ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פנחס מתתיהו קסטלניץ נגד אורן יעקבלביץ :

בפני כבוד ה שופטת חוי טוקר

המבקשים/היחידים:
פנחס מתתיהו קסטלניץ
הניה קסטלניץ
על-ידי עוה"ד קרן בר יהודה ובת – אל עוזרי (סיוע משפטי)

נגד

המשיבים:
אורן יעקבלביץ (נאמן)
ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים
על-ידי עוה"ד אסתר נויה בשיר

פסק דין

בקשת המבקשים (היחידים) לאפשר להם לחזור מבקשתם למתן צו לפתיחה בהליכים ולהורות על ביטול ההליך.
ביום 12.05.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה. כנגד היחידה הוגשו ארבע תביעות חוב בסך של 257,763 ₪, מתוכם סכום של 5,656 ₪ בדין קדימה.
ביום 19.05.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד. כנגד היחיד הוגשו עשר תביעות חוב בסך של 615,786 ₪, מתוכם סכום של 5,656 ₪ בדין קדימה.
על היחידה הושת צו תשלומים חודשי בסך של 900 ₪ ועל היחיד הושת צו תשלומים חודשי בסך של 500 ₪.
הבקשה שבכותרת הוגשה ביום 8.2.2021. במסגרת הבקשה נטען כי עובר להגשת הבקשה שבכותרת הסדיר צד ג', עמותת פדות והצלה (להלן: "העמותה"), את כלל חובות היחידים, לרבות חובות החיצוניים להליך. בנסיבות, נטען על-ידי היחידים כי אין עוד מקום לניהול הליכי חדלות פירעון בעניינם והם עתרו, כאמור, לאפשר להם לחזור מבקשתם ולהורות על ביטול ההליך. לבקשה צורפו ההסדרים עם הנושים.
אין מחלוקת כי הנושים משכו את תביעות החוב וכי למעשה אין היום תביעות חוב התלויות ועומדות כנגד היחידים.
להשלמת התמונה יצוין כי לבקשתם זו של היחידים קדמה בקשת הנאמן להורות על מימוש דירת מגורים לפי סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"; בקשה 5).
בהחלטה מיום 4.2.2021 נקבע כי הבקשה מקדימה את זמנה. עיקר הטעמים שעמדו ביסוד ההחלטה היו כי טרם הוכרעו תביעות החוב, כי היחידים עומדים בתשלומים שהושתו עליהם , כי טרם נבחן ההכרח במימוש דירת המגורים וכי טרם נתקבלה עמדת הנושה המובטח.
בתגובתו לבקשה שבכותרת נטען על-ידי הנאמן כי היחידים ניהלו משא ומתן מבלי לערב או ליידע את הנאמן ובעוד הבקשה למימוש דירת מגורים תלויה ועומדת. הנאמן טען כי התנהלות היחידים עולה לכדי ניצול לרעה של ההליך. הנאמן לא חלק על כך כי יש להורות על ביטול ההליך, ולו מפני כך שכל הנושים משכו את תביעות החוב, ולפיכך, אין עוד הליך של חדלות פירעון. עם זאת, נטען על-ידי הנאמן כי יש לפסוק את הוצאותיו בגובה שכר טרחתו לפי התקנות בהתאם לסכומים שנתקבלו בידי הנושים. לגבי הנושים שמשכו את תביעתם נטען כי יש לפסוק את שכר הטרחה לפי גובה החוב שפורט על-ידי היחידים. הנאמן סמך טיעוניו על עא 9998/06 אבי חזן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, (20.7.08) (להלן: "חזן").
ביני לביני בוטל הדיון שהיה קבוע ליום 8.3.2021 באפשרות למתן צו שיקום כלכלי בעניינם של היחידים.
היחידים טענו בתשובתם שאין להקיש מפרשת חזן למקרה שלפנינו. ראשית, נטען על-ידי היחידים כי פרשת חזן נ דונה על יסוד המסגרת החקיקתית שקדמה לחוק חדלות הפירעון, דהיינו, על יסוד הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). כך למשל, נטען כי בעוד בפקודת פשיטת הרגל היתה קיימת הוראה מפורשת האוסרת על חזרה מההליך אלא ברשות בית המשפט (סעיף 19 לפקודה), אין הוראה דומה בחוק חדלות הפירעון. כן נטען כי בעוד סעיף 94 לפקודה קבע כי תשלום כסף ישירות לנושה או לשולחו ייוחס לקופה, אין הוראה מקבילה בחוק.
מעבר לכך, נטען על-ידי היחידים כי גם אם הלכת חזן חלה בענייננו, אין להקיש מן הנסיבות שעמדו ביסוד פרשת חזן למקרה שלפנינו. לטענת היחידים, בניגוד למקרה שנדון בפרשת חזן, במקרה שלפנינו ההסדרים עם הנושים לא נעשו על-ידי היחידים או קרוביהם אלא על-ידי גוף פילנטרופי שביקש לסייע ליחידים. בעניין זה הפנו היחידים לעא 11117/07 יהודית אריכא נ' עו"ד ארז חבר, (21.6.09) (להלן: "אריכא").
הממונה לא הגיב לבקשה, אף שניתנה לו הוראה לעשות כן, ובהעדר תגובה נקבע דיון בבקשה. במעמד הדיון טען הממונה, בין היתר, כי הבקשה חסרה פרטים, כי לא ברור האם הנושים היו מודעים לכלל מצבת הנכסים, ובכלל זאת , לעובדה כי הוגשה בקשה למימוש דירת מגורים והאם ההסכמים הם שוויוניים. בנסיבות עתר הממונה למתן הזדמנות לבחון את כלל הנתונים הרלוונטיים.
אף שהיתה לממונה ההזדמנות להגיב לבקשה ולבצע הבדיקות הנדרשות עובר לדיון, שנקבע, כאמור, בהעדר תגובת הממונה, לפנים משורת הדין, ניתנה לממונה שהות של 14 ימים להשלים את עמדתו.
בהודעה שהוגשה על-ידי הממונה לאחר הדיון נטען כי אין בידי הממונה ליתן עמדה ביחס לשיעור שכר הטרחה שיש לפסוק. הממונה טען כי דרך המלך להגעה להסדר עם נושים היא בהליך שיתנהל לפי סעיף 185 לחוק. בנסיבות, נטען על-ידי הממונה כי על היחידים להציג את ההסדרים עם הנושים וכי על בית המשפט לאשר את ההסדרים לפי סעיף 185 לחוק ולפסוק את הוצאות ההליך בשיעור 50% מהתשלום בגין כל חוב משותף.
דיון:
כפי שנפסק בפרשת חזן, חתירה להגעה להסדר עם הנושים הינה מבורכת ורצויה, ואולם, מעת שנפתח הליך חדלות פירעון דרך המלך הינה פעולה במתווה שקבע המחוקק, וכלשון בית המשפט בפרשת חזן, פיסקה ו(1):
"...פקודת פשיטת הרגל וההליכים מכוחה הם דרך המלך לטיפול בחובות של מי שאינו יכול כנטען לעמוד בתשלומם. משננקטה דרך מלך זו, לא עוד ב"תכנית כבקשתך" עסקינן, ואין הרשות נתונה לצעדים "אישיים" כל עיקר, אלא יש לילך במתוה שקבע הדין, בפיקוח בית המשפט. גם חייב שניתן כנגדו צו כינוס, והמבקש אם לסלק את חובותיו כולם ואם להגיע להסדר - אין כמובן כל מניעה כי יעשה כן, ואדרבה, אך הכל בדרך המלך ולא בכביש עוקף ודרך המלך היא באמצעות בעלי התפקידים שמינה בית המשפט ".
חשיבות השמירה על ההסדרים הקבועים בדיני חדלות הפירעון נובעת, בין היתר, בשל הצורך בשמירה על האינטרס הציבורי (ר' פרשת חזן, פיסקה ו(2)). הדברים נאמרו בהקשר של פקודת פשיטת הרגל ויפים גם לחוק חדלות הפירעון.
עם זאת, הכיר בית המשפט באפשרות של צדדים שלישיים לסייע ליחיד, וזאת כנגד בדיקה שתערך האם אכן מדובר בסיוע של צד שלישי או בכספים שהם למעשה של החייב, וכלשון בית המשפט בפרשת אריכא, פיסקה 6:
"... העובדה שהחייב נמצא תחת המגבלות של הליך פשיטת רגל אינה מונעת מאחרים מלסייע בידו בצורות שונות. אכן, לעיתים קיים חשש כי החייב העלים רכוש ונכסים וכי הסיוע הניתן לו אין מקורו במשאבים של בני משפחה וידידים אלא בנכסיו שלו".
אם כן, דרך המלך להגעה להסדר עם נושים הינה בדרכים הקבועות לכך בדין. מעת שהושג הסדר עם נושים שלא בדרכים הקבועות לכך בדין, עשוי הדבר להשפיע, בין היתר, על השאלה האם ההליך יבוטל בשל ניצול לרעה או יינתן הפטר (על ההבדל בין ביטול הליך למתן הפטר ר' פרשת אריכא, פיסקה 6).
טענת הממונה כי יש לדון בהסדרים לפי סעיף 185 לחוק, אינה מתיישבת עם העובדה כי אין עוד תביעות חוב התלויות ועומדות.
סעיף 19 לפקודה קבע הוראה מפורשת בעניין סמכותו של בית המשפט להתיר חזרה מבקשה שהוגשה. אין הוראה מקבילה בחוק חדלות פירעון, ואולם, היעדרו של הסעיף אינו מעיד על הסדר שלילי, אלא על תחולה של הדין הכללי על העניין. סמכותו של בית המשפט להורות על הפסקת תובענה קבועה בתקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2019, החלות על הליכים לפי חוק חדלות פירעון בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019, ובלבד שההליך והבקשה לחזרה ממנו הם בתום לב (ר' ע' מאור, א' דגני "הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים" כרך א' ( 2019), עמ' 390; כן ר' החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל לירון זרבל – קדשאי בהליך (טב') 801228-01-20 (ניתן ביום 19.11.2020) ).
השאלה האם ההליך יבוטל או שיינתן הפטר אינה מתעוררת במקרה שלפנינו, באשר היחידים לא עתרו ליתן להם הפטר אלא עתרו לבטל ההליך, ומשאין עוד תביעות חוב התלויות ועומדות דינו של ההליך ביטול.
שאלה נוספת שתתעורר במקרה של הגעה להסדר עם הנושים מחוץ להליך, הינה האם דינם של הכספים ששולמו לנושים כדין כספים ששולמו לקופה והאם יש לפסוק לנאמן שכ"ט כאילו הכספים שולמו מן הקופה . מסקנת הנאמן והממונה שלפיה הכספים ששולמו לנושים על-ידי צד ג' בהכרח שייכים לקופת הנשייה אינה פשוטה כלל ועיקר (ר' פרשת אריכא, פיסקה 8). יובהר כי גם בפרשת חזן לא פסק בית המשפט שכר טרחה לבעל התפקיד אלא הוצאות משפט, ששיעורן לא היה נגזרת של הסכומים שנגבו בפועל.
השאלה האם יש לראות בכספים ששולמו לנושים ככספי קופת הנשייה עשויה להיגזר, בין היתר, מן השאלה האם קם חשש כי הכספים ששולמו לנושים הינם למעשה כספים של היחיד וכן מן השאלה האם הוסדרו כלל החובות לנושים, האם קם חשש להעדפת נושים וכד' (השווה בעניין זה ל פרשת אריכא, פיסקה 8).
עמדת הממונה לבקשה חסרה. בניגוד לשצוין על-ידי הממונה, היחידים צירפו לבקשתם את כל ההסדרים אליהם הגיעו עם הנושים וגילו את כל הפרטים הנדרשים . הסכמי הפשרה שהושגו עם הנושים מפורטים, ברובם מצוינת העובדה כי היחידים מצויים בהליכי חדלות פירעון ומצוינים מספרי התיקים ובחלקם אף מצוין הצורך באישור בית המשפט.
בפני הממונה עמדו כלל הנתונים כדי להביע עמדה האם ההסדרים הינם שוויוניים, אך לא נטען על-ידי הממונה שאין כך הם פני הדברים, ולפיכך, נקודת המוצא הינה כי ההסדרים אינם יוצרים העדפת נושים. טענת הממונה כי לא ברור מהו המידע אליו נחשפו הנושים אינה ברורה לנוכח העובדה כי הנושים הגישו תביעות חוב ולפי שצוין על-ידי הממונה לנושים גישה לאתר הממונה (הממונט).
בנוסף, בידי הממונה היו כל הכלים לבדוק את פעילות העמותה שהתגייסה לטובת היחידים ומטרתה. לא נטען על-ידי הממונה כי קם חשש כי הכספים שולמו הלכה למעשה על-ידי היחידים.
במכלול האמור, ובנסיבות הספציפיות של מקרה זה, נחה דעתי כי ההסדרים, אף שנערכו מחוץ להליך ובניגוד למתווה הקבוע בחוק, נעשו על-ידי עמותה צד ג' שאינה מטעם היחידים, דהיינו, שלא קם חשש כי הכספים ששולמו לנושים הינם כספים של היחידים שהועלמו מהקופה. כמו כן, נחה דעתי כי הנושים הגיעו להסדרים בעיניים פקוחות, כאשר כל המידע היה גלוי וידוע בפניהם.
לפיכך, אף שהגעה להסדר מחוץ להליך הינה כשלעצמה פעולה שעשויה לעלות לכדי חוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך, לא שוכנעתי שכך הם פני הדברים בנסיבות שלפנינו שבהן ההגעה להסדר עם הנושים נעשתה על-ידי עמותה שמסייעת לנזקקים, וטענת היחידים כי לא היה להם כל קשר להסדרים אלו לא נסתרה. אך טבעי הדבר כי לאחר שהוגשה הבקשה למימוש דירת מגורי היחידים, התגייסה אותה עמותה לסיוע ליחידים.
בנסיבות, אין לראות בכספים ששולמו על-ידי העמותה לנושים ככספים השייכים לקופה. מכל מקום, מאחר והנושים משכו את תביעות החוב, תם ההליך המהותי ואין עוד רלוונטיות לקופה (השווה לעניין זה פרשת חזן, פיסקה ט(1)).
השאלה היא אם כן שאלת ההוצאות שיש לפסוק לנאמן. גם בעניין זה סתם הממונה ולא פירש. הממונה לא נימק מדוע לשיטתו יש לפסוק הוצאות בשיעור 50% מתשלום בגין כל חוב משותף. הממונה לא הפנה לסעיף הרלוונטי בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 החל על יחידים מכוח הוראות כללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), תשמ"ה-1985, החלים על הליכים לפי החוק בהתאם לסעיף 378 לחוק. גם על-ידי הנאמן לא הוגש דוח מפורט התומך בבקשתו לפסיקת שכר טרחה.
כפי שצוין לעיל, אף בפרשת חזן לא פסק בית המשפט שכר טרחה לפי התקנות, אלא הוצאות ששיעורן נגזר , בין היתר, מהתנהלות החייב.
ויובהר, לא ניתן לשלול מצבים שבהם בבוא בית המשפט לפסוק הוצאות לנאמן במקרה של הגעה להסדר מחוץ להליך יתחשב בית המשפט בכללים שנקבעו לפסיקת שכר טרחת בעלי תפקידים כקנה מידה. הדבר תלוי, בין היתר, במידת התרומה שהיתה לנאמן בהגעה להסדרים, בפעולות שבוצעו על-ידי הנאמן עד להגעה להסדרים, בשלב בו מצוי ההליך וכד'. אך מכך אין ללמוד כי במקרה כזה ייפסק לנאמן שכר לפי התקנות, והכל תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. למכלול השיקולים יש להוסיף גם את התנהלות היחידים ותום ליבם.
במקרה שלפנינו, הבקשה הוגשה לפני שהתבררו תביעות החוב ולפני שהוגשה תכנית כלכלית על-ידי הממונה לפי סעיף 154 לחוק. לא הוברר האם נערך בירור ליחידים והאם הנאמן הגיש לממונה דוח ממצאי בדיקה לפי סעיף 153 לחוק. עם זאת, יש להניח כי הנאמן נדרש לשורה של פעולות מעת שניתן הצו, ביניהן הבקשה שהוגשה למימוש דירת המגורים, אף שנקבע שהיא מוקדמת.
במכלול, ולאחר שנחה דעתי כי היחידים התנהלו בתום לב, למעט חוסר תום הלב הנובע מעצם ההגעה להסדר שלא באמצעות ההליך, לאחר ששקלתי בעניין זה את העובדה שההגעה להסדר נעשתה באמצעות צד ג' שהינה עמותה המסייעת במקרים שונים, ללא מעורבות של היחידים, אני מעמידה את הוצאות הנאמן בגין ניהול שני ההליכים על סך של 12,000 ₪.
מורה על ביטול ההליך בעניינם של היחידים.
הוצאות הנאמן בסך 12,000 ₪ ישולמו מהכספים הצבורים בקופות היחידים והיתרה תשולם על-ידי היחידים ישירות לנאמן בתוך 90 ימים.
ניתן היום, כ"ט תמוז תשפ"א, 09 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פנחס מתתיהו קסטלניץ
נתבע: אורן יעקבלביץ
שופט :
עורכי דין: