ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזבון המנוחה אנט חפץ ז"ל באמצעות היורש יגאל חפץ נגד ג'וסלין גרסיה :

05 יולי 2021
לפני: כבוד השופטת אסנת רובוביץ - ברכש
נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי נגר
נציג ציבור (מעסיקים) מר יצחק קוגמן

התובע:
עזבון המנוחה אנט חפץ ז"ל באמצעות היורש יגאל חפץ

-
הנתבעת:
ג'וסלין גרסיה

החלטה

לפנינו בקשת הנתבעת (להלן: המבקשת או הנתבעת) לסילוק התביעה כנגדה על הסף.
הרקע לבקשה וטענות הצדדים בתמצית
המבקשת הגישה תביעה לתשלום זכויותיה בגין תקופת עבודתה אצל המשיב, ובמסגרת הדיון שהתקיים ביום 28.6.20 הגיעו הצדדים לפשרה לה ניתן תוקף של פסק דין (ר' סע"ש 62747-08-19, להלן: הסכם הפשרה).
ביום 22.11.20 הגיש התובע תביעה לביטול הסכם הפשרה.
כאשר לטענתו היות ולא היה מיוצג, הוטעה לחשוב כי הזכויות והתשלומים מגיעים למבקשת בדין, אולם לאחר מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, עת התייעץ לראשונה עם גורמים מקצועיים, הבין כי סכומים אלו אינם מגיעים לה על פי דין ולכן חוזר הוא מהסכמתו בהסכם הפשרה, כולן.
המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה כנגדה על הסף. בה טענה כי הסכם הפשרה מהווה מעשה בית דין. עוד טענה היא כי אף לא התקיימו העילות המוכרות בדין לביטולו של הסכם הפשרה שנחתם או לביטולו של פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה וכי המשיב כלל לא הצביע על עילה לביטול הסכם הפשרה.
מנגד לטענת המשיב, יש לבטל את הסכם הפשרה.
המשיב חזר על טענותיו כי הסכם הפשרה נגוע בהטעיה וכי דינו לבוא לידי ביטול.

דיון והכרעה
סילוק תביעה על הסף, מוסדר בתקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, (להלן: התקנות), הקובעות כי בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.
הלכה פסוקה היא כי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בתי המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (ר' דב"ע (ארצי) מז/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242) שכן נקבע כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת תשיעית, עמ' 168). מכאן עולה כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. מגמתם של בתי-המשפט בכלל ובתי-הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופה, על פני סילוקה על הסף (ר' דב"ע (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נ' כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע (ארצי) נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' סגל, פד"ע כג 274). עוד נקבע, כי ככלל הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד (ר' ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן [פורסם בנבו] (13.2.2008)
בענייננו, לא מצאנו כי המקרה דנן מהווה מקרה חריג אשר מצדיק סטייה מהכללים המשפטיים שצוינו דלעיל.
בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ממוזגות שתי תכונות: זו ההסכמית הנובעת מרצון הצדדים, וזו השיפוטית הנובעת מפסק הדין (ר' יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 549 (מהדורה שביעית, 1995)). תכונות אלה מלמדות על הדרך בה ניתן לתקוף פסק דין ממין זה מקום בו טוען בעל דין על פגם כלשהו בהסכם עצמו, כגון טעות, הטעיה, כפייה או כאשר נטען להפרה של התחייבות של בעל דין שכנגד על פי ההסכם. הדרך הדיונית היא אפוא באמצעות תביעה נפרדת, עצמאית, המבוססת על אחת מן העילות שבדיני חוזים לביטולו של חוזה" (נ' זלמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי 329 (תשנ"א)).
בענייננו תוקף התובע את הפן ההסכמי וטוען כי הוטעה ועל כן הגיש תביעה נפרדת המבוססת על טענתו זו.
בע"א 7663/11 גבריאל דדון - יוסף יהויקים חדד (29.4.13) נקבע כי:
"במישור העקרוני, דינו של הסכם פשרה כדינו של כל הסכם, הן בנוגע לכללים שמסדירים את אופן כריתתו והן בנוגע לעילות תקיפתו בדיעבד עקב פגם בכריתתו. יחד עם זאת, אין להתעלם מתכונותיו המיוחדות של הסכם פשרה, כהסכם שנועד לסיים את הסכסוך בין הצדדים ושיש בו משום "קניית סיכון" מצד שני הצדדים. הסכם פשרה משמעותו הגעה לפיתרון מוסכם שנראה לשני הצדדים הוגן בנסיבות העניין, אגב ויתורים הדדיים וחלוקת הסיכונים והסיכויים של כל אחד מהצדדים. תכונה מרכזית של פשרה הינה סופיוּתה, כשציפייתם הסבירה של הצדדים הינה כי מדובר ב"סוף פסוק" וכי לא יבואו בעקבותיו תביעות בעתיד בעניין שבמחלוקת [ראו, למשל: ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש, פ"ד נא(1) 577, 590 (1997) (להלן: עניין בן לולו)]. לפיכך, לא בנקל תתקבל טענתו של צד להסכם פשרה כי נפל פגם בכריתתו, ונטל ההוכחה לעניין זה מוטל, מטבע הדברים, על כתפי הצד שתובע את ביטול ההסכם. אמנם, לא מדובר בנטל הוכחה מוגבר בהשוואה לנטל ההוכחה שנדרש להוכחת קיומו של פגם בכריתת הסכם "רגיל" (שכשלעצמו אינו נטל קל), אך נקודת המוצא הינה כי הסכם פשרה מעצם טבעו הינו הסכם שהצדדים שקלו היטב שיקוליהם בטרם כריתתו, ולכן יש לבחון בזהירות יתרה את טענת הפגם בכריתה. הסכמי פשרה מוּעדים מעצם טבעם יותר מהסכמים "רגילים" לטענות בדבר פגמים ברצון כגון כפייה או עושק [ראו: דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ב 907-902, 927-920 (1992) (להלן: פרידמן וכהן). כאשר מדובר בטענות כאלה, קיימת חשיבות מכרעת לבחינת נסיבות כריתת הסכם הפשרה. בין היתר, יבחן בית המשפט האם מדובר בהסכם שנכרת בחטף ובלחץ זמן, תוך איום בלתי לגיטימי או ניצול מצוקה של אחד הצדדים ומבלי שהייתה לו אפשרות סבירה לבחור אחרת, או שמא מדובר בהסכם הגון שנכרת לאחר משא ומתן, ללא לחץ, ותוך התייעצות עם עורכי דין או בעלי מקצוע רלוונטיים אחרים [ראו, למשל: ע"א 784/81 שפיר נ' אפל, פ"ד לט(4) 149 (1985); ומנגד ראו: ע"א 5806/02 ארביב נ' קרני, פ"ד נח(5) 193 (2004) (להלן: עניין ארביב)]. כמו כן, קיימת במקרים כאלה חשיבות גדולה לשאלת מועד פנייתו של הצד שמבקש לבטל את ההסכם לבית המשפט, כאשר לעיתים עשויה התביעה להידחות עקב שיהוי ניכר בהעלאת הטענה, אף אם הוכח קיומו של פגם בכריתה [ראו, למשל: עמדת השופטת ד' דורנר בע"א 7664/00 אברהם רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נו(4) 117, 140-138 (2002) (להלן: עניין רובינשטיין)".
על אף הרצון לשמר את עקרון סופיות הדיון ועל אף המגמה שלא לעודד הליכים לביטול הסכמי פשרה ומבלי להביע עמדה לגבי טענות המשיב, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי אף אם יוכיח את כל טענותיו, לא תקום לו עילה לביטול הסכם הפשרה.
הכרעה בשאלה זו צריכה להינתן לאחר שמיעת ראיות והוכחת טענותיו של המשיב.
על יסוד כל האמור הבקשה נדחית.
הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך.

נציג ציבור עובדים,מר מרדכי נגר

אסנת רובוביץ - ברכש, שופטת

נציג ציבור מעסיקים, מר יצחק קוגמן

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"א, (05 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: עזבון המנוחה אנט חפץ ז"ל באמצעות היורש יגאל חפץ
נתבע: ג'וסלין גרסיה
שופט :
עורכי דין: