ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאור בן חמו נגד צופיה חביביאן :

בפני כבוד ה רשמת בכירה אירנה רוזן

התובע

ליאור בן חמו

נגד

הנתבעת
צופיה חביביאן

פסק דין

לפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בשל התקנת עמוד ברזל בשטח החניה.
כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין ינומק באופן תמציתי.

טענות הצדדים:

כעולה מכתב התביעה, ביום 15/11/19 ביקש התובע להתחיל בנסיעה עם רכבו ואזי שמע רעש חזק בדלת ימינית אחורית של הרכב.

משיצא מהרכב נוכח לדעת כי מקור הרעש הינו פגיעה של הרכב בעמוד נמוך אשר הותקן בשטח חניה ציבורית וכאמור בסעיף 2 לכתב התביעה "לא היה שם קודם".

לטענת התובע, מדובר בעמוד נמוך ובלתי נראה לעין "ובשל העובדה שלא היה שם בעבר", התובע לא יכול היה לצפות לנוכחות המכשול.

עוד עולה מכתב התביעה כי מבירור שערך התובע, נודע לו שהעמוד הותקן על ידי הנתבעת המתגוררת בבניין הממוקם מול בית התובע.

התובע ואביו פנו אל הנתבעת בדרישה להסיר את העמוד אשר הותקן לשיטתם במקום ציבורי, בניגוד לחוק , ובאופן רשלני וגרם לפגיעה ברכב התובע.

לטענת התובע, יש לחייב את הנתבעת לפצותו בגין הנזק אשר על פי הצעת המחיר של המוסך עומדך של 15,256 ₪, בתוספת סך של 5,000 ₪ בגין אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש.

לטענת הנתבעת, מדובר בתביעת סרק שהינה תו לדה של הסכסוך המתנהל בין אבי התובע לבינה סביב מקום חניה הצמוד לחניות שבבעלות פרטית של דיירי ה בניין בו היא משמשת כיו"ר ועד הבית. כחלק מהסכסוך הגיש אבי התובע תביעת לשון הרע נגד הנתבעת ו גם התביעה הנוכחית אשר הוגשה על ידי בנו נועדה אך ורק על מנת להפעיל לחץ פסול על הנתבעת.

לטענת הנתבעת, לא היה מקום להגשת התביעה נגדה באופן אישי, מאחר והעמוד המדובר הותקן על ידי וועד הבניין.

עוד טוענת הנתבעת, כי העמוד הותקן חודשים ארוכים לפני מועד התאונה הנטענת והתובע המתגורר בבית פרטי ממול אשר אף נהג לחנות במקום בו הותקן היה ער להתקנתו במקום.

עוד טוענת הנתבעת, כי אין כל קשר בין הנזק המתועד ברכב התובע לבין התקנת העמוד, שכן, לשיטתה גובה העמוד אינו תואם את הנזק שנגרם לרכב.

בנוסף, טוענת הנתבעת כי הצעת המחיר לתיקון הרכב אשר הוצגה על ידי התובע הינה "מוזמנת" וממילא אין כל קשר בין הנזק אשר נגרם במקום אחר לבין התקנת העמוד.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפני ושמעתי את הצדדים ואת העדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

עיון בנספחי ההגנה מלמד כי עמוד הברזל הותקן בחודש אוקטובר 2018, בעוד שלטענת התובע הנזק לרכב נגרם ביום 15/11/2019.

עדות התובע כי "לא שם לב" להתקנת העמוד אינה אמינה עליי כלל ואינה עולה בקנה אחד עם השכל הישר והגיונם של הדברים . משעה שאין מחלוקת שהתובע מתגורר בבית ממול וכעולה מהתמונות אשר צורפו לכתב ההגנה ולא הוכחשו, אף נהג לחנות בחניה שבשטחה הותקן העמוד, הרי שדין טענתו זו להידחות מכל וכל.

בנסיבות אלה, הרי שאין אלא לקבוע כי התאונה, ככל שארעה בנסיבות המתוארת בכתב התביעה, הינה תוצאה של רשלנותו הבלעדית של התובע.

לא זו אף זו, התובע לא הציג כל תיעוד של התאונה מושא התביעה אלא הסתפק בצרוף תמונות הרכב ליד העמוד והצעת מחיר שניתנה ביום 2/2/20. התובע לא צירף חוות דעת שמאי להוכחת עלות תיקון הרכב ולא ניתן בנסיבות תיק זה להסתפק בהצעת מחיר אשר ניתנה כחודשיים לאחר מועד התאונה הנטען.

לא זו אף זו, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, הרי שכלל לא מופרכת טענת הנתבעת כי גובה העמוד אינו מתיישב עם גובה הנזקים שלשיטת התובע נגרמו לרכבו כתוצאה מפגיעה בעמוד.

בנוסף, מבלי להידרש למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים סביב חלק מהחניה בו הותקן העמוד, הרי שלא הובא מטעם התובע ולו בדל ראיה להוכחת טענתו כי העמוד הותקן בניגוד לחוק וללא כל זכות שבדין מצד הנתבעת או הועד אותו היא מייצגת.

לאור האמור, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בגין ניהול הליך זה בסך 600 ₪.
ההוצאות ישולמו תוך 30 יום ממועד מסירת פסק הדין לידי התובע.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 15 יום.

המזכירות תמציא עותק מפסק הין לידי הצדדים.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשפ"א, 08 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליאור בן חמו
נתבע: צופיה חביביאן
שופט :
עורכי דין: