ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסף הניג נגד קשרי תעופה בע"מ :

לפני כבוד הרשם הבכיר שרון קרן

התובע:

אסף הניג

נגד

הנתבעים:

1.קשרי תעופה בע"מ
2.אופן סקי בע"מ

פסק דין

המחלוקת

השאלה במחלוקת היא – על מי להטיל אחריות לכך כי ה תובע ובני משפחתו לא עלו על טיסת חברת התעופה פליי דובאי (להלן: "פליי דובאי") ביום 15.12.20 בשדה התעופה בן גוריון (להלן: " הטיסה") וזאת בשל אי קבלת אשרת כניסה לדובאי (להלן: " הויזה") במועד לאחד מתוך ארבעת בני משפחת התובע, דבר שגרר את חזרתם של התובע ובני ביתו הביתה מבלי לצאת לט יול בר המצווה אותו תכננו בדובאי, האם זו סוכנות הנסיעות (הנתבעת 1) ו/או הנתבעת 2 המציגה עצמה כסוכנות למכירת כרטיסים בלבד, ובין היתר גם כרטיסים של פליי דובאי, אשר פליי דובאי הפנתה את רוכשי הכרטיסים שלה אל אתר האינטרנט ודרכו ניתן היה להזמין ולשלם עבור הויזה ו/או בכלל גורם אחר שלא נתבע בתביעה (כגון פליי דובאי עצמה או המשרד הממשלתי האמירתי שהיה אמון על הנפקת הויזה , ככל והדבר בכלל ישים).

קיימת חשיבות כבר עתה להבהיר את מרכיבי התביעה: התובע הגיש תביעת נזיקין לפיצוי בגין נזיקים ישירים בדמות עלות כל חבילת נופש בסך של 10,707 ₪, והעלויות הנלוות לכך שגם כן נתבעו (בדיקת קורונה בסך של 1,050 ₪, עלות הוצאת הויזות בסך של 1235.50 ₪, עלות שמירת כיסאות בטיסה בסך של 196.80 ₪ עלות פנסיון לכלב עבור יום אחד עקב ביטול הטיול, עלות חניה בנתב"ג בסך של 40 ₪ ובניכוי מיסי נמל שהוחזרו על ידי הנתבעת 1 לתובע בסך של 799 ₪). כמו כן נתבעים החזר 3 ימי חופש שניטלו כחלק מהכנות לטיסה ויום הטיסה עצמו עבור התובע ואשתו בסך של 6,702 ₪, , וכן סך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש בשים לב כי מדובר בטיול בר מצווה שבוטל והטרטור הרב שעבר על התובע ומשפחתו בשדה התעופה. סך התביעה:25,252 ₪.

הנתבעים הגישו כתבי הגנה, ודיון התקיים בפניי ביום 8.7.21. חרף נסיו נות להביא את הצדדים לכלל הסכמות או הצעות פשרה, הדבר לא צלח ומכאן הצורך בהכרעה.

טיעוני התובע:

התובע בכתב התביעה ובדיון עצמו השלים, הבהיר ו פירט כי 7 ימים לפני הטיסה, הנתבעת 1 פנתה אליו בהודעה , כי עקב מדיניות חדשה של השלטונות האמירויות הוא ובני משפחתו הטסים עמו, נדרשים ל הוצאת ויזות (אשתו ושני ילדיו) , וכי הנתבעת 1, כך לטענתו, הבטיחה כי תהיה אחראית על הטיפול בהנפקת הויזה. 3 ימים לפני הטיסה הודיעה הנתבעת 1 כי האחריות להוצאת הויזה הועברה לפליי דובאי שהיתה אמורה לבצע את הטיסה, וזאת באמצעות קישור שנמסר לו במסגרת הודעת מסרון, לאתר האינטרנט של נציגתה בארץ (כך לטענתו) - היא הנתבעת 2. חרף פעילותו המהירה לסיים את כל הדרישות וביצוע התשלום, התובע טען כי לא יכול היה לעקוב אחר הליך הנפקת הויזה, מאחר וכל פניותיו בכל האמצעים (טלפונים, דוא"ל, מסרונים) לא איפשרו לו לקבל תמונה ברורה של מצב הליך אישור הויזה.

התובע ממשיך ומתאר כי משבוששה הויזה שלו ושל בני ביתו להגיע, חשש התובע לצאת לשדה התעופה, אך נערך לכך לרבות ביצוע בדיקות קורונה, וסידורים רגילים ושיגרתיים של התארגנות לפני טיסה. התובע מתאר את שארע בשדה התעופה ככאוס של המונים הממתנים לקבלת אותן ויזות מול נציג פליי דובאי שנכח במקום, כאשר לאחר המתנה מורטת עצבים, כתיאורו, ומטבע הדברים, התברר כי לכל המשפחה הונפקו ויזות ורק לבנו הקטן של התובע לא הונפקה ויזה, ומשכך לא יכול היה להמשיך בטיסה, ונאלץ יחד עם משפחתו לשוב הביתה, על כל המשמעויות הנובעות מביטול טיסת בר מצווה, כטענתו.

ויודגש כבר עתה : התובע לא מבהיר מי סיפק לו בפועל את שלוש הויזות מתוך הארבע, רגע לפני העלייה למטוס, וככל והדבר הובן מכתב הטענות ומהדיון, הרי שהיה זה נציג פליי דובאי בשדה או שזה נשלח אליו ישירות.

התובע טען כי גם לאחר מכן, ובחלופת מכתבים, הוא פעל לנסות ולהשיב את הכספים המגיעים לו מהנתבעת 1 ומהנתבעת 2 בשל מה שהוא רואה בכך אחריותן למחדל אי הנפקת הויזה עד למועד הטיסה. התובע מדגיש ומציג את נספח 4 לכתב תביעתו בו קיבל אישור על ביצוע התשלום עבור הנפקת הויזה על ידי הנתבעת 2, אך ללא כל מספר סידורי כלשהו, דבר שלא איפשר לו אף לבחון את ביצוע הנפקדת הויזה בעצמו מול השלטונות בדובאי, כאשר ניסה אף הוא לקדם זאת.

כמו כן העיד התובע בדיון עד מטעמו – מר אריה דהן – אשר אף הוא ניסה לקבל את הויזה שלו במועד מפליי דובאי לפני הטיסה, וזה מתאר כיצד הגיע למשרדי הנתבעת 2, תיאר את ההמולה והכאוס שהתרחשו שם והעדר יכולתה של הנתבעת 2 לספק את הויזות להמונים שהמתינו מחוץ למשרדים על מנת להמנע מביטולי טיסות, בעוד אישורי הויזות ממתינים במחשבי הנתבעת 2 מבלי יכולת אירגונית לטפל בהם, כטענת העד, על מנת להעבירם לידי הנוסעים מבעוד מועד ולאפשר את יציאתם יחד עם הויזה לדובאי.

התובע גם רואה בנתבעת 1 אחראית לכך שחרף התראותיו, הוא נשלח על ידי נציגי הנתבעת 1 לשדה התעופה ולהכין את עצמו ליציאה לטיול חרף העדר יכולתה של הנתבעת 1 או מי מטעמה לערוב לכך שהוא יוכל לקבל את הויזה בטרם העליה למטוס.

התובע מדגיש כי שתי הנתבעות כשלו בכך שהבטיחו לו שהן מטפלות בהוצא ת הויזות, ולא התריאו בפניו כנותני שירות סביר שייתכן והדבר לא ייצלח והוא בסיכון לביטול הטיסה, אלא רק הציגו את האפשרות שרק דרכן יצליח לקבל את הויזות.

טענות הנתבעת 1

הנתבעת 1 בכתב ההגנה ובדיון שבפניי, כפרה באחריותה להנפקת הויזה. לשיטתה הנתבעת 1 כסוכנות נסיעות הינה אך מקשרת ומתווכת בלבד בין הנוסע ים לבין ספקי ומפעילי השירותים. היא זו שסייעה בהעברת הנתונים לצורך הנפקת הויזה, אך בתאריך 10.12.21 הודיעה לה פליי דובאי באמצעות הודעה מסודרת, אשר צורפה כנספח א' לכתב הגנתה, כי הטיפול בויזות עובר לטיפולה של הנתבעת 2 בכל הקשור להנפקת ויזות לטסים עם חברת פליי דובאי וצורף קישור לנתבעת 2 . במסגרת אותה הודעה, התחייבה פליי דובאי, כי: "אנא הגישו את הבקשה בהקדם האפשרי ואנחנו נדאג לקדם ככל שאפשר את האישור...".

הנתבעת 1 מדגישה כי מאותו רגע לא טיפלה ולא היה לה קשר להליך הוצאת הויזות. היא עדכנה בהודעת מסרון את התובע ואת יתר הנוסעים, ומאותו מועד לא יכולה היתה לעקוב אחר הליך הנפקת הויזות או לסייע בדבר כלשהו נוסף בענין זה.

הנתבעת 1 אף מפנה לסעיף 12 לתנאי ההזמנה, שם נרשם כי האחריות להנפקת הדרכון ו/או אשרות באחריות הנוסע בלבד, וכי האחריות לכך רובצת על מפעיל הטיסה מאחר והדבר אינו בשליטתה. הנתבעת 1 אף מדגישה כי במסגרת בירור העובדות לצורך הכנת התביעה, התברר כי הויזה לכל בני משפחת התובע היו מוכנות מבעוד מועד ואי קבלתן של הויזות במועד היה באחריות הנתבעת 2.

הנתבעת 1 הדגישה באמצעות נציגה שהתייצב לדיון, כי הנחיה לצאת לשדה התעופה ניתנה על סמך המידע הכללי כי בדרך שיגרה הויזות ממתינות לכל מי ששילם במועד את תשלום הויזה, ועל פי רוב הויזות ממתינות בשדה התעופה. יתרה מכך הנתבעת 1 הדגישה כי גם לאחר שהתברר כי התובע ובני משפחתו לא עלו על הטיסה, סייעה הנתבעת 1 למצוא טיסה חליפית מאוחרת יותר בלילה, ללא עלות נוספת, תוך עדכון בית המלון, אך התובע סירב לכך, התעקש על יעד אחר ולבסוף ביקש לבטל ולקבל החזר, אך הוסבר לו כי במועד שבו ביקש החזר מדניות הביטול כבר אינה מאפשרת החזרת סכום כלשהו, מאחר ומלוא התשלום כבר שולם לספקים. הנתבעת 1 מדגישה כי פעלה להשיב לתובע בכל זאת חלק מהסכומים, אך ספקי השירות כמו המלון סירבו להחזיר את הסכומים עבור השהייה, ורק עלה בידה להחזיר את מיסי הנמל.

טענות הנתבעת 2:

הנתבעת 2 בכתב הגנתה ובדיון דוחה את טענות התובע וטוענת להעדר יריבות.

בין היתר, טוענת הנתבעת 2 כי היא אינה נציגת פליי דובאי או שליחתה, אלא גוף נפרד שאינו קשור לפליי דובאי. לשיטתה יש להגיש תביעה, ככל וישנה אחריות, נגד פליי דובאי.

הנתבעת 2 מדגישה כי היא סוכנות נסיעות למכירת כרטיסי טיסות של מפעילים שונים, ובין היתר של פליי דובאי. היא מדגישה כי כרטיסי הטיסה לא נרכשו ע"י התובע דרך הנתבעת 2, וכל שעשתה הנתבעת 2 הינו להיות צינור להעברת בקשות לשלטונות דובאי להנפקת הויזות , וגם זאת רק החל מיום 10.12.20 לגבי טיסות שהוזמנו החל מיום 14.12.20 , וכן להוות פלטפורמה לביצוע התשלום עבור הנפקת הויזה שדורשים שלטונות האמירויות.

לטענתה, אין לה כל שליטה על זמן ההנפקה והיא אינה יכולה להיות צד או ליטול אחריות על אי קבלת הויזות במועד, והדבר הודגש על ידה באתר שלה בעת הרישום, כפי שהיא מצרפת כאסמכתא נספח ב' לכתב ההגנה מטעמה . עיון בה מראה כי הודגש על פי אותו נספח ב' בענין העדר אחריותה להנפקת הויזה וכי אין להגיע לשדה התעופה ללא ויזה מודפסת. עוד הודגש כי במידה ולא יעלה בידי הנוסע לקבל את הויזה במועד, חרף עמידתו בתנאי ההנפקה, פליי דבואי מתחייבת כי הוא יהיה זכאי לשנות את הטיסה ללא עלות באמצעות הסוכן.

דיון והכרעה

לא בכדי מצאתי לנכון לפרט את כל הטענות בהרחבה, וזאת מן הטעם הפשוט כי מדובר במקרה בו כל הצדדים נכנסו לסחרור ולחץ זמנים עקב הנחיות חדשות שנמסרו מטעם שלטונות האמירויות בסמוך לפני הטיסה עקב הדרישה להצגת אותה ויזה.

ברור מהשינויים והדרישות החדשות להם נדרש התובע יחד עם בני ביתו להמצאת הויזה כמו גם העיכוב ובסופו של דבר אספקת שלוש מתוך ארבע הויזות, כי התובע הוא זה ש נפגע מכך, אך כאמור השאלה מה היתה מידת האחריות לכל אחת מהנתבעות ו/ או האם קיימת אחריות בכלל של צד נוסף שלא נתבע – כגון פליי דובאי או של השלטונות האמירתיים.

התובע ברוב הגינותו הבהיר בפתח דיון (עמ' 1 שורוה 21-22) כי המילה "התחייבות" אכן לא הופיעה לכל אורך הדרך מול הנתבעות בכל הקשור להוצאת הויזה, אך כן הוצג לו מצג - הן בהודעות והן בתשלומים שהעביר - כי הנתבעות מטפלות לו בהנפקת הויזה, אין הוא צריך לעשות דבר, וכי הוא צריך לסמוך עליהן בהעדר התחייבות מפורשת מצידן.

השאלה: האם מצגים אלו לרבות הנכונות לסייע די בהן כדי לחייב אותן בנזקים שנגרמו .

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי לא הוכחה רשלנות של מי מהנתבעים בעיכ וב של מסירת כל הויזות לידי התובע, ומנגד התובע בעצמו לא פעל להקטין את נזקיו, ולצאת לטיול בטיסה חליפית שסודרה לו.

אבהיר.

בכל הקשור לתובע עצמו – אין ספק והגיונם של דברים כי אדם מן השורה , אשר מתכנן ונרגש לקראת יציאה לטיול משפחתי לכבוד בר המצווה של בנו, ונכנס ללחץ זמנים עקב נהלים חדשים שהציבו שלטונות האמירויות בענין חובת קבלת ויזה סמוך ליציאת הטיול המתוכנן מראש, גרמה לכך שהסתמך על מצג ים שהציגו לו הגורמים המקצועיים, ולפיהם יסייעו לו בהנפקת הויזות. אדם מן השורה יכול וצריך להבין שהם יסייעו לו על מנת לקדם את ההליך באופן מהיר, אך נורות האזהרה שנדלקו במסגרת ההליך, וההודעות שניתנו כי מדובר בסיוע בלבד ולא בהתחייבות - היו לטעמי ברורים.

כאמור, הצדדים מסכימים כי אכן בזמן אמת לא הופיעה המילה "התחייבות" באף אחד מההתכתבויות וההודעות מהנתבעות או מפליי דובאי עצמה. כל שהודגש כי הנתבעות "יסייעו" לו: תחילה הנתבעת 1 ואח"כ פליי דובאי שמסרה קישור לאתר של הנתבעת 2 כמי שתסייע לו בהנפקת האישורים.

לא למיותר לציין כי מצאתי לנכון גם להדגיש כי התובע לא שקט על שמריו ואף פעל באופן אקטיבי לנסות לאתר את תוצאות אישור הנפקת הויזות מול שלטונות האמירויות, אך מאחר והנתבעת 2 לא סיפקה לו או לא יכולה היתה לספק לו מספר אסמכתא של בקשתו, לא יכול היה לקבל תשובה מוסמכת בעצמו.

מנגד התובע לא פעל להקטין את נזקיו בדמות הסכמה לקבלת טיסה חליפית, כפי שהוצע לו, בטענה כי מדובר היה בסיום יום מורט עצבים שעבר עליו ועל משפחתו בשדה התעופה, המדובר במשפחה עם שני ילדים צעירים שטורטרו, כמתואר על ידי התובע, בשדה התעופה מול כאוס והמולה יחד עם יתר הנוסעים הממתינים לקבלת הויזה כמותם.

לטעמי בכך כשל התובע. אכן ברור הוא כי קבלת טיסה מאוחרת גם לאחר שחזרו התובע ומשפחתו כבר הביתה, מכהה מההנאה, אך בוודאי אינה מהווה הצדקה לביטול גורף של הנסיעה החליפית שהוצאה לו, ולאחר מכן מתן אפשרות לתבוע את מלוא הנזקים הישירים והעקיפים . משהטיסה החליפית הוסדר ה בסופו של יום, היה על התובע לנצל זאת, לצאת לחופשה ולאחר מכן ל נסות ולתבוע את נזקיו (ככל ונתרו כאלו) ובגין עוגמת הנפש בגין הטרטור.

בכל הקשור לנתבעת 1 – ההלכות המשפטיות בענין מידת האחריות המצומצמת של הנתבעת 1 כסוכנות נסיעות בכל הקשור לשיבושים ותקלות ידועות וברורות.

הדין הוא כי כאשר לקוח רוכש מסוכנות נסיעות "שירותי סוכנות נסיעות", מדובר ברכישה מיוחדת מגורם מקצועי המחויב להיות מצוי בסוגיות בתחום התיירות. "שירותי סוכנות נסיעות" מוגדרים בסעיף 1לחוק שירותי תיירות, התשל"ו- 1976, ככוללים, בין היתר, "טיפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור". מכוחו של החוק האמור הותקנו תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות) התשס"ג- 2003 (להלן: " תקנות שירותי תיירות"), שם נקבע כי על סוכנות –הנסיעות למסור לרוכש "חבילת תיור" ("צירוף של שניים או יותר משירותי סוכנות נסיעות .....", כאמור בסעיף 1 לתקנות שירותי תיירות) פרטים הכוללים, בין היתר " מידע הנחוץ לשם יציאה מהארץ וכניסה למדינות הנכללות בחבילת התיור (להלן מדינות היעד), לרבות תקופת תוקף –דרכונים, הצורך באשרות כניסה, וכל דרישה אחרת של מדינות היעד המהווה תנאי כניסה אליהן") סעיף 3 ( 3)(ב) לתקנות שירותי תיירות). אם סוכנות נסיעות כשלה במילוי התחייבויותיה ולא מסרה מידע כאמור ללקוח, עליה לפצות אל הלקוח בגין הנזקים שנגרמו לו.

הנתבעת 1 פעלה בזמן אמת כנדרש, עת שלחה הודעות בזמן לענין השינויים ב עקבות הצורך בהוצאת הויזה, ולאחר מכן שבה ועידכנה בשינויים ששלחה פליי דובאי לענין העברת הטיפול בהוצאת הויזה לגוף שתפקידו לקשר בין הנוסע לשלטונות האמיראתיים וזאת על ידי הקישור לאתר האינטרנט של הנתבעת 2 כמי שאמונה על טיפול בהגשת הבקשה להנפקת ויזה.

כמו כן לא מצאתי כי נפל כל דופי בהתנהלותה לאחר שהתובע לא עלה על הטיסה עקב אי קבלת הויזה, וזאת בשל העובדה כי הציעה טיסה חליפית, כי פעלה להשיב את עלות דמי הנ מל, וכי לא נסתר כי ניסתה לבטל חלק מהתשלומים לספקים כגון בית המלון.

לטעמי הנתבעת 1 לא כשלה בכל ההליך. הנתבעת 1 היתה ברורה לכל אורך הדרך גם מההודעות שהציג התובע עצמו בכתב התביעה , באשר לצורך בויזה, ולהיקף חבותה ואחריותה לענין הנפקת הויזה בפועל. לא מצאתי כי הנתבעת התרשלה או גרמה לתובע להפסיד את טיסתו, ולטעמי פעלה כפי שמצופה היה מסוכנות נסיעות סבירה במקרה זה.

השאלה היחידה שיכולה לעלות היא האם כשלה עת המליצה לצאת לשדה התעופה חרף אי קבלת הויזה, ו לטעמי - גם שאלה זו נענית בשלילה. נציגת הנתבעת 1 המליצה לתובע לצאת לשדה התעופה חרף אי הוודאות לגבי גורל הנפקת הויזה, וזאת על סמך ידע כללי ונסיון, כפי שהבהיר נציג הנתבעת 1 בדיון, וכי בדר"כ הדברים מסתדרים עת מגיעים לשדה התעופה ומקבלים שם את הויזה. ויש לזכור כי מדובר בימים הראשונים לנהלים אלו. והא לראיה כי שלוש מתוך ארבע הויזות בסופו של דבר הגיעו לידי התובע סמוך לעליה למטוס.

בכך גם מנעה נציגת הנתבעת 1 סיכוי לסיטואציה בה הויזות הגיעו לידי נציג פליי דובאי בשדה, ו מנגד התובע ומשפחתו לא יתייצבו בשדה בזמן ויאחרו לטיסה. בכך היה נגרם נזק גדול יותר. ברור כי בזמן אמת לא י כולה היתה נציגת הנתבעת 1 לדעת או לתת תשובות מוסמכות מאחר וברור היה גם לתובע וגם לנתבעת 1 כי אין לנתבעת 1 מידע טוב יותר או יכולת לברר באופן ברור יותר מה קורה עם הליך אישור הויזה. בסופו של דבר המלצה זו לתובע נטלה את הסיכון המחושב, אם בוחנים זאת בעיניים מפוקחות בדיעבד ובייחוד על רקע של חוסר וודאות והכאוס ששרר בשדה התעופה באותה עת , כפי שהתברר לתובע, בזמן אמת וגם בדיעבד , ובייחוד כאשר ידוע היום כי שלוש מתוך ארבע הויזות כן הגיעו ונמסרו, ולא ברור עד תום מה קרה לויזה הרביעית , שהרי זו היתה מוכנה גם כן עובר למועד הטיסה.

הנתבעת 1 אף פעלה מהר לאחר שתבררה התוצאה הקשה של אי קבלת הויזה הרביעית כאשר הציעה טיסה חליפית , ללא כל עלות על מנת לנסות ולהוצ יא לפועל את אותו טיול בר מצווה בכל זאת.

בכל הקשור לנתבעת 2 - אמנם נטען בדיון ע"י התובע וע"י נציג הנתבעת 1 כי מדובר בנציגת פליי דובאי בארץ , וכי נציג הנתבעת 1 אף הדגיש כי הנתבעת 2 הינה נציגת פליי דובאי לקבלת כתבי בי - דין עבור פליי דובאי, אך הדבר לא הוכח. הנתבעת 2 יכולה להוות כתובת לקבלת כתבי בי- דין אך ברור שאין בכך כדי לחייבה באחריות מכוח זה למעשי או מחדלי פליי דובאי. על התובע היה לתבוע את פליי דובאי עצמה ואז להבין מי יגיש מטעמה כתב הגנה ומי נציגה לעניינים המשפטיים בארץ. זאת לא נעשה.

אני מקבל את הטענה שלא נסתרה על ידי מי מהצדדים כי הנתבעת 2 היתה צינור המקשר בין הנוסעים של פליי דובאי לבין שלטונות האמירויות לצורך העברת הבקשה להנפקת הויזה ולביצוע התשלום עבור הנפק תה. הנתבעת 2 הודיעה באופן המפורש ביותר, שלא נסתר ע"י התובע , כי היא אך כלי להעברת הפרטים והתשלום ואין היא אחראית להנפקת הויזות. הדבר עולה גם ברורות מנספח ב' לכתב ההגנה מטעמה שכלל הודעה שניתן לקרוא באתרה בעת הרישום להנפקת הויזה, ושלא נסתר על ידי התובע. טענות התובע כי האתר של הנתבעת 2 שונה מידי יום ואזהרה זו לא הופיעה , נטענה לטעמי בעלמא וללא ביסוס.

הדברים גם ברורים מבחינה הגיונית על רקע העובדה כי הנפקת ויזה לכשעצמה אינה יכולה להיות בשליטה של הנתבעת 2 אלא בשליטת שלטונות דובאי בלבד ולמצער בפיקוח של פליי דובאי מול שלטונות דובאי.

השאלה האם פעלה הנתבעת 2 באופן רשלני בכל הקשור להמצאה בזמן של אישורי הויזות לתובע, שעה שאישורים אלו גם הגיעו קודם לכן למחשבי הנתבעת 2 כפי שהתברר, והאם היתה הנתבעת 2 מחוייבת לשלוח תוצאות אלו לכלל הממתינים ובכללם גם לתובע.

כאמור, על פי עדותו בפניי של מר אריה דהן, נוסע אחר של פליי דובאי (להלן: "מר דהן"), גם הוא חשש כי טיסתו תבוטל עקב אי קבלת הויזה במועד, ולכן הוא הגיע למשרדי הנתבעת 2 לקראת טיסתו ו ביקש לקבל ממנה את הויזה המודפסת שלו. הוא הצהיר כי גילה במשרדי הנתבעת 2 כאוס ואי יכולת להשתלט על מצב בו עשרות נוסעים ממתינים מחוץ למשרדים לקבלת הויזות שהוזרמו גם למחשבי הנתבעת 2. האמנתי לעדותו, במסגרתה הוא תיאר כי בבדיקה יחד עם נציג במקום הוא ראה במחשבי הנתבעת 2 רשימות של ויזות מאושרות שלא נשלחו לאנשים. העד העיד ברוב הגינותו כי נאמר לו שהוויזות נשלחות ישירות לנוסעים, אך אפשר היה לראות זאת גם במחשבי הנתבעת 2. לטענתו, נאמר לו , שהויזות לא נשלחו ת לנוסעים באופן יזום עקב עומס אצל הנתבעת 2 (ר' פרוטוקול הדיון עמ' 3 שורות 4-12).

בנספח ב' שצורף לכתב הגנתה, וכפי שכבר הובהר, הנתבעת 2 הבהירה מראש בהודעות באתר כי אין היא מקבלת את הויזות המוכנות למשרדה ולכן אין להגיע למשרדים או להתקשר. הוי זות נשלחות לכל הנוסעים באופן ישיר עם אישורן.

מכל האמור מצטיירת תמונה כי גם הנתבעת 2 לא התחייבה כלפי התובע כי היא תנפיק לו את הויזה ותבטיח את עלייתו למטוס עם ויזה, אלא הדגישה כי היא תסייע לו בקבלת הויזה ותהווה צינור לתשלום. היא הדגישה גם באתר האינטרנט שלה כי אינה מהווה כתובת לקבלת הויזות המוכנות אלא אלו נשלחות ישירות ללקוחות.

העובדה כי רשימות הויזות נמצאו במחשביה אינה מטילה לדעתי על הנתבעת 2 אחריות, שעה שלא נסתר על ידי התובע כי הוא היה אמור לקבל את הויזה ישירות לידיו מאת שלטונות דובאי או באמצעות פליי דובאי. הנתבעת 2 מעולם לא התחייבה להמציא לו זאת עד לטיסה, ולא הוכח כי היא זו שהיתה שולחת או אמורה לשלוח את האישורים בעצמה, אלא רק הדגישה כי במקרה של איחור בקבלת אישור הויזה, יש בידה התחייבות מצד פליי דובאי המסכימה להחליף את הטיסה ככל והאחריות לאי הגעה לטיסה נובעת מאי קבלת הויזה במועד, חרף עמידה של הנוסע בתנאי הוצאת ויזה.

מכל האמור לא שוכנעתי כי גם הנתבעת 2 בסופו של יום כשלה בהליך מבחינת מחוייבותה לתהליך מסירת הויזות המונפקות.

ויודגש: התובע בעצמו מבהיר כי בסופו של יום קיבל אישור לשלוש מתוך ארבע הויזות בסמוך לעלייה למטוס, אך לא מבהיר מי שלח לו זאת: האם קיבל זאת בדוא"ל ישירות משלטונות דובאי, האם קיבל זאת פיזית מאותו נציג מפליי דובאי במקום . בכל מקרה אין התובע טוען כי קיבל בסופו של דבר את שלוש הויזות מתוך הארבע ממי מהנתבעות. להבנתי, הדבר מלמד ומצביע על אפשרות לא בלתי סבירה כי תקלה בשיגור הויזות מצד השלטונות האמירתיים או של פליי דובאי באמצעות נציגה בשדה התעופה שהיה אמון על מתן תשובות לנ וסעים שם, ולא בכשל של הנתבעת 2 ובטח לא של הנתבעת 1.

לא למיותר לציין כי התובע לא פנה כלל לנתבעת 2 מבעוד מועד כפי שעשה מר דהן, ולפיכך גם בשל כך אין להטיל חבות כלשהי מצידה, ואין בעובדה כי קיימות רשימות במחשבי הנתבעת 2 כדי להעיד על אחריותה לספק פיזית את הויזות לנוסעים.

גם הטענה כי באתר של הנתבעת 2 לא ניתן מספר אסמכתא לביצוע התשלום וככזה שניתן לברר באמצעותו באופן ישיר מול שלטונות דובאי מצב הנפקת הויזה לטעמי אינה גו רמת לאחריות כלשהי מצד הנתבעת 2. כאמור, הנתבעת 2 לא התחייבה למעקב אחר ביצוע ההנפקה בפועל עבור התובע.

נדרשת בדיקה נוספת שמא קיימים אחראיים אחרים לנזקים שאינם נתבעים בתביעה זו

המבוכה, עוגמת הנפש וההפסדים שספג התובע כתוצאה מביטול טיול בר מצווה ברורים ולא פשוטים לאדם הסביר, אך אני מתקשה לראות מבחינה משפטית ב מי מהנתבעות כמי שאחראי ות לכך , כמפורט בהרחבה לעיל, או אלו שצריכות לפצות את התובע בגין נזקיו.

מצאתי כי אף אחת מהנתבעות לא הכשיל ה את התובע, אלא פעיטב יכולתה לסייע בהנפקת הויז ות באופן מהיר וקל . בסופו של דבר ובמבחן התוצאה הדבר לא הסתייע אך ניתן היה לתקן זאת בדמות טיסה חליפית והקטנת עוגמת הנפש , דבר שהתובע ויתר עליו כאמור מרצונו . מכאן גם סבורני כי אין להטיל את האחריות לפתחם של מי מהנתבעים, כאשר מראש הודיעו כי רק ייסיעו בהנפקת הויזות.

יש לזכור שוב את הרקע לדברים: לא מדובר בהליך הוצאת ויזה מסודר ובעל ותק שהיה ידוע ומוסדר עובר להזמנת הכרטיסים ותאריך היציאה לטיול . כאמור בפתח הדברים, מדובר באותם ימים ראשונים בהם נקבעו לראשונה ובאופן די מהיר נהלים בכל הקשור לצורך בהוצאת ויזות לנוסעים לדובאי, כפי שהדבר הובהר על ידי כלל הצדדים, דבר שמן הסתם יצר עומס בקשות, בלבול, חוסר מידע והעדר יכולת מעקב מסודרים.

לא יהיה זה למיותר לציין – אם כי מדובר בהנחה שאינה לא סבירה – כי ייתכן ונהלים חדשים אלו או שינוי בנהלים קיימים גרמו לאיחורים ועיכובים מצד גופים שונים בצד האמירתי ובין היתר גרמו לעיכובים בזמן הנפקת ושליחת הויזות, או אולי שמא בעיכובים אצל פליי דובאי, שכן יש לזכור כל העת, כי במועד הטיסה היו בידי התובע שלוש מתוך ארבע ויזות, ורק בדיעבד התברר במסגרת הגשת כתבי הטענות כי כל ארבע הויזות של בני משפחת התובע היו מוכנות מלכתחילה עוד לפני הטיסה, והתובע כלל לא היה מודע לכך.

הדבר מעיד על אי סדר ובלבול כאמור שייתכן וקשור בגורמים אחרים אמירתיים או בפליי דובאי באמצעות נציגותה בארץ . אלו כאמור לא נתבעו, לא נשמעה גירסתם ומשכך אין לקבוע מסמרות בענין. ייתכן ויש להמשיך ולחקור בענין לכל הפחות מול פליי דובאי. ואדגיש - כי אין באמור כדי להטיל חבות כלשהי או דופי כלשהו על אותם גורמים, אלא אך הצעה להמשך בדיקה.

מעמד הנתבעת 2 כשליחתה וכנציגתה של פליי דובאי לא הוכח ככזה שכולל בתוכו גם חיוב משפטי כמי שנושאת במחדלי פליי דובאי (אם וככל ויש כאלו), ושליחת קישור לאתר האינטרנט של הנתבעת 2 ע"י פליי דובאי לצורך הזמנת ותשלום הויזות אינו יוצר את אותו קשר משפטי המכניס את הנתבעת 2 בנעלי פליי דובאי ומחייב את הנתבעת 2 במעשי או מחדלי פליי דובאי, ככל והיו כאלו.

הייתי מציע כאמור לתובע לבחון את הדברים שוב, ו לבדוק את בדיקת ההליכים מול פליי דובאי שהביאו לכך כי נמצאו רק שלוש מתוך ארבע הויזות בסמוך לעליה למטוס (ומאוחר יותר בשלב ההליך המשפטי התברר כי כל ארבע הויזות היו מוכנות) , אך מעבר לכך, לא מצאתי רשלנות כלשהי ולו רשלנות תורמת מצד הנתבעות בתיק כאן.

סוף דבר

מכל האמור לעיל, מצאתי לדחות את התביעה.

לאחר מחשבה ולא בלי היסוס מצאתי גם לא לחייב בהוצאות בגין דחיית התביעה נגד הנתבעות , וזאת בשל התוצאה אליה הגעתי, ובשים לב כי מצב הדברים מבחינת התובע חייב בירור משפטי מעמיק, שעה שכל אחת מהנתבעות דחתה את התובע והטילה את האחריות על כתפי הנתבעת האחרת.

בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את החלטתי בדואר רשום לצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשפ"א, 09 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אסף הניג
נתבע: קשרי תעופה בע"מ
שופט :
עורכי דין: