ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זאב רום נגד סי קלאס מוטורס יבוא ושיווק רכבי יוקרה בע"מ :

לפני כבוד השופטת פנינה נויבירט

התובע:

זאב רום

נגד

הנתבעים:

  1. סי קלאס מוטורס יבוא ושיווק רכבי יוקרה בע"מ
  2. חי נחמיאס

ב"כ התובע עו"ד תמיר קלדרון
ב"כ הנתבעים עו"ד אשר שור

פסק דין

פתח דבר

התובע, מר זאב רום (להלן: "זאב") רכש רכב מדגם מרצדס S-350 Lang מיד שניה (להלן: "הרכב"). לשם רכישת הרכב פנה זאב לנתבעת 1, סי קלאס מוטורס יבוא ושיווק רכבי יוקרה בע"מ (להלן: "סי קלאס"), המתמחה בשיווק וייבוא רכבי יוקרה. ביום 31.1.09 חתמו זאב וסי קלאס על טופס הזמנה, בו פורטו פרטי הרכב, תמורתו, וכן זיכוי בגין מסירת הרכב הישן של זאב במסגרת עסקת "טרייד אין".

כחמש שנים לאחר רכישת הרכב, ביום 25.3.15, קיבל זאב הודעה בדבר חיוב מאת רשות המסים, במסגרתה נדרש לשלם הפרשי מסים וקנסות בסך של 123,591 ₪ בגין גרעון בייבוא הרכב מיום 18.4.20. במסגרת הסדר אליו הגיע זאב עם רשות המסים, שילם זאב את קרן מסי היבוא בסך של 68,528 ₪.

זאב הגיש תביעה זו נגד סי קלאס ונגד הנתבע 2, מר חי נחמיאס, בעל מניות ומנהל בסי קלאס (להלן: "חי"), כמו גם נגד עו"ד צורי סבן ו רשות המסים. התביעה נגד עו"ד סבן נדחתה בפסק דין מיום 1.7.18. התביעה נגד רשות המסים נדחתה בפסק דין מיום 30.12.18.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו בית המשפט יכריע בתובענה על בסיס המסמכים והטיעונים שהובאו לפניו ללא חקירות בתיק. הסדר זה קיבל תוקף של החלטה ביום 19.8.20. בהתאם, פסק דין זה ניתן במחלוקות בין זאב, סי קלאס וחי, כעולה מהראיות שהוצגו, ללא שמיעת עדים.

טענות הצדדים

תמצית טענות התובע

לטענת זאב, הוא נפל קרבן להונאה בכל הקשור לרכב. דרישת תשלום הגרעון היתה תוצאה של זיוף חשבוניות והפחתת השווי המוצהר של הרכב. המסמכים שהוגשו לרשויות המס בגין ייבוא הרכב אינם נושאים את חתימתו של זאב, ועל פניו הם מזויפים. הנתבעים התחייבו לספק את הרכב בתמורה לסכום המצוין בטופס ההזמנה. הם לא עמדו בהתחייבות לאור דרישת תשלום הגירעון.

טופס ההזמנה הוא טופס הזמנת רכב פשוט. למעט פרטי הרכב ומחירו, אין בו כדי ללמד כי סי קלאס ייעצה וסייעה בתהליך הייבוא, כטענתה. אמנם בטופס ההזמנה מצוין כי ככל שיחול שינוי בשיעורי המס – הוא ישולם על ידי התובע, אלא ששיעורי המס לא השתנו.

על אף שהסכם רכישת הרכב לא נחתם מול חי, יש במעשיו החמורים כדי להטיל עליו אחריות אישית בגין רשלנות ומרמה, ובגין הפרת חובת תום הלב בקיום חוזה.

חי היה המנהל היחיד והרוח החיה בסי קלאס. חי קיבל את כל ההחלטות בקשר לסי קלאס, וניהל כל תחום ותחום אצל סי קלאס. הוא סיפק את המסמכים לעמיל המכס על בסיסם דווח שווי טובין שגוי ובעטיו חויב זאב בתשלום הגירעון. חי הוא שעמד באופן בלעדי בקשר עם הספקים בחו"ל והוא שהיה מעביר להם סכומי כסף. הוא היה "המוציא והמביא" אצל סי קלאס. טענות אלה לא הוכחשו על ידי חי.

חי נחשד להפחתת שווי הטובין המוצהר ב- 54 רשימוני ייבוא. הוא הודה בחקירתו בידי חוקר מכס ומע"מ כי טיפל באופן אישי ב כל תהליכי הייבוא. חי הפחית בשיטתיות חשבוניות שהתקבלו מאת ספקי רכבים בחו"ל על מנת להפחית את סכום המס המתחייב על העסקה ולהגדיל את שיעור רווחיו.

חוקרי המכס תפסו במשרדו של חי מחשב נייד ובו שלל חשבוניות, בהן מחירים גבוהים מהמחירים שצוינו בחשבוניות שהוגשו בפועל למכס בגין אותם רכבים. מחשבון הבנק של סי קלאס הועברו סכומים התואמים את אותן הצעות מחיר, שאינם תואמים את שווי הרכבים שדווחו למכס.

הסכום שהועבר על ידי חי לספק הרכב בגרמניה בגין הרכב היה גבוה משמעותית מהסכום הנקוב בחשבונית שהוגשה למכס. הסכום עליו דיווח אף אינו תואם את כרטסת הרכב.

חי התעלם בתצהירו מתעודת עובד הציבור, מחקירותיו וחקירות כל הגורמים הקשורים בסי קלאס הטוענים כי כל פעולות סי קלאס הן למעשה פעולותיו של חי. חי לא סתר את הראיות שהובאו מטעם זאב, ולא התמודד עם הטענה כי המסמכים שהוגשו לרשויות המכס אינם נושאים את חתימתו של זאב ועל פניו זויפו.

כתוצאה מהתנהלותו הרשלנית והערמומית של חי נגרמה לזאב עגמת נפש ממשית עת נאלץ להתייצב לחקירה בחשד לביצוע עבירות פליליות חמורות כאחרון העבריינים בהיותו בן 80.

תמצית טענות הנתבעים

זאב שינה בסיכומיו את הגרסה בהתאם לכתב התביעה המתוקן שסולק מהתיק, ובכך ביצע הרחבת חזית אסורה.

דין התביעה להידחות מחמת השיהוי הקיצוני בהגשתה, שהסב נזק ראייתי בלתי הפיך לנתבעים. דרישתו לקבל הפרשי הצמדה וריבית בגין התקופה הארוכה בה ישן על זכויותיו מעידה על חוסר תום ליבו.

טענת זאב כי לא ידע שהרכב מיובא על שמו בייבוא אישי היא שקר והיתממות. לו היה זאב מייב א את הרכב באמצעות היבואן הרשמי, היה משלם את הערך המלא של הרכב ואת מלוא מיסי הייבוא. ידוע, כי מי שרוכש רכבי יוקרה יודע מהו שווי השוק. גם ידוע היטב לזאב, כי אין המדובר בהסכם מכר פשוט, אלא בהזמנת רכב בייבוא אישי על ידי זאב ועל שמו לישראל באמצעות ייעוץ וסיוע של סי קלאס בת הליך.
על מנת להקל על זאב הסכימה סי קלאס לעשות עסקת טרייד אין, וזאת כשירות נוסף לשירותי הייעוץ וההכוונה כמקובל בתחום. טענת זאב כאילו ההוראה בהסכם ההתקשרות לפיה במידה שהמסים ישתנו ישתנה המחיר בהתאם – מתייחסת לגובה שיעורי המס בלבד, היא פרשנות צרה וסובייקטיבית.

ברישיון הרכב קיימת הערה שהרכב יובא ארצה בייבוא אישי והערה על הגבלת העברת בעלות. לא ייתכן כי זאב לא הבחין בכך, או כי לא היה ער למשמעות המונח ייבוא אישי לשיטת רשויות המס וכקבוע בדין. על מודעות זאב לייבוא הרכב ניתן ללמוד מחקירתו בה מסר, כי הודיעו לו שהרכב הגיע לארץ ומשוחרר ממכס , וכי לאחר שלא מצא את מבוקשו ביקש לייבא רכב ולהיעזר בייעוץ של סי קלאס.

לנתבעים אין יד ורגל בהתנהלות זאב מול רשויות המס. אם דרישת רשות המסים לגרעון מוצדקת, דבר המוכחש – היא צריכה לחול על זאב.

אין בסיס לתביעה נגד חי. זאב הודה בחקירתו כי אינו יודע עם מי עשה את העסקה. גם בכתב הערר שהגיש לא אזכר זאב את חי. בתצהירו העיד על כך שעמד בקשר עם נציגי סי קלאס ולא עם חי. גם את המו"מ ניהל מול נציג סי קלאס ולא עם חי, כפי שטען בדיעבד.

גם ניסיונו של זאב להציג סתירה בעדות חי ביחס למחשב האישי שנתפס במשרדי סי קלאס כשל, כאשר חי הסביר שאין כל סתירה.

לא הוכח כי לחי אשם אישי סובייקטיבי למעשים או למחדלים שיש בהם משום ביצוע עוולה או הפרת חובה חוקית. נסיבות ענייננו אינן נופלות בגדר המקרים הנדירים אליהם כיוונה הפסיקה המצדיקים חיוב אישי של חי.

זאב בחר שלא לזמן עדים, סביר שחשש מדברים שייאמרו העלולים לפגוע בגרסתו. בהיעדר כל ראיה דין התביעה מטעמו להידחות.

מבין מספר התביעות הבודדות שהוגשו על ידי לקוחות נגד הנתבעים, אף לא במסגרת תביעה אחת חוייב חי, ואילו סי קלאס חויבה באופן חלקי בלבד, כיוון שהאחריות היא על היבואן.

רשות המסים הוציא ה דרישת גרעון ליבואן ללא בסיס חוקי מוצק. זאב אינו יכול לצפות שהנתבעים ישתתפו בחסרון הכיס שלו, עת התנדב לשלם לרשות המסים כספים ללא בסיס.

הנתבעים לא זייפו מסמך כלשהו. לנתבעים לא ידוע על תלונה שהוגשה נגדם על ידי זאב, חי לא זומן לחקירה בקשר לתלונה שכזאת וככל הנראה היא הוגשה על פי ייעוץ משפטי עובר להגשת התובענה.

דיון והכרעה

סי קלאס הציגה עצמה כספקית הרכב

לטענת זאב, הוא רכש את הרכב מסי קלאס. לדבריו, לא הובהר לו כי הרכישה מתבצעת בייבוא אישי, ובכלל זה כי הוא נושא באחריות לביצוע התשלומים לבעל הרכב ולשלטונות המס. זאב טען, כי כל המסמכים הקשורים לייבוא הרכב בהם הוצג כמייבא הרכב ועליהם התנוססה חתימתו זויפו, הוא לא ידע על קיומם של מסמכים אלה, לא ראה אותם מעולם, ולא אישר את הכתוב בהם. עוד טען זאב, כי הנתבעים הצהירו במסמכי ה ייבוא על שווי רכב הנמוך משוויו בפועל, מבלי שהיה מודע לכך.

מנגד, טענה סי קלאס, כי הרכב יובא בייבוא אישי על ידי זאב ועל שמו לישראל, באמצעות ייעוץ וסיוע של סי קלאס בתהליך בלבד.

התשתית הראייתית שהוצגה בתיק זה מובילה למסקנה כי סי קלאס הוצגה בפני זאב כספקית הרכב, ולא כמעניקת ייעוץ וסיוע בלבד, וכי לא הובהרו לזאב מלוא ההשלכות של ייבוא רכב אישי.

רכישת הרכב תועדה בטופס הזמנה, מספר 500712, נושא תאריך 31.1.09, עליו חתמו סי קלאס וזאב (להלן: "טופס ההזמנה"). בטופס ההזמנה מופיע פירוט של דגם הרכב, שנת ייצור, מועד עלייה לכביש בישראל, תיאור של הרכב, תוספות ואביזרים שונים , וכן פירוט מחיר הרכב. עוד מתועדת בטופס ההזמנה עסקת "מכירה בהמרה" – "טרייד אין", במסגרתה קיבל זאב זיכוי בגין רכבו הישן. טופס ההזמנה מפרט הזמנה של רכב מסי קלאס. שמה המלא של סי קלאס, כמפורט בחותמת המוטבעת על גבי טופס ההזמנה הוא: " C-class motors יבוא ושיווק רכבי יוקרה בע"מ". משמע שסי קלאס הוצגה כיבואנית וכמשווקת של רכבים, ממנה הוזמן הרכב כאמור, ולא כגורם מייעץ ומסייע גרידא.

עוד נכתב בטופס ההזמנה כי עם מסירתה ישלם זאב לסי קלאס סך של 2,000 ₪ כנגד קבלה, וכי החוזר בו מהעסקה ישלם לצד השני פיצוי בשיעור של 15% מערך הרכב. מהוראות אלה ניתן להבין כי סי קלאס היא הגורם ממנו רוכש זאב את הרכב, ולה הוא משלם.

אין בטופס ההזמנה כל אזכור לכך שזאב נושא באחריות לביצוע התשלומים לבעל הרכב ולשלטונות המס. אף אין בטופס ההזמנה פירוט של אותם שירותי ייעוץ וסיוע אותם סיפקה סי קלאס לטענתה, או של העמלה בגין שירותים אלה.

העובדה שהעסקה בה התקשר זאב עם סי קלאס כללה גם "טרייד אין", על דרך מסירת הרכב הישן לידי סי קלאס כחלק מהתמורה ששולמה בגין הרכב, מחזקת הרושם כי אכן סי קלאס הוצגה כגורם שמכר את הרכב לזאב. הרכב הישן , וכן יתרת התמורה הכספית בגין הרכב – נמסרו לידי סי קלאס, והיא בתמורה העבירה את הרכב לידי זאב.

לטענת הנתבעים עסקת "הטרייד אין" נעשתה כשירות נוסף לשירותי הייעוץ וההכוונה מצידה, כמקובל בתחום. אך בהיעדר פירוט בטופס ההזמנה של השירותים שסופקו ושל תמורתם, כמו גם של דבר היות הטרייד אין שירות נוסף מעבר לשירותים אלה, לא ניתן להימנע מהרושם, כי סי קלאס הוצגה כספקית הרכב ולא כמסייעת בייבואו.

עוד הפנו הנתבעים לכיתוב בטופס ההזמנה, לפיו מחיר הרכב הוא: "לפי מיסים התקפים ביום ההזמנה", וכן כי "במידה והמיסים יעלו המחיר יעלה בהתאם". אך אין בפסקה זו כשלעצמה כדי ללמד על כך שזאב נושא במלוא האחריות לייבוא, וכי תפקיד סי קלאס בעסקה מסתכם בייעוץ ובסיוע גרידא. אף אין הצדקה, מכוחה של פסקה זו בלבד, לכך שזאב יישא בהפרשי המס ובקנסות במקרה דנן, בו הופקה הודעת גירעון מחמת דיווח בחסר על שווי העסקה, ולא מחמת עליית שיעור המס.

זאת ועוד, במסגרת ההליך הוצגו שלושה מסמכים שהוגשו כחלק מהליך הייבוא של הרכב לשלטונות המס, והם: הצהרת יבואן רכב בייבוא אישי מיום 14.4.10; כתב הרשאה לסוכן מכס (ייפוי כח) מיום 14.4.10 וכן מזכר מיום 3.3.10 אל מכס אשדוד, אשר על השלכותיהם ארחיב בהמשך. שלושת המסמכים מוצגים ככאלו שנערכו על ידי זאב ונחתמו על ידיו. עם זאת זאב טען, כי מעולם לא הוצגו לו המסמכים וכי חתימתו זויפה. בהודעה משותפת שהגישו הצדדים להליך ביום 15.7.19 הודיעו הצדדים, כי לא ידוע להם מי חתם על המסמכים הללו ובאיזה נסיבות. עם זאת הסכימו כי לכאורה זאב לא חתם עליהם, ועתרו לכך שלא ימונה מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת הדבר. הסכמה זו, לפיה זאב לא חתם על המסמכים הקשורים בייבוא, מלמדת כי סי קלאס היא שטיפלה בייבוא, ללא עירובו של זאב, ובכך מתחזק הרושם, כי סי קלאס הוצגה כספקית הרכב ולא כמלווה ומסייעת בייבואו.

אף מהגרסה שמסר חי בחקירתו על ידי רשויות המס מתחזק הרושם כי במקרה שלפני לא הובהר לזאב, כי הוא נושא באחריות לתשלום המסים, או כי תפקידה של סי קלאס מסתכם בייעוץ וסיוע. חי תיאר בחקירתו מיום 3.9.12 כי הלקוח אינו מעורב במגעים מול שלטונות המס, כי הלקוח משלם את תמורת הרכב לסי קלאס, וכי סי קלאס היא המבצעת בפועל את הליך הייבוא, את התשלום לעמיל המכס ואת תשלום המס, ללא עירוב הלקוח, בהאי לישנא: "הלקוח שברצונו לייבא את הרכב חותם על הסכם בינינו בין הלקוח לחברת סי קלאס, כל ההתקשרות שלו הינה מולי ואין ללקוח נגיעה בתהליך שחרור הרכב מהמכס, כאמור הלקוח משלם את מלוא התמורה עבור הרכב וזאת ע"פ הסכם שנערך בינינו ... לאחר שעמיל מכס פתח את התיק עם הניירת שהגשתי לו ועמיל המכס בפועל הוא משלם את המיסים עבור שחרור הרכב ולאחר ששילם אני מעביר לו מיידית תשלום בשיק בלבד של חברת סי קלאס." (עמ' 3 לחקירה, שורות 54 – 59). גרסתו של חי כי הלקוח משלם את התשלום לסי קלאס, וכי אינו מעורב בהליך הייבוא ובמגעים עם שלטונות המס, מאששת המסקנה כי תפקידה של סי קלאס לא הסתכם במתן ייעוץ וסיוע, כפי שביקשו הנתבעים להציגה, וכי בפועל לקחה על עצמה סי קלאס את הסדרת ייבוא הרכב, מבלי שהובהרו לזאב השלכותיו.

אמנם חי טען בחקירתו, כי לאחר שהרכב מגיע לארץ, הלקוח מקבל את רישיון הייבוא, מוסר לו את תעודת הזהות המקורית שלו וכן ייפוי כוח חתום לשחרור הרכב מהמכס, וכי לאחר מכן מתבצע גמר חשבון עם הלקוח (שם, שורות 42 – 43). אך, כאמור, במקרה שלפני לא הוכח כי נמסר לזאב כל עדכון עד למסירת הרכב, או כי הוא הוחתם על כל מסמך, לרבות ייפוי כח, והדבר מלמד על כך שלא היה מודע לאחריותו לייבוא ולהשלכותיו.

הנתבעים לא הציגו כל ראיה נוספת לכך שניתן לזאב הסבר בדבר מהות העסקה, ובדבר אחריותו של זאב להליך הייבוא ולהשלכותיו. הם טענו, כי זאב ביצע את העסקה מול נציגיה בסניף הרצליה. חי העיד בתצהיר העדות הראשית מטעמו, כי מעולם לא התנהל מול זאב, וכי זאב הגיע אליו לסניף סי קלאס באשדוד רק לאחר שהעסקה היתה סגורה ומסוכמת וטופס ההזמנה היה מוכן לחתימה, לצרכי חתימה פורמאלית על טופס ההזמנה (סעיף 6 לתצהיר חי). אך אף אחד מאותם נציגים עימם עמד זאב בקשר לא מסר עדות במסגרת הליך זה, ולא שפך אור על מהות העסקה, כפי שהוצגה לזאב.

למעלה מכך, הנתבעים לא הציגו כל ראיה לכך שהובהר לזאב כי תפקידה של סי קלאס הסתכם במתן ייעוץ וסיוע. בכלל זה, הנתבעים אף לא הציגו כל חשבונית מס או קבלה שנמסרה לזאב בגין עמלת הייעוץ והסיוע שלדבריהם גבו, ואף נמנעו מלנקוב בגובה העמלה שנגבתה.

אמנם ניתן להתרשם, כי זאב אכן היה מודע לכך שהרכב יובא ארצה בייבוא אישי, בהזמנה מיוחדת עבורו. זאב אישר בחקירתו ב ידי חוקר מכס ומע"מ מיום 28.10.13, כי בחר את הרכב באמצעות נתונים שהוצגו לו במחשב, וכי סי קלאס התחייבה "להביא את הרכב מחו"ל", כלשונו (עמ' 2 לחקירה). הוא אף אישר, כי עודכן על ידי סי קלאס על דבר הגעת הרכב לארץ ושחרורו מהמכס (שם). אף אין חולק כי ברישיון הרכב נכתב במפורש, כי הרכב יובא ארצה ב ייבוא אישי, וכן קיימת הערה בדבר הגבלת העברת בעלות ברכב. עם זאת, וכאמור, לא הוצגה כל ראיה לכך שהובהרו לזאב השלכות ייבוא אישי של הרכב.

מאחר שייבוא רכבים אינו תחום ההתמחות של זאב, לא ניתן להניח, מעצם העובדה כי זאב היה מודע לכך שהרכב יובא כייבוא אישי, כי הבין שהרכב מיובא על שמו, וכי הוא נושא במלוא האחריות לתשלום המסים, לרבות לדיווח בחסר שביצעה סי קלאס ולחשבוניות כפולות שהציגה, ללא עירובו של זאב, כפי שאבאר להלן. אף אין בעצם הידיעה כי הרכב מיובא בייבוא אישי כדי ללמד כי תפקידה של סי קלאס מסתכם בייעוץ ובסיוע גרידא. עם זאת, יש בידיעתו זו של זאב על כי הרכב יובא בייבוא אישי כדי לתמוך במסקנה כי גם לזאב אחריות מסוימת לדיווח בחסר ולתוצאותיו, כפי שאפרט בהמשך.

סי קלאס נושאת בעיקר האחריות לגרעון מסי הייבוא

ברשימון הייבוא מס' 027021625, שהוגש ביום 18.4.10, הוצהר כי ערך הרכב 30,000 אירו. לרשימון צורפה חשבונית עסקה מטעם חברת H. Maier Automobile, ספקית הרכב בגרמניה (להלן: "מאייר") מיום 21.3.10 על סך של 30,000 יורו. אך רשות המכס בגרמניה העביר ה חשבונית עסקה מיום 25.2.10 מאת מאייר, לפיה הרכב נמכר בתמורה לסך של 42,268 אירו, ולא כפי שדווח. בעקבות זאת נשלחה לזאב הודעה בדבר חיוב, בה נדרש לשלם את הגרעון כתוצאה מהפער בין ערך הרכב עליו הוצהר ברשימון לבין ערך העסקה שהתקבל משלטונות המכס בגרמניה, בערכי קרן, בסך של 68,528 ₪.

לטענת הנתבעים, דרישת הגרעון הופקה ללא בסיס חוקי מוצק ומוצדק. לדבריהם לא ניתן לדרוש מיבואן כי ישלם גרעון מס בשל מסמכים שהתקבלו מרשות המכס הגרמנית, מבלי לרדת לשורש האמת. הם טענו כי לרשות המסים לא היה אינטרס לחקור לעומק את הפרשה, ובכלל זה את האפשרות כי מאייר היא שניפחה את מחיר הרכב על מנת לקבל החזר מע"מ מוגדל. עוד טענו הנתבעים, כי העובדה כי למרות חקירות רבות שבוצעו לא הוגש כתב אישום כנגד הנתבעים או מי מהם בטענת זיוף ביחס לכפל החשבוניות הנטען בתיק זה או באחרים עומדת לזאב לרועץ. אך לא השתכנעתי מטענות אלה.

דרישת הגרעון נתמכת בחשבוניות הכפולות מטעם מאייר, כמבואר לעיל. מחומר החקירה שצורף לכתב ההגנה מטעם רשות המסים, ושהוגש בהמשך כתעודת עובד ציבור מטעם מחלקת חקירות מכס ומע"מ בבאר שבע , אף עולה הרושם בדבר דפוס התנהלות שיטתי של סי קלאס ב ייבוא רכבים.

בחקירותיו בידי מכס ומע"מ עומת חי עם חשבוניות עסקה עבור רכבים שונים שיובאו לישראל על ידי סי קלאס, שאותרו במחשב נייד שנתפס במשרדי סי קלאס, בהן נקובים מחירים הגבוהים מהמחירים הנקובים בחשבונות הספק שהוגשו על ידי סי קלאס בפועל. עוד עומת חי עם 54 חשבונות ספק מספקים שונים מגרמניה , שהתקבלו מאת המכס הגרמני (להלן: "חשבונות הספק הגרמניים") , בהם נקוב ים ערכי רכב גבוהים מערכי הרכב הנקובים בחשבונות הספק שצירפה סי קלאס לדיווחיה לרשות המסים, והתואמים את חשבוניות העסקה שאותרו במחשב הנייד . בנוסף עומת חי עם תיעודים להעברות בנקאיות מסי קלאס לספקי רכב שונים, שהתקבלו משלטונות המס בגרמניה, התואמים את חשבונות הספק הגרמניים, והגבוהים מערך הרכבים עליהם דווח לרשות המסים.

ההתאמה בין חשבונות הספק הגרמניים לבין חשבוניות העסקה במחשב הנייד, הפער בין חשבונות הספק הגרמניים לבין חשבונות הספק שדווחו על ידי סי קלאס, ההתאמה בין אותן העברות בנק לבין חשבונות הספק הגרמניים, ובפרט היקף עסקאות הייבוא בגינן הוצגו ראיות כאמור – כל אלה מייצרים הרושם כי אכן דווח מס בחסר בגין ייבוא הרכב בידי סי קלאס, וזאת כחלק מתופעה רחבת היקף. רושם זה לא הופרך על ידי הנתבעים במסגרת הליך זה.

חי סיפק הסברים חלקיים לראיות שהוצגו לו בחקירותיו . הוא הכחיש תחילה את חשבוניות העסקה שאותרו במחשב הנייד (עמ' 5 לחקירה מיום 3.9.12 , שורה 6). בהמשך העריך כי הפערים בין החשבוניות נובעים מכך שבמקור הוצג מחיר גבוה לפני הנחה מהדילר (שם, שורות 146 – 148). חי לא מסר הסבר משכנע לפער בין 54 חשבונות הספק הגרמניים לבין 54 חשבונות הספק שדווחו על ידי סי קלאס ולהלימה בין חשבונות הספק הגרמניים לחשבוניות העסקה שאותרו. הוא הכחיש את חשבונות הספק הגרמניים, אותם טען כי לא ראה מעולם, והעריך כי הספקים הגרמניים דיווחו על ערך הרכב מופרז להגדיל את החזרי המע"מ, כלשונו (עמ' 6 לחקירה מיום 24.6.12 , שורות 201 – 2016, עמ' 7 לחקירה, שורות 207 – 208). אך נמנע מלהבהיר פשר ההתאמה בין חשבונות הספק הגרמניים לבין חשבוניות העסקה שאותרו במחשב הנייד (למשל, בעמ' 9 לחקירה, שורה 300) . חי אישר התאמה בין הסכומים המתועדים בחלק מהעברות הבנקאיות לבין הסכומים המתועדים בחשבונות הספק הגרמניים (למשל, בעמ' 18 לחקירה, שורה 691), אך הכחיש כי העברות אלה בוצעו ע"ח רכישת הרכבים המתועדים בחשבונות הספק, וטען כי יתכן שנרכשו מהספקים המדוברים רכבים נוספים (עמ' 19, שורה 713). חי הכחיש את התיעוד ביתר העברות הבנקאיות שהוצגו. הוא טען כי מסמכים אלה אינם שייכים לו ואינם קשורים אליו (למשל, בעמ' 19, שורה 727), וכן טען להיעדר התאמה בין חלק מההעברות לבין הסכומים המתועדים בחשבונות הספק הגרמניים (למשל, בעמ' 20, שורה 775) . נמצא שחי אישר הלכה למעשה את חשבוניות המס שאותרו במחשב הנייד, ולא סיפק הסברים מלאים לפערים בין חשבונות הספק הגרמניים לבין חשבונות הספק שדווחו על ידי סי קלאס, ולתיעוד העברות הבנקאיות שהוצג . על כן חי לא הפריך בחקירתו את הרושם בדבר דיווח מס בחסר בידי סי קלאס.

גם חקירתה של הגב' סיגלית סואד, ששימשה מנהלת חשבונות של סי קלאס במועדים הרלוונטיים לתביעה (להלן: "סיגלית") בידי חוקר מכס ומע"מ איששה הרושם לדיווח מס בחסר בידי סי קלאס בגין ייבוא הרכב . בחקירתה מיום 9.4.14 הוצגו לסיגלית 47 כרטיסים שנכללו בכרטסת "לקוחות ייבוא" אצל סי קלאס. סיגלית הסבירה, כי המונח "ספקים חי", בטור ח-ן נגדי בכ"א מהכרטיסים מבט א את סכום הרכישה מספק הרכב בחו"ל, כפי שתועד גם ברשימון, ובלשונה: "זה אמור להיקרא ספקים חו"ל יורו זה הסכום של הרכישה מחו"ל שרשום ברשימון" (עמ' 3 לחקירה מיום 9.4.14, שורות 46 – 47).

בכרטיס עסקת ייבוא הרכב מושא הליך זה (א-38) לצד הכיתוב "ספקים חי" נרשם סך של 280,775 ₪. משמע שבהתאם להסברה של סיגלית, הסכום ששולם בגין הרכב בחו"ל עומד על סך של 280,775 ₪, בעוד בפועל דיווחה סי קלאס ברשימון על רכישת הרכב בתמורה לסך של 30,000 אירו בלבד – סכום נמוך משמעותית , מבלי שסופק כל הסבר מטעם הנתבעים לפשר הפער בין התיעוד בכרטיס לבין הדיווח ברשימון. סכום הרכישה כפי שדווח בכרטיס הרכב כאמור אף גבוה מסכום הרכישה שתועד בחשבונית העסקה מטעם מאייר שהועברה על ידי המכס הגרמני בסך של 42,268 אירו, כמפורט לעיל.

אגב, בחקירתה אישרה סיגלית כי מדובר בתופעה רחבת היקף והודתה ב קיומו של פער בין הסכומים שדווחו בכרטיסים שונים שהוצגו לה (שלא כללו את כרטיס הרכב מושא הליך זה) לבין רשימונים שדווחו על ידי סי קלאס (עמ' 5, שורות 146 – 150) , וגם בכך יש משום חיזוק הרושם להתנהלות שיטתית של סי קלאס שדיווחה בחסר בייבוא רכבים.

במסגרת הליך זה נמנעו הנתבעים ממסירת כל גרסה בקשר לחומר הראייתי שהוגש על ידי רשות המסים. חי היה העד היחיד שהגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים. בתצהירו נמנע חי מכל התייחסות לחומר הראייתי מטעם רשות המסים. סיגלית כלל לא מסרה עדות.

נמצאנו למדים, כי הבסיס הראייתי לדרישת הגרעון לא הופרך, בהיעדר גרסה סדורה מטעם הנתבעים בדבר אופן הדיווח והסבר לראיות שהוצגו על ידי רשות המסים. טענות הנתבעים לכך שדרישת הגרעון לא היתה מוצדקת ולמחדלים של רשות המסים בעניין הועלו בעלמא, ללא ביסוס, וככאלה, דינן להידחות. מטעם זה אין להלין כלפי זאב על כך ששילם את קרן החוב.

בנסיבות אלה, אין בעצם העובדה כי לא הוגש כתב אישום כנגד הנתבעים או מי מהם כדי לשמוט הקרקע תחת הרושם בדבר דיווח בחסר במתכונת שתוארה.

זאב לא היה מעורב בהליך ייבוא הרכב, ולא הובהר לו כי הוא נושא באחריות לדבר זולת תשלום תמורת הרכב לסי קלאס. זאב לא חתם על הצהרת יבואן רכב בייבוא אישי מיום 14.4.10, על כתב הרשאה לסוכן מכס (ייפוי כח) מיום 14.4.10, ועל המזכר למכס אשדוד מיום 3.3.10, על אף שהוצג על ידי סי קלאס כמי שחתם על מסמכים אלה . אף לא הוצגה חתימתו על כל מסמך אחר בקשר להליך הייבוא, מעבר לטופס ההזמנה. חי אישר בחקירתו בידי חוקר מכס ומע"מ כי הוא טיפל ב ייבוא, וכי שילם לספקי הרכב באמצעות המחאה של סי קלאס, ללא עירוב לקוחותיו בעניין. חשבוניות מאת מאייר אמנם מוענו לזאב, אך הנתבעים עצמם לא טענו כי העבירו החשבוניות לידי זאב, או כי הוא היה מודע לקיומן כלל. על כן אני מוצאת לייחס לסי קלאס את עיקר האחריות לדיווח בחסר, שהוביל לדרישת הגרעון.

עם זאת, אני מתרשמת כי גם זאב נושא באחריות מסו ימת ל דרישת הגרעון. זאב היה מודע לכך שהרכב יובא עבורו מחו"ל בייבוא אישי . הוא בחר להתקשר בעסקה לייבוא הרכב, שלא באמצעות היבואנית הרשמית של מרצדס בישראל, וזאת משיקולים כלכליים, כפי שהצהיר בתצהירו (סעיף 9 לתצהיר). אך זאב לא טרח למצות את בירור השלכות הייבוא האישי , חרף אינדיקציות לדיווח בחסר, להן היה מודע.

זאב טען, כי הרכב נרכש בתמורה לסך של "כ- 550,000 ₪", כלשונו, המורכב מתשלום בסך של 250,000 ₪ ומסירת רכבו הישן שעלותו "כ- 300,000 ₪" (סעיף 6 לסיכומי זאב). עצם עדותו העמומה של זאב בדבר סכומים "במעוגל" אותם שילם תמורת הרכב , מבלי לנקוב באופן מפורש בסכומים המדויקים ששולמו אומרת דרשני, בפרט נוכח הפער בין עדותו בדבר גובה התמורה לבין הראיות שהוצגו.

בטופס ההזמנה לא היה ביטוי לסכומים שזאב עצמו טען ששילם. על פי טופס ההזמנה הועמד מחיר הרכב על סך של 500,000 ₪ בלבד, ולא על סך של כ- 550,000 ₪, כפי שטען זאב. בנוסף, על פי טופס ההזמנה הזיכוי שקיבל זאב בגין מסירת הרכב הישן הועמד על סך של 230,000 ₪ בלבד, ולא על סך של כ- 300,000 ₪, כפי שטען זאב.

למרבה התמיהה, בחקירתו בידי חוקר מכס ומע"מ מסר זאב גרסה המתיישבת דווקא עם התיעוד בטופס ההזמנה, ושאינה עולה בקנה אחד עם הגרסה שמסר בעדותו. זאב טען בחקירתו, כי עבור הרכב הישן קיבל זיכוי בסך של 200,000 ₪ - 250,000 ₪, וכי מעבר לזיכוי זה שילם עבור הרכב סך של 200,000 ₪ או 250,000 ₪ (עמ' 2 לחקירה מיום 28.10.13). נמצא שגם בחקירתו מסר זאב גרסה עמומה ונמנע מלנקוב בסכומים המדויקים ששילם, ויש לתמוה על כך (האם זאב לא ידע אם שילם תמורת הרכב 400,000 ₪ או 500,000 ₪?). אך מכל מקום, הגרסה שמסר זאב בחקירתו, לפיה תמורת הרכב עמדה לכל היותר על סך של 500,000 ₪, מתוכה הזיכוי בגין הרכב הישן עמד על סך שבין 200,000 ₪ לבין 230,000 ₪ מתיישבת עם טופס ההזמנה, ואינה מתיישבת עם הגרסה שמסר בכתב התביעה לתמורה בסך של 550,000 ₪, מתוכה זיכוי בגין הרכב הישן בסך של 300,000 ₪.

זאב נמנע מלספק הסבר לעמימות בה נקט ולפער בין התמורה הנטענת בכתב התביעה לבין התיעוד בטופס ההזמנה ו הגרסה שמסר בחקירה. זאב אף לא סיפק כל אסמכתא לכך ששילם את הפרשי הסכומים, ולא הציג כל ראיה לסכום ששילם בפועל, או לשווי הרכב הישן שהוחזר.

בהיעדר הסבר ברור לפשר התיעוד בחסר בטופס ההזמנה, ובהיעדר ראיה לסכום ששולם בפועל תמורת הרכב על ידי זאב, לא ניתן להימנע מהרושם, כי התנהלותו הסבילה של זאב נתנה יד לתוצאה של דיווח בחסר. התנהלות זו שירתה את זאב. הדיווח בחסר עשוי היה להשפיע על התמורה ששולמה בגין הרכב.

אמנם אין בכך כדי ללמד על כך שזאב היה מודע לשיטת הפעולה של סי קלאס ולדיווח באמצעות חשבוניות כפולות במתכונת שתוארה לעיל, בפרט מאחר שלא הוכחה כל מעורבות מצידו בתהליך הייבוא. אך יש בכך כדי להטיל ספק בתום ליבו של זאב, ולהצדיק ייחוס אחריות לזאב לדיווח בחסר. התעלמותו מהאינדיקציות לדיווח בחסר עומדת לו לרועץ. לא מן הנמנע כי לו היה זאב מוודא את פרטי תהליך הייבוא על השלכותיו, היתה פרשת תביעה זו נחסכת.

זאב טען, אמנם, כי כל הפחתה של סכום המס ששולם לרשויות מתוך מחיר הרכב שהוצג לו היתה בבחינת רווח נקי לנתבעים. זאת מאחר שלדבריו, התמורה עליה הסכימו הצדדים כללה את שיעור המס הנכון, רק לאחר מכן דיווחו הנתבעים בחסר ושלשלו לכיסם את ההפרש. אך בהיעדר כל ראיה לשווי השוק של הרכב, וליחס בינו לבין התמורה המוסכמת, מניחה טענה זו את הטעון הוכחה. לא ניתן לשלול האפשרות כי הדיווח בחסר השפיע לכתחילה על גובה התמורה המופחת ששולם בגין הרכב. העמימות בגרסאות שמסר זאב בדבר גובה התמורה ששולמה מחזקת אפשרות זו.

סי קלאס היא ש נטלה על עצמה האחריות לייבוא הרכב , ופעלה בשיטתיות להגשת רשימונים כוזבים תוך שימוש בחשבוניות כפולות, ללא עירובו של זאב בעניין , כמבואר לעיל. על כן היא הנושאת בעיקר האחריות לדיווח בחסר. אך נוכח התנהלות זאב, ראוי לייחס אף לו אחריות לתוצאה.

בהתאם, אני מוצאת לחלק האחריות בין סי קלאס וזאב כך שסי קלאס תישא באחריות בשיעור של 65% ואילו זאב יישא באחריות בשיעור של 35%.

התהיות על התנהלותו של זאב, כמו גם התוצאה ששירתה, על פניו, את זאב, אף שומטות הקרקע תחת טענת זאב לפיצוי בגין עגמת הנפש. גם זאב אחראי לעגמת הנפש שנגרמה. הוא בחר במודע להתקשר בעסקה משתלמת וזולה, תוך עצימת עיניים להשלכותיה. את עגמת הנפש יכול היה זאב בנקל למנוע, לו היה תוהה על קנקנה של העסקה מבעוד מועד, וטורח לברר את פרטיה, וליישב את הפערים בין מה שהוצג לו לבין מה שתועד בטופס ההזמנה.

אין מקום לייחס אחריות אישית לחי

בסיכומיו טען זאב, כי על אף העובדה שטופס ההזמנה נחתם מול סי קלאס, יש להטיל אחריות אישית על חי לנזקיו, וזאת בגין ביצוע עוולת רשלנות ומרמה מכוח הוראות סעיפים 35 ו- 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] והפרת חובת תום הלב בקיום חוזה, בהתאם לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ד-1973. זאב טען כי חי היה המנהל הפעיל היחיד והרוח החיה בסי קלאס , כי הוא אשר קיבל את כל ההחלטות, וניהל כל תחום ותחום בסי קלאס. עוד טען זאב, כי חי הוא שסיפק את המסמכים לעמיל המכס על בסיסם דווח שווי טובין שגוי ובעטיו חויב בתשלום הגרעון, עמד בקשר בלעדי עם ספקי הרכב בחו"ל ושילם להם את תמורת הרכבים. לדברי זאב, מאחר שחי היה המוציא והמביא בסי קלאס, יש לייחס לו תרמית הפחתת שווי הרכב שדווח למכס הגרמני.

חי, מנגד, לא סתר את טענות זאב בדבר היקף מעורבותו בסי קלאס. הוא אמנם טען כי טענותיו של זאב בעניין אינן אמת (סעיף 5 לתצהיר), אך נמנע מלמסור גרסה סדורה בדבר אופי פעילותו בסי קלאס. למעלה מכך, וכפי שפורט לעיל, בחקירתו בידי חוקר מכס ומע"מ אישר חי, הלכה למעשה, את מעורבותו האקטיבית בסי קלאס במתכונת שנטענה על ידי זאב. אך לא התרשמתי כי יש בכך כדי להצדיק הטלת אחריות אישית על חי.

טענותיו אלה של זאב להטלת אחריות אישית על חי נפקדו מכתב התביעה, בו הסתפק זאב בטענה הכללית, כי "הנתבעים, ביחד ולחוד, הפרו את התחייבויותיהם ברכישת הרכב ו/או לא קיימו חובותיהם באופן סביר ובתום לב", מבלי להתייחס במפורש לסוגיית האחריות האישית של נושא משרה בחברה, מבלי לטעון לביצוע עוולת הרשלנות מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין, ואף מבלי לטעון לחוסר תום לב בקיום ההסכם לפי סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי). די בכך כדי להביא לדחייתן. אף לגופם של דברים איני מקבלת טענות אלה.

התהיות על התנהלותו של זאב עצמו, והגרסה העמומה והחלקית שמסר בדבר תמורת העסקה, בהיעדר הסבר לפשר הפער בין התמורה ששולמה לבין התמורה שתועדה בטופס ההזמנה, כל אלה מעמידים בספק את הטענה לרשלנות, מרמה וחוסר תום לב כלפי זאב. גם לזאב היה אינטרס בדיווח בחסר, שהיה בו כדי להשליך על גובה התמורה ששולמה בגין הרכב. זאב שיתף פעולה באופן מסוים עם הדיווח בחסר, בגרסה שמסר בחקירתו בידי חוקר מכס ומע"מ בדבר גובה התמורה ששולמה. לא ניתן לשלול האפשרות כי למעשה זאב הסכים בשתיקה להתנהלותה של סי קלאס. על כן גם אם הוצג מצג שווא לשלטונות המס בדבר גובה התמורה ששולמה, לא הוכח כי התקיימו יסודותיהן של עוולת הרשלנות והמרמה כלפי זאב , או כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב כלפי זאב.

מסקנה זו מתחייבת בפרט מאחר שבהתאם להלכה הפסוקה, הטלת חובת אחריות במישור הנזיקי על נושא משרה עימו לא היתה התקשרות חוזית ישירה, שמורה למקרים חריגים. זאת בהיותה מסכלת את הבחירה החוזית להתקשרות עם התאגיד, ומתוך התחשבות בעקרון ההפרדה בין אישיותו המשפטית של התאגיד לבין נושא המשרה המכהנים בו (ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2557/00 החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ נ' גלינצמן צפורה ( פורסם במאגרים 13.10.2002 , להלן: "עניין החברה הישראלית לטרקטורים"), בעמ' 9; ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו נ' שטיל יהודית, נא(4) 769 (1997) (להלן: "עניין מתתיהו"), פסקה 27).

המקרה שלפני אינו נמנה על מקרים חריגים אלה, בהיעדר ראיות מספקות לביסוס העוולות הנטענות, ואף בהיעדר ראיה להסתמכות כלשהי מצד זאב על מצג כלשהו שיצר חי כלפי זאב, בגינו התקשר זאב בעסקה (לעניין הסתמכות על מצג מטעם נושא המשרה כמדד לייחוס אחריות אישית ראו, בין היתר בעניין החברה הישראלית לטרקטורים, בעמ' 10; וכן ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 1197/00 מוטואופן (1977) בע"מ נ' קמחי אהרון (נבו 21.07.2002), פסקאות 11 – 13; עניין מתתיהו, פסקה 27) .

חי אמנם חתם על טופס ההזמנה, אך לא הוכח כי היה בקשר ישיר עם זאב עד לשלב החתימה. זאב העיד, כי את ההסברים על העסקה ואת הנתונים על הרכבים העומדים למכירה קיבל מנציגי סי קלאס בסניף בהרצליה פיתוח, ולא מחי, שישב בסניף סי קלאס באשדוד (סעיפים 9 – 11 לתצהיר). הפעולה היחידה אותה ייחס זאב לחי בתצהירו היתה "לקיחת פרטיו" (סעיף 13 לתצהיר). גם בחקירתו במכס ומע"מ הודה זאב, כי אינו זוכר מול מי התנהל בסי קלאס בקשר לייבוא הרכב, ונמנע מלנקוב בשמו של חי (עמ' 2 לחקירה מיום 28.10.13).

בסיכומיו, טען אמנם זאב, כי עם יציאתו מהחקירה פנה לחי, אותו הכיר כמי שהתנהל מולו מטעם סי קלאס (סעיף 8 לסיכומים). עוד טען זאב, כי גם לאחר קבלת הודעת הגרעון מטעם רשות המסים פנה לחי ולסי קלאס לבירור הנושא (סעיף 11 לסיכומים). טענות אלה לא הועלו בכתב התביעה המקורי, שם טען, כי עם יציאתו מהחקירה ואף לאחר קבלת הודעת הגרעון, פנה לסי קלאס, מבלי שנקב בשמו של חי. טענות אלה שונות גם מהגרסה שמסר בתצהירו, שם העיד אמנם כי פנה לחי לבירור פשר טענות רשות המסים, אך נמנע מלטעון כי הכיר את חי כמי שהתנהל מולו מטעם סי קלאס (סעיפים 23, 26 לתצהיר). בנוסף, טענותיו סותרות את עדותו בתצהירו לפיה את ההסברים עם העסקה קיבל מנציגי סי קלאס בהרצליה, ואת הודאתו בחקירתו בידי חוקר מכס ומע"מ, כי כלל אינו זוכר מול מי התנהל. הפער בין הגרסאות השונות שמסר זאב בעניין מעמיד את טענותיו למעורבותו של חי באור בעייתי. אין, אם כן, די בטענותיו, כדי לבסס רושם למצג כלשהו מטעמו של חי כלפי זאב, וממילא לא ניתן ליחס לחי אחריות אישית במישור הנזיקי. באשר להנחיות כלשהן שנתן חי לזאב לאחר קבלת דרישת הגרעון, אין בהן כשלעצמן כדי לייחס אחריות אישית לחי, בהיעדר ראיות לכך שבמועד היווצרות המחדל של דיווח בחסר היתה תקשורת ישירה בין זאב לבין חי כאמור.

בסיכומיו הפנה זאב לפסק הדין שניתן בע"א 7991/07 שמעון רפאלי נ' שמואל רזין ו-30 אח' (פורסם במאגרים 12.04.2011, להלן: "עניין רפאלי"), בו יוחסה אחריות אישית במישור הנזיקי לנושאי משרה בחברה. א ך גם בעניין רפאלי, יוחסה אחריות אישית כאמור אחר ש נקבע, כי נושאי המשרה היו מעורבים "באופן ישיר וממשי במשא ומתן" (פסקה 4), וביצעו בעצמם מעשים המנוגדים להוראות הדין החלות עליהם – כלפי אדם אחר (ראו, בין היתר, בפסקה 22). ברם במקרה שלפני לא הוכח שהמעשים שביצע חי כלל מבססים את יסודות העוולות הנטענות כלפי זאב, ואף לא הוכח כי הוא היה מעורב במשא ומתן מול זאב או כי יצר כלפיו כל מצג קודם לחתימה על טופס ההזמנה.

אני ערה לפסק הדין שניתן בת"א (שלום ת"א) 7387-01-16 מיכל שהלה סטבינסקי נ' מדינת ישראל ( פורסם במאגרים 11.04.2021 , להלן: "עניין סטבינסקי"), בנסיבות דומות של ייבוא רכבים באמצעות סי קלאס , בהן יוחסה אחריות אישית נזיקית לחי. אך בעניין סטבינסקי נקבע, לאחר שמיעת ראיות, כי חי היה בקשר עם רוב התובעים שם , וכי שימש כרוח החיה בהתנהלות סי קלאס מול התובעים (פסקה 91). במקרה שלפני לא נשמעו ראיות, לא הוצגה כל אינדיקציה לקשר בין זאב לחי עד לחתימה על טופס ההזמנה, ואף לא סופקה תשתית ראייתית מספקת למסקנה כי התנהלות חי לא היתה בידיעתו של זאב, נוכח התהיות על התנהלותו של זאב . על כן אין בקביעות בעניין סטבינסקי כדי לשנות ממסקנתי.

באשר למישור החוזי, זאב הפנה בסיכומיו לפסק הדין שניתן בע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון ( פורסם במאגרים 22.01.2015 , להלן: "עניין מרכז העיר אשדוד") לביסוס טענתו לייחוס אחריות אישית לחי בגין הפרת חובת תום הלב בקיום ההסכם בהתאם לסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) . אך הקביעות בעניין מרכז העיר אשדוד דווקא מובילות למסקנה כי אין מקום לייחוס אחריות אישית במקרה שלפני.

בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל אין אורגן או נושא משרה בחברה נושא באחריות אישית בגין הפרת חוזה בין מאן דהו לבין החברה, כאשר האורגן או נושא המשרה אינו צד להתקשרות (עניין מרכז העיר אשדוד , פסקה 62); ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, מח(5) 661 (1994), 698 – 699). הפסיקה אמנם הכירה באפשרות להטלת אחריות אישית על בעל מניות או נושא במשרה להפרת חוזה, אף שלא התחייב באופן אישי ליטול על עצמו את התחייבויות החברה. ברם אפשרות זו נשמרת למקרים חריגים בלבד, בהם מוכח חוסר תום לב סובייקטיבי, שיש בו סממנים של הטעייה או מרמה . נקיטת מבחן מחמיר זה להטלת אחריות אישית על בעל מניות או נושא משרה בחברה מתחייבת, נוכח עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, ועל מנת להימנע מתוצאה של יצירת מעין חוזה בין התובע לבין בעל מניות או נושא משרה בחברה, בהיעדר התחייבות אישית מטעם האחרון כלפיו (עניין מרכז העיר אשדוד, בפסקה 65; ע"א 313/08 עזמי נשאשיבי נ' איהאב רינראוי, סד(1) 398 (2010), פסקה 46 לפסק דינו של כבוד השופט דנציגר). לא התרשמתי כי מקרה זה מצדיק ייחוס אחריות אישית במישור החוזי.

כפי שהרחבתי לעיל, התנהלותו של זאב עצמה מעמידה בספק את עצם הטענה לחוסר תום לב בקיום הסכם מטעמה של סי קלאס עצמה. אין זה מקרה מובהק בו צד להסכם פועל בחוסר תום לב כלפי הצד השני, ודי בכך כדי לשמוט הקרקע תחת ייחוס אחריות לחי. אף לא הוכח "אשם אישי" של חי, וחוסר תום לב סובייקטיבי מצידו, שיש בו סממנים של הטעיה או מרמה, בהיעדר כל ראיה לקשר כלשהו בין חי לבין זאב עד לשלב החתימה.

סיכומם של דברים, אין לקבל את טענותיו החדשות של זאב לייחוס אחריות אישית לחי. זאת נוכח התנהלות זאב עצמו, המעמידה בספק את הטענה לרשלנות, מרמה או לחוסר תום לב כלפיו. ייחוס אחריות אישית במישור הנזיקי והחוז י שמור למקרים חריגים, ואינו מתאים במקרה זה, בהיעדר ראיה לקשר כלשהו בין חי לבין זאב ולמצג מסויים שיצר חי כלפי זאב קודם להתקשרות בטופס ההזמנה.

לא הוכח כי השיהוי בהגשת התביעה הסב נזק לנתבעים

לטענת הנתבעים, התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, כחלוף כשבע שנים ממועד ביצוע העסקה, באופן שהסב לנתבעים נזק ראייתי בלתי הפיך. אך לא השתכנעתי כי התביעה הוגשה בשיהוי ממשי. טופס ההזמנה נחתם ביום 31.1.09. זאב זומן לחקירה ביום 28.10.13, ההודעה בדבר חיוב בגין גרעון במס נשלחה אליו רק ביום 12.3.15, זאב שילם את קרן מסי הייבוא כשלושה חודשים לאחר מכן, ביום 24.6.15, והגיש תביעה זו בחודש דצמבר 2016, כשנה וחצי לאחר הסדרת הגרעון. על כן לא היה שיהוי חריג בהסדרת החוב ובהגשת התביעה.

אף לא השתכנעתי כי נגרם לנתבעים נזק ראייתי כלשהו בשל התנהלות זאב. הנתבעים טענו כי בגין משך הזמן שחלף ממועד ביצוע העסקה עד להגשת התביעה התקשו בבירור זהות החותם על מסמכי הייבוא. אך הפער בין מועד העסקה לבין מועד הגשת התביעה לא נבע משיהוי מצידו של התובע, כי אם ממשך הזמן שחלף ממועד העסקה ועד לביצוע החקירה ולמשלוח הודעת החיוב. למעלה מכך, הנתבעים לא מיצו את האמצעים שעמדו לרשותם לבירור זהות החותם על מסמכי ה ייבוא, והסכימו כי לא ימונה מומחה בעניין. הנתבעים אף לא פירטו את הקשיים באיתור הגורמים מטעם סי קלאס שהיו מעורבים ב ייבוא הרכב, ובזימונם למתן עדות. על כן דין טענותיהם בעניין להידחות.

סוף דבר

אני מחייבת את הנתבעת 1, סי קלאס מוטורס יבוא ושיווק רכבי יוקרה בע"מ, לשלם לתובע, מר זאב רום, סך של 44,543 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד ביצוע תשלום קרן מסי הייבוא ה- 24.6.15 ועד למועד ביצוע התשלום בפועל. בנוסף, תשלם סי קלאס לזאב שיעור של 36% מאגרת בית המשפט כפי ששולמה, וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות בסך של 8,500 ₪.

הסך הכולל ישולם בתוך שלושים יום.

בפסיקת ההוצאות התחשבתי בפער בין סכום התביעה המקורי לבין הסכום שנפסק בפועל, המעמיד בספק את ההצדקה לניהולו של הליך בסדר דין רגיל. עוד התחשבתי בהיקף המשאבים שהושקעו בניהול ההליך, ללא שמיעת ראיות.

אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבע 2, מר חי נחמיאס.

נוכח התהיות על התנהלותו של חי ותרומתו האקטיבית לתשלום בחסר של מסי ייבוא , איני מוצאת לחייב את זאב בשכר טרחה ובהוצאות בגין דחיית התביעה נגד חי .

ניתן היום, י"ד אלול תשפ"א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זאב רום
נתבע: סי קלאס מוטורס יבוא ושיווק רכבי יוקרה בע"מ
שופט :
עורכי דין: