ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פולט מלול נגד אמיליה קוסמטיקס בע"מ :

לפני: כבוד הרשמת עינת לסרי

התובעות:
פולט מלול
שרונה דוקרקר
אילנית גנון
לילך לוי
מזל אבידן
מלי סינגולדה
אילנה אוחיון
חנה אזולאי
דניאלה סנקר
דליה אוחיון
דבורה שמעוני
פולה עמר

-
הנתבעות:
אמיליה קוסמטיקס בע"מ
ההסתדרות הלאומית

החלטה

בפניי בקשת הנתבעות לחייב את התובעות בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהן באם תביעת ן של התובעות תדחה (להלן – הבקשה).
הרקע לבקשה הוא תביעת התובעות בגין פיטורין שלא כדין ועוגמת נפש בסך של 250,000 ₪ לכל תובעת.
לטענת הנתבעות, יש להורות לתובעות להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהן בהליך, שכן המדובר בתביעה מופרכת חסרת כל יסוד ובסיס. בין היתר, נטען כי הליך הפיטורין בוצע בתיאום עם ארגון העובדים וזהות העובדים המפוטרים נקבעה בפסק בוררות חלוט ולמעט מספר עובדים זמניים, לא נקלטו עובדים אחרים תחת העובדים אשר פוטרו במסגרת הצמצו מים. כן, נטען כי ניסיון תביעה קודם בגין אותן עילות, נמחק והתביעה דנן הוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט ותוך הסתרת מידע מבית הדין אודות הליך הבוררות. כן נטען כי כפי שעולה מכתב התביעה עצמו, מצבן הכלכלי של התובעות בכי רע.
לטענת התובעות, סיכויי התביעה גבוהים, התובעות עשו יד אחת על מנת לפטר עובדות דור א', הפיטורים נעשו ממניעים זרים ולא בלב פתוח ונפש חפצה, חלק מהתובעות כלל שהו בחופשת מחלה במועד השימוע והמדובר בתביעה הראויה להתברר. כן, נטען כי אין כל הוכחה למצבן הכלכלי הרעוע הנטען וראיה לכך היא בתשלום כל ההוצאות אשר נפסקו לתובעות על ידי בית הדין .
דיון והכרעה
הואיל ובמקרה דנן עסקינן בתובעות תושבות ישראל, התקנה הרלבנטית בענייננו היא תקנה 116א(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין),ה תשנ"ב-1991 (להל- התקנות) הקובעת כדלקמן :
"שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".
טרם התיקון לתקנות, אומצה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (תקנה 157 (א) בתקנות החדשות) , אשר נוסחה זהה לתקנה 116(א)(א), על ידי בתי הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט -1969.
בהתאם להלכה הפסוקה, "כשהתובע הוא תושב ישראל – ככלל לא תוטל על התובע חובת הפקדת ערובה, אלא במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הטלת הערובה, יוכיח כי התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות את הוצאותיו" (ע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu, (6.7.2003).
עוד נקבע להלכה, כי אמנם זכות הגישה לערכאות היא זכות "הנעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד." (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ - קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577, 628), אך יחד עם זאת, וככל זכות, אין מדובר בזכות מוחלטת ולכן יש לאזנה אל מול זכותו של הצד שכנגד שלא להיגרר להליך סרק ולחסרון כיס בעקבותיו.
בגדרי האיזון האמור הכירה הפסיקה בכך שהוראה על הפקדת ערובה לא תינתן כדבר שבשגרה וחובת הפקדה כאמור תיקבע "לעיתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד" (רע"א 8575/14 אשרף עזיז גודה חאמד - חברת אלוואטן בע"מ (30.12.2014)), זאת מתוך "התחשבות בזכות הגישה לבית המשפט והן על מנת שלא לפגוע יתר על המידה בזכות הקניין של התובע" (רע"א 4265/09 אללוף - הורביץ (20.10.2009)). משכך, מערכת הא יזונים המתוארת לעיל, מחייבת את בית המשפט לנהוג "במתינות" בכל נוגע לבקשות להפקדת ערובה להפקדת הוצאות (ע"א 2877/92 אל לטיף - מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ, פ"ד מז (3) 846) כאשר "המגמה שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות אלא במקרי קיצון" (רע"א 3462/14 גנאם נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (17.9.2014)).
הן בית המשפט העליון והן בית הדין הארצי לעבודה התוו בפסיקתם את אמות המידה והשיקולים המנחים לבחינת התנאים המצטברים לחיוב תובע תושב ישראל בערובה (כאמור- תביעה מופרכת על פניה והעדר יכולת פירעון בשל מצב כלכלי קשה של התובע), ונקבע כי במסגרת בקשה להפקדת ערובה אין בית הדין נדרש לניתוח מעמיק של סיכויי התביעה, וכי חיוב בהפקדת ערובה ייקבע רק במקרים שבהם ניתן להגדיר את ההליך כ" הליך סרק מובהק" (רע"א 2142/13 שויהדי נעמאת נ' יצחק קרמין (13.11.14) (להלן- פרשת נעמאת).
מן הכלל אל הפרט-
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים המצויים בתיק בית הדין ולאחר ששקלתי את זכות התובעות לגישה לערכאות מחד גיסא וזכות הנתבעות שלא להיגרר להליכי סרק מאידך גיסא, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
כפי שצוין לעיל, כאשר המדובר בבקשה לחיוב בעל דין תושב ישראל בהפקדת ערובה, הכלל הוא כי בקשה מעין זו לא תתקבל אלא במקרים חריגים בהם יוכח כי המדובר בתביעת סרק וכי הנתבעות לא תוכל להיפרע את הוצאותיהן.
עיון בכתבי הטענות ובמסמכים המצויים בתיק בית הדין מעלה כי קיימות בתיק כי שאלות מהותיות הדורשות בירור עובדתי ושמיעת ראיות. בין היתר , טענת התובעות כי עם פיטוריהן, קיבלה הנתבעת 1 לעבודה עובדים אחרים אשר אינם מאורגנים ועל כן, היה עליה להשיב את התובעות לעבודתן באותן תנאים בהתאם להסכם הקיבוצי (ראה ס' 3 להסכם הקיבוצי) דורשת בירור עובדתי.
כן , יש לברר את טענות התובעות בדבר פיטורין שלא כדין. עיון בפסק הבוררות מעלה כי מתוך כלל העובדות אשר פיטוריהן התבקשו על ידי הנתבעת 1 היחס בין עובדות מתחת לגיל 35 ומתחת ל 10 שנות ותק אשר פוטרו לבין עובדות מעל גיל 40 ומעל 20 שנות ותק אשר פוטרו, מעלה תהיות. יצוין, כי עובדת נוספת אשר פיטוריה התבקשו על ידי הנתבעת 1 אך לא אושרו בפסק הבוררות גם היא מעל 20 שנות ותק ומעל גיל 40. כן, יש לברר טענות אלו של התובעות ביחס לכלל העובדים המועסקים בנתבעת 1 ולא רק ביחס לרשימה אשר הועברה על ידי הנתבעת 1 לבוררת. זאת , בשים לב לכך כי חלק מן הטענות עלו בזמן אמת במועד השימוע.
גם טענות התובעות ביחס לאי תקינות הליך הפיטורין בשל שיתוף פעולה אסור בין הנתבעות דורשות בירור עובדתי ושמיעת ראיות, בין היתר, לאור הטענה כי הליך הבוררות נעשה ללא הסכמת וועד העובדים אשר נטש את ההליך.
גם באשר לתובעות 11 ו- 12 לא מצאתי כי המדובר בתביעת סרק מובהקת. טענותיהן כי פוטרו בשל היותן חברות ועד ובשל התנגדותן לפיטורי העובדים גם הן דורשות בירור עובדתי ושמיעת ראיות כמו גם תביעתה של התובעת 6. אומנם לטענת הנתבעות התובעת 6 פוטרה בשל עבירה משמעתית בצירוף הצמצומים אשר בוצעו, עם זאת , מהמסמכים אשר צורפו על ידי הנתבעות עולה כי לא היתה הסכמה בוועדה הפריטטית לפיטוריה בעילה המשמעתית ו התובעת 6 טענה בזמן אמת כי אין זו העילה האמתית לפיטוריה.
מכל האמור לעיל, עולה כי לכל הפחות אין המדובר ב'תביעת סרק מובהקת'.
למרות כל האמור לעיל, גם אם אצא מנקודת הנחה כי סיכויי התביעה נמוכים ואף נמוכים מאד, הרי שנקבע להלכה כי חיוב בערובה בהליך בו הסיכויים נמוכים מאד, אפשרי כאשר בנוסף לסיכויים הנמוכים, קיימת אינדיקציה למצב כלכלי רעוע ואי יכולת לעמוד בהוצאות ככל שיושתו (רע"א 5488/16 ‏ אבנר נתנאל - רישן בנין והשקעות בע"מ (17.7.16)).
בעניין זה נפסק להלכה, שאין מטילים על תובע חיוב בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ - נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד 647,650 (1990)(להלן- פרשת אויקל); (רע"א 6353/12 יובל אברהם - טל יגרמן (16.1.2013) (להלן- פרשת יגרמן )) ו אף נקבע כי כאשר עסקינן בתובע תושב הארץ, מצבו הכלכלי לא צריך להוות שיקול בבחינת השאלה האם לחייב ו בהפקדת ערובה , שכן, התפיסה היא שהימצאותו של אדם בארץ, אפילו אם מצבו הכלכלי ירוד, משמעותה שהוא אישיות כלכלית שניתן יהיה להיפרע ממנה ברבות הימים (רע"א 2310/10 אבו קבע - מדינת ישראל, האפוטרופוס על נכסי נפקדים (27.6.2010) ). המקרים העיקריים שבגדרם נפסק שיש מקום לחיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע נגעו למצבים בהם היה חשש אמיתי שמנגנוני ההוצאה לפועל של המדינה לא יעמדו לרשות הנתבע לצורך מימוש ההוצאות שנפסקו לזכותו, ככל שנפסקו (רעא 5738/13 ‏ ‏ שרה אבו סעלוק - שירותי בריאות כללית (14.11.13)) וברי כי במקרה דנא אין אלו פני הדברים.
עוד יצויין, כי בחינת השיקול הכלכלי מחייב ת את בית ה הדין לנקוט זהירות יתרה בטרם הפעלתו. על שערי בית הדין להיות פתוחים בפני כל מתדיין ללא הבחנה בדבר מצבו הכלכלי . הקושי הטמון בשיקול זה מתחזק כאשר מתעורר החשש שהנתבע וגר מו לתובע ות להיקלע למצב הכלכלי הנטען. לנוכח זאת, ובייחוד כשמדובר בהטלת ערובה במסגרת הערכאה הראשונה - על כן פוטנציאל הפגיעה בזכות הגישה לערכאות הטמון בערובה הינו ממשי ורב במיוחד – מצווה בית הדין להפעיל את שיקול הדעת המוענק לו במתינות, בזהירות ואף בריסון ( פרשת נעמאת, פסקה 7).
בענייננו, טענו הנתבעות כי אינדיקציה למצבן הכלכלי הרעוע ניתן למצוא בכתב התביעה עצמו עת בו צויין כי מצבן של התובעות בכי רע והן מוצאות קושי בהשתלבות מחודש ת בשוק העבודה . עם זאת, טענה של מצב כלכלי דחוק, היא טענה הטעונה הוכחה על-ידי מי שמעלה אותה (רעא 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ - מרדכי (מוטי) זיסר (13.7.2008)) ולא די באמירות אלו של הנתבעות אשר נטענו בעלמא ובלשון רפה. זאת , לנוכח העובדה כי התובעות שילמו את מלוא האגרה, את ההוצאות אשר הושתו עליהן ובשים לב לכספים אשר קיבלו מהנתבעת 1 בגין פיטוריהם.
על יסוד כל האמור לעיל, ומשלא שוכנעתי, בשלב זה ועל סמך החומרים המצויים בתיק, כי המקרה דנן נכנס להגדר ת תביעת סרק מובהקת בצירוף מצב כלכלי קשה מהווה חריג השמור למקרי קיצון - הבקשה נדחית.
כל אחת מהנתבעות תישא בהוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ לכל אחת מהתובעות בתוך 30 ימים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשפ"א, (09 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: פולט מלול
נתבע: אמיליה קוסמטיקס בע"מ
שופט :
עורכי דין: