ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהושע אבו נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד השופטת ליאורה אדלשטיין

המבקש

יהושע אבו ת"ז XXXXXX329
ע"י ב"כ עו"ד אלעד אלקיס

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל – משרד התחבורה
יחידת התביעות
ע"י ב"כ עו"ד ניהאד נסראלדין

החלטה

לפני בקשה מיום 9.4.2021 - בהתאם לסעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי - להורות למשיבה להמציא לידי המבקש/הנאשם את רשימת כל כלי השיט שניתן להם היתר מיוחד לשוט בים האדום ללא איש צוות נוסף, בין השנים 2018-2020.
ברקע הבקשה כתב אישום שהוגש נגד המבקש בגין ביצוע עבירה בניגוד לסעיף 14 לתקנות הנמלים (בטיחות השיט) תשמ"ג-1982. נטען כי המבקש הפליג על גבי כלי שיט קטן לבדו, בשעה שגרר מזח. המבקש השיב כי בעת השטת כלי השיט לא היה לבדו אלא עם איש צוות נוסף שהיה ברפסודה שהייתה קשורה לכלי השיט ונועדה לכוונו כדי לא לפגוע בכלי שיט אחרים ועל כן עומדת לו הגנת "צורך" או "זוטי דברים" או הגנה מן הצדק של אכיפה בררנית.
טענות המבקש:
מחמרים שאסף המבקש עולה כי כלי שיט רבים מפליגים בתחום 300 המטר מהחוף ללא איש צוות נוסף. הוא אף צילם סרטון (הסרטון הוצג בדיון שהתקיים) המראה כי משטרה ימית ששטה בסמוך לכלי שיט כזה נמנעה מלאכוף את החוק נגדו. אמנם עדי התביעה שלהם הוצג הסרטון מסרו שלכלי שיט אלה יש אישור להשיט את כלי השיט ללא איש צוות נוסף אך לא ידעו למסור פרטים מדוייקים לגבי כמות כלי השיט האלה. לכן זקוק המבקש, לדבריו, למידע המבוקש, כדי לאשש את טענתו בדבר אכיפה בררנית.
תגובת המאשימה מיום 29.4.2021:
מדובר במסע דיג פסול. אין שמץ ראיה לאכיפה בררנית. לא נפל פגם בהתנהגותה של הרשות. היא מוחזקת כפועלת בצורה מנהלית תקינה כל עוד לא הוכח אחרת.
העברת היתרי ומספרי כלי השיט לעיון הנאשם תגרום פגיעה פוטנציאלית בפרטיות המשיטים והבעלים של אותם כלי שיט. העברת המידע גם אינה רלוונטית לבירור טענת האכיפה הבררנית. על הנאשם היה להראות שכלי שיט דומים לשלו מושטים באמצעות איש צוות אחד וכי השיטור נמנע מלהטיל עליהם קנסות אך הנאשם לא עשה כן. כלי השיט שהוצגו בסרטונים שצילם הנאשם הם כלי שיט שונים מזה של המבקש ואותם ניתן להשיט בעזרת איש צוות בודד על פי הנהלים שהמשיבה צרפה לתגובתה. נהלים אלה כוללים מתן היתר לגופים מסויימים כגון בתי ספר ימיים, אגודות שיט, מועדוני שיט ויחידות שיטור ימי שעמם לא נמנה המבקש. כלי השיט באותם סרטונים שייכים לגופים הנזכרים לעיל. אם למבקש השגות לגבי מתן היתר שיט בודד לכלי שיט אחרים שומה היה עליו להפנות טענותיו לרשות המנהלית אולם בענייננו לא הציג הנאשם ולו מקרה אחד שדומה למקרהו ונסיבותיו. בנוסף טוענת המשיבה כי העתרות לבקשת הנאשם תכביד עליה באופן שאינו פרופורציונלי למקרה שבפנינו. על בית המשפט לשקול, גם לאחר שמועמדת תשתית ראייתית בפניו, את רלוונטיות החמרים, את הפגיעה בצדדים שלישיים, את עלויות הפקת הנתונים למדינה ואת זכות הנאשם להתגונן. אולם במקרה דנן לא הרים הנאשם את הנטל הנדרש והנזק שיגרם מהעתרות לבקשה הוא רב.
תשובת המבקש מתאריך 18.5.2021:
רוב טענות המאשימה אינן רלוונטיות לענייננו משעה שהוצג שכלי שיט בעל איש צוות בודד לא נקנס. אם טוענת המאשימה כי לאותם כלי שיט ניתן היתר להשטה על ידי איש בודד שתמציא את כל האישורים הרלוונטים, לרבות אישור לגבי כלי השיט, המשיט ותאריך אישור ודיווח על יציאה לים בהתאם לנספח לנוהל שהמציאה.
אולם לא ברור כיצד המאשימה מסתמכת על הנוהל, כשמדובר בנוהל שנכנס לתקפו כחצי שנה לאחר ביצוע העבירה. היות ועל פיו כל יציאה לים צריכה להיות מדווחת כנראה שבידי המאשימה האישורים למועדי היציאה של כלי השיט בסרטון.
תגובת המאשימה לאמור בסעיפים 4-5 בתשובת הנאשם, מתאריך 27.5.2021:
יחידת התביעות בחנה את כלי השיט לגביהם טוען הנאשם והצהירה כי קיים לגביהם היתר משיט בודד ואין הצדקה לבחון את נכונות הצהרתה. באשר למועד כניסת הנוהל לתקפו טוענת המאשימה כי הנוהל רק הסדיר סמכות הקיימת ממילא של הממונה הארצי על כלי שיט קטנים במשרד התחבורה מכח תקנה 9(א) לתקנות הנמלים, לתת היתר לשיט בודד. גם לפני הנוהל היה בסמכות המנהל להפיק היתר לשיט בודד. סטייה מהאמור בתוספת השניה לתקנות מצוינת על נספח לרישיון כלי השיט הנמסר לידי בעליו. הנוהל בדבר היתר שיט בודד לגופים כאמור לעיל הופק כבר בשנת 2015 והיה בתוקף לפני ביצוע העבירה.
דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית של הדיון מעוגנת בסעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב-1982 .
בשלב זה אין אני נדרשת להכריע בטענה לאכיפה בררנית אלא רק בשאלה אם להורות למאשימה להמציא להגנה את הנתונים שלדעת ההגנה דרושים לה כדי להוכיח את הטענה בדבר אכיפה בררנית.
אין מחלוקת כי המידע המבוקש אינו נמצא בידי הנאשם וכי המידע כולו מצוי בידי המאשימה. נכון שהימנעות גורפת ממסירת אותם נתונים עלולה להוביל לכך שאף נאשם לא יוכל לעולם להוכיח טענת אפליה (ראה עפ"א 29798-10-11 מ"י נ. מרים עמית ויהודית). בפסיקה נקבע גם כי אין מקום לדרישה מכבידה יתר על המידה לגבי התשתית הראייתית שעל המבקש להניח בבואו לבקש מידע לפי סעיף 108 וכי די בתשתית ראשונית. עם זאת נקבע כי לא די בתשתית סתמית וספקולטיבית (ראה ת"פ 63871-06-16 מ"י נ. וייסמן; ע"ח (מרכז) 14473-10-15 זייפר נ. עיריית נתניה).
במקרה הנוכחי נשאלת השאלה אם הצליח המבקש להניח תשתית ראייתית ראשונית לטענתו. לדעתי התשובה לכך היא שלילית, ואנמק:
עצם הצגת כלי שיט בעל משיט בודד, שלידו עוברת סירת שיטור ימי שאינה עוצרת אותו ומגישה בידיו דו"ח (ודבר זה הוצג על ידי הנאשם) - אין פירושה כי מדובר בכלי שיט שלו אין היתר לשיט בודד וכי אותו משיט מבצע עבירה; וגם אין פירושה כי כפועל יוצא מכך נמנעת הרשות, באופן בררני, מלאכוף את החוק נגדו.
המאשימה טוענת, בסעיף 9 לתגובתה מתאריך 27.5.2021, כי לא התעצלה ולאחר הדיון בדקה את כלי השיט שהוצגו בסרטונים שהציג המבקש. בדיקתה העלתה כי בכל אחד מהסרטונים מדובר בכלי שיט שקבל היתר להשטה באמצעות איש צוות אחד בלבד, לפי תקנות הנמלים שהיו בתוקף עת בוצעה העבירה ועת הושטו אותם כלי שיט כאחד. גם העד מטעמה מסר, עוד בשעת הדיון, לאחר הצפייה בסרטון, כי מדובר בכלי שיט השייך למועדון השיט שהוא אחד הגופים שכלי השיט החברים בו זכאים לרישיון השטה באמצעות איש צוות אחד.
כנגד אמירה זו לא הוכח ואף לא נמסרה מטעם המבקש ולו ראשית ראיה, למשל על ידי בדיקת העניין מצידו, כי המאשימה התרשלה בבדיקתה או כי חלילה מסרה נתונים לא נכונים במזיד וכי כלי השיט אינו בעל רישיון מיוחד להשטה על ידי איש צוות אחד.
על כן אני קובעת כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו ולא הציג בסיס ראייתי ראשוני שיצדיקו את העברת הנתונים המתבקשת. על כן הבקשה למסירת הנתונים המבוקשים על ידי המבקש נדחית בזאת.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשפ"א, 09 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשפ"א, 09 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהושע אבו
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: