"כ הנאשמים עותר לביטול כתב אישום, שכן שלשיטתו מדובר במקרה בו המאשימה לא מילאה את חובתה לקיום חקירת הנאשמים כנדרש ו/או לא הציעה להם הסדר מותנה תחילה, וכן כי הנאשמים "הסתמכו על מצגי הרשות" ואף ננקטה כלפיהם אכיפה בררנית.

4. המאשימה מתנגדת לבקשת ב"כ הנאשמים על כל חלקיה.

טענות ב"כ הנאשמים

אי זימון לחקירה ו/או אי קיומה כנדרש

בעניין זה טען ב"כ הנאשמים כי נאשמת 1 "אינה מבדילה בין ימינה לבין שמאלה" ואילו נאשם 2 אמנם זומן לחקירה שאמורה היתה להתקיים ביום 18.12.18 בשעה 17:30 והתייצב אליה כפי שהיה עליו לעשות, ואולם החוקר מטעם המאשימה – המפקח שי לוי "התעמר בו" בכך שהכניס אותו לחדר חשוך חרף מחאתו, עד שהוא איבד את הכרתו ופונה לבית חולים ( ר' ההזמנה לחקירה ביום 18.12.18 בשעה 17:30 – נ/1, וסיכום ביקור בבית החולים "הלל יפה" מיום 18.12.18 בשעה 18:35, ממנו עולה כי במועד זה הגיע הנאשם למחלקת המיון בבית החולים, סיפר שהוא בן 65, שיש לו ברקע התקפי חרדה ה כוללים איבוד הכרה וכי "באמצע ויכוח בעירייה, התעצבן והתעלף" – נ/2).

אי הצעה להסדר מותנה

לטענת ב"כ הנאשמים, המאשימה טוענת כי נמנעה מלהציע להם הסדר מותנה מן הטעם ש"הפרגולה נבנתה על תוואי של דרך מאושרת", אלא שמדובר בדרך שהתוותה בשנת 1956 "ומאז אין פוצה פה ואין מצפצף" ו"אי אפשר לנפנף עם תוואי של דרך מאושרת 65 שנים מאז". בנוסף לכך טען הוא כי ישנם מקרים אחרים בהם הגיעה המאשימה להסדרים מותנים עם נאשמים שהקימו מבנים דומים, בין השאר על שצ"פ ו/או על דרך מוצעת או הרחבת דרך – ר' ברשימה המפורטת נ/3.

הסתמכות על מצגי הרשות

ב"כ הנ אשמים הוסיף וטען כי המבנה נושא כתב האישום הינו פרגולה שהוקמה על ידי נאשם 2 לצורך קיום מצוות סוכה, פעם בשנה למשך 7 ימים, וכי בטרם עשה כן הוא פנה אל חבר מועצת העיר, עוה"ד אלי בוסקילה המוכר לו מבית הכנסת שבו שניהם מתפללים, "אמר לו שהוא הולך לבנות... והיות שעוה"ד לא בקיא בענייני תכנון ובניה הוא נכנס למהנדס העיר נועם גרייף... לאחר שהציג לו את הכל, אמר לו תשלח אותו הביתה ולא צריך פה היתר" – ר' תצהירו של עוה"ד אלי בוסקילה המאשר את הדברים בכל הנוגע לתשובת מהנדס העיר אך מציין כי נאשם 2 פנה אליו לאחר שקבל צו הפסקה מינהלי בעקבות הקמת הפרגולה (ולא לפני כן – ר.ס.מ) – נ/4. בהקשר זה הפנה ב"כ הנאשמים לספרו של כבוד השופט קדמי ולפסיקה שעניינה ב"הסתמכות על עצה שהתקבלה מבר סמכא" (ע"פ 1182/99 הורוביץ נ' מדינת ישראל) ו/או "פעולה בעקבות מצג של הרשות" (ע"פ 2910/94 פרשת מניות הבנקים).

אכיפה בררנית

לטענת ב"כ הנאשמים, העיר חדרה "זרועה בדברים כאלה" – ר' באסופת התצלומים – נ/5) , ברחוב בו מתגוררים הנאשמים – רח' הנביאים בשכונת גבעת אולגה בחדרה, ישנם מקרים נוספים של חריגות בניה שלא ננקטה ו/או ננקטת כלפיהן כל אכיפה, וכדבריו: "השכן של הנאשם בנה שתי מרפסות, בנה למטה חריגה מבטון ועוד חריגה ונגדו לא עשו כלום. הוא אומר לנאשם, אותו חבושה, לי יש גב בעירייה...", וברח' הגליל 2 נבנתה קומה שלמה ולא נעשה לגביה דבר על אף דיווחים מרובים למוקד העירייה – ר' אסופת המסמכים והתמונות - נ/6.

תגובת המאשימה

המאשימה עותרת לדחיית בקשת הנאשם על כל חלקיה, ואלה נימוקיה:

אי זימון לחקירה ו/או אי קיומה כנדרש

בהתייחסותה לטענות ב"כ הנאשמים בעניין זה טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם זומן לחקירה שאמורה היתה להתקיים ביום 18.12.18 ואף התייצב, אלא ש"המידע שהועבר לה שונה לחלוטין". לטענתה, מהמסמך הרפואי שהוגש (נ/2) עולה כי לנאשם 2 יש בעיה רפואית של התקפי חרדה חוזרים הכוללים איבודי הכרה, ולתגובתה בכתב שהוגשה לאחר מכן צרפה היא את התייחסות המפקח שי לוי (ר' נספח א' לתגובה) הטוען כי בהגיעו אל החקירה אמר לו הנאשם ש"הגיע לאחר צום עשרה בטבת וטרם הכניס דבר לפיו" ואז הוא עצמו הכין לו, לבקשתו, כוס קפה עם הל. זאת ועוד, משרדי המחלקה מוארים דרך קבע כך שהמקום לא היה חשוך ודלת המשרד הושארה פתוחה כל העת, ויחד עם זה, בשלב מסוים של החקירה שבמהלכה חזר הנאשם וטען כי אינו עבריין, הוא החל להכות על חזהו וצעק בבכי: "לא עשיתי כלום, אני לא עבריין", ואז התמוטט, התיישב על כסאו, לא הצליח להרגע ולבסוף איבד את הכרתו ופונה לבית החולים באמצעות אמבולנס.

לנוכח גרסת המפקח, טוענת ב"כ המאשימה כי אין מדובר במקרה של אי זימון לחקירה, אלא "במצב דברים בו הנאשם קיבל את מלוא זכויותיו – זומן כדין ואף הגיע לחקירה במועד שנקבע". זאת ועוד - כחודש לאחר מכן, ביום 22.1.19 התקבל אצל המפקח שי לוי מכתב מאת הנאשמים, בו פרטו השניים את גרסתם באופן מלא, הסבירו את נסיבות בניית המרפסת, טענו לנסיבות אישיות מורכבות ובקשו כי המאשימה תימנע מנקיטת הליכים פליליים נגדם ותסייע להם בהסדרת המצב – ר' נספח ה' לתגובה.

אי הצעת הסדר מותנה

בעניין זה טוענת ב"כ המאשימה כי חובתה להפעיל את שיקול דעתה בשאלה האם מדובר במקרה המתאים להסדר מותנה, הופעלה כנדרש, ואף אם עסקינן בעבירה שאינה רחבת היקף מבחינת שטח המרפסת (ולא פרגולה כטענת ב"כ הנאשמים) , אזי נסיבותיה חמורות במובן זה שמדובר בבניה ללא היתר שבוצעה על גבי דרך קיימת/מאושרת בהתאם לתכנית חד/763, כשבהתאם להגדרות שבחוק התכנון והבניה, "דרך" מהווה ונחשבת "תשתית לאומית". כמו כן , אין לקבל את הטענה ו/או את הפרשנות לפיה המאשימה תהא רשאית להחל באכיפת החוק רק אם וכאשר הרחבת הדרך תבוצע בפועל, שכן אכיפת החוק כלפי עברייני בניה, יש לה חשיבות כשלעצמה .

הסתמכות על מצגי הרשות
בכל הנוגע לדברים שלטענת ב"כ הנאשמים נאמרו לנאשם 2 ע"י מהנדס העיר דאז מר גרייף, באמצעות עוה"ד בוסקילה, טוענת ב"כ המאשימה כי לא ידוע לה דבר אודותם, וכי היה והנאשם יבקש להוכיחם, כי אז יהא עליו לזמן את השניים כעדים מטעמו, מה עוד שעוה"ד בוסקילה עצמו טוען (בתצהירו) כי נאשם 2 פנה אליו רק בעקבות צו הפסקה מינהלי שקבל לאחר תחילת הבניה ולא לפני כן. בכל מקרה, כך טוענת ב"כ המאשימה, לנבחרי ציבור אין כל סמכות או שיקול דעת בפעולות אכיפה מטעם חוק התכנון והבניה – ר' הנחיית עצמאות התביעה הכללית מס' 4.1001.
לגופו של עניין טוענת ב"כ המאשימה כי כך או אחרת, (פרגולה או מרפסת/ עבודה הפטורה מהיתר או לא) – בכל מקרה מדובר במי שפעלו בניגד לחוק, אם משום שבנו ללא היתר ואם משום שלא הגישו טופס של עבודה פטורה מהיתר.

אכיפה בררנית
בחלק מהמקרים הנוספים אליהם הפנה ב"כ הנאש מים כדוגמאות לאכיפה הבררנית שלשיטתו ננקטה כלפיהם (נ/5), מדובר בפרגולות ולא במרפסות, וגם במבנים ישנים שמועד בנייתם אינו ידוע, קרי – אין מדובר בנסיבות דומות לנסיבותיו של המקרה דנן. במק רה של השכן חבושה – מדובר בבניה שהתיישנה, ואילו בכל הנוגע לבנייה שבוצעה ברח' הגליל 2 – נסיבות המקרה מצויות בחקירה וחלקן הועברו לטיפול היחידה הארצית לתכנון ובניה.

דיון והכרעה

הגנה מן הצדק – כללי

סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב- 1982 מאפשר ביטול כתב אישום מקום בו הגשתו או ניהול ההליך הפלילי הנוגע אליו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. ככלל, טענה לביטול כתב האישום מכח דוקטרינת ההגנה מן הצדק תתקבל אך במקרים חריגים בהם התנהלות הרשות היא כה נפסדת, עד כי לא ניתן לנהל את ההליך הפלילי בצורה הוגנת (ר' ע"פ 4855/02 מ"י נ' ד"ר איתמר בורוביץ).
7

הטענה בדבר אי זימון הנאשם לחקירה

10. בע"פ (מחוזי חי') 3730/03 מדינת ישראל נ' מוסטפא אגבאריה (11.3.04) קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי:
"...ככלל, בהעדר נסיבות יוצאות דופן, על הגורם החוקר לחקור גם את החשוד בביצוע העבירה. חובה זו מקורה בחובתו של כל גורם חוקר לנהל חקירה באופן סביר ולאסוף את כל החומר הרלוונטי לצורך הפעלת שיקול הדעת של הגורם המחליט באשר להמשך הטיפול בתיק החקירה. חובה זו זהה לחובתה של כל רשות מינהלית האמורה להפעיל את שיקול דעתה..."

ועוד נפסק כי החובה לקיים חקירה ראויה הכוללת את גביית גרסתו של החשוד, חלה גם בעבירות לפי חוק התכנון והבנייה, לרבות בעבירה של אי קיום צו בית משפט. עוד נקבע כי משזומן חשוד למסירת גרסתו ולא התייצב, ניתן לראות בכך, בהתאם לנסיבות, ויתור מצדו על זכות זו (ר' תו"ב (קריות)44015-04-12 הועדה המקומית לתכנון ובניה לב הגליל נ' נסאר).

11. מכלל הטענות והחומר שהוצג בפני במקרה זה עולה כי שני הנאשמים זומנו לחקירה כדין (ר' הזימונים ואישורי המסירה – נספח ד' לתגובת המאשימה) . נאשמת 1 לא התייצבה ואילו נאשם 2 התייצב כנדרש אך במהלך החקירה חש ברע, איבד את הכרתו ופונה לבית חולים. כחודש לאחר מכן שטחו שני הנאשמים את גרסתם וטענותיהם בפני המאשימה בכתב (ר' נספח ה' לתגובת המאשימה). משכך, מסקנתי היא כי מדובר במקרה שבו זימון הנאשמים לחקירה ומתן הזדמנות לפירוט גרסתם, התקיימו כנדרש.

הטענה בדבר אי הצעת הסדר מותנה לנאשם

13. סעיף 67א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, המצוי בסימן א'1 לפרק ד' לחוק זה – סימן שהוסף לו במסגרת תיקון מס' 66, ונושא את הכותרת "סגירת תיק בהסדר" מסמיך את המאשימה לסגור תיק בהסדר ללא משפט, במקרים בהם החשוד מודה הבביצוע העבירה המיוחסת לו ומקבל על עצמו התחייבות או שורת התחייבויות כתנאי לסגירת התיק.

הסעיף קובע כי:
"ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה - הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה".
על פי סעיף 67א(ד) - "תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:
(1) העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו'
לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;
(2) אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (בסימן זה - חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר".

לשון הסעיף מלמדת אם כן על קיומה של סמכות הנתונה לשיקול דעתו של תובע במקרים בהם מתקיימים תנאי הסף של סעיף 67א(ד) הנ"ל, קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה ומדובר בנסיבות בהן יענה מילוי תנאי ההסדר על העניין לציבור.

דברי ההסבר להצעת החוק מלמדים על כוונת המחוקק לכך שהתביעה תציע הסדרים מן הסוג הזה "בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של תיק מסוים... בעיקר במקרים של עבירות קלות שבוצעו בנסיבות מקלות, או במקרים של נסיבות מקלות הנוגעות לחשוד שביצע את העבירה".

14. סעיף 10 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3042 שפורסמה עם כניסת תיקון החוק לתוקף בחודש מאי 2013, מונה את הנסיבות בהן רשאי תובע להציע הסדר – נסיבות אישיות של החשוד, נסיבות ביצוע העבירה ותוצאותיה, התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה ונסיבות מקלות אחרות שיש בהן כדי להטות את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה. הן בהנחיית היועהמ"ש והן ברשימת העבירות המפורטות בנספח א' שלה, מופיעות הוראות לעניין סגירת תיקים בעבירות לפי חוק התכנון והבניה. תיקון נוסף המסדיר את סוגיית "התשלום בהסדר" לועדות המקומיות לתכנון ובניה, נכנס לתוקף ביום 3.7.14 ובעקבותיו פרסמה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה הנחיות משלה למקרים של עבירות תכנון ובניה (ר' להלן).

15. בהחלטה שניתנה על ידי בתו"ב (חדרה) 10922-01-15 ועדה מקומית חדרה נ' יהודה עטון נסקרה פסיקת בתי המשפט בנושא זה עד אז והובהר כי המונח "רשאי" פורש על ידי בית המשפט בראשל"צ בתו"ב 4410-04-14 ו - תו"ב 29220-06-13 ( ארז ופלח) כ"חייב להפעיל בכל מקרה ראוי את שיקול הדעת המתחייב ולהציע הסדר במקום שניתן לעשות כן", ולא כ"חייב להציע הסדר" בכל מקרה. עוד הפניתי אל תו"ב (פ"ת) 25492/11/13 מדינת ישראל נגד מרדכי אליהו ואח' בו התייחס בית המשפט אל הנחיית פרקליטות המדינה שהופצה ביום 29.7.14 על ידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, הנחייה שבפרק ג' שלה, הנושא את הכותרת "מקרים קלים של בניה בלא היתר ו/או שימוש בלא היתר בהם ניתן לשקול סגירת תיק בהסדר", נכתב כך:

"עבירות בניה בלא היתר ושימוש בלא היתר הן עבירות החובקות מנעד מעשים רחב מאוד, הכולל מעשים של בניה או שימוש בלא היתר קלי משקל במהותם ועד מקרים חמורים. לפיכך, לא ניתן להכליל ולומר על כל עבירות בניה שלא כדין או שימוש שלא כדין באשר הן, כי הן עבירות קלות או קלות באופן יחסי על פי טבען. הפועל היוצא הוא שנדרשת בדיקה פרטנית וסיווג של כל מקרה ומקרה, על פי מהות הבניה או השימוש שנעשו באותו מקרה. מקרים של בניה ללא היתר או בסטייה מהיתר, שניתן לראות בהם מקרים 'קלים' שניתן להחיל בהם הסדר, הם מקרים של בניה ו/או שימוש המצויים ברף התחתון של החומרה, מבחינת מידת הפגיעה בתכליות התכנון ושמירת שלטון החוק. ככלל, מדובר יהיה במקרים של בניה בהיקף נמוך, לצרכים פרטיים, כגון: הצבת מחסן, הקמת פרגולה, בניית גדרות, שאינן תואמות את התקנות, או בניית תוספות בניה קטנות בהיקפן.
מקרים נוספים שניתן לראות בהם מקרים 'קלים' הינם אלו של שימוש בעל אופי לא משמעותי כגון: שימוש בסטיה מהיתר, שימוש לעסקים קטנים מאוד, הכל, כאמור, כשאין בצד שימוש זה פגיעות כבדות משקל בתכליות התכנון, שמירת שלטון החוק או פגיעות משמעותיות בצדדים שלישיים... מקרים של בניה בהיקף רחב יותר ו/או שימוש בלא היתר הנעשים לצורך מטרה מסחרית או להפקת רווח, וכאשר יש פגיעה משמעותית בתכנון, ככלל, אינם בגדר 'מקרה קל' גם אם היקפם אינו גדול, וניתן יהיה לשקול להחיל הסדר בעניינם אך ורק אם בוצעו בנסיבות קלות במיוחד כמפורט בפרק הבא...".

זאת ועוד, בת"פ (חיפה) 30101/12/14 מדינת ישראל נ' נתנאל תמר בו נדון עניינו של נאשם שהואשם בעבירה של "אי נקיטת צעדי זהירות בחיה" קבע בית המשפט ש "ראוי כי נימוקי המאשימה לאי הפניית החשוד להליך של הסדר מותנה יועלו על הכתב גם אם בתמצית, בטרם הגשת כתב האישום. זאת הן לצורך שקיפות, הן לשם מראית פני הצדק, והן על מנת לבחון בבוא היום את השיקולים שנשקלו ככל שיהיה בכך צורך".

בנוסף לכך, בהפנותו אל פסק הדין שניתן בעניין ארז ופלח הנ"ל, בו השווה את הזכות לעריכת הסדר מותנה אל זכות היידוע והשימוע לפי סעיף 60א' לחסד"פ, ציין בית המשפט ש"יש לזכור כי דווקא בעבירות בהן ניתן לקיים הליך של הסדר מותנה אין חובת 'יידוע' ואין המאשימה מחויבת בשמיעת עמדת החשוד אשר עומד להיות נאשם. ייתכן מאוד כי לאחר מתן זכות טיעון ולאחר שתשקול מלוא טיעוניו ונתוניו של חשוד, תסבור המאשימה כי הליך שלא נמצא מתאים להסדר מותנה מלכתחילה הוא כן מתאים נוכח נתונים נוספים שנמסרו מטעם החשוד ...".

16. בענייננו, המאשימה מייחסת לנאשמים עבירה של בניה ללא היתר של מרפסת בשטח של כ- 20 מ"ר, עבירה הנחשבת קלה, דהיינו ככזו שעל פי הקריטריונים הקיימים, כשלעצמה, היתה מחייבת את המאשימה להציע לנאשמים הסדר מותנה תחילה. דא עקא, שהמאשימה טוענת לקיומה של נסיבה מחמירה – היא העובדה שהמרפסת הוקמה על גבי דרך קיימת/מאושרת על פי תב"ע חד/763. זאת בעוד שב"כ הנאשמים טוען כי מאחר שמדובר בתוואי דרך עתידי הקיים מזה שנים רבות ולא מומש עד כה, היה על המאשימה להציע לנאשמים הסדר מותנה, כפי שלטענתו קרה במקרים המנויים הסעיפים 5, 10 ו- 13 ברשימה – נ/3.

חרף טענות ב"כ הצדדים בכל הנוגע לאותה "דרך" ו/או תב"ע חד/763, לא הוצגו בפני על ידי מי מהם פרטים מספיקים אודות הצפי למימוש סלילתה ו/או הרחבתה , אם בכלל. במקרה אחר שנדון בפני לפני מספר שנים (בב"נ 60396-06-18 יצחק שבו ז"ל נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה) השיב המפקח מטעם המאשימה לשאלתי בעניין זה כי מדובר בתוואי עתידי שאין לדעת האם תורחב בו הדרך אם בכלל. בנוסף לכך לא הוצגו בפני פרטים מספיקים אודות ההסדרים המותנים שהושגו במקרים האחרים אליהם כיוון ב"כ הנאשמים ברשימה נ/3, פריטים 5, 10 ו- 13 – מקרים שגם בהם מדובר היה בהקמת מבנים על שצ"פ ו/או על תוואי דרך מאושרת לפי אותה תכנית), במובן זה שאינני יכולה לדעת האם באותם מקרים מדובר היה בהסדרים שהוצעו ע"י המאשימה או שמא כאלה שהתבקשו על ידי הנאשמים והתקבלו .

מפני כל אלה, סברתי כי במצב הדברים הקיים ומבלי שאדרש להכרעה בשאלה האם העובדה הרלבנטית של בניית המרפסת על דרך שאושרה להרחבה לפני שנים אך לא נעשה בה דבר עד כה, "הופכת " את העבירה על כלל נסיבותיה ל"קלה", אם לאו, שומה עלי להורות למאשימה כי תאפשר לב"כ הנאשמים לנסות לשכנע אותה להעביר את ההליך בתיק זה להליך של הסדר מותנה. הנאשמים אמנם פרטו את נסיבות ביצוע העבירה, כמו גם נסיבתיהם האישיות, והם עשו כן בעצמם בפנייתם בכתב אל המפקח שי לוי מיום 2.1.19 (נספח ה' לתגובת המאשימה), ואולם טענת בא כוחם בדבר המשקל שיש לייחס לעובדה שהשטח עליו הוקמה המרפסת הינו דרך קיימת/מאושרת שלא נעשה לגביה דבר במשך שנים רבות, לא הועלתה על ידם באותה עת.

משמעות החלטה זו היא שככל שהצדדים יגיעו לכדי הסכמה בדבר סיום ההליך ב"הסדר מותנה", כי אז ניתן יהיה לבטל את כתב האישום והנאשמים יחזרו למעמד ם הראשוני כ"חשוד ים" לצורך עמידה בתנאי ההסדר עליו יוסכם עמם, היה ולא יעמ דו בתנאים, כי אז ניתן יהיה להגיש נגד ם את כתב האישום מחדש , ואם לא תושג הסכמה כאמור, כי אז ייוותר כתב האישום הנוכחי על כנו.

סוף דבר

17. לנוכח התוצאה אליה הגעתי כמפורט לעיל, ומכיוון ש אני סבורה כי טענות ב"כ הנאשמים בדבר מצג הרשות בפניהם והאכיפה הבררנית שננקטה בעניינם תחייבנה בירור במסגרת הליך הוכחות בבוא העת, אם וכאשר יתקיים הליך שכזה , אני מורה לב"כ הצדדים ל פעול בהתאם להחלטה הנ"ל ולהודיעני תוצאת ההידברות ביניהם עד ליום 31.10.21.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בדואר רשום.

ת.פ. 31.10.21.

ניתנה היום, י"ד אלול תשפ"א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ועדה מקומית לתכנון חדרה
נתבע: מזל עשתר
שופט :
עורכי דין: