ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחל אפרת אוחנה נגד עו"ד לנא מטר :

לפני כבוד ה שופטת עפרה אטיאס

מערערת

רחל אפרת אוחנה, ת"ז XXXXXX654

נגד

משיבות

  1. עו"ד לנא מטר (נאמנת)
  2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון

פסק דין

לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת הוך-טל; להלן: "בית משפט קמא") שניתנה ביום 7.6.21, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת להשבת סך של 55,692 ₪ בהליך חדלות פירעון בעניין בנה, זוהר אוחנה (להלן: " היחיד"; חדל"פ 23960-03-21).

רקע:
ביום 16.4.20 ניתן בבית משפט קמא צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד, ועו"ד לנא מטר מונתה כנאמנת בתיק.
ביום 27.10.20 הגישה הנאמנת לבית משפט קמא בקשה שבה ציינה כי בפעילות משטרתית שנערכה בבית היחיד , על פי צו בית משפט, עקב חשד למעורבותו של היחיד בביצוע עבירות מרמה והונאה בכרטיסי חיוב, נתפסו רכב , וסך של 119,600 ₪ במזומן, ועתרה להעביר את הכספים לקופת הנשייה , ואת הרכב לשליטתה לצורך מימושו במסגרת ההליך.
בהחלטה מיום 5.11.20 הורה בית משפט קמא על העברת הכספים לקופת הנשייה.
ביום 24.12.20 הגישה המערערת, אמו של היחיד כאמור , בקשה להשיב לידיה סך של 55,592 ₪ מתוך הכספים שנתפסו כאמור לעיל. בתצהיר מטעמה שצורף לבקשה, טענה המ ערערת כי זכתה בסכום האמור במפעל הפיס בשנת 2018 והפקידה אותו בידי בנה וכלתה מאחר שחששה להחזיק סכום כה גדול בביתה. לבקשה צורף ספח שיק מטעם מפעל הפיס מיום 11.10.18 ע"ס של 55,692 ₪. בקשה זו הייתה אחת מתוך שלוש בקשות של בני משפחה להשיב סכומים שונים מתוך הכספים שנתפסו בחזקת היחיד .
בהחלטה מיום 22.1.21 נדחו הבקשות האמורות. לגבי המערערת, נקבע כ י "לא הוצג כל נימוק המסביר מדוע שימש היחיד עבורם מעין 'בנק' להפקדת סכומים לא מבוטלים. אף הטענה לפיה היחיד טען בחקירתו במשטרה כי מדובר בכספים השייכים להם לא גובתה במסמך כלשהו כגון צירוף הודעתו במשטרה...". על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה [ עחדל"פ (מחוזי חי') 49634-01-21] במסגרתו נקבע כי על בית משפט קמא לדון בבקשה מחדש, לאחר קיום דיון בבקשה.
הדיון בבקשה, אליו לא התייצבה המערערת, התקיים לפני בית משפט קמא ביום 19.4.21, ובו ניתן פסק דין אשר ביטל את ההלי ך כנגד היחיד , ונקבע כי הסך של 55,692 ₪ מתוך קופת הנשייה, לא יחולק ב אותו שלב. כן ניתנה למערערת שהות של 30 יום להמציא לנאמנת מסמכים התומכים בבקשתה , ונקבע כי הנאמנת תעדכן עד ליום 25.5.21.
ביום 19.5.21 הגישה המערערת "סיכומים" מטעמה להם צורף פירוט תנועות בחשבונה ממועד הזכייה בכספים (להלן: " פירוט החשבון"). בהמשך הציגה המערערת את הודעת היחיד במשטרה מיום 20.10.20.

החלטת בית משפט קמא:
בית משפט קמא דחה את בקשת המערערת לקבוע כי חלק מכספים שנתפסו במסגרת חיפוש משטרתי אצל היחיד, בסך של 55,692 ₪ , שייכים למ ערערת (אמו של היחיד) ו להורות על העברתם לרשותה. זאת, מן הנימוקים הבאים:
המערערת בחרה שלא להשיב לתהיות בית משפט קמא בהחלטה מיום 22.1.21 באשר להפקדת הכספים על ידה אצל היחיד כאילו היה מוסד בנקאי, ולקביעת ערכאת הערעור כי על המערערת לתת תשובות לגבי תהיות אלו במסגרת הדיון בבקשה. עמדת המערערת כי אין להתערב בבחירתה החופשית להפקיד כספים בידי בנה, מחזקת את המסקנה כי אין מדובר בכספים השייכיעה שלא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש.
אף אם היה ניתן לקבל את עמדת המערערת, אזי היא לא הייתה יכולה לטעון שהפקידה בידי היחיד מעבר לסך של 25,000 ₪. זאת, מכיוון שמפירוט החשבון עולה כי לאחר כניסת סכום הזכייה לחשבון, נמשך מ מנו סך של 25,000 ₪ במזומן בלבד. טענת המערערת כי הפקידה סכום זה בידי בנה, בביתו הפרטי, מאחר שחששה להשאירו בביתה , מעלה תמיהה ואינה מתיישבת עם הגיון ושכל ישר שכן מדובר בכספים שנמצאו במשמורתו של הבנק .
מעיון בהודעת היחיד במשטרה, ע לה כי היחיד ציין בחקירתו שהכספים שנתפסו אצלו, הם כספים שמקורם במפעל הפיס או במשחקי ווינר, אך טען כי מדובר בזכיות שלו בלבד .
לפיכך, הבקשה נדחתה, ונקבע כי המערערת תשלם לקופת הנשייה סך של 1,500 ₪ בגין הוצאות הבקשה. כן בוטל עיכוב הכספים שנקבע בהחלטה מיום 19.4.21 , ו ניתן היתר לנאמנת לבצע חלוקה של הסכום שעוכב ביחד עם יתר קופת הנשייה.

טענות המערערת בערעור שלפניי:
המערערת טענה בהודעת הערעור את הטענות הבאות:
בית משפט קמא שגה כאשר לא נתן אמון בגרסת המערערת ולא השתכנע שכספי הזכייה שלה הופקדו בנאמנות בידי היחיד. בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי לטענות המערערת שנתמכו בתצהיר ערוך כדין , לפיהן הפקידה את הכספים אצל היחיד בהיותה מתגוררת לבדה בצפת וסובלת ממצב בריאותי רעוע , וכן מחמת חשש מפריצות לביתה המצוי בשכונה שבה, לשיטתה, אירעו בעבר מעשים פליליים.
בית משפט קמא טעה בקבעו כי הודעת היחיד במשטרה אשר בה ציין היחיד כי מדובר בזכיות שלו בלבד, מעידה כי אין למערערת כל זיקה או זכות בכספים שנתפסו. בית משפט קמא התעלם מאמירתו של היחיד במשטרה כי "מדובר בחסכונות של הבית שלו משנים" – אמירה שיש לפרשה במובן זה שנכללים בכספים גם כספיה של אמו של היחיד שבינה ליחיד שוררים יחסים טובים.
בית משפט קמא גיבש עמדתו כבר מתחילת ההתדיינות, כאשר עוד בהחלטתו הראשונה (מיום 22.1.21) דחה את בקשת המערערת ללא קיום דיון בעניין.
לפיכך, טענה המערערת כי יש לקבל את ערעורה.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על צרופותיה, ושקלתי את טענות המערערת בערעורה, אני מורה על דחיית הערעור בלא צורך בתשובה בהתאם לסמכותי לפי תקנה 138(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 הקובעת כי "בית המשפט שלערעור רשאי ... לדחות את הערעור בלא צורך בתשובה, אם סבר שאין לערעור סיכוי להתקבל".
כבר בהחלטתי מיום 17.6.21 הצעתי למערערת, בזהירות הראויה, לשקול מחיקת הערעור, כאשר במקרה כזה, יידחה הערעור ללא צו להוצאות, והעירבון יושב למערערת. אולם, ביום 1.7.21 הודיעתני המערערת כי היא עומדת על כוונתה להמשיך בבירור ערעורה.
מדובר בערעור על החלטת בית המשפט קמא שניתנה לאחר שבערעור קודם הוריתי לבית המשפט קמא לקיים דיון בבקשה מחדש במעמד הצדדים. למרות האמור, המערערת לא התייצבה לדיון אלא רק בא כוחה, לא הציגה מסמכים התומכים בטענותיה, ודי היה בכך כדי להביא לדחיית בקשתה.
בפסק הדין נשוא הערעור הראשון, באותו עניין, הוריתי לבית המשפט קמא לקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים, בכדי לאפשר למערערת להתייצב בפני בית המשפט, לשטוח את גרסתה, להעמיד את גרסתה בפני החקירה הנגדית של בעלי התפקיד, ולהציג תשובות טובות לתהיות העולות מהתנהלותה ובפרט ביחס לטענתה כי העדיפה להפקיד את הכספים למשמרת בידי בנה, תחת הותרת כספי הזכייה למשמורת בבנק.
המערערת בחרה שלא להתייצב לדיון אליו זומנה וחסד עשה עמה בית המשפט קמא כאשר אפשר לה, לאחר הדיון, להשיב בכתב על התהיות העולות מגרסתה בכתב וכן להציג מסמכים נוספים התומכים בטענותיה .
צדק בית המשפט קמא בקביעתו כי התהיות נותרו בעינן גם לאחר הגשת סיכומי המערערת ולא מצאתי פסול בהנמקותיו ומסקנותיו של בית המשפט קמא אשר נטועות היטב בחומר הראיות שהונח בפניו ועולות בקנה אחד עם השכל הישר וההגיון.
גרסת המערערת היא גרסה יחידה שאינה נתמכת אפילו בהודעתו של היחיד בפני משטרת ישראל. בניגוד לטענות המערערת, גרסת היחיד ברורה ואינה ניתנת לפרשנות הנטענת ע"י המערערת מה גם שאין בפנינו תצהיר של היחיד התומך בפרשנות הנטענת על ידה.
טענת המערערת כי בית משפט קמא גיבש את עמדתו מראש טוב היה לה אלמלא נטענה, בפרט כאשר בית המשפט קמא אפשר למערערת להציג ראיות ומסמכים התומכים בטענתה גם לאחר תום הדיון, וחרף העובדה שהמערערת כלל לא טרחה להתייצב לדיון.
סיכומו של דבר, אין להתערב בקביעת בית המשפט קמא כי המערערת לא הוכיחה את גרסתה, מן הנימוקים המפורטים והמשכנעים שצויינו בהכרעתו.
הערעור נדחה.
משלא נתבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"א, 05 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רחל אפרת אוחנה
נתבע: עו"ד לנא מטר
שופט :
עורכי דין: