ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורי ניאזוב נגד יקיר חיים וויסמן :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה נעמה פרס

התובע

אורי ניאזוב ת"ז XXXXXX169

נגד

הנתבע
יקיר חיים וויסמן ת"ז XXXXXX541

פסק דין

לפני תביעה קטנה לתשלום פיצויים בסך 3 3,300 ₪ בגין נזקי רכוש, אשר נגרמו, על פי הנטען, לאופנוע התובע, בעטיה של תאונת דרכים מיום 21.8.20 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בשעה 00:10 או במועד סמוך לכך, בכביש אשדוד לכיוון תל-אביב, סמוך למחלף יבנה, והיו מעורבים בה אופנוע הנמצא בבעלות התובע, בעל מספר רישוי 54-804-89, רכוב על ידי התובע (להלן: "אופנוע התובע") ואופנוע הנתבע, בעל מספר רישוי 58-529-80, רכוב על ידי הנתבע (להלן: "אופנוע הנתבע"). אקדים ואציין, כי הכביש בו אירעה התאונה כולל 3 נתיבי נסיעה. עוד ייאמר, כי מדובר בקטע כבי ש ישר ללא עיקולים.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלת אופן התרחשות התאונה ובאורח נגזר בשאלת אחריות מי מהנהגים המעורבים לתוצאותיה. מחלוקת משנית עניינה בסוגיית הוכחת הנזק שנגרם לאופנוע התובע בתאונה והיקפו.

בהתאם לטענת התובע, כפי שהועלו בכתב התביעה, וכפי שנטען בפני בדיון, התאונה התרחשה עת התובע רכב על אופנועו במסלול האמצעי במהירות של כ-90 קמ"ש. לפתע הבח ין התובע באופנוע הנתבע מבצע עקיפה מסוכנת בנתיב השמאלי ו סוטה בפתאומיות ובאגרסיביות מהנתיב השמאלי למסלול האמצעי, ללא איתות או סימון על כוונתו לעשות כן, ומבלי לוודא כראוי את תנאי הדרך. בעקבות כ ך, בלם התובע את האופנוע בחוזקה. כתוצאה מכך, הגלגל האחורי של האופנוע עלה למעלה , האופנוע התהפך ונפגע לאורך היקפו. לטענת התובע, הוא פעל ככל יכולתו על מנת למנוע את התאונה או לחילופין למזער את נזקיה.

מנגד, לטענת הנתבע, התאונה התרחשה באחריות בלעדית של התובע, עת התובע רכב על אופנועו בכביש מהיר, במהירות מופרזת, כאשר גלגל האופנוע הקדמי מורם כלפי מעלה. בעשותו כן, פגע הוא באופנוע הנתבע מאחור וגרם לתאונה.

לעניין הנזק ושיעורו טוען הנתבע, כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש, הואיל והתובע טען בדיון כי תיקן את האופנוע ורכש חלפים תחת אלה שניזוקו, אך לא הציג קבלות או חשבוניות מס כדין המלמדות על האמור.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, במסגרת דיון שהתקיים לפני ביום 8.8.21, והתרשמתי מהן, צפיתי מספר פעמים בסרטון התאונה, אשר צולם ממצלמת קסדה של רוכב אופנוע אחר , עיינתי בכתבי הטענות וביתר הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל בחלקה הקטן .
במישור החבות, ראיתי לקבוע , כי האחריות לגרימת התאונה תחולק באופן שווה בין שני הנהגים המעורבים (50% -50%). מן הראיות והעדויות עולה, כי אופנוע הנתבע סטה בפתאומיות לנתיב נסיעת אופנוע הנתבע, בניגוד לאמור בהוראת תקנה 40 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"). חובת הנתבע אשר האופנוע עליו רכב סטה מנתיבו הייתה לוודא כי הנתיב פנוי, בעיקר אמורים הדברים כאשר מדובר בסטייה שמשמעותה חציית נתיב באופן מלא. חובה זו מתבטאת ב הפעלת איתות, במבט במראות ובקשר עין עם רוכב האופנוע הנמצא לצדו הימני . כזאת לא עשה הנתבע בענייננו , כפי העולה מצפייה בסרטון התאונה. ברי , כי הנתבע היה יכול בנקל למנוע את התרחשות התאונה אילו היה מחליט לעבור לנתיב השמאלי בו הוסע אופנוע התובע, לאחר בדיקת הנתיב, באופן אשר יאפשר את המעבר התקין. נחזה כי הנתבע 1 לא נתן תשומת לב מספקת לתנאי הדרך, ולא נקט בכל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת התאונה ובכך התרשל. נראה אפוא כי נהיגה זהירה מצד הנתבע, המלווה בבדיקת הנתיב אליו התכוון לעבור, הייתה מונעת את התרחשות התאונה, בנסיבות העניין.
לצד זאת, מצאתי להטיל על התובע אחריות בשיעור של 50% לגרימת התאונה. צפייה בסרטון התאונה וניתוח עדויות הנהגים, מלמדים, כי התובע נהג בחוסר זהירות, בניגוד לקבו ע בתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, הקובעת כי אדם לא ינהג ברכבו בדרך של קלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת. ניתן לראות בסרטון התאונה כי אופנוע התובע הוסע במהירות מופרזת כאשר גלגל האופנוע הקדמי מורם כלפי מעלה. כאן המקום לציין כי מדובר בנהיגה מסוכנת ממדרגה ראשונה ובעבירת תנועה המסכנת חיים ואשר ביצועה הסתיים לא אחת בפגיעות קשות ואף במוות. התנהלות זו של התובע, אף אם נעשתה בגדרי תחום נתיב הנסיעה שלו, מהווה לכל הדעות פעולה מסוכנת ובלתי סבירה. העובדה שהתובע לא הספיק לבלום את האופנוע, מלמדת על כך שאופנוע התובע נסע במהירות מופרזת ובסמיכות יתרה לאופנועו הנתבע, ולא שמר הימנו מרחק סביר כמתבקש. נראה אפוא כי בשל אי שמירת מרחק, התובע לא הספיק להגיב למעבר של אופנוע הנתבע לנתיב נסיעתו שלו, ופשוט פגע בו מאחור . תקנה 49(א) לתקנות התעבורה, קובעת בנדון זה, כך: "לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה". הנה כי כן, נהיגת התובע באופנוע במהירות מופרזת כאשר גלגל האופנוע הקדמי מורם כלפי מעלה, יצרה סיכון בלתי סביר למשתמשי הדרך, לרבות לתובע עצמו.
נהיגה באופן זה, הייתה צריכה להדליק לתובע נורה אדומה שהרי מספיקה סטייה קלה של אופנוע הנתבע, אשר לא עולה כדי פנייה חדה שמאלה לנתיב נסיעת אופנוע התובע , כדי להוביל לתגובה קיצונית מצד התובע שבסבירות גבוהה הייתה גורמת לתאונה. מצופה ומתבקש, כי לאור אופי נהיגתו המסוכן של התובע, הוא יחדד את תגובותיו, יהא ערני ומרוכז דיו ויכין את עצמו לכך שכלי רכב עלולים לסטות מנתיבם.

לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי שני הנהגים גרמו בנהיגתם הבלתי סבירה בנסיבות העניין להתרחשות התאונה ולתוצאותיה ו כי לא ניתן לקבוע כי האחריות של מי מהנהגים משמעותית יותר משל משנהו .
אשר לנזק ושיעורו, התובע העיד בדיון, לראשונה, כי האופנוע תוקן במוסך ריינו-טייר ישראל בע"מ וכי רכש חלפים עבור האופנוע, במקום החלפים שניזוקו והיו טעונים החלפה, אצל ספק אחר. אציין, כי תביעת התובע , העומדת על סך של 33,300 ₪, נשענה על חוות דעת השמאי מר דוד מזרחי מיום 15.11.20, אשר בדק את האופנוע ביום 7.10.20, כחודשיים לאחר התאונה, בטרם תיקון הנזקים באופנוע בפועל. בהינתן האמור, התבקש התובע לאחר הדיון, להגיש לתיק בית המשפט ולצד שכנגד, חשבוניות/קבלות המלמדות על עלות תיקון האופנוע בפועל, בהתאם לקבוע בחוות דעת השמאי דוד מזרחי, וכן קבלות על עלות החלפים שנרכשו על ידו, חלף החלפים שניזוקו בתאונה , כנקוב בחוות דעת השמאי מזרחי. לאחר שבדקתי את המסמכים שהגיש התובע ראיתי להכיר בחלקם, כבסיס להוכחת היקף הנזק, כמפורט כדלקמן:
(א) חיובים בגין משלוחי יבוא מיום 30.8.20 ומיום 8.4.21, לא הוכח כי מדובר במשלוחי חלפי הקשורים סיבתית לנזק באופנוע נשוא התאונה.
(ב) חשבונית מס ממוסך מטרו מוטור מיום 31.1.21, ע"ס 2,571 ₪, לא קשורה, לכאורה, סיבתית לתאונה מיום 21.8.20.
(ג) חשבונית מס ממוסך מטרו מוטור מיום 25.11.20, ע"ס 371 ₪, קשורה, לכאורה, לתאונה מיום 21.8.20.
(ד) חשבונית מס/קבלה בגין גרירה ע"ס 234 ₪, קשורה לתאונה מיום 21.8.20.
(ה) חשבונית מס מיום 2.3.21, ע"ס 5,000 ₪, לא קשורה, לכאורה, סיבתית לתאונה מיום 21.8.20.
(ו) חשבונית מס מיום 18.11.20 ע"ס 1,650 ₪, בגין תשלום שכר טרחת השמאי מזרחי, קשורה סיבתית לתאונה מיום 21.8.20.
(ז) חשבונית מס מיום 13.1.21, ע"ס 800 ₪, לא קשורה סיבתית לתאונה.
(ח) העברות אפליקציית ביט מיום 2.11.20, 5.11.20, 8.11.20 ו- 16.12.20, ע"ס 6,000 ₪, קשורות סיבתית לתאונה.
(ט) יתר המסמכים שצורפו לא קשורים סיבתית לתאונה, חלקם אף הופקו הרבה לפני התרחשותה.

תוצאת הדברים היא שאני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע, סכום של 4,128 ₪ ( מחצית הנזק המוכח בסך של 8,255 ₪) , בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 22.3.21 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף, יישא הנתבע בהוצאות המשפט של התובע בסכום של 500 ₪. הסכום הכולל (סך של 4,628 ₪) ישולם תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"א אלול תשפ"א, 19 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורי ניאזוב
נתבע: יקיר חיים וויסמן
שופט :
עורכי דין: