ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אשר אהרון הורוביץ נגד זכרייא בקרי :

לפני כבוד ה שופטת אורנה סנדלר-איתן

מבקש

אשר אהרון הורוביץ

נגד

משיבים

  1. זכרייא בקרי (המנוח)
  2. ווסאל בקרי
  3. נאיל בקרי
  4. נאדר בקרי
  5. חאזם בקרי
  6. חאתם בקרי
  7. נאדרה סלים סאח'ב
  8. נדאא אבו רג'ב תמימי
  9. פדאא סלים זלום
  10. עבד אלמועטי גוד סלים בקרי
  11. נדאל פרחאת סלים בקרי
  12. תאמר יוסרי בקרי
  13. מטלק גודי בקרי
  14. גואד בקרי
  15. עמאד גודה בקרי
  16. חברת המנותא ירושלים בע"מ
  17. מחדשי הישוב היהודי בחברון

בית המשפט המחוזי (מפי הרכב בראשות כבוד הנשיא, השופט א' פרקש) דחה את הערעור על פסק הדין, בעיקרו, תוך שהפחית את סכום דמי השימוש שנקבע בפסק דינו של בית משפט השלום (ע"א 19856-04-19 ; להלן: 'ההליך הקודם').

החלטה

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על פינוי המבקש ובני משפחתו מהקומה הראשונה בבניין המצוי במקרקעין הידועים כחלקה 68 גוש 34416, המצויים באזור תל רומיידה בחברון (להלן - 'המקרקעין מושא הבקשה ').

יוער כבר כעת, כי הבקשה כוללת התייחסות לסעדים מבוקשים נוספים, כגון הצהרה ולפיה המבקש ובני משפחתו שוכרים כדין את המקרקעין, וקביעה ולפיה המשיבים 1-15 הם "נטולי מעמד" בבקשה מאחר שמכרו את זכויותיהם במקרקעין לצד שלישי וכיו"ב. עם זאת, מטיעוני המבקש בבקשה ובהשלמת הטיעון מטעמו עולה כי גם לדידו של המבקש , דינם של סעדים מבוקשים נוספים אלה להיבחן במסגרת הדיון בתובענה העיקרית.

במסגרת פסק הדין דחה בית המשפט את טענותיה של התובעת שם (היא חברת טל לבניה והשקעות קרני שומרון בע"מ) לזכויות במקרקעין, והורה על פינויה מהם, תוך שחייב אותה לשלם לנתבעים שם - הם המשיבים 1-15 בבקשה לפניי - דמי שימוש בסכום שקבע.

בית המשפט המחוזי (מפי הרכב בראשות כבוד הנשיא, השופט א' פרקש) דחה את הערעור על פסק הדין, בעיקרו, תוך שהפחית את סכום דמי השימוש שנקבע בפסק דינו של בית משפט השלום (ע"א 19856-04-19 ; להלן: 'ההליך הקודם').

אין חולק על כך שהמבקש מתגורר במקרקעין מושא הבקשה ביחד עם בני משפחתו מזה כשתיים-עשרה שנים . המבקש לא נטל חלק בהליך הקודם.

לטענת המבקש, ימים ספורים לפני הגשת הבקשה נודע לו באקראי מראש המועצה בחברון שתלוי ועומד כנגדו צו פינוי הצפוי להתבצע בימים הקרובים, ועל כן פנה המבקש בבהילות לבית המשפט.

טענתו המרכזית של המבקש היא, שלאחר שהסתיים הסכסוך המשפטי בהליך הקודם, נמסר למבקש כי המשיבה מס' 16 רכשה את הזכויות במקרקעין מושא הבקשה . לדברי המבקש, בהתאם לכך נערך בחודש דצמבר 20' הסכם שכירות חדש בגין מקרקעין אלה בינו לבין המשיבה מס' 17, לאחר שזו קיבלה הרשאה מהמשיבה מס' 16 להשכיר מקרקעין אלה בשכירות משנה. עותק הסכם השכירות צורף כנספח 1 לבקשה.

המבקש טוען אפוא כי לאחר שהוכרע הסכסוך ארוך השנים בעניין המקרקעין בהליך הקודם חל שינוי נסיבות מהותי ביחס לזכויות במקרקעין מושא הבקשה, ולפיכך אין מקום להמשך הליכי הפינוי בהוצאה לפועל כנגדו.

המבקש ציין בבקשתו כי הסכם המכר המתייחס למקרקעין מושא הבקשה אינו ברשותו, אך צירף לבקשתו העתק מהיתר העסקה שהנפיק ראש המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון לעסקה הנ"ל ביום 28.11.19, אותו קיבל לדבריו בשלב החתימה על הסכם השכירות וכאסמכתא לאמיתות העסקה (ראו נספח 2 לבקשה; הסכם ההתקשרות בין המשיבות 16 ו - 17 צורף כנספח 3 לבקשה).

המשיבים 1-15, באמצעות עו"ד סאמר שחאדה, התנגדו נחרצות לבקשה, תוך שהכחישו מכל וכל את טענת המבקש ולפיה מכר מי מהם את חלקו במקרקעין שהיוו מושא המחלוקת בהליך הקודם.

המשיבים פירטו בתשובתם זו את ההליכים המשפטיים המרובים שעסקו במקרקעין בהם כלולים המקרקעין מושא הבקשה, לרבות הליכים שקדמו להליכים אותם הזכרתי, וציינו כי בתחילת שנת 2020 נקטו הליכי הוצאה לפועל לאכיפת סעד הפינוי (532044-01-120), וכן לאכיפת הסעד הכספי שנפסק לטובתם (שאינו מענייננו).

המשיבים ציינו עוד בתשובתם, כי ביום 5.3.20 הודיע המבקש ל לשכת ההוצל"פ באמצעות בא כוחו, שאין לו קשר לבעלי הדין שלקחו חלק בהליך שבעקבותיו נפתח הליך ההוצאה לפועל (נספח ו' לבקשה, עמ' 99-101 לקובץ הסרוק).

עיון במסמכים שצורפו לבקשה מעלה כי ביום 21.7.20 קבעה כבוד רשמת ההוצאה לפועל י' ממן כי "יש לפעול פינוי הנכס", וזאת משהחייבת (חברת טל לבניה והשקעות קרני שומרון בע"מ) לא הוכיחה שפינתה את הנכס והשיבה את החזקה בו לידי הזוכה. עוד הוסיפה כבוד הרשמת, כי ככל שצד ג' טוען לבעלות כדין בנכס עליו לפנות לבית המשפט ולקבל צו מתאים.

לדיון בבקשה התייצב גם עו"ד עופר רחמני, שטען כי הוא-הוא זה שמייצג את המשיבים 1-9 באמצעות המשיב 3, ואף הציג מסמכים בעניין זה לבית המשפט. ממסמכים אלה ע ולה לכאורה כי המשיב מס' 3 אכן מיוצג על ידי עו"ד רחמני, וכי המשיב מס' 3 חושש לחייו ולשלום בני משפחתו עקב לחצים המופעלים עליו מצד עו"ד שחאדה ומצד גורמים נוספים.

עו"ד שחאדה מצדו הציג במעמד הדיון מסמכים אחרים מהם עולה לכאורה כי הוא-הוא המייצג את המשיב 3.

למותר לציין כי העמדה שהביעו לכאורה המשיבים 1-9 לגוף הבקשה, באמצעותו של עו"ד רחמני, הפוכה בתכלית מזו שהוצגה באמצעות עו"ד שחאדה : לדברי עו"ד רחמני, בעקבות הסכם המכר שנערך בקשר למקרקעין מושא הבקשה, אין למשיבים 1-9 עניין במקרקעין אלה , והם מסכימים לבקשה זו.

יוער, כי הד לטענות הנזכרות של עו"ד רחמני מצוי גם בתשובה שהוגשה על ידי עו"ד שחאדה, בה צוין כבדרך אגב שביום 14.4.21 הגיש עו"ד רחמני בקשה מטעמו של המשיב 3 ללשכת ההוצל"פ לסגירת תיק ההוצל"פ שנפתח בשמו.

לדיון בבקשה התייצבו המבקש ונציגיהן של המשיבות 16 ו - 17. כן התייצבו לדיון המשיבים 4, 12 ו - 14. המשיבים 2, 5, 6-10, המשיב 15 ויורשיו של המשיב 13 התייצבו אף הם לדיון באמצעות היוועדות חזותית.

עם זאת, המשיב מס' 3 לא התייצב לדיון. לפיכך, לא ניתן היה לברר במעמד הדיון מיהו המייצג "האמתי" של משיב זה, והחידה נותרה בעינה.

במעמד הדיון העיד המבקש כי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל נתלו מודעות רק בקומה העליונה בבניין בו מצויים המקרקעין מושא הבקשה ולא בקומה בו הוא מתגורר עם בני משפחתו, ועל כן התחזק המבקש בדעתו שאין כל חשש שיפונה מהמקום, לאור עסקת הרכישה שהתבצעה על ידי המשיבה מס' 16 עליה עודכן סמוך לפני כן (עמ' 4 ש' 33 - עמ' 5 ש' 6).

לטענת המשיבה מס' 16, בין המשיבים 1-15 נערך עוד בשנת 1993 הסכם לחלוקת המקרקעין מושא ההליך הקודם, הסכם שנרשם במאלייה (רשויות מס הרכוש). על פי הנטען, לפי ההסכם האמור יוחס למשיב 1 שטח של 1728 מ"ר הכולל את הקומה הראשונה בבניין, שהם המקרקעין מושא הבקשה. לטענתה של המשיבה מס' 16, יורשיו של המשיב מס' 1, הם המשיבים 2 ו - 4-9, ייפו את כוחו של אחיהם, היורש הנוסף, הוא המשיב מ ס' 3, והוא זה שערך את עסקת המכר, ולפיה נמכרו זכויותיהם של המשיבים במקרקעין לאדם ששמו סלים עבד אל ראזאק דנדיס, ממנו נמכרו הזכויות האמורות ל משיבה מס' 16. עוד נטען כי תמורת המכר שולמה במלואה , וכי העסקה כולה תועדה בוידאו.

לטענת המשיבה מס' 16 , בחודש נובמבר 19' ניתן היתר עקרוני לביצוע העסקה על ידי ראש המינהל האזרחי , ובחודש מרץ 20' אף הוגשה בקשה לרישום ראשון לקמ"ט רישום המקרקעין (עמ' 8 ש' 6-1 5; ראו גם נספח 3 להשלמת הטיעון מטעם המשיבה מס' 16 שהוגשה לאחר הדיון) .

המשיבות מס' 16-17 עמדו על כך ש עצם מתן היתר לביצוע העסקה על ידי המנהל האזרחי מלמד כי רשויות המנהל האזרחי השתכנעו מקצועית מהמסמכים שהוצגו להם בדבר אמיתות העסקה (עמ' 10 ש' 27 - עמ' 11 ש' 6). המשיבה מס' 17, בהשלמת הטיעון מטעמה, עמדה ביתר פירוט על עומק שיקול הדעת המנהלי המופעל על ידי רשויות המנהל האזרחי ביהודה ושומרון עובר להנפקת אישורים לעסקאות במקרקעין על ידו.

עוד יש להוסיף, כי לאחר הדיון שנערך בבקשה הגיש עו"ד רחמני לתיק את ייפוי הכוח הבלתי חוזר שקיבל מהמשיב מס' 3, וכן תצהיר חתום לכאורה על ידי המשיב מס' 3, ולפיו עו"ד רחמני הוא מיופה כוחם של המשיבים 1-9, וכי אין למשיבים אלה כל עניין במקרקעין מושא הבקשה או בהליכי ההוצאה לפועל שנקט עו"ד שחאדה. על פי האמור בתצהיר זה, המשיבים 1-9 מסכימים למתן הצו שהתבקש בבקשה זו, מאחר שהמקרקעין מושא הבקשה נמכרו על ידם. בתצהיר נאמר עוד, כי עו"ד שחאדה אינו מייצג את המשיבים האמורים, וכי עו"ד שחאדה ביחד עם מספר בני משפחה מחברון אף ניסה להפעיל על המשיב מס' 3 לחצים פסולים על מנת שיתמוך בגרסה, שאיננה אמת, ולפיה המקרקעין מושא הבקשה לא נמכרו. עוד נאמר בתצהיר כי חייו של המשיב מס' 3 נתונים בסכנה.

העתק מסמכי ההסכם והבקשה לרישום ראשון הוגשו לעיוני לאחר הדיון על ידי המשיבה מס' 16. מסמכים אלה הוגשו , עקב רגישותם, במעטפה סגורה, ולאחר שעיינתי בבקשה שהגישה המשיבה מס' 16 לעניין זה אני נעתרת לבקשה למנוע את העיון בהם ואת פרסומם, והם לא ייסרקו לתיק האלקטרוני אלא יישמרו בכספת במזכירות בית המשפט. יחד עם זאת, על מנת לאפשר למשיבים כולם לטעון בעניין מסמכים אלה הועבר עותק המסמכים לעיונם של המשיבים (ראו החלטה מיום 20.5.21).

עיינתי במסמכים האמורים עיין היטב, ואכן יש בהם כדי לבסס את זכותה הלכאורית של המשיבה מס' 16 במקרקעין מושא הבקשה - ובעקבותיה, את זכות ם של המשיבה מס' 17 ושל המבקש לחזקה במקרקעין אלה. עם זאת, ברי כי אין במסמכים אלה כדי לייתר את טענותיו של עו"ד שחאדה בנוגע לכשרותה של העסקה הנטענת, כמו גם בנוגע לזכויותיהם הקנייניות של המשיבים באותם מקרקעין (וראו האמור בסעיף 2 למסמך שכותרתו "היתר עקרוני להגשת בקשה לביצוע רישום ראשון במקרקעין").

ואכן, במעמד הדיון הצהיר עו"ד שחאדה כי בדעת המשיבים להתנגד להליך הרישום שצפוי להתנהל לפני ועדת הרישום (עמ' 12 ש' 15). המשיב ות 16-17 אינן חולקות מצדן על זכותם של המשיבים או מי מהם לפרוש את טענותיהם בנוגע לתקפות העסקה לפני ועדה זו (ראו תגובתה של המשיבה מס' 16 להשלמת הטיעון מטעם המשיבים מפי עו"ד שחאדה, בסעיף 8 , והשלמת הטיעון מטעם המשיבה מס' 17, בסעיף 19).

כיודע, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן סעד זמני עליו לבחון קיומם של שני תנאים מצטברים: הראשון, כי סיכויי התביעה העיקרית להתקבל הם טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד. בין שני התנאים האמורים מתקיים יחס של מקבילית כוחות, היינו, ככל שסיכויי התביעה גבוהים יותר יש להקל בדרישת מאזן הנוחות, ולהפך (ראו למשל ההחלטה שניתנה לאחרונה ב רע"א 343/21 יפרח נ' רשות מקרקעי ישראל (9.5.2021) והאסמכתאות הנזכרות בפסקה 8 להחלטת כבוד השופט ע' גרוסקופף).

מקום בו המדובר בבקשה לעיכוב פינויו של אדם מבית מגוריו אל מול אינטרס קנייני רכושי של בעל הדין שכנגד, נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקש להתגורר בנכס, וזאת לאור הקושי בהשבת המצב לקדמותו היה ויתקבלו טענותיו של המבקש בהליך העיקרי, ולאור ההשלכות המידיות הקשות הכרוכות בפינויו של אדם מבית מגוריו (ראו למשל ע"א 4279/20 יפה אילנה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (3.9.2020), בפסקה 18).

בענייננו נוטה אפוא מאזן הנוחות לטובת המבקש, המתגורר במקרקעין מושא הבקשה עם בני משפחתו תקופה ארוכה.

כעולה מהמפורט לעיל, לא ניתן לומר בשלב זה כי סיכויי של התביעה העיקרית להתקבל הם נמוכים: זכות החזקה של המבקש במקרקעין מבוססת על זכויותיהן של המשיבות 16-17, וזכויות אלה נתמכ ות לכאורה במסמכים שהוצגו לבית המשפט. מהמסמכים האמורים עולה כי לכאורה, כטענת המבקש, מאז הסתיים ההליך הקודם אכן חל שינוי נסיבות יסודי במיהות האוחז בזכויות במקרקעין מושא הבקשה.

אני דוחה את טענת המשיבים 1-15, שנטענה באמצעות עו"ד שחאדה, ולפיה נגועה בקשתו של המבקש בשיהוי ובחוסר תום לב, וזאת לאור ההסברים שסיפק המבקש במעמד הדיון למועד בו הוגשה הבקשה (ראו לעיל).

עם זאת, אין להתעלם מכך ש בירורו של ההליך העיקרי עשוי להיות מורכב וממושך. "ראשית ראיה" לכך עשויה להיות משכם של ההליכים הקודמים שהתנהלו בקשר למקרקעין בהם כלולים המקרקעין מושא הבקשה.

יתרה מכך, בשים לב להליכי הרישום לפני וועדת הרישום ולהתנגדות המשיבים לרישום זה הצפויה להידון במסגרתה, וכן בשים לב לכך שקביעות בית המשפט בהליך העיקרי בנושא זה מכוח הוראת סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לא בהכרח יחייבו את בעלי הדין בהליך מאוחר יותר כמעשה בית דין (ראו: נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, בעמ' 224-242 (1991)), לא ניתן לשלול בשלב זה את האפשרות כי הדיון בתובענה העיקרית יעוכב עד שיסתיימו הליכי הרישום האמורים.

המבקש והמשיבות 16-17 נעתרו להצעת בית המשפט ולפיה מתן צו המניעה הזמני יותנה בהפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט המשקף את שווי השימוש בהם, וזאת בשים לב למשכו הצפוי של ההליך העיקרי.

לאחר שיקול, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בהצעה זו כדי לאזן באופן מיטבי בין האינטרס הקנייני-רכושי של המשיבים 1-5 (כפי העמדה המוצגת ע"י עו"ד שחאדה) לבין האינטרס של המבקש.

אפשרתי לבעלי הדין לטעון לעניין גובה דמי השימוש החודשיים האמורים, וזאת בשים לב לגובהם הנמוך של דמי השכירות המשולמים על ידי המבקש למשיבה מס' 17 (ראו עותק הסכם השכירות המלא שהגיש המבקש ביום 7.6.21). המבקש הודיעני, כי בהתאם לגובה דמי השימוש שנקבעו על ידי בית המשפט בהליך הקודם, דמי השימוש החודשיים היחסיים של המקרקעין מושא הבקשה עומדים על כ - 3,000 ₪ לחודש. יתר בעלי הדין לא חלקו על האמור בהודעה זו.

לפיכך, אני נעתרת לבקשה לצו מניעה זמני כמבוקש, כפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך של 180,000 ש"ח, בחמישה תשלומים חודשיים שווים בני 36,000 ₪ כל אחד, החל מיום 15.8.21 וב-15 ל כל אחד מארבעת החודשים העוקבים (או בתשלום אחד, כפי בחירתו) . כעולה מסכום דמי השימוש החודשיים שצוין לעיל, בקביעת הסכום הכולל הבאתי בחשבון כי ההליך העיקרי עשוי להימשך כחמש שנים.

לאור המחלוקות העובדתיות המורכבות בין בעלי הדין והתוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות בגין הבקשה.

המזכירות תפעל כאמור בפסקה 18 להחלטה זו, ותשלח לבעלי הדין את ההחלטה.

משהסתיים הטיפול בסעד הזמני ינותב התיק העיקרי לפי כללי הניתוב.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"א, 05 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אשר אהרון הורוביץ
נתבע: זכרייא בקרי
שופט :
עורכי דין: