ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שירותי בריאות כללית הנהלה ראשית נגד ההסתדרות הכללית החדשה :

04 יולי 2021
לפני: לפני כבוד השופטת יפית מזרחי-לוי
נציג ציבור (מעסיקים) מר יורם זקס
נציג ציבור (עובדים) מר שמואל רגב

המבקשת:
שירותי בריאות כללית הנהלה ראשית
ע"י ב"כ עוה"ד יונתן פסי ועו"ד אבי עדאקי-סלמן

-
המשיבים:
ההסתדרות הכללית החדשה
ע"י ב"כ עוה"ד מאיה פרנקו
ארגון עובדי קופת חולים
עוה"ד בנימין בני מ.כהן ועו"ד קרן קוטס אמיתי
הממונה על השכר במשרד האוצר
ע"י ב"כ עוה"ד תמר שריאל

החלטה

לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי של שירותי בריאות כללית למתן סעדים ארעיים, זמניים וקבועים למנוע שביתה של עובדיה המוגדרים כעובד י המנהל והמשק.
המשיבים לבקשה הם ההסתדרות הכללית החדשה (המשיבה 1 – ההסתדרות) וארגון עובדי שירותי בריאות כללית (המשיב 2 – ארגון העובדים). ההסתדרות וארגון העובדים מייצגים את כלל עובדי כללית למעט הרופאים.
הממונה על השכר, מדינת ישראל צורף כצד נדרש להליך (המשיב 3 – הממונה).
הרקע הצריך לעניין
ביום 9.6.21 שלח ארגון העובדים למנכ"ל כללית הודעה על סכסוך עבודה.
ביום 24.6.21 שלח ארגון העובדים התראה לפני שביתה שתחל ביום 5.7.21 בשעה 07:00.
ביום 1.7.21 שלח ארגון העובדים הודעה על כוונתו לשבות החל מיום 5.7.21.
העילות לסכסוך הוגדרו כ"גרירת רגליים" מצד כללית לקידום אישור ההסכמות בין הצדדים וניהול המשא ומתן בחוסר בתום לב ביחסי עבודה קיבוציים ויחסי העבודה.
טענות כללית
כללית היא קופת החולים הגדולה בישראל המבטחת למעלה מ-4.7 מיליון לקוחות במרפאות ו-14 בתי חולים בכל רחבי המדינה. מתוכם מרפאות רבות ו-3 בתי חולים בפריפריה שבה, על דרך הכלל, אין למבוטחים חלופות טיפול למרפאות ובתי החולים של כללית.
כללית מעסיקה כ-48,000 עובדים. מלבד הרופאים המיוצגים על ידי ההסתדרות הרופאים, 35,000 עובדים מיוצגים על ידי ההסתדרות ומועסקים בסקטורים השונים.
כללית הינה שירות ציבורי כמשמעו בסעיף 37 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957 (חוק ישוב סכסוכי עבודה) וגוף נתמך בהתאם לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"א-1985, הכפופה לרגולציה מצד משרד הבריאות והממונה על השכר ויחסי עבודה במשרד האוצר.
כללית שותפה לתשתית ההסכמית ומערכת היחסים הקיבוצית החלה בסקטורים השונים במערכת הבריאות במדינת ישראל.
מחודש מרץ 2020 נמצאת כללית בחזית המאבק במגיפת הקורונה. היא מוקירה את מאמצם של עובדיה ותומכת בגיבוש הסכמי שכר לסקטורים השונים.
בכלל זאת כללית תומכת ומעוניינת גם ברצונותיהם של עובדי המינהל והמשק לעדכן את הסכמי השכר שלהם. המשא ומתן עם עובדי המינהל והמשק החל בסוף שנת 2019. הוא נקטע עקב מגפת הקורונה וחודש בתחילת שנת 2021 שאז הגיעו הצדדים לסיכום שאושר בהנהלה ובדריקטוריון של כללית.
אולם, בהיותה גוף נתמך, כללית אינה יכולה להוציא לפועל את ההסכמות עם המשיבים מבלי שאלו יקבלו את אישור הממונה על השכר.
כללית עדכנה את הממונה על השכר על ההסכם עם המשיבים כבר במהלך המשא ומתן אך הלז הודיע שהוא אינו מאשר את ההסכמות.
ביום 7.6.21 אף פנתה הגב' דנה דותן (ראש אגף פרט ושכר בכללית) אל מר אפי מלכין (המשנה לממונה על השכר) ופירטה את ההסכמות, הטיעונים והנימוקים בבקשה לאשר את ההסכמות תוך התייחסות לטענות הממונה בדחייתו את בקשת כללית לאשר את ההסכמות. אך גם לאחר פנייה זו דחה הממונה את הבקשה לאשר את ההסכם.
גם לאחר ההכרזה על סכסוך עבודה, ביום 21.6.21 וביום 29.6.21 התקיימו פגישות בנושא בהשתתפות הצדדים.
ביום 29.6.21 פנה מנכ"ל כללית למר קובי בר נתן (הממונה על השכר) ועדכן אותו על כוונת העובדים לשבות.
ביום 30.6.21 שלח מנכ"ל כללית אל שר האוצר, מר אביגדור ליברמן, בקשה דחופה לסייע במניעת השביתה.
לאור כל זאת, טענה כללית, לא ניתן לייחס לה גרירת רגליים בנושא המשא ומתן עם העובדים או חוסר תום לב ביחסי העבודה הקיבוציים.
השביתה היא לכן בלתי לגיטימית ומעבר לכך, היא גם בלתי מידתית. משמעות שביתת עובדי המינהלה והמשק היא ביטול פרוצדורות מתוכננות ובכללן ניתוחים אקלטיביים, פעולות אבחון וטיפול במכונים, ביקורים במרפאות, היעדר אפשרות לקבל טפסי התחייבות ולקבוע תורים, פגיעה בתחזוקת מכשירים חיוניים והגדלת עומדים ותורים במרפאות. כן עשויה להיווצר פגיעה בהליכי השינוע בבתי החולים ובשרשראות האספקה, לרב ות אספקת תרופות, ציוד מגן, ציוד ניתוח וכיו"ב. אף כי בחלק מהמקרים מדובר בביטול פעולות אלקטיביות, דחייתן עלולה לפגוע בצורה משמעותית בבריאות ולגרום לתחלואה נוספת והחמרת מצבם הרפואי של המטופלים. כמו כן, השביתה עשויה להביא להגדלת העומס על חדרי המיון, לפגוע בתהליכי חיטוי, ניקיון והכשרה של חדרי מטופלים וניתוח ובעת זו גם לפגוע במאמצי כללית להרחיב את מעגל המתחסנים לקורונה גם לבני הנוער.
פרט לכך השביתה עשויה לפגוע ביכולתה של כללית להתחרות במתן שירותים מול קופות החולים האחרות ולהביא לבריחת מבוטחים ממנה אליהן.
תגובת המשיבים
המשיבים עמדו על כך שהשביתה היא הכלי היחיד שנותר בידם על מנת לקדם את עניינם הלגיטימי, ליישם את ההסכמות בעניין שכר עובדי המינהל והמשק.
אשר למידתיות השביתה נטען שכבר במסגרת ההודעה על הפעלת הצעדים מיום 1.7.21 הובהר שהעבודה בבתי החולים תמשיך במתכונת חירום בשירותים האמבולטוריים, לרבות המרפאות, מכונים ואשפוזי יום, חדרי ניתוח, המחלקות לטיפול נמרץ ואשפוז. כמו כן, העבודה במחלקות פגים, יונקים, חדרי לידה, דיאליזה, אונקולוגיה, יחידות פריון וטיפול נמרץ תימשך כסדרה.
במרפאות הקהילה יימשכו שירותי טיפולי בית, מתן אינסולין, טיפולי פוריות, טיפול בחולים אונקולוגיים, מוקדים שיפעלו במתכונת חירום, טיפולי דיאליזה, מכון גסטרו ויחידות לאשפוז יום.
כמו כן, בכל מוסד יוקם מטה שביתה וועדת חריגים שתדון בכל פניה של כללית למתן שירות בשביתה. במקרים מיוחדים תופנה הבקשה החריגה לוועדת חריגים עליונה בראשות יו"ר ארגון העובדים, מר פרוספר בן חמו.
אשר לעמדת הממונה נטען שאין באי הסכמתו לאשר את ההסכמים כדי לסתום את הגולל מפני צעדים ארגוניים.
ההסכמות בין הצדדים כבר גובשו וסוכמו. המקורות התקציביים אף שוריינו מתוך תקציבה הקיים של כללית ו"נצבע" לטובת מימוש ההסכם. כך שאין צורך למעשה בתקצוב נוסף של המדינה.
ההכרזה על הסכסוך נולדה לאחר שנתיים של שיחות וחודשים ארוכים בהם נמנעה כללית מלקיים חובותיה.
כך, יו"ר ארגון העובדים פנה כבר ביום 11.2.21 למנכ"ל כללית בהברה שלא יסכים לעיכוב נוסף באישור ההסכמות.
ביום 21.4.21 שוב פנה יו"ר ארגון העובדים בדרישה לקדם את החתימה הפורמלית על ההסכם והתרה שהעובדים לא יהססו לצאת לשביתת אזהרה בת 24 שעות מיום 27.4.21. בתגובה למכתב זה נערכה פגישה בה סוכם שהנהלת כללית תפעל במרץ להשיג את האישור הנדרש מהממונה.
ביום 2.6.21 שוב פנה יו"ר ארגון העובדים למנכ"ל כללית בהתראה שאם כללית לא תיאבק ליישום ההסכמות, יוכרז סכסוך עבודה.
ביום 14.6.21 נעשתה פנייה נוספת באותה רוח לאחר שפניות ופגישות בעל פה לא הניעו את התהליכים הנדרשים.
מדובר אם כן בשביתה כלכלית לגיטימית ובמוצא האחרון של עובדי המינהל והמשק לעמוד על זכויותיהם.
אשר למאזן הנוחות, לאור המגבלות שפורטו לעיל, לרבות ועדות החריגים, החשש שהשביתה תוביל לפגיעה בבריאות מבוטחיה של כללית נגוז. אמנם, השביתה עשויה להביא לפגיעה מסוימת ברמת השירותיות והאינטרסים של כללית, אך פגיעה מעין זו כרוכה בכל שביתה ואינה שיקול מספק למניעתה.
נזקם של העובדים, לעומת זאת, ככל שילקח מהם הכלי היחיד העומד לרשותם לצורך עמידה על זכויותיהם, הוא משמעותי. במצב הדברים הנוכחי אין ולא מתקיים עוד שיח בין הצדדים לאור עמדת כללית ועמדת הממונה. מניעת השביתה תפגע בזכותם החוקתית של העובדים ובסתימת הגולל על אפשרותם לקדם את יישום ההסכמות לגביהם.
עמדת הממונה על השכר
לעמדת הממונה אין לאפשר שביתה בעת זו. המדינה נכונה לאשר לכללית לנהל משא ומתן עם עובדי המינהל והמשק בהמשך השנה תוך שיתוף הממונה הלוקח בחשבון השלכות רוחב ביחס לכלל עובדי סקטור המינהל והמשק במדינה. הסכם מעין זה יתאפשר לאחר קבלת תקציב המדינה והגעה להסכמות רוחביות לגבי הסדרה כוללת ("עסקת חבילה") של הסכמי השכר במשק.
בהתאם לסעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב חל איסור על גוף נתמך להסכים או להנהיג תנאי שכר וגמלאות החורגים ממה שהוסכם או הונהג בקרב עובדי המדינה, אלא אם קיבל את אישורו המפורש של הממונה.
במהלך שנת 2021 פנו נציגי כללית לממונה בבקשה לאשר מתן תוספת שכר לעובדי המינהל והמשק והתקיימו מספר פגישות. במהלך הפגישות הבהירו נציגי הממונה שמתן התוספת אינה מאושרת. זאת, בין היתר בהיעדר תקציב מדינה מאושר, הגידול בגירעון המדינה בעקבות משבר הקורונה ועקב השלכות הרוחב למתן תוספת שכר זו לאור "ועדת פדה" המחייבת אחידות בתנאי השכר לעובד המינהל והמשק בקופה ובמדינה.
ביום 11.4.21 התקיימה פגישה בין הממונה – מר קובי בר נתן, המשנה לממונה – מר אפי מלכין, ורכזת בריאות באגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר – גב' ענבל רואי, ובין נציגי כללית (פרופ' אהוד דודסון – מנכ"ל כללית, מר מיכאל אורן – סמנכ"ל משאבי אנוש בכללית דאז, וגב' אורנית ברטל – מנהלת אגף פרט ושכר כללית דאז וסמנכ"לית משאבי אנוש בכללית כיום), בה הבהיר הממונה כי אין אישור לקדם משא ומתן או לחתום על הסכם השכר.
חרף האמור, כללית העלתה את ההסכמות לאישור הדירקטוריון שאישר אותן. זאת, מבלי שהממונה היה מעורב במשא ומתן ובגיבוש ההסכמות ומבלי שניתן להן אישורו.
ביום 20.5.21 התקיימה פגישה במשרדי הכללית בין הגב' דנה דותן – מנהלת אגף פרט ומדיניות שכר בכללית, לגב' רואי (ממשרד האוצר) בה הובהר שוב שלא יינתן אישור להתקדמות במשא ומתן.
ביום 7.6.21 פנתה גב' דותן במכתב אל מר מלכין (המשנה לממונה) לקבלת אישור בדיעבד להסכמות כללית עם עובדיה. במסגרת פנייתה ציינה הגב' דותן את הדחייה שכללית כבר קיבלה מנציגי הממונה להסכמות.
ביום 21.6.21 השיב מר רונן בודנרו, ראש ענף באגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, למכתבה של הגב' דותן ודחה את טענותיה של כללית. בין היתר הוא הבהיר שמהנתונים שבידיו שכרם של עובדי המינהל והמשק בכללית אינו יורד משל של עובדי המדינה באותו סקטור. כן הוא שב על הנימוקים לדחייה עקב היעדר תקציב למדינה, הגירעון הגבוה וקיומם של דיונים בנוגע ל"עסקת חבילה" ביחס למשק כולו.
לכללית אין סמכות להוציא את הסכמותיה עם העובדים לפועל בלי אישור הממונה. אישור הממונה צריך להינתן לפני ההסכמות.
ביום 24.6.21 נודע לנציגי הממונה כי בכוונת עובדי כללית לפתוח בשביתה.
דיון והכרעה
דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 4.7.21 במהלך שיחה ארוכה שהתקיימה מחוץ לפרוטוקול חזרו הצדדים על טענותיהם ביחס לסכסוך כפי שהוגשו בבקשה ובתגובות .
לאחר ששמענו את הצדדים ובחנו את טענותיהם להלן החלטתנו (יובהר כי כל הקביעות שלהלן הן ברמה הלכאורית בלבד).
עובדי המינהל והמשק מבקשים לצאת לשביתה לגיטימית ואחראית, לאחר תקופה ארוכה בה הם המתינו לאישור ההסכמות עמהם. אחריות זו מתבטאת, בין היתר, בעיתוי השביתה בתקופה זו שלקראת סיום מבצע חיסוני הקורונה, כמו גם הגבולות ששורטטו לשביתה, כמפורט לעיל, וועדת החריגים שנקבעה. ההכרזה על השביתה לא התקבלה אלא לאחר קיום שיחות רבות ולאחר קבלת עמדתה של כללית בדבר סירובו של הממונה לאשר את ההסכמות.
סירובו של הממונה לאשר את ההסכמות, אף כי יסודו בשיקולים רלוונטיים, רבי משקל, כופה למעשה על עובדי המינהל והמשק של כללית להצטרף למשא ומתן של עובדי המדינה בכלל, ושל סקטור עובדי המינהל והמשק במדינה בפרט. חיבור זה בין עובדי כללית לעובדי המדינה שם אותם בתוך אותה יחידת מיקוח, על אף שמדובר ביחידות מיקוח נפרדות אצל מעסיקים שונים – האחת בכללית והשנייה במדינה. כנגד שיקוליו של הממונה עומדת זכותם העצמאית של עובדי המינהל והמשק בכללית לקדם את ענייניהם הלגיטימיים, להילחם על שכרם. זאת, במיוחד היכן שמדובר בתוספת שכר שכבר אושרה והתקבלה אצל מעסיקם.
התרשמנו כי אכן לא נותר למשיבים אלא אמצעי השביתה כמוצא אחרון להגן על זכויותיהם. אין חולק כי עובדי המינהל והמשק הם מהעובדים המוחלשים בכללית המשתכרים על הצד הנמוך ונזקקים לתוספת השכר כתגמול ראוי ולאחר שנים של אי עדכון הסכמי השכר. מסקנה זו מקובלת למעשה על כללית שהודתה בצורך ובחשיבות לאשר את ההסכמות עם העובדים וכי רק משום התנגדות הממונה נמנע ממנה לעשות כן. הכללית אף אינה חולקת על כך שנעשו כל הניסיונות, השיחות והפגישות הנדרשות לצורך גיבוש ההסכמות ואישורן.
התרשמנו כי קיומה של שביתה תקדם את עניינם של המשיבים ועשויה להשפיע על המשא ומתן בין הצדדים לרבות הממונה .
יחד עם זאת, במסגרת הדיון ולאור הדברים ששמענו, דעתנו היא שיש מקום ל הגביל את השביתה בשלב זה מטעמים של מידתיות ומאזן הנוחות, נוכח הנזקים שעלולים להיגרם לציבור המבוטחים של כללית ומשקל חיוניותם של השירותים בהם מדובר .
לפיכך, בשלב זה דעתנו היא כי חלף הכוונה לצאת לשביתה בלתי מוקצבת בזמן יש מקום לאשר שביתת אזהרה בת 8 שעות משעה 7 בבוקר (בהתאם להודעה על שביתה) עד 15:00;
העובדים הרלוונטיים יעבדו ב"מתכונת חרום", היינו עבודה במתכונת שבת. אולם בניגוד לעבודה במתכונת שבת, ימשיכו לעבוד כל יתר העובדים שאינם שובתים. טיפולים דחופים, ניתוחים וצילומי דימות ימשיכו להיערך כסדרם;
מחלקת גסטרו; מחלקת הביטחון; חיסונים ובדיקות קורונה יערכו כרגיל.
יתר המגבלות וההחרגות שהודיעה עליהן ההסתדרות בנספח א' לתגובה, במכתבה מיום 1.7.21, אשר חלקן חופפות למגבלות בהחלטתנו זו, יעמדו על תוקפן;
יישובים בפריפרייה בהם קיימת רק מרפאה אחת של הכללית, יוחרגו מהשביתה.
בהתאם להסכמות הצדדים בדיון, קודם לדיון הבא תערכנה לפחות שתי פגישות בין הממונה על השכר, יו"ר ההסתדרות ומנכ"ל הכללית.
הצדדים יעדכנו כי התקיימו פגישות כדלקמן: לפחות פגישה אחת עד ליום 11.7.21 ולפחות פגישה אחת נוספת עד ליום 19.7.21.
סוף דבר
בקשתה של כללית מתקבלת בחלקה ובהתאם לאמור לעיל.
כפי שנקבע, דיון יתקיים ביום 20.7.21.
משעסקינן בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות.
מזכירות ביה"ד תעדכן ייצוג ב"כ הצדדים בתיק.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשפ"א, (04 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג ציבור (מעסיקים) מר יורם זקס

יפית מזרחי-לוי, שופטת

נציג ציבור (עובדים)
מר שמואל רגב


מעורבים
תובע: שירותי בריאות כללית הנהלה ראשית
נתבע: ההסתדרות הכללית החדשה
שופט :
עורכי דין: