ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יורי סמויליץ' נגד קוריאן איירלינס קו. לימיטד :

לפני כבוד ה שופט גלעד הס

המבקש
יורי סמויליץ'

נגד

המשיבה
קוריאן איירלינס קו. לימיטד

פסק דין

לפני בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית.
רקע
תביעה זו הוגשה בטענה כי המשיבה לא השיבה לצרכנים אשר רכשו כרטיסי טיסה של המשיבה, ולא עשו בהם שימוש, את מיסי הנמל ששולמו במסגרת רכישת כרטיסי הטיסה. יובהר כי מדובר בסיטואציה בה מיסי הנמל ששולמו למשיבה לא הופקדו על ידי המשיבה בידי רשויות המס הרלוונטיות. עוד נטען בתביעה כי המשיבה אף לא יידעה את הצרכנים על האפשרות להשבה זאת.
לאור זאת טען המבקש, כי המשיבה התעשרה שלא כדין על חשבון הצרכנים והפרה בין היתר את הוראות חוק הנאמנות התשל"ט-1979, חוק השליחות, התשכ"ה-1965, חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 וחוק חוזים אחידים, התשמ"ג-1982.
מנגד, במסגרת התשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, טענה המשיבה , בין היתר, כי המבקש אינו מחזיק בעילת תביעה אישית משום שמעולם לא ביטל את טיסתו , כי בקשת האישור לא נתמכת בחוות דעת מומחה לדין הזר, כי ככלל על פי מדיניות השבת מיסי הנמל שלה, המשיבה משיבה את מיסי הנמל לצרכנים אשר לא עשו שימוש בכרטיסי הטיסה שלהם והיא מיידעת את הצרכנים בדבר זכותם זו ואופן מימושה בבירור בתנאי התובלה שלה, כי המבקש שוגה כאשר הוא מניח כי כל צרכן זכאי לקבלת השבה של מיסי נמל בגין טיסות בהן לא נעשה שימוש, כי המבקש שוגה כי השבת מיסי הנמל צריכה להיעשות באופן יזום מצד חברת התעופ ה.
ביום 9.9.2019 הודיעו הצדדים כי החלו בהליך גישור אצל כבוד השופטת בדימוס הילה גרסטל (להלן: "המגשרת").
ביום 2.8.2020 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת למתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור שנחתם ביניהם ביום 30.7.2020 באמצעות כבוד המגשרת (להלן: "הסכם הפשרה").
על פי הסכם הפשרה הסכימו הצדדים כי לגבי העבר , המשיבה תעמיד פיצוי בשווי של 54,600 ₪ וזאת כנגד מיסי נמל ששילמו לקוחות אשר רכשו מישראל כרטיסי טיסה של המשיבה ולא עשו שימוש בכרטיסי הטיסה (או בחלקם) ואשר לא הושבו להם מיסי הנמל, כל זאת ב יחס לתקופה שבין 14.5.2011 ועד ליום פסק הדין.
עוד הסכימו הצדדים, כי סכום הפיצוי ישול ם על ידי המשיבה תוך 60 יום מיום פסק הדין לקרן ניהול וחלוקת כספים , בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "הקרן").
בהסכם הפשרה ציינו הצדדים כי קיים קושי לאתר את זהות חברי הקבוצה הכוללת נוסעים שטסו בתקופה המתפרשת על פני למעלה מ-7 שנים, כמו גם הקושי לוודא את עצם הזכאות וסכום הזכאות ואת פרטי ההתקשרות עמם. כמו כן ציינו הצדדים כי בהתחשב בכך שסכום הפיצוי הפרטני לכל אחד הינו מצומצם ראוי להעמיד את סך הפיצוי בדרך של הטבה לציבור כולו באמצעות הקרן.
כלפי העתיד, התחייבה המשיבה כי היא תשלח, כ-24 שעות לפני הטיסה, לכל נוסע שהזמין כרטיס לטיסת המשיבה, הודעת דואר אלקטרוני המיידעת אותו בדבר אפשרותו לפנות אליה במקרה של אי ניצול כרטיס הטיסה לצורך בחינת זכאותו להשבת מ יסי נמל, בהתאם לנוסח המפורט בהסכם הפשרה.
עוד ביקשו הצדדים כי בית המשפט יאשר במסגרת הסכם פשרה, גמול בסך 55,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין שכר טרחת עורך הדין של המבקש וכן גמול אישי בסך 10,000 ₪ לתובע הייצוגי . לבקשה צורפו תצהירים מטעם המבקש, של המבקש באופן אישי וכן של בא כוחו. כמו כן, צורפו תצהירים מטעם המשיבה.
לאחר הגשת הבקשה, פרסמו הצדדים הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסכם הפשרה וכן שלחו הודעה מתאימה אל היועץ ה משפטי לממשלה ואל מנהל בתי המשפט.
ביום 5.1.2021 הגישה ב"כ היועמ"ש הודעה , לפיה היא לא מצאה לנכון להביע עמדה ביחס להסכם ה פשרה לחיוב או לשלילה . עם זאת העירה ב"כ היועמ"ש, כי לאור החלטה שניתנה בהליך אחר לגבי חברת התעופה "אל על" (ת"צ (מחוזי-מרכז) 15049-01-15 אסף כהן נגד אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (10.9.2019)) , נראה כי על המשיבה לציין בהודעה ללקוחות כי נוסע שלא יתייצב לטיסה זכאי להשבת מיסי נמל.
עוד העירה ב"כ היועמ"ש, כי הסכם הפשרה לא יוכל ליצור מ עשה בית דין בנוגע להתנהלות המשיבה המאוחרת למועד אישור ההס כם.
לאור עמדת ב"כ היועמ"ש, הגישה המשיבה תגובה לפיה היא חולקת על עמדת ב"כ היועמ"ש ביחס להוראות ההחלטה שניתנה בעניין אל על ביחס לזכאות השבת מיסי הנמל .
לאור מחלוקת זו ולאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, הצעתי לצדדים כי יחולו שני שינויים בהסכם וזאת בקשר לאופן יידוע הלקוחות ולאופן מימוש ההשבה ככל והנוסע זכאי.
ביום 9.3.2021 הגישו הצדדים את עמדתם ביחס להצעת בית המשפט ונימקו עמדתם כי יש להותיר את ההסכם כפי שהוא. לאור עמדת הצדדים, קבעתי דיון במעמד הצדדים.
ביום 10.6.2021 התקיים לפני דיון במסגרתו נימקו הצדדים את עמדתם והבהירו כי קיים קושי מערכתי בקשר לאופן יידוע הלקוחות מעבר להודעה בדואר אלקטרוני ו כי הסכם הפשרה חל רק לגבי נוסע שלא התייצב לטיס ת המשיבה, ולא במקר ים בהם בוטלה טיסת המשיבה שלגבי מקר ים אלו חלות הוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את ההסדר המוצע בבקשה ולאור נימוקי והבהרות הצדדים, אני מאשר את ההסדר. ואנמק.
אני סבור כי הסדר הפשרה, עומד בתנאי סעיף 19 (א) לחוק ולפיו: "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". עוד מצאתי, כי "קיימות, לכאורה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין."
עוד מצאתי כי ההסדר המוצע הינו הגון לגבי פיצוי העבר וסביר לגבי פני עתיד כאשר מטרתו שמירת זכויות לקוחות המשיבה. אציין כי המשיבה התחייבה ליידע את הלקוחות שלא עשו שימוש בטיסת המשיבה בדבר זכותם להשבת מיסי נמל וזאת כ-24 שעות עובר למועד הטיסה. כמו כן, בגין העבר התחייבה המשיבה להעביר סכום פיצוי אל הקרן.
בנסיבות העניין, אני סבור כי יש מקום לאשר את הגמול המבוקש למבקש ולבאי כוחו, בהיותם סבירים ולאור התועלת שיפיק הציבור כתוצאה מהסדר זה. ואבאר:
ראשית, עיון בטענות אותן פירט המבקש בבקשה לאישור, מעלה כי אין מדובר בתביעת סרק וכי לכאורה קיימת למבקש עילת תביעה מכוח החוקים מכוחם הוגשה התובענה.
שנית, בזכות הבקשה לאישור התובענה כייצוגית התחייבה המשיבה ליידע את הלקוחות בדבר הזכאות להשבת מיסי נמל וכן התחייבה להעביר פיצוי לקרן.
שלישית, יש להניח כי לפחות חלק מהנוסעים בעתיד יממשו את זכאות ם להשבת מיסי הנמל לאור היידוע שתבצע המשיבה , כך שההסדר יצמיח תועלת עתידית.
מכאן עולה כי הגשת התובענה הייצוגית והבקשה לאישורה העניקה תועלת לחברי הקבוצה ולכלל ציבור לקוחות המשיבה .
הפיצוי לחברי הקבוצה
כאמור, בהסכם הפשרה טענו הצדדים כי קיים קושי לאתר את זהות חברי הקבוצה הכוללת נוסעים המתפרשים על פני היקף פעילות של למעלה מ-7 שנים, כמו גם הקושי לוודא את עצם הזכאות וסכום הזכאות ואת פרטי ההתקשרות עמם. כמו כן טענו הצדדים כי בהתחשב בכך שסכום הפיצוי הפרטני לכל פרט הינו מצומצם יש להעמיד את סך הפיצוי בדרך של הטבה לציבור כולו באמצעות הקרן.
סעיף 20(ג) לחוק עוסק במצבים בהם לא ניתן לתת פיצוי כספי לקבוצת הנפגעים וכך מורה הסעיף:
"(1) מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות העניין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות העניין;
(2) הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א'; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה".
בהתאם לסעיף 19(ד2) לחוק, תחול הוראה זו גם בעת שעסקינן בהסדר פשרה.

הלכה היא כי דרך המלך היא מתן פיצוי ישיר לחברי הקבוצה עצמה. אולם, ככל שלא ניתן להעניק פיצוי כספי לחברי הקבוצה, למשל בשל קושי באיתור וזיהוי החברים בה, רשאי בית המשפט להורות על פיצוי לציבור ( ר' ת"צ (חי') 45927-03-17 טל לדרמן נ' עמית החזרי מס בע"מ [פורסם בנבו] (27.02.18)).
בענייננו, אני סבור כי לאור הקושי הנטען באיתור זהות חברי הקבוצה ולאור סכום הפיצוי הפרטני המצומצם יש לאשר את ההסדר המבוקש.
לאור האמור לעיל, אני מקבל ההס דר לפיו חלף פיצוי לחברי הקבוצה, תעביר המשיבה סך של 54,600 ₪ לקרן וזאת תוך 30 יום מיום אישור הסדר הפשרה. הקרן תייעד את הכספים לצורך תובענות בתחום חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012.
מינוי בודק
בהסכם הפשרה הביעו הצדדים את עמדתם לפיה אין צורך במינוי בודק וזאת לאור כך שההסכם אינו מתבסס על עניינים חשבונאיים מורכבים הדרושים ומומחיות מיוחדת. כמו כן, מדובר במנגנון פיצוי פשוט וכי מינוי בודק רק עשוי לסרבל ולהאריך שלא לצורך את הדיון.
אני מקבל את עמדת הצדדים, לפיה אין צורך במינוי בודק, אשר יחווה דעתו טרם יינתן פסק הדין, המאשר את הסדר ה פשרה. בהתאם לסעיף 19(ב)(1) לחוק, סבורני כי בענייננו, קיימים אותם "טעמים מיוחדים" על מנת שלא למנות בודק. כאמור אין המדובר בפיצוי הכרוך בחישוב או התלוי בבדיקת זהות ומספר חברי הקבוצה. המדובר בפיצוי "גלובלי" לקרן ובשאלות משפטיות בעיקרן ואין צורך במעקב מיוחד אחר מתן הפיצוי, או חישובו.
גמול ושכר טרחה
במסגרת הסכם הפשרה, הסכימו הצדדים כי המשיבה תשלם ל מבקש גמול בסך של 10,000 ₪ ושכר טרחה לבא כוחו בסך של 55,000 ₪ (בצירוף מע"מ כדין).
באת כוח היוע ץ המשפטי לממשלה לא מצאה להעיר לעניין הסכומים המוצעים כגמול ושכר טרחה במסגרת עמדתה .
הלכה היא כי העקרונות המנחים לפסיקת גמול לתובע ושכ"ט לב"כ קבועים בסעיפים 23-22 לחוק. אין עסקינן ברשימה ממצה של שיקולים, ולא מדובר באריתמטיקה אלא בקווים מנחים בלבד. פסיקת הגמול ושכ"ט נתונה לשיקול דעת בית המשפט בהתאם למכלול נסיבות המקרה.
לאור המפורט לעיל ברישא פרק דיון והכרעה, ובשים לב למכלול השיקולים המנויים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק, אני מאשר את הגמול ל מבקש ושכ"ט בא כוחו.
סיכום
אשר על כן, אני מאשר את הסדר הפשרה.
על הצדדים לפרסם הודעה בדבר פסק הדין המאשר את הסדר ה פשרה, כאמור בסעיף 25(א)(4) לחוק. הפרסום ייעשה בשני עיתונים יומיים נפוצים בשפה העברית. נוסח ההודעה יועבר על ידי באי כוח הצדדים לאישורי בתוך 14 יום מיום מתן פסק הדין.
המזכירות תואיל לשלוח העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות וזאת בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק.

תז"פ ליום 20.7.21.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"א, 08 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יורי סמויליץ'
נתבע: קוריאן איירלינס קו. לימיטד
שופט :
עורכי דין: