ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טטיאנה טיז'ננקו נגד איציק קלאונרה יוספה קלאונרה :

22 אוגוסט 2021
לפני: כבוד השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד
התובעת:
טטיאנה טיז'ננקו

-
הנתבע:
1. איציק קלאונרה 2. יוספה קלאונרה

החלטה

לפניי בקשת התובעת לגילוי מסמכים ספציפיים.
הנתבעים, בני זוג המתגוררים בראשון לציון, העסיקו את התובעת כעוזרת בית משך מספר שנים.
התובעת עתרה בתביעתה לחיוב הנתבעים בסך של 52,200 ₪ בגין רכיבים שונים הנובעים לשיטתה מתקופת עבודתה ( החל מחודש 03.2004 ועד ליום 6.2020) וסיומה על רקע מצבה הבריאותי.
הנתבעים חלקו על טענות התובעת, לרבות על מועד תחילת העסקתה, נסיבות סיומה, וכפועל יוצא הכחישו את זכאותה לרכיבי התביעה השונים.
טענות הצדדים
התובעת טענה כי בתצהיר גילוי המסמכים אשר הוגש על ידי הנתבעים צוין כי ברשותם מסמכים שהוכנו לצורך הגשתם לבית הדין, וכן מסמכים שהוכנו לצורך הכנת כתב ההגנה והינם חסויים (סעיפים 2ג ו-2ד לתצהיר הנתבעים).
לטענת התובעת, הנתבעים לא ציינו פרטים אודות אותם מסמכים, מתי נוצרו ומדוע הינם חסויים. בשל טענת הנתבעים לחיסיון, ישנה חשיבות לזיהוי המסמכים על מנת לאפשר לתובעת לשקול צעדיה בהליך, לרבות תקיפת טענת החיסיון ובירור המחלוקות בתיק. עוד נטען, כי אין בטענת החיסיון כדי לפטור בעל דין מלגלות את המסמך .
הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו כי יש לדחותה על הסף שעה שהוגשה מבלי שצורף לה תצהיר. עוד נטען, כי מסמכים אשר הוכנו והוחלפו בין הלקוח לעורך דינו לצורך הכנת כתבי בי דין חוסים תחת חיסיון עו"ד – לקוח.
התובעת השיבה לתגובת הנתבעים וטענה כי גם בתגובתם שבו על טענת החיסיון באופן כללי ונמנעו מתיאור המסמכים והמועד בו נוצרו. על כן מבוקש כי מסמכים אלו יגולו ויעמדו לעיון התובעת. לחלופין, טוענת התובעת כי יש להורות לנתבעים לפרט מהם המסמכים האמורים בתצהיר, לתאר ביחס לכל מסמך, לציין אימתי נוצר והאם בכוונתם לעשות בהם שימוש בדיון ההוכחות לכשיתקיים.
הכרעה
בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות בין הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, רשאי בית הדין או הרשם ליתן צו לגילוי מסמכים ופרטים נוספים אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
כלל הוא בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים.
על פי ההלכה הפסוקה, על בית הדין לבחון מה מידת הרלוונטיות של המסמך אשר גילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת.
כנגד עיקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים של הצד השני, מניעת פגיעה בצדדי ג' ועוד. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשת התובעת ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
חיסיון שבין עורך דין ללקוח עוגן בסעיף 48 לפקודת הראיות ולפיו –
"דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין".
בהתאמה, הוראה זו קיימת גם בסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין -
"דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דינו ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם".
לאור האמור, ומשמדובר בחיסיון השייך ללקוח ורק הוא שזכאי לוותר עליו, טענת התובעת לפיה תיאור ופירוט אודות המסמכים נדרש לה על מנת שתוכל לשקול את צעדיה בהליך לרבות תקיפת טענת החיסיון אינה יכולה לעמוד לה, שעה שחיסיון בין עורך הדין ללקוח הינו מוחלט ובית הדין ממילא נעדר שיקול דעת בהסרתו. משכך, אין בפירוט אודות המסמכים כדי להועיל לתובעת או כדי לייעל את ההליך.
סוף דבר – הבקשה נדחית. הוצאות יישקלו בתום ההליך.

ניתנה היום, י"ד אלול תשפ"א, (22 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טטיאנה טיז'ננקו
נתבע: איציק קלאונרה יוספה קלאונרה
שופט :
עורכי דין: