ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוסך חיים אבני חיפה בע"מ נגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ :

לפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל

המערערת
מוסך חיים אבני חיפה בע"מ 511087173
ע"י ב"כ עוה"ד יאיר אבני ואח'

נגד

המשיבה
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ 520042540
ע"י ב"כ עוה"ד גלית סולומונוב ואח'

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת מירב קלמפנר-נבון) מיום 3.12.2020 בתיקי תא"מ 54996-01-19, 52297-08-19, 49639-08-19.

בית משפט קמא קבע כי "סוכן הביטוח דור, שהיה במועד הרלוונטי סוכן הביטוח של הנתבעת קיבל את מכתב ההודעה לידיו באמצעות מכשיר הפקס " ובהסתמך על כך ועל התכתבויות בין מנורה לסוכן הביטוח (אשר סומנו על ידו כמוצג ת/3) קבע ביהמ"ש, כי המוסך "ידע" על התביעה. נקבע, כי " מכלול ההתכתבויות שהוצגו ע"י הצדדים מציג תמונה לפיה הנתבעת ידעה היטב על תביעת צד ג'3 כנגדה ועל כוונת התובעת להתפשר עמו, אך הנתבעת לא הביעה בשום שלב את עמדתה להצעת הפשרה שהועלתה או את התנגדותה לכך... ".

פסק דין

כללי
1. מונח בפניי ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה (כבוד השו' מירב קלמפנר נבון), ביום 03.12.2020, בו נדונו שלוש תביעות כספיות, בסדר דין מהיר, שהדיון בהן אוחד [(תא"מ 54996-03-19); (תא"מ 52297-08-19); (תא"מ 49639-08-19)]. התביעות הוגשו על ידי חברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן: " מנורה") נגד חברת מוסך אבני חיפה בע"מ (להלן: " המוסך") בעניין חובות נטענים בגין דמי השתתפות עצמית שלא שולמו ע"י המוסך, חרף שלושה אירועי ביטוח בגינם שילמה מנורה לנפגעים, פיצויים בהתאם לפוליסות ביטוח מסוג "בתי עסק" שהיא הנפיקה למוסך, במסגרתן בוטחו המוסך ועובדיו.

2. בשלושת התיקים, חתמה מנורה על הסכמי פשרה מול העובדים שנפגעו, לצורך סילוק תביעותיהם, במסגרתם שילמה מנורה לנפגעים סכומים משמעותיים, הגבוהים, מדמי ההשתתפות העצמית של המוסך, על פי הפוליסות.

סכום ההשתתפות העצמית בכל אחד מהמקרים, דומה - בערך 23 אלף ₪.

3. ענייננו ממוקד בפרשנות הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") הדנה במעמדו של הצד השלישי (היינו - הנפגע) וקובעת כדלקמן:

"68. בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי."

הסעיף מחזק את מעמדו של הצד השלישי - הנפגע, בכך שהוא מקנה לו זכות תביעה ישירה מול חברת הביטוח, הגם שאין ביניהם קשר חוזי ישיר. אולם, תשלום התגמולים מותנה בכך שהמבטח הודיע "על כך" למבוטח 30 ימים מראש, והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו. אין חולק שמדובר בסעיף קוגנטי, שלא ניתן להתנות עליו.

השאלות שמעלה ערעור זה
4. השאלות המשפטיות שמעלה ערעור זה, הן:

א. מהי משמעות דרישת ההודעה בכתב למבוטח, אשר בסעיף 68 לחוק; מה צריכה ההודעה לכלול; האם "ידיעת" המבוטח יכולה לבוא במקום ההודעה בכתב.

ב. האם מנורה עמדה בהוראות סעיף 68 לחוק בדבר מתן הודעה למוסך (המבוטח) טרם החתימה על הסכמי הפשרה עם הצדדים השלישי ים (הנפגעים).

פרשנותו של סעיף 68 לחוק
5. טרם נקבעה הלכה מחייבת בבית המשפט העליון, בדבר דרישות החובה המוטלת על המבטח ליידע את המבוטח ופרטיה, אך המגמה הברורה אשר עולה מהפסיקה בבתי המשפט המחוזיים והשלום היא לראות את סעיף 68 כמגן על זכותו האפקטיבית של המבוטח להביע דעתו בנוגע לתביעה המוגשת על ידי הצד השלישי ובנוגע לפשרה אשר המבטח מבקש להגיע אליה בתביע ת הצד השלישי .

6. זכות זו של המבוטח נובעת מפוטנציאל הפגיעה בו עקב קבלת תביעת צד השלישי (גם אם בפשרה) - הן פגיעה כלכלית, עקב חובתו לשלם השתתפות עצמית על פי הפוליסה והפסד הנחת פרמיה והן פגיעה במוניטין שלו, כמי שגרם או תרם לתאונה והיא אף עלולה לעודד אנשים נוספים להגיש תביעות כנגדו. (ראו ספרו של ש' ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, כרך שני, ירושלים 2007, עמ' 375).

שיתוף המבוטח בהליך התביעה הוא גם אינטרס של המבטח, שכן בדרך כלל הידיעה בדבר פרטי האירוע - מה אירע וכיצד, מהן תשובותיו של המבוטח לטענות הצד השלישי, האם קיים אשם תורם מצד הצד השלישי וכדו', מצויה אצל המבוטח וחברת הביטוח יכולה לקבל ממנו מידע זה, אשר יעזור לה לכלכל את צעדיה מול הצד השלישי ולקבל החלטה מושכלת בדבר ניהול ההליך, או הגעה להסדר פשרה ובאיזה סכום .

7. בנוסף, ניגוד אינטרסים בין ה מבטח למבוטח יכול שיהא נעוץ בעצם חובתו של המבוטח לשלם השתתפות עצמית, על פי הפוליסה;

מבטח עשוי לצאת נשכר מהסכם פשרה הנמצא בגדר סכום ההשתתפות העצמית של המבוטח, או אף עולה עליו במקצת, שכן הוא יקבל מהמבוטח את רוב סכום הפשרה (ואולי אף את כולו) ובצד זאת יחסוך לעצמו הוצאות של ניהול התביעה. לא כך הוא, מנקודת מבטו של המבוטח, אשר חפץ לשמור על הסיכוי שהתביעה תידחה, על מנת להימנע מתיוגו כמי שאחראי לאירוע שהביא לפגיעה וכן על מנת להימנע מתשלום ההשתתפות העצמית ו אולי אף מהפסד פרמיה בעתיד.

האיזון שמצא המחוקק בין אינטרסים מנוגדים אלה בא לידי ביטוי בסעיף 68 לחוק, המקנה למבוטח זכות להתנגד להסכם הפשרה. כדי שזכות זו תשרת את מטרתה, עליה להיות אפקטיבית ולא ערטילאית. לשם כך ועל מנת שהמבוטח יוכל לגבש עמדה באשר להסדר הפשרה המסתמן, עליו לדעת את פרטי ההסדר, גם אם בקווים כלליים. לכן, הודעה שאיננה מפרטת מהי הפשרה המוצעת ומהם נימוקי המבטח לקבל תה, איננה יכולה להיחשב כהודעה לצורך סעיף 68 לחוק. פירוט נימוקי המבטח חשוב גם למקרה בו ירצה המבוטח לטעון שלא היה מקום להגיע להסדר ושהדבר נעשה בחוסר תום לב מצד המבטח.

8. רואה אני עין בעין עם עמדתה של כבוד השופטת אושרי פרוסט-פרנקל בת"א (שלום תל-אביב-יפו) 741886/06 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מאיירס שווק (1981) בע"מ (13.03.2007) אשר אושרה (ברוב דעות) בבית המשפט המחוזי, ועם קביעתה לפיה "זכות ההתנגדות היא זכות מהותית ולא טכנית בלבד. אומנם, למבוטחת אין זכות וטו על התשלום לנפגע והמבטחת אינה חייבת לקבל את ההתנגדות בכל מקרה, אך על מנת שהזכות תהיה ממשית ואפקטיבית, על המבטחת וב"כ להציג בפניה את כל הנתונים הרלוונטיים להחלטה...". שם דובר, אמנם, על הסכמה לדחיית התביעה ללא צו להוצאות, בעוד שבמקרים בהם עוסק ערעור זה שולמו כספים במסגרת הסדרי הפשרה, אולם העיקרון זהה.

כבוד השופט ורדי ציין בערעור על פסק הדין הנ"ל - ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2539/07 הפניקס חברה לבטוח בע"מ נ' מאיירס שיווק (1981) בע"מ (29.10.2008) (להלן: "עניין מאיירס") כי במסגרת ההודעה לפי סעיף 68, על המבטח להביא לידיעת המבוטח את הפרטים הרלבנטיים להסדר "... על פי עקרון תום הלב וחובת הגילוי הנובעת ממנו (כפי שעולה מפורשות מהחוק עצמו), מחוייבת חברת הביטוח ליידע את המבוטח על הסכם פשרה שערכה בעניינו גם אם מדובר בדחיית התביעה כנגד המבוטח, תוך ציון שמדובר בהסכם פשרה שבמסגרתו יש ויתור על הוצאות כנגד מי שהגיש את התביעה כנגד המבוטח, ותוך יידוע המבוטח שיהיה עליו לשאת בתשלום ההוצאות המשפטיות של המבטחת עד לגובה השתתפותו העצמית". נקבע, כי מאחר שההשתתפות העצמית חלה גם על ההוצאות המשפטיות, חובת היידוע למבוטח חלה גם מקום בו המבטח מוותר על ההוצאות וכי אם לא תעשה כך, המבוטח לא יהיה חב בתשלום דמי ההשתתפות העצמית."

כבוד השופטת ר' לבהר-שרון הבהירה כי "מרגע שהמבטח מכיר בחבות, והמבוטח נותן לו יפוי כח לנהל בשמו את ההגנה המשפטית מפני התביעה, הרי שאז, בהתאם לסעיף 8 לפוליסה, רשאי המבטח לנהל את התביעה לפי שיקול דעתו. ואולם, דבר זה אינו עומד בסתירה לחובתו של המבטח, הקבועה בחוק, לפיה הוא חייב ליידע את המבוטח - לפני שהוא מגיע להסדר פשרה, או לפני שהוא מקבל החלטה כלשהי לגבי התביעה - וזאת בהתאם לכללים הנהוגים ביחסים שבין עורך דין ללקוחו, וכאמור במפורש בהוראות סעיף 68 לחוק...".

9. זו גם עמדתה של כבוד השופטת איריס סורוקר, כפי שהובעה במקרה שנדון בפניה, בתא"מ (שלום ראשל"צ) 700042-08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' בע"מ אלפא אפיקים (13.10.2010) (להלן: " עניין אפיקים"). נקבע שם, כי הודעה כללית בנוסח: "הננו להודיעכם כי מסתמנת אפשרות לסיום התביעה בפשרה [...] במידה ולא נקבל הסתייגותכם לאמור בתוך 30 יום ממועד מכתב זה, נראה זאת כהסכמה מצדכם לסיום התביעה בדרך של פשרה", איננה ממלאת אחר חובת ההודעה. בית המשפט ציין כי ההודעה פגומה בשל חוסר פירוט " אין בהודעה כל הסבר או נימוק לפשרה המוצעת. לא מוסבר מהי הפשרה המוצעת, ולא נמסר כל נתון בקשר לכך. מבוטח סביר, המקבל לידו הודעה סתמית מעין זו, אינו יודע במה מדובר: מהו סכום הפשרה? מהו סכום התביעה או הסיכון הקיים בתביעה? מהי עמדת המבטחת?". ראו גם: ת"א (שלום חיפה) 5630/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' סייד אחמד עומר (15.11.2005); תמ"ר (שלום תל אביב-יפו) 706775/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' סוניה בן חיון (19.8.2010) ופסקי הדין שנזכרו שם.

10. ראייה כזו של חובת המבטח, כלפי המבוטח, תואמת גם את היות חוק חוזה הביטוח חוזה צרכני, אשר נועד להגן על האיטרסים של הצרכן - המבוטח והיא מקובלת גם עליי. בנוגע לתכליתו של החוק ראו את דברי כבוד השופטת ש' נתניהו בע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (30.03.1993) בעמ' 855, שם אמרה: " חוק חוזה הביטוח ואותן הוראות של חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א-1981, העוסקות במישור המשפט הפרטי שביחסי מבטח-מבוטח, המבטאים את מדיניותו של המחוקק, הם חוקי צרכנות מובהקים שנקודת המוצא שלהם היא של אי-שוויון בין הצדדים ומגמתם הברורה היא לשמור על המבוטח מפני כוחו של המבטח ולאזן את חוסר השוויון שביניהם ".

מבטח אשר הפר את חובתו על פי סעיף 68 לחוק, לא יהיה זכאי לקבל מהמבוטח את ההשתתפות העצמית.

11. חשוב להדגיש, כי המבטח חייב לתת למבוטח הזדמנות להתייחס להסדר הפשרה המוצע ולשכנע אותו בצדקת נימוקי התנגדותו, אך הוא אינו חייב לקבל את עמדת המבוטח והוא רשאי להגיע להסדר, חרף התנגדות המבוטח. עם זאת יש לציין כי, בענין זה, מוטלת על שני הצדדים, חובה להתנהל בסבירות ובתום לב. חובה זו נובעת מדיני החוזים הכלליים ומניגוד האינטרסים ביניהם. ראו, לעניין זה, רע"א 4395/14 כהן נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (19.8.2014) מפי כבוד השופט א' רובינשטיין.

המבוטח רשאי להתנגד להסדר בלתי סביר, אשר פוגע בזכויותיו ללא הצדקה, אך אין לו זכות "וטו" על ההסדר והוא אינו רשאי להתנגד, התנגדות שרירותית וסתמית להסדר סביר."מקום בו ניתנה למבוטח ההזדמנות אמיתית להביע דעתו, 30 יום לפני חתימה על הסדר פשרה, ולשכנע את חברת הביטוח - עליו להסתפק בכך. אין הוא יכול להוסיף ולכפות על חברת הביטוח את עמדתו. רשאית היא לגבש עמדה עצמאית משלה בנוגע להגנתה, ובלבד שאכן נתנה למבוטח הזדמנות לשכנעה" (עניין אפיקים, פסקה 13).

ראו גם: תא"מ (שלום ת"א) 7578-11-19 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' שלומי טרבלסי (15.10.2020); תמ"ר (שלום ת"א) 706775/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' סוניה בן חיון (19.8.2010); ת"א 32439-09-17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' נטו מ.ע. אחזקות בע"מ (16.1.2019) בו הזכיר בית המשפט גם את החובה הקבועה בסעיף 79א לחוק בתי המשפט, לקבל הסכמת בעלי הדין למתן פסק דין בדרך של פשרה (שהייתה רלבנטית במקרה שנדון שם).

12. השאלה אם הצדדים נהגו בתום לב; המבטח - בהגיעו להסדר עם הצד השלישי והמבוטח - בהתנגדותו לפשרה, תוכרע, כמובן (במידת הצורך) על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, אולם ברי כי כדי שניתן יהיה לקבוע אם מי מהצדדים פעל שלא בתום לב, על ההודעה לכלול את הפרטים הרלבנטיים של הסכם הפשרה, כאמור לעיל.

13. על רקע כל האמור לעיל אבחן את פסק דינו של בית משפט קמא לגבי כל מקרה ומקרה, תוך שאציין, תחילה, כי בכל המקרים שנדונו בבית משפט קמא, היה מדובר בטענות של עובדים לפגיעה בעבודה. בכל המקרים מולאו טפסי "הודעה על פגיעה בעבודה" עליה חתם המוסך, תחת "הצהרת מעביד" וביטוח לאומי הכיר בפגיעתו של העובד ובנכותו. בכל המקרים הגיעה מנורה לפשרות עם העובדים, במסגרתן שולמו להם סכומים העולים על סכום ההשתתפות העצמית.

להלן התייחסות לכל אחד מהמקרים.

תא"מ 49639-08-19
14. ביום 27.10.2014, הגיש מר אבו חליס מילאד (להלן: "מילאד") תביעה נגד המוסך ונגד מנורה (ת"א 30413-10-14) בגין נזק גוף שנגרם לו במסגרת עבודתו במוסך (תסמונת תעלה קרפלית דו צדדית). מנורה מינתה את עורך דין מ' שירין, לשם ייצוגה וייצוג המוסך בתביעה.

עו"ד שירין הגיע עם מילאד להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 26.03.2018, מכוחו שילמה מנורה למילאד, סך של 108,162 ₪ (כולל הוצאות).

15. אין חולק שביום 14.12.14 שלח עו"ד שירין למוסך מכתב בו הוא מודיע לו, שמנורה ביקשה ממנו לייצגו בתביעת מילאד ו בו נכתב: "נבקש לציין כי בהתאם למיטב הערכתנו, יש מקום לפצות את התובעת (כך!) בשיעור מסויים העולה על שיעור השתתפותכם העצמית ונבקשכם לראות באמור כהודעה בהתאם לסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981" .

יומיים לאחר מכן - ביום 16.12.14, חתם מי מטעם המוסך על ייפוי כוח לעו"ד שירין, עליו הוסיף החותם הערה בכתב יד בה נאמר: " למרות טענותיו של מילאד הוא ממשיך לעבוד במקצוע".

16. אני מקבלת את טענות המוסך לפיהן מכתב זה אינו עומד בדרישות סעיף 68. מדובר בהערכה ראשונית של עורך הדין שרק קיבל לידיו את תביעת הצד השלישי. מדובר במכתב ראשוני-שגרתי, שנשלח למוסך שלוש וחצי שנים טרם החתימה על הסכם הפשרה. אין בו (ולא יכול היה להיות בו, בשלב מוקדם זה) פירוט של הסדר פשרה כלשהו או של נימוק המצדיק הגעה להסדר ועל פיו לא יכול היה המוסך לשקול עמדתו לגבי הצעת פשרה, שטרם באה לעולם.

חתימת המוסך על ייפוי כוח לעו"ד שירין איננה מספיקה לצורך עמידת המבטח בדרישת סעיף 68 לחוק. היה על עורך דין שירין להודיע למוסך, בכתב, 30 יום לפני החתימה על הסכם הפשרה, על כוונתו להגיע עם מילאד להסדר פשרה, לפרט את פרטי ההסדר ואת נימוקיה של מנורה להסדר ולאפשר למוסך להביע את עמדתו. ראו בעניין זה את דברי כבוד השופטת ר' לבהר-שרון בענין מאיירס, כפי שצוטטו בפסקה 8 לעיל).

שיחותיו של עו"ד שירין עם מר יוסי אבני, מטעם המוסך, אינן יכולות להחליף את חובת ההודעה בכתב, האמורה בסעיף 68 לחוק (מה גם שעיון בפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מעלה שהם חלוקים על תוכן השיחות).

17. מנורה לא טענה בפניי לאשם תורם מצד המוסך, אולם נוכח טענתה לפיה סירובו של המוסך לשלם את ההשתתפות העצמית נגוע בחוסר תום לב, סבורה אני שראוי לומר בעניין זה מספר מילים.

סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 אשר קובע את חובתו של צד להסכם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, חל על עמדתו של המוסך בנוגע להס דר הפשרה אשר מוצג בפניו על ידי המבטח (ככל שהוא מוצג בפניו) וכן על חובתו של המבטח לתת דעתו להתנגדותו של המבוטח להסכם הפשרה ולנימוקיו (גם אם בסופו של דבר אלה יידחו על ידי המבטח) וכן לזכויות המבוטח ולאינטרסים שלו. עמדתו של המבוטח המתנגד להסכם פשרה, כמו גם הגעתו של המבטח להסדר, ייבחנו באמות מידה של סבירות ושל תום לב.

18. קביעה לפיה על המבוטח לערוך, מיוזמתו, בירור אקטיבי לגבי השלב בו מצויה התביעה והאם מסתמן הסדר פשרה או לפעול, מיוזמתו, על מנת להבהיר למבטח מהי עמדתו בשלבים השונים של התביעה, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. המבוטח אף אינו חייב לפעול מיוזמתו, כדי למסור למבטח מסמכים או מידע והוא רשאי להמתין לכך שהמבטח יפנה אליו.

חובת המבטח להודיע למבוטח , בכתב, על הסדר הפשרה עליו בכוונתו לחתום, היא חובה קוגנטית, אשר מוטלת על המבטח. אין לקבל הודעה בדרך אחרת, שאיננה בכתב ואין להעביר אל כתפי המבוטח, אחריות להתעניין בתביעה.

ראו לעניין זה את חובותיו של המבוטח כלפי המבטח אשר מנויות בסעיף 23 לחוק ומותנות בדרישה מצד המבטח ; על פי סעיף 23(ב) לחוק, חייב המבוטח " למסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם." תוצאה אפשרית של הפרת חובה זו, היא הקטנת התגמולים, כאמור בסעיף 24(א) לחוק, שהיא סוג של "אשם תורם", אולם תוצאה זו קבועה בחוק ומותנית בהוראות הספציפיות הנ"ל ואין היא חלה על סעיף 68 לחוק.

19. טענותיה של מנורה לפיהן די בכך שהמוסך "ידע" על כך שהוגשה תביעה, מבקשות להטיל על המוסך את "האשם", על אף שהיא זו שהפרה את חובתה על פי סעיף 68 לחוק, לשלוח לו הודעות כנדרש.
שאלת האשם התורם בהתייחס להוראות חוק קוגנטיות נדונה בע"א 8068/11 אורי עיני נ' חן שיפריס (11.02.2014 ( (להלן: "עניין שיפריס"), בהתייחס להוראות סעיף 16 לחוק המכר. בית המשפט קבע שם (בדעת רוב של כבוד השופטים נ' סולברג וח' מלצר, נגד דעתו החולקת של כבוד השופט א' רובינשטיין) כי על אף שלשני הצדדים אחריות, במידה זו או אחרת, למצב אי ההתאמה אליו נקלעו "הטיפול בהתנהגות זו, מקומו איננו במישור הפחתת האחריות של המערערים באמצעות יחוס 'אשם תורם' למשיבים 1 ו-2 בהיותם קונים רשלניים ".

כבוד השופט סולברג ציין, כי סעיף 16 מבקש להגן על הקונה באמצעות מתן בכורה לעיקרון "יזהר המוכר" והסביר כי "... ייחוס 'אשם תורם' בצורה אמורפית עשוי אט אט לקצץ בכנפי הוראת סעיף 16 לחוק המכר ולפגום בהגשמת תכליתה" ולכן, על פי שורת הדין (להבדיל ממקרה בו הצדדים מסמיכים את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה (על פי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט ) אין להביא בחשבון את התנהלותו של הקונה ואת הצהרותיו בחוזה המכר (ראו פסקה 18 לחוות דעתו).

כבוד השופט סולברג הדגיש את העדפת האינטרס הציבורי בצורך בוודאות באמרו: "ברם, הפסדנו יֵצא בשׂכרנו. גם אם לא קלענו כחוט השערה אל ה'צדק' המוחלט במישור הקונקרטי ביחסי הצדדים כאן, הרי שתרמנו מידה של ודאות לגבי אחריות המוכר במבט רחב, לגבי כלל עסקאות המכר. הרווח הוא במישור הערכי, התועלתני והכלכלי...".

כבוד השופט ח' מלצר (כתארו אז) הצטרף לדעה לפיה סעיף 16 לחוק המכר, בהיותו קוגנטי, אינו מאפשר הטלת אחריות כלשהי על הקונה תוך שציין, כי " ... אם תאמר אחרת - נמצאת מכרסם בהוראת סעיף 16 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק המכר), שהיא קוגנטית וחלה 'על אף האמור בכל הסכם'".

יש להעיר, בהקשר לכך, כי סעיף 16 לחוק המכר אינו דורש הטעייה מצד המוכר או כוונה של המוכר להטעות את הקונה ודי שאי ההתאמה נובעת מעובדות שהמוכר "ידע או היה עליו לדעת עליהן בעת גמירת החוזה... ", היינו - די ביסוד של רשלנות מצד המוכר. לניתוח המשמעות של חובה קוגנטית שבחוק צרכני, ראו: ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2975/05 נציגות הבית המשותף מרחוב ברקת 16 חולון נ' על-רד הנדסת מעליות בע"מ (29.01.2008).

20. שמירה על האינטרסים של המבוטח, בכל הנוגע להגעה לפשרה עם הצד השלישי (הנפגע) אשר ( כפי שהבהרנו לעיל) מנוגדים לאינטרסים של המבטח ומניעה מהמבטח לנצל לרעה את כוחו העודף, מחייבים הקפדה עם המבטח על מילוי הוראות סעיף 68, כתנאי לזכותו לקבל את סכום ההשתתפות העצמית מהמבוטח . משלוח הודעה למבוטח בדבר פרטי הפשרה המסתמנת, באופן שיוודא שהמבוטח קיבל את ההודעה, אינו מכביד על המבטח יתר על המידה ויש לעמוד על קיומה של דרישה זו, שהיא תנאי ל מימוש זכותו של המבוטח להביע דעתו בעניין ההסדר. טענה ל"ידיעת" המבוטח על הגשת תביעה על ידי הנפגע או אף ידיעתו על כוונת המבטח להתפשר עם הנפגע, איננה מספיקה. יש, כאמור, צורך במסירת הודעה בכתב למבוטח בדבר פרטי הפשרה עליה בכוונת המבטח לחתום וזאת, כאמור - 30 ימים טרם החתימה.

על המבטח לשלוח את ההודעה למבוטח באופן שיוכל להוכיח (ככל שיידרש בעתיד) שההודעה אכן הומצאה למבוטח.

21. כפי שפורט והוסבר לעיל, מנורה לא עמדה בדרישות הנ"ל ולכן יש לקבל את הערעור בעניינו של מילאד (תא"מ 49639-08-19).

תא"מ 54996-03-19
22. ביום 26.01.2018 הגיש מר עומר סאלח (להלן: "סאלח") תביעה נגד המוסך ונגד מנורה (ת"א 61230-01-18) בגין נזק גוף שנגרם לו במסגרת עבודתו. מנורה חתמה עמו על הסדר פשרה במסגרתו שולם לו סך של כ- 60,000 ₪, כולל הוצאות.

ביום 26.11.17, שלחה מנורה לכתובתו הנכונה של המוסך (רח' תל-אביב 14) מכתב (נספח 9 למוצגי הערעור) בנוסח כדלקמן: "על פי שיקול דעתנו יש מקום לשלם לצד ג' פיצוי מוסכם וזאת על פי חוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 ועל פי כל דין אחר. אם לא תתקבל ממך תגובה כלשהי למכתבנו זה, במסגרת המועדים הקבועים בחוק, נראה בכך הסכמה לאמור בסעיף זה ונפעל על פי האמור במכתבנו ובהתאם, לאחר סילוק התביעה נפנה אליך בדרישת תשלום השתתפות עצמית". מכתב דומה נוסף נשלח עוד קודם לכן לכתובתו הישנה של המוסך.

23. בית משפט קמא קבע כי מעצם שליחת המכתבים לא ניתן לקבוע שהם אמנם התקבלו אצל המוסך (עמ' 6 לפסק הדין, שו' 24-23), אך ביסס את קבלת התביעה בעניינו של סאלח, על "ידיעה" שהייתה למוסך בדבר הגשת תביעה על ידי סאלח ועל השתלשלות העניינים בה וזאת - בהסתמך על העובדה שמנורה ערכה חקירה של האירוע, על דברים שנאמרו על ידי החוקר למנהלו של המוסך, במסגרת החקירה וכן על קשר של המוסך עם סוכן הביטוח.

כאמור - אין ב"ידיעה" כזו, כדי למלא אחר דרישות סעיף 68 לחוק.

24. לפיכך ובהעדר הודעה בכתב, כנדרש בסעיף 68 לחוק, אשר הוכח כי נמסרה למוסך, יש לקבל את הערעור גם בעניינו של סאלח.

ביום 26.11.2017 נשלחה למוסך, לכתובתו הישנה של המוסך (רח' תל אביב 20) מכתב הזהה בנוסחו למכתב שנשלח בעניינו של סאלח (להלן: " מכתב ההודעה" או " המכתב"). אין חולק שבאותו זמן כתובת המוסך הייתה תל-אביב 14 (כפי שמופיע על המכתב שנשלח בעניין סאלח). יש לציין כי, לאחר שנחתם הסכם הפשרה עם אדריס, שלחה מנורה מכתב דרישה לתשלום ההשתתפות העצמית, לכתובתו הנכונה של המוסך.

26. בית משפט קמא קבע כי לא הוכח שמכתב ההודעה נמסר למוסך, אך חרף זאת נקבע כי מנורה מילאה את חובתה על פי סעיף 68 לחוק.

בית משפט קמא קבע כי "סוכן הביטוח דור, שהיה במועד הרלוונטי סוכן הביטוח של הנתבעת קיבל את מכתב ההודעה לידיו באמצעות מכשיר הפקס " ובהסתמך על כך ועל התכתבויות בין מנורה לסוכן הביטוח (אשר סומנו על ידו כמוצג ת/3) קבע ביהמ"ש, כי המוסך "ידע" על התביעה. נקבע, כי " מכלול ההתכתבויות שהוצגו ע"י הצדדים מציג תמונה לפיה הנתבעת ידעה היטב על תביעת צד ג'3 כנגדה ועל כוונת התובעת להתפשר עמו, אך הנתבעת לא הביעה בשום שלב את עמדתה להצעת הפשרה שהועלתה או את התנגדותה לכך... ".

27. מנורה טוענת כי מדובר בקביעות עובדתיות שאין להתערב בהן אולם, למעשה (כפי שטוען המוסך) מדובר בהסקת מסקנות מהעובדות שהוצגו בפני בית משפט קמא . בנוגע להסקת מסקנות אין לערכאה הדיונית כל ייתרון על פני ערכאת הערעור ובכגון דא רשאית ערכאת הערעור להתערב. אין בדעתי להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, אולם סבורה אני כי המסקנות העובדתיות והמשפטיות אליהן הגיע בית משפט קמא שגויות. אפרט את נימוקיי;

- ראשית, בית משפט קמא קבע כי הסוכן דור היה, אותה עת, סוכן של מנורה. משכך - אין לייחס את ידיעתו למבוטח - המוסך, אלא יש צורך להוכיח שהוא אמנם מסר את המכתב למוסך. הוכחה כזו לא הובאה והסוכן דור עצמו העיד בפני בית משפט קמא, שהוא לא הודיע למוסך על מכתב ההודעה .

בית משפט קמא לא קבע כל ממצא מהימנות לגבי עדות זו אלא בחר להסיק, מתוך חלופת המכתבים של הסוכן דור עם מנורה ומכך שהסוכן דור שאל את מנורה שאלות , שהמוסך היה מיודע למכתב. עיינתי בחלופת המכתבים ולטעמי אין בהם כל בסיס למסקנה שכזו. לא ניתן להסיק מידיעתו של הסוכן דור, או משאלות שהוא הפנה למנורה, כי הוא הביא את הדברים לידיעת המוסך.

- שנית, רוב המכתבים, שלכאורה יכולים להיות רלבנטיים לתביעת אדריס, נשלחו לאחר שמנורה הגיעה עמו להסדר פשרה ולכן, בכל מקרה, לא ניתן לסמוך עליהם לצורך קביעה מה הודיעה מנורה למוסך, לעניין תביעתו של אדריס, מה גם שלא ניתן לראות, אף לא באחד מהם, משום הודעה ובוודאי לא הודעה שנשלחה למוסך הודעה "30 יום מראש", כנדרש בסעיף 68 לחוק.

- שלישית, בית משפט קמא שגה בהתייחסות לאחד המיילים, כאילו הוא מכתב הודעה רלבנטי לעניינו של אדריס, ולא היא; וכך ציין בית משפט קמא: "בחליפת הדוא"ל אף נמצא מכתב עו"ד בשארי לסוכן הביטוח דור, אליה צורפה מכתב ההודעה למבוטחים לפי סעיף 68 לחוק וכן, עדכון כי הצעת הפשרה באותו השלב עומדת על סך 10,000 ₪ ומתבקשת קבלת עמדת המבוטחים בהקדם" (סעיף 37 לפסק הדין).

מכתב זה, אשר נשלח ביום בתאריך 26.4.2020 , כלל וכלל אינו יכול להוות הודעה בנוגע לתביעת אדריס, שכן ההסדר עם אדריס נערך- כשנתיים קודם לכן - ב תאריך 16.4.18 ו כבר שולם לאדריס פיצוי בסך 63,839 ₪ , כולל הוצאות. בנוסף, במכתב זה כתוב כי מדובר בנזקי שמיעה וטנטון, בעוד שהתביעה של אדריס הוגשה בשל תסמונת לכידה אולינרית במרפקים, וכן כתוב בו, כי "בשלב זה הוצעה פשרה בסך 10,000 ₪..." וכי מבוקש לקבל את עמדת המבוטח. הכיצד יכול מכתב זה, להוות הודעה למוסך בעניין של אדרי, אשר נדון בתביעה שהוגשה לבית משפט קמא? ??

ברי, אפוא, כי הסתמכותו של בית משפט קמא על מייל זה שגויה. מדובר בטעות בולטת, המשמיטה את הקרקע תחת קביעתו של בית משפט קמא בדבר קבלת הודעה על ידי המוסך, בעניינו של דרעי.

- רביעית, מיילים/מכתבים אחרים הנמצאים בת/3, שאינם מציינים את שם הצד השלישי, נושאים מספרי תביעה שונ ים מזה המצוין על המכתב הנ"ל, כך שנראה שהם אינם מתייחסים לתביעתו של אדריס ולא ניתן להסיק מהם "ידיעה" מצד המוסך, מה גם שלא הוכח שהם הומצאו למוסך ו אין בהם, אף לא מכתב אחד (למעט המכתב בו צויין 10,000 ₪...) אשר ממלא אחר דרישות סעיף 68 לחוק.

28. כאמור, ידיעתו של הסוכן דור איננה ידיעת המבוטח. על פי סעיף 37(א) לחוק " הודעה של המבטח למבוטח או למוטב, תינתן לפי מענם האחרון הידוע למבטח". סעיף 35 לחוק קובע, כי: "לענין מתן הודעות של המבוטח ושל המוטב למבטח נחשב סוכן הביטוח שתיוך בביטוח או שצויין בפוליסה כסוכן הביטוח, כשלוחו של המבטח, זולת אם הודיע המבטח למבוטח ולמוטב בכתב כי יש לשלוח הודעות למען אחר".

לפי סעיף 36 לחוק, חלות על יחסי המבוטח והסוכן "הוראות חוק השליחות, התשכ"ה-1965, בשינויים המחוייבים". בהתאם לסעיף 8 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965, חובתו המרכזית של השלוח כלפי השולח היא החובה "לנהוג כלפי השולח בנאמנות ולפעול בהתאם להוראותיו".

ברע"א 2281-05 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' משה קפלנסקי (12.11.2007) נדון מעמדו של סוכן הביטוח. הובהר כי אין מדובר בשאלה פשוטה וכי סיטואציה , שאיננה מוסדרת במסגרת סימן ו' לחוק, צריכה להיבחן בכל מקרה על פי נסיבותיו. נקבע כי פרק ו' לחוק "... מקיף מספר מצבים שכיחים בהם החליט המחוקק לספק הגנה למבוטח ולקבוע כי סוכן הביטוח הינו שלוחו של המבטח, ולפיכך המבטח אחראי למחדליו וטעויותיו של הסוכן [וכי] לא ניתן לקבוע באופן קטגורי מה המצב המשפטי בכל סיטואציה ". צויין כי " מסקנה זו נתמכת בהיגיון הדברים ובמדיניות הרצויה".
בהמשך (בפסקה 15 לפסק הדין) תמך בית המשפט בגישה לפיה סוכן הביטוח הוא מתווך, תוך שציין כי: "... גם במסגרתה של גישת המתווך, כנקודת מוצא, ניתן יהיה למצוא פתרונות לסיטואציות הדורשות הגנה על המבוטח ועל האינטרסים שלו, ולכן אין לחשוש כי גישה זו תותיר אותו ללא מענה במקרים שראוי הוא כי הדין יתייצב לצידו. ההיפך הוא הנכון. אני סבורה כי בחינת כל מקרה לגופו תאפשר לבית המשפט לנקוט בגישה המיטיבה עם האינטרסים של המבוטח ועונה על תכליתו של החוק להגן על המבוטח".

29. דרישת סעיף 68 לפיה ההודעה תימסר בכתב, למבוטח היא, כאמור, הוראה קוגנטית ולכן יש להקפיד על ביצועה כלשונה. בנוסף, מאחר שהוראה זו מטיבה עם חברת הביטוח, שכן היא מאפשרת לה להגיע להסדר עם הנפגע גם ללא הסכמת המבוטח (ובלבד שתימסר לו הודעה בכתב ושההסדר יהיה סביר וייעשה בתום לב) אין לראות את הסוכן, לעניין מסירת ההודעה, כשלוחו של המבוטח.

משכך, ההתכתבויות בין הסוכן דור לבין מנורה אינן מחייבות את המוסך וידיעתו של הסוכן דור לגביהן איננה יכולה להיות "ידיעת" המוסך , אשר ממילא איננה עונה על דרישות סעיף 68 לחוק. משלא הוכח כי מכתב ההודעה נמסר למוסך, לא מולאו תנאי הסעיף ומנורה איננה זכאית לגבות מהמוסך את ההשתתפות העצמית.

לפיכך, יש לקבל את הערעור גם בנוגע לתביעתו של אדריס.

30. התוצאה היא, שאני מקבלת את הערעור, על כל חלקיו, ומבטלת את פסק הדין שניתן על ידי בית משפט קמא ועמו מתבטלים גם החיובים הכספיים שהושתו על המערערת .

בהתאם - תביעות מנורה, שהוגשו לבית משפט קמא ב תיקים תא"מ 54996-03-19; תא"מ 49639-08-19 ו תא"מ 52297-08-19, נדחות.

ככל שהמערערת שילמה למשיבה את סכום פסק הדין, או חלקו, יוחזר לה הסכום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום תשלומו ועד להחזר המלא בפועל.

31. המשיבה תשלם למערערת הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

סכום שה ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל ב"כ המשיבה, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

32. הפיקדון שהפקידה המערערת, לערעור, יוחזר לה באמצאות באי כוחה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"א, 05 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מוסך חיים אבני חיפה בע"מ
נתבע: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: