ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הרצל פרגי זכאי נגד המוסד לביטוח לאומי :

05 יולי 2021
בפני: כבוד השופטת דניה דרורי

התובע:
הרצל פרגי זכאי
ע"י ב"כ: עו"ד בנימין פילובסקי
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת קונה

החלטה

(בקשת התובע בעניין שאלות הבהרה)

1. במסגרת ההליך עותר התובע כי תוכר הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.
בהחלטה מיום 1.3.21 מונה ד"ר אברהם ששון כמומחה -רפואי מטעם בית הדין (להלן - המומחה) לשם מתן חוות דעתו על בסיס העובדות הבאות:
א. התובע יליד 1952. התובע עוסק שנים ארוכות בתחומי האינסטלציה, הנחת צנרת כיבוי אש, צנרת הסקה, צנרת גז וביוב, בחלק מהתקופה כשכיר ובחלקה כעצמאי.
ב. בין השנים 2003 – 2018 פעל התובע כעצמאי. במרבית התקופה (בין השנים 2004 – 2016) היה הבעלים של חנות כלי עבודה בישוב עוספיא.
לאחר סגירת החנות בשנת 2016 ביצע התובע עבודות עבור רפא"ל (באמצעות קבלני משנה) ובמשך כשנתיים בתחום התקנת מערכות כיבוי אש וצנרת בגובה, במסגרת כ 5 – 6 פרוייקטים, שכל אחד התמשך כחודש ימים.
ג. המערכות לכיבוי אש מותקנות על-פי רוב בשלבי הסיום של הבניה במבנים מסחריים וציבוריים גדולים. במבנים מסוגים אלה מותקנים שני סוגים של מערכות כיבוי אש: הראשון, מערכת סגורה בה המתזים (ספרינקלרים) מופעלים עם גילוי חום; והשני – מערכות נלוות של ארונות כיבוי אש, בהם מותקן צינור 2 צול עם שאליו מחובר צינור בד המותקן על גבי גלגלון, ולצידם מטף עם אבקה או קצף לכיבוי אש. התובע עסק בעיקר בהתקנת מערכות מהסוג השני.
עבודות הכנת ארונות הכיבוי כרוכה בהנחת צנרת המים המובילה אליו - הצנרת מותקנת בצמוד לתקרה ומתחתיה, במרחק של כ- 20 – 30 ס"מ מהתקרה. שלבי התקנת הצנרת העלית הם: סימון מיקום הצינור באמצעות מתיחת חוט סימון, סימון נקודות קידוח לצורך התקנת הקונזולה, קידוח, התקנת הקונזולה באמצעות חיבור ברגים, תליית הצנרת על גבי הקונזולה וחיבור מקטעי הצנרת באמצעות מחברים המחוזקים בברגים.
במהלך ביצוע האמור התובע עומד על גבי עגלת פיגום, והוא נדרש להרים משאות שונים (כלי עבודה שמשקלם עד מספר ק"ג, ומקטעי צנרת שיכולים להגיע למשקל 90 ק"ג, ואשר התובע מרים יחד עם עובד נוסף). במהלך יום עבודה שהוקדש לבניית מערכות מסוג זה, התובע נדרש להרים ולחבר כ 5 - 6 מקטעי צנרת.
המשימות השונות (קידוח, הברגה, חיבור) מבוצעות כשהראש מוטה לאחור והצוואר מתוח לאחור או תוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות של יישור הצוואר והטיתו לאחור.
ד. הנתבע הכיר בפגימות בכתפיים ובגב התחתון כפגיעות בעבודה על דרך המיקרוטראומה, ודחה את התביעה בהתייחס לפגימה בצוואר.
המומחה התבקש לקבוע מהו הליקוי ממנו סובל התובע בצווארו, וכן לבחון האם קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי או להחמרתו, מהו מנגנון הפגיעה ומאזן ההשפעות. בנוסף, התבקש המומחה לבחון אם מדובר במחלת מקצוע.
2. בחוות-דעתו מיום 14.3.21 קבע המומחה שאין קשר סיבתי בין הליקוי בצוואר לבין תנאי העבודה. בעבודת התובע המתבצעת בחלקה כשראשו מורם ומוטה לאחור אין מרכיב שיכול לתרום לתהליך ניווני, מעבר לתהליך תחלואתי טבעי הקשור ישירות לגילו של התובע . המומחה קבע שתנועות הראש כפי שתוארו בתשתית העובדתית (שהם מעבר מתנוחה ניטרלית של הראש למתיחה לאחור וללא כיפוף קדימה) אינן מבוצעות בתדירות גבוהה ובחוזקה ואף לא תואר גורם לרטט הפועל על עמוד השדרה. אין השפעה להרמת משאות ובממצאי הדימות לא נתגלתה פריצת דיסק טראומטית, כפי שניתן היה לצפות לו הפגיעה היתה נגרמת בשל הרמת משאות כבדים. המומחה הוסיף וקבע שלא זיהה בתשתית העובדתית מרכיב ספציפי שיכול לתרום להחמרה במצבו של התובע, בוודאי שלא בין השנים 2016 – 2018. הממצאים בעמוד השדרה הצווארי הם חלק מפתולוגיה ספונדילוטית ממנה הוא סובל, כפי שניתן ללמוד מכך שבתובע נמצאו ממצאים שחיקתיים ניוונים גם בפרקי הירכיים ובגב התחתון. לסיכום, קבע המומחה שלהערכתו אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה להתפתחות סימני תחלואה ניוונית בצווארו של התובע, סימנים דומים לאלה שנמצאו באיזורים אחרים במערכת השלד.

3. התובע עותר שיועברו למומחה שאלות ההבהרה, בעוד הנתבע מתנגד להעברתן בנימוק שמדובר בשאלות כלליות או היפותטיות וכן משום שחלק מהשאלות חורגות מהתשתית העובדתית.
בטרם נבחן כל אחת מהשאלות, נזכיר כי בית הדין מונחה להתיר הצגת שאלת הבהרה בהתחשב בכך שלחוות הדעת ניתן משקל רב ובכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירה הנגדית של המומחה. אלא שהעברת השאלות אינה אוטומטית ועל בית הדין לבחון אם מדובר בשאלה רלוונטית, ה מכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, שאינה באה לבחון את מומחיות הרופא, ואינה סוטה מהתשתית העובדתית (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מחבובי, פד"ע ז' 368; בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (2.6.11)).
על יסוד המבחנים כמפורט לעיל, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני קובעת שדין הבקשה להתקבל בחלקה.

4. שאלה א - "אנא אשר כי עבודה עם תשתית מיקרוטאומטית צווארית בין השנים 2016 – 2018 יכולה להחמיר מצב ניווני שאינו קשור לעבודה".
מדובר בשאלה כללית ותיאורטית שאין בה לתרום לבירור המחלוקת. המומחה השיב לשאלה וקבע שאין רכיב בעבודת התובע כמתואר בתשתית העובדתית שיכול להחמיר את מצבו של התובע, לרבות בשנים המוזכרות בשאלה. מכאן שאין בשאלה כדי להבהיר או להשלים את האמור בחוות הדעת.

5. שאלה ב - "נא התייחסותך לסעיף 3ד בעובדות – התובע הוכר כנפגע עבודה בגין כתפיים במנגון עבודה מעל גובה הכתפיים אנא אשר כי פגיעה כזו במנגנון מיקרוטראומטי המוביל לשינויים דו צדדיים בכתפיים בשל עבודה, יש בה לחזק את האפשרות שהעבודה בין השנים 2016 – 2018 לפחות החמירה את המצב הניווני התחלואתי הטבעי הקודם בצוואר".
בתשתית העובדתית לא נקבע שהפגיעה בכתפיים הוכרה בשל ביצוע עבודה תוך הרמת הזרועות מכל גובה הכתפיים, ומכאן שנוסח השאלה חורג לכאורה מהתשתית העובדתית. יחד עם זאת, כפי שהוכח בפנינו, התובע עובד חלק מיומו כשראשו מורם או נו טה לאחור וזאת על מנת שיוכל לבצע עבודות שונות בגובה, ומהאמור ניתן להסיק שגם זרועותיו הונפו מעלה במקביל להסטת הראש לאחור. לפיכך, אין מניעה להציג למומחה את השאלה בנוסח הבא: "בתשתית העובדות צוין שהתובע ביצע בשנים 2016 – 2018 עבודה כשראשו מוטה לאחור והצוואר מתוח לאחור או תוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות של יישור הצוואר והטיתו לאחור. במקביל, התובע מרים את הזרועות לצורך ביצוע העבודות בגובה. הפגיעה בכתפיו של התובע הוכרה בפגיעה בעבודה. אנא אשר כי פגיעה כזו במנגנון מיקרוטראומטי המוביל לשינויים דו צדדיים בכתפיים בשל תנאי העבודה, יש בה לחזק את האפשרות שהעבודה בין השנים 2016 – 2018 לכל הפחות החמירה את המצב הניווני התחלואתי הטבעי הקודם בצוואר".

6. שאלות ג' - ה':
אנא אשר כי אדם הפגוע בשתי הכתפיים וסובל משינויים דו"צ, הדבר משפיע עליו בבואו לעבוד מעל גובה העיניים, באופן שיש בו כדי להשפיע על עמוד השדרה הצווארי ולהביא להחמר ה במצב ניווני תחלואתי טבעי קודם.
אנא אשר כי אדם הפגוע בגב תחתון וסובל משינויים ניווניים, הדבר משפיע עליו בבואו לעבוד מעל גובה העיניים, באופן שיש בו כדי להשפיע על עמוד השדרה הצווארי ולהביא להחמרה במצב ניווני תחלואתי טבעי קודם.
אנא אשר ששינויים ניוונים בעמוד השדרה הגבי או המותני הנובעים מעבודה בדרך של פגיעה מיקרוטראומטית מלמדים כי לתובע גורמי סיכון המרמזים על כך כי עבודה מאומצת צווארית עשויה לגרום להחמרה של מצב ניווני תחלואתי טבע קודם .
השאלות רלוונטיות ומכוונות להבהיר את האמור בחוות דעת המומחה. יחד עם זאת יש לשנות את מנוסח השאלות כך שלא תהיה בהן משום חריגה מהתשתית העובדתית. שאלה ה' תתוקן כך שבמקום הביטוי "עבודה מאומצת צווארית" (עובדה שלא צוינה בתשתית העובדתית) "עבודה עם הטיית הראש לאחור והצוואר מתוח/ עבודה תוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות של יישור הצוואר והטיתו לאחור".

7. שאלה ו' - "עפ"י קביעת בית הדין הנכבד, התובע ביצע במשך מספר שנים תנועות חזורות ונשנות של יישור הצוואר ומתיחתו לאחור. כל פעולה שביצע התובע, כרוכה בהטיית הצוואר ויישורו שוב ושוב (כמפורט בהחלטת בית הדין פסקאות 3א – ג). אנא אשר כי בנסיבות אלה קיימת אפשרות להחמרה במצב הצוואר, יחסית לאפשרות שהתובע לא היה עובד, ולא היה מטה את ראשו שוב ושבו, ומיישר אותו שוב ושוב , אלפי פעמים – וכי פעילות חוזרות ונשנות אלה עשויות להחמיר את מצבו של התובע יחסית למצב ו אם לא היה מבצע את אותן פעולות"

נראה כי השאלה קיבלה מענה בחוות הדעת. יחד עם זאת, לא אמנע את האפשרות שהדברים יובהרו והמומחה יסביר אם יש בפעילות שתוארה כדי לתרום להחמרה בהשוואה למצב בו לא היתה מבוצעת כל פעילות.

8. שאלות ז' -ח' - אנא אשר כי הפעולות החוזרות והנשנות של יישור וכיפוף הצוואר לאחור עשויות להחמיר מצב קודם, ולהחיש הופעת כאב ו/או מגבלה בצוואר על רקע מצב תחלואתי טבעי.
אנא אשר שבחוות דעתך סעיף ב' פסקה 3 סברת כי עיקר עבודתו של התובע בכל הנוגע לצוואר בוצעה במנח סטטי".
שאלה ז' מכוונת לאפשרות של החמרה על רקע מצב טבעי קודם, ולכן היא רלוונטית ותועבר למומחה.
לגבי שאלה ח' – השאלה אינה תורמת להבהרת חוות הדעת. המומחה קבע בסעיף זה לחוות דעתו כך: "לא תוארו תנועות כיפוף יישור ראש בתדרות גבוהה ובחוזקה ולא תואר מרכיב לרטט על עמ"ש. ראשו של העובד היה בין תנועה ניטרלית לבין מתיחה לאחור. לא תואר כיפוף לקדימה גם." מכאן, שלא ניתן להסיק מאימרה זו שהמומחה סבר שעיקר העבודה בוצעה במנח סטטי והדבר לא צוין כך. נהפוך הוא – המומחה ציין שבוצעו תנועות יישור לאח ור אלא שמדובר בתנועות שלא תוארו ככאלה שבוצעו בתדירות גבוהה או בחוזקה. כלומר, השאלה מבוססת על הנחה עובדתית שאין לה בסיס בחוות דעת המומחה ומשכך לא מצאתי שיש בה כדי להבהיר את חוות הדעת.

9. שאלה ט' - "אנא אשר כי לאור העיתוי של הופעת הכאב הצווארי כמפורט בחוות דעתך ב- 2018, סביר כי אותן תנועות חוזרות ונשנות בשנים 2016 – 2018 החישו את הופעת הכאב ו/או המגבלה, וכי אפשר ואלה היו מופיעים בגיל מאוחר יותר או לא מופיעים כלל אלמלא התשתית המיקרוטאומטית בעבודת התובע כפי שנקבעה החלטת בית הדין".
לא מצאתי להעביר שאלה זו לעיון המומחה. שאלת האלמלא או החשת מועד הופעת הסימפטומים אינה רלוונטיות בשלב קביעת סבירות קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין היווצרות הפגימה או החמרתה. בנוגע לאפשרות החמרת הליקוי בשל תנאי העבודה - ישיב המומחה במסגרת המענה לשאל ות ו' ו- ז' דלעיל.

10. שאלה י' - "אנא אשר כי עבודה עם משקלים כבדים באופן שמותח את הידיים של מי שאוחז בהם עשוי להעביר מומנט גם לצוואר, וכי לעבודה עם משקלים כבדים הנתמכים ע"י הידיים יכולה להיות לפיכך השפעה עקיפה על התפתחות כאב או מגבלה בצוואר. לעניין תשובתך לשאלה זו, תשומת לבך לכך שהתובע מוכר כנפגע עבודה בגין פגיעה דו"צ בכתפיים במנגנון מיקרוטראומתי בעבודה מעל הכתפיים".
השאלה עשויה להיות רלוונטית ולפיכך היא תועבר בשינויי נוסח באופן שידור בכפיפה אחת עם התשתית העובדתית, ובנוסח הבא: מהתשתית העובדתית עולה שבעת ביצוע העבודה תוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות של הטית הראש לאחור ויישורו נשא התובע כלי עבודה ומשאות במשקלים שונים (כלי עבודה שמשקלם עד מספר ק"ג ומקטעי צנרת שמשקלם עד 90 ק"ג ואשר אותם התובע הרים עם עובד נוסף). האם לעבודת התובע כמתואר לעיל יכולה להיות השפעה עקיפה על התפתחות כאב או מגבלה בצוואר. תשומת לב המומחה לכך שהתובע הוכר כמי שנפגע בכתפיו בשל תנאי העבודה במנגנון המיקרוטראומה.

11. החלטה המופנית למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"א, (05 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: הרצל פרגי זכאי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: