ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אשר סלמה נגד המוסד לביטוח לאומי :

22 אוגוסט 2021
לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציגת ציבור ( מעסיקים) גב': שלומית לוי

התובע:
אשר סלמה
ע"י ב"כ: עו"ד רותם ברק

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד דנה קוסקאס כהן

החלטה

1. השאלה העומדת במוקד הליך זה היא האם יש להכיר בפגיעת התובע במרפקיו, בכפות ידיו ובכתפ יו, כפגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי

2. התובע יליד שנת 1968. התובע עובד בחברת החשמל משנת 1990, בין השנים 1990-1997 עבד התובע במחלקות חיבור חשמל לבתים. החל משנת 1997 ועד היום עובד הוא כטכנאי תקלות (משגיח) ומתקן תקלות במתח גבוה ונמוך.

3. בין השנים 1993-1990 עבד התובע משך 6 ימים בשבוע כ-10 שעות בממוצע והחל משנת 1993 עבד באותו היקף שעות ביום, משך 5 ימים בשבוע.

טענות התובע

4. מעדות התובע והתשתית העובדתית שהונחה בפני בית הדין עולה כי הוכח כי עבודת התובע כרוכה בביצוע פעולות מאומצות, סיבוביות חוזרות ונשנות של הגפיים העליונות ועבודה מעל גובה השכם, תוך שימוש בכלי עובדה ידניים ורוטטים מידי יום.

5. גרסת התובע הייתה עקבית ואמינה ונתמכת בגרסת העד מטעמו, חברו לצוות, מר דוד ראובן. משהונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה, יש למנות מומחה רפואי ולהפנות אליו שאלה גם ביחס לעמידה בתנאי פריט 14 לחלק ב' לתוספת השנייה של רשימת מחלות המקצוע, המתייחס למחלות עצבים בגפיים הנגרמות על ידי עבודה עם כלים רוטטים , ולפי פריט 13 המתייחס לשיתוק של עצב פריפרי הנגרם על ידי עבודה בלחץ ממושך על העצב וכן פריט 26 לחלק א' לתוספת השנייה, המתייחס לדלקת גידים בכף היד כתוצאה מעבודה הכרוכה בתנועות חד גוניות של האצבעות וכף היד.

טענות הנתבע

6. מעדות התובע וחומר הראיות עולה כי התובע לא הוכיח ביצוע תנועות חוזרות ונשנות כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה. התובע עבד בין השנים 1997-1990 כראש קבוצה במחלקת חיבורים לבתים ומשנת 1997 עובד התובע כמשגיח.

7. מדברי התובע ועדותו בפני בית הדין עולה כי התובע מבצע מגוון פעולות כגון: הברגה, כיפוף כבלים, הרמת מתח, הרמת שאלטר, החזרת מתח ועוד. לא מדובר בפעולות חוזרות ונשנות אלא מגוון תנועות שונות אשר בוצעו על פ ני יום העבודה ללא רצף של פעולות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן. נוסף על כך, מנהלו של התובע העיד כי התובע כמעט ולא עבד עם כלים רוטטים.

8. התובע העיד כי ביצוע הפעולות המבוצעות על ידו ה שתנה מקריאה לקריאה בהתאם לסוג התקלה, וכן העיד כי מדובר בהרמת משקלים שונים בתדירויות שונות. אשר לשימוש בכלים רוטטים, השימוש בוצע בתדירויות שונות ובמגוון כלים, כעולה מעדות התובע. התובע ביצע עבודות שונות עם מגוון כלים, חלקם רוטטים וחלקם לא, בתדירויות ותנוחות שונות ולא נדרש לעבודה עם ידיים בגובה הכתפיים משך זמן ממושך ביום ,כעולה מתיאורו לעניין אופי הפעולות אשר ביצע בעת פתיחת וסגירת שאלטרים.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
9. אשר להכרה בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה נזכיר כי עסקינן ביציר הפסיקה אשר נועד למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, עת לא קבע ברשימת מחלות המקצוע מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח [פורסם בנבו ] (22.12.14)). הפסיקה קבעה כי:
"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתלוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח כי במהלך העבודה נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע". (דב"ע נה / 185 – 0 המוסד נ' אברהם חלופה, פד"ע לג 25; דב"ע נו/ 2- 0 תמר פלד נ' המוסד, פד"ע לב 495;עב"ל 141/08 נסים מסלטי נ' המוסד, (לא פורסם)).

10. בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין "אירועים זעירים ומאותרים בזמן" אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, ואזי את הנזק יראו כתוצאה של מיקרוטראומה – תאונה, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה – אזי יראו את הנזק כתוצאה של הליך תחלואתי – לא תאונה. (דב"ע מט / 214 -0 המוסד נ' שלמה ניסים, פד"ע כבוד 130; דב"ע נו/ 180 -0 שושנה שווארץ נ' המוסד, (לא פורסם)).

11. על מנת להוכיח פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לפיה עבודתו הייתה כרוכה בביצוע תנועות רפטטיביות, הזהות במהותן, אשר הובילו לפגיעות זעירות, שהצטברותן גרמה לנזק הנטען. בעניין עב"ל 16882-09-16שחר מרגלית נ' המלל [ פורסם בנבו]( 09.08.2017) פסק בית דין הארצי כי: "בבחינת קיומה של פגיעת עבודה בדרך של מיקרוטראומה, ראשית על המבוטח להניח את דעת בית הדין לקיומה של תשתית עובדתית המתאימה לפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. לפיה, הוא מבצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות, זהות או דומות במהותן הפועלות על מקום מוגדר, בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד. על כך עמד השופט (כתוארו אז) פליטמן בקובעו כי התנאי להוכחת פגיעת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 391/07 יפה הראל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.6.08).

12. כמו כן נפסק כי אין בכוחה של עבודה פיזית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים" [דב"ע (ארצי) מח/77 - 0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988)].

מן הכלל אל הפרט
13. עיון בגרסת התובע לחוקר הנתבע מעלה כי התובע מסר כי עובד הוא בחברת החשמל מזה כ- 27 שנים, כטכנאי תקלות מתח גבוה ובמסגרת עבודתו נדרש לטפס על עמודי חשמל, לפתוח ולסגור ברגים באמצעות מכשירים שונים וכדבריו:" יש לציין שפעולות אלו חוזרות על עצמם כל יום כל היום, אני עובד בגובה יש שלטרים שצריך לפתוח ואז נוצרת מכה של ברזל בברזל, זה גומר את הידיים" (נ/2 עמ' 1 להודעה ש' 16-13).

14. בהמשך מסר הוא לחוקר הנתבע כי:" עובד עם הידיים כל יום וכל היום בעזרת ציוד שהוא גם לעיתים רוטט. רוב היום אני מכה ברזל בברזל כאשר מתבצעת סגירת השלטרים , ביממה זה קורה בין 30 פעם ומגיע ל- 100 במתח גבוה"(עמ' 2 להודעה ש' 30-28). עוד מסר כי בין שעה עד שלוש שעות מיום העבודה עושה הוא שימוש בכלים רוטטים (עמ' 2 להודעה ש'33). אשר לפעולות אותן מבצע הוא עם ידיו מסר התובע: "תנועות סיבוביות עם הידיים, מתיחות, משיכות, דפיקות עם הידיים, הרמות גם מעל גובה השכם, מתיחה של הגוף והידיים כאשר עובד בגובה "(עמ' 2 להודעה ש' 49-48).

15. מתצהיר התובע עולה גרסה הזהה לדבריו לחוקר הנתבע. בתצהירו הצהיר התובע כי בין השנים 1997-1990 עבד כראש קבוצה במחלקת חיבור לבתים ונדרש להתקנת חשמל לעמודים, ארונות והסתעפויות לבתים כאשר ההתקנה בוצעה באמצעות שימוש בכלים רוטטים כגון: מקדחות, מברגות, קונגו, פטישון, משחזות דיסק ועוד. פעולות אלו בוצעו תוך הפעלת כוח רב ולחץ על המרפקים וכפות הידיים משך שעות רבות ביום. כמו כן הצהיר כי לצורך ההתקנה וההכנה נשא ציוד כגון :סולמות , ארגזים, גלילי כבלים וכלי עבודה שונים אותם הרים מה רכב ליעד וחזרה. עבודה זו בוצעה במשך 6 ימים בשבוע כ- 10 שעות עבודה ביום מתוכן עשה שימוש בכלים רוטטים בין 5 עד 8 שעות ביום.

16. עוד עולה מתצהיר התובע כי החל משנת 1997 ועד היום עובד הוא כטכנאי תקלות (משגיח) ומתקן תקלות במתח גבוה ונמוך לרבות ביצוע עבודות תחזוקה יזומות. במסגרת תפקידו נדרש התובע לפתוח לסגור מפסק חשמלי(שלטר) העשוי מברזל באורך של כחצי מטר, המחובר לצינור אחר בלחץ רב. על מנת לפתוח ולסגור את החיבורים עליו להכות בחוזקה את הברזל בעזרת ידיו, פעולה הגורמת לזעזוע במרפקים ובכפות הידיים. עבודה זו בוצעה על בסיס יומי וכרוכה היא בפעולות חוזרות ונשנות של פתיחה וסגירת מפסקים. כמו כן נדרש התובע לפתיחת אומים רבים ולבצע פעולות הברגה רבות מדי יום תוך כיפוף ויישור הידיים.

17. מעדות התובע עולה כי האמור בתצהירו לא נסתר. התובע העיד כי נדרש להרמת כבלים וכלים שמשקלם כ- 30 ק"ג. עוד העיד כי חלקו היה בפתיחת וסגירת המפסק (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 8) והבהיר כי יתכן כי ביום מסוים יידרש גם ל-100 פתיחות וסגירות (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 14-13) , כל זאת תוך ביצוע מאות תנועות סיבוביות כאשר ידיו בגובה , כלפי מעלה. כן העיד התובע כי האביזרים היו מעל גובה הידיים לכן היה חייב לעבוד כאשר הידיים גבוהות כלפי מעלה (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 30-28).בהמשך העיד כי במסגרת עבודתו זו השתמש בכלים רוטטים משך כשעתיים מיום העבודה.

18. נציין כי טענת הנתבע על פיה מעדות מנהל התובע עולה כי לא עבד הוא עם כלים רוטטים , הובהרה במסגרת חקירתו הנגדית של התובע ממנה עלה כי בתקופה בה מנהלו עבד בשטח לא נעשה שימוש בכלים רוטטים. הסבר התובע בעניין זה מקובל עלינו ואין באמרת מנהל העבודה, אשר לא זומן לעדות על ידי הנתבע לקעקע את גרסת התובע אשר הבהיר כי גם אם טענת המנהל היא כי מדובר בעבודה משתנה :"זה לא משנה אם העבודה משתנה או לא, בסופו של דבר אני עושה את אותה עבודה אני פותח וסוגר"(עמ' 7 לפרוטוקול ש' 21-20).

19. יתרה מכך, עדות התובע נתמכת אף בעדות העד מטעמו, מר דוד ראובן אשר העיד במסגרת חקירתו הנגדית כי לצורך ניתוק המפסק קיים מגנון הממוקם בראש העמוד, אותו יש למשוך בחוזקה, פעולה הדורשות להכות על הברזל כאשר מעדותו עולה כי יתכן יום בו יהיה עליו לעבוד על 100 מפסקים :
"ש. כמה עושים כאלה ביום ?
ת. כמעט 50-50.
ש. כמה יוצא שלטרים ביום?
ת. תלוי יכול להיות אפילו 100 ביום.
ש. ואם לא?
ת. גם בעבודה שוטפת מטפלים במתח גבוה" (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 18-13).

20. בחינת כלל מסמכי התיק לרבות גרסת התובע לחוקר הנתבע, תצהירו ועדותו במסגרת חקירתו הנגדית הנתמכת בעדות העד מטעמו, מובילה לתוצאה על פיה הנתבע לא הפריך ולא קעקע את גרסת התובע אשר הייתה עקבית ומהימנה לגרסתו מתחילת ההליך.

סוף דבר
21. לאור כל המקובץ, התובע הניח תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה ב יחס לעבודתו בין השנים 1997-1990. התובע עבד בתקופה זו במחלקת חיבור ונדרש להתקנות חשמל למבנים שונים על כן , בצע פעולות של התקנת חשמל תוך שימוש בכלי עבודה רוטטים שונים תוך הפעלת כוח על כפות הידיים בין חמש עד שמונה שעות מיום העבודה. כמו כן התובע הרים סולמות וכלי עבודה שונים בגרמי המדרגות עד ההגעה לתיקון התקלה, אשר משקלם כ- 30 ק"ג.

22. אשר לעבודתו החל משנת 1997 הונחה תשתית עובדתית על פיה התובע נדרש לפתוח ולסגור מפסקי חשמל עשויים ברזל אשר מוקמו בגובה העמוד. לצורך ביצוע עבודה זה בצע תנועה חוזרת ונשנית של סיבוב הידיים תוך הפעלת כוח רב על הידיים כאשר ידיו מורמות כלפי מעלה. כמו כן נדרש לשאת ציוד שמשקלו נע בין 5ק"ג עד 15 ק"ג מהקרקע אל הגובה אותו הרים באמצעות חבל שכרך סביב כפות ידיו וכן נשא ציוד שמשקלו כ- 30 ק"ג מהיעד אל הרכב וחזרה. בשנים אלו התובע עבד עם כלים רוטטים משך שעתיים מיום העבודה.

23. החלטה למומחה תשלח בנפרד.

ניתנה היום, י"ד אלול תשפ"א, (22 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציגת ציבור מעסיקים גב' שלומית לוי

רוית צדיק, שופטת,
סגנית נשיאה


מעורבים
תובע: אשר סלמה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: