ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שירביט חברה לביטוח בע"מ נגד המרינה הכחולה בע"מ :

בפני כבוד ה שופט עדי סומך

תובעים

שירביט חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים

  1. המרינה הכחולה בע"מ
  2. הראל חברה לביטוח בע"מ
  3. איזובט בע"מ
  4. כלל חברה לביטוח בע"מ
  5. א, אור בטחון בע"מ

החלטה

מבוא
מונחת בפניי בקשת המבקשים - צדי ג' 3,4,5 בתביעה זו, להורות על חיוב שולחות ההודעה לצדי ג' נגדם- חברת המרינה הכחולה והראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבות"), בהוצאות משפט לטובתם, בגין ניהול תביעה זו עם הגעת הצדדים להסדר פישור אשר קיבל תוקף של פסק דין , תוך הותרת שאלת הוצאות המשפט לשיקול דעת בית המשפט ולאחר שהוסכם במסגרת הסכם הפישור כי הצדדים יטענו בעניין זה בפניו .

ואכן הצדדים הגישו, כל אחד מטעמו, את עמדתם בנדון. בהתאם, המשיבות ביקשו לשלול את דרישת פסיקת ההוצאות כנגדן בין היתר מפאת סכומן העומד על עשרות אחוזים מסכום הפשרה הכולל; העובדה ש תביעת צד ג' 3 מר גלעד אברהמי נגדן (שנדונה במסגרת תיק איחוד זה שבו נדונו מספר תביעות), שהסתיימה בפשרה ע"ס 55,000 ₪ נדחתה כנגדן; השלב המקדמי טרום הוכחות שבו הסתיימה תביעה זו ; העדר אסמכתא בדבר נשיאת בתשלום הוצאות משפט בפועל בעניין מר אברהמי (צורף הסכם שכ"ט ואליו הסבר כי הוסכם על גביית שכ"ט מסך הפשרה שיתקבל במסגרת תביעתו , לאמור, בפועל לא שולם עד כה דבר על ידו ).

מנגד צדי ג' הנ"ל טענו במאוחד (מר אברהמי הצטרף לטיעוני צדי ג' 4-5), כי זכאותם להוצאות קמה מכוח הדין : צדי ג' 4-5 נשאו בהוצאות כוללות עד כאן וזאת בגין הגשת כתב הגנה; מכתב הת ראה מקדים להגנה למשיבות מתוך מטרה לסלק את ההודעה קודם להגשת הגנה ; ניהול שני דיוני משפט ממשוכים, והגשת ראיות ) וזאת על סך כולל של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ, בהסתמך בין היתר על קבל ות תשלום שצורפו לעמדתם. על כן לשיטת צדי ג' 4-5 הנ"ל, קמה להם זכאות אלמנטרית להחזר הוצאות שהוצאו על ידם על הסך האמור ולחילופין, על הצד הנמוך ביותר על סך 15,611 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם לתעריף המינימום המומלץ של לשכת עוה"ד נגזרת סכום התביעה במקור. על עניין זה השיבו המשיבות כי שכ"ט המינימום , נגזרת התביעות המאוחדות עומד על 11,626 ₪ בלבד.

עמדת צד ג' 3 -מר אברהמי הנסמך על טיעוניהם של צדי ג' 4-5 הנ"ל וכן על הסכם שכ"ט שלו עם עורכי דינו , הינה כי זכאותו להוצאותיו עומדת עד כה על סך 25,000 ₪ כולל מע"מ בהתאם להסכם זה, כסכום לתשלום ראשוני עם ייצוגו בתיק.

דיון

טרם דיון- כיוון שתביעות אלו הוגשו עובר לכניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות אך הסתיימו לאחר כניסתן לתוקף, מן הראוי לאזכר את שני הדינים החלים בעניין זה, ביחס לתקנות אלה:

בהתאם, הסמכות לפסוק הוצאות משפט, נמנתה בעבר בתקנה 511 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות הישנות" ) אשר קובעת כך:

" בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו. "

תקנה 512 (ב) לתקנות הישנות, מאגדת את השיקולים הכלליים שעל בית המשפט לשים לנגד עיניו בבואו לפסוק הוצאות משפט :

"בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון."

ברוח זו אם כי באופן יותר דווקני, הולכת תקנה 151 (א) (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט 2018 (להלן: "התקנות החדשות"), לפיה:

" (א) חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, כמשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין.
(ב)החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין."

כן נקבע בתקנה 153 לתקנות החדשות כי –

" . (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור.

(ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד.

(ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.

(ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות."

בפסיקה ערב תחיקת התקנות החדשות נקבע כי על בעל דין העותר להשבת הוצאותיו, להראות לבית המשפט כי ההוצאות היו הכרחיות, סבירות ומדתיות ביחס להליך שנוהל ובמקביל עליו להוכיח את שיעורן על ידי הצגת אסמכתאות התואמות לתשלומן בפועל:

"אכן, ההכרה בפסיקת הוצאות "ריאליות" כנקודת מוצא משמעה כי הטוען להוצאות הוא שצריך להוכיח את שיעורן בפועל. כך, למשל, על דרך של הגשת הסכם שכר הטרחה (ראו הנחית נשיא בית המשפט העליון מיום 6.2.1998); פירוט העבודה שהושקעה בתיק; בסיס החיוב בשכר הטרחה וראיות על ביצוע התשלום בפועל או חיוב בתשלום מעין זה" (בג"צ 891/05 ע"א 2617/00 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא – משרד התעשייה והמסחר ואח' עמ' 18 (30.6.05)).

כן נקבע כי:
"הדרך בה פועל בעל דין הינה מרכיב חשוב בקביעת שכר הטרחה וההוצאות. בעל דין שאינו נוהג באופן יעיל וגורם להארכה שלא לצורך של ההליך, עלול למצוא עצמו נושא בשכר טרחה בשיעור גבוה מן המקובל, אם הפסיד בסופו של יום. לעומת זאת, אם בעל הדין האמור זכה בהליך, אפשר שלא ייפסקו לזכותו הוצאות כלל או שייפסקו אך בסכום מוקטן" (ע"א 9535/04 סיעת ביאליק 10 ואח' נ' סיעת יש עתיד לביאליק ואח', פ"ד ס(1) 391, 395).

בענייננו, הוכח כי צדי ג' 4-5 היו היחידים שהציגו קבלות בגין הוצאות ייצוגם בהליך זה. לצד כך יוער כי הקבלות שהוצגו הינן על שם חברה שאינה נמנית על צדי ג' הנ"ל בשם "שחל חומרים לבניין בע"מ" כאשר לא ניתן הסבר מדוע הייתה זו חברה זו אשר שילמה את שכר הטרחה, מלבד המסקנה המתחייבת כי זו ביקשה לקזז את המע"מ לטובתה במסגרת פעילותה השוטפת. המשמעות הנלמדת הינה כי יש להביא בחשבון את רכיב המע"מ שכבר קוזז במסגרת השכ"ט הנפסק.

באשר להוצאות המשפט עד כה, לדידי, בהתחשב בגיל התיק, מניין דיוניו , העבודה שנצרכה במסגרתו עד כה ; העובדה שההליך הסתיים בפשרה קודם לניהול דיוני הוכחות לא מבוטלים והעובדה שהוצגה אסמכתא לתשלום שכ"ט בפועל, העמד ת שכר הטרחה על סך 15,000 ₪ הינה ראלית ומתאימה בנסיבות העניין.

באשר לעניינו של צד ג/3 מר אברהמי, בהעדרו של תשלום שכ"ט בפועל, כל שכן הסכם שמאגד את הנטען באיחור לעניין זה בידי בא כוחו, ובשים לב לטענות המשיבות ביחס לעובדה שהתביעה אותה הגיש מר אברהמי כנגדן נדחתה נגדן ללא הוצאות, במסגרת הסדר מקביל אליו הגיעו הצדדים, יש מקום לגזור גזירה שווה ולקבוע כי גם הודעה זו שהוגשה כנגד צד ג/3 בידי המשיבות, תדחה ללא צו להוצאות. את סעדו בעני ין זה, יגזור בא כוחו מהסכום עליו הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הפשרה, כפי שזה ציין בהודעתו בעניין זה לבית המשפט.

סוף דבר, אני מורה בזאת על פסיקת הוצאות צד ג' 4-5 על סך 15,000 ₪ לתשלום על ידי המשיבות בתוך 30 ימים מהיום.
ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"א, 05 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שירביט חברה לביטוח בע"מ
נתבע: המרינה הכחולה בע"מ
שופט :
עורכי דין: