ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה גולן נגד ענת שרון :

בפני כבוד ה שופט שרון דניאלי

תובעים

משה גולן

נגד

נתבעים

  1. ענת שרון
  2. כלל חברה לביטוח בע"מ

נגד

צד ג'
חברת בבלס טצת בע"מ פז אלישמע ח"פ 514094614

פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש מתאונת דרכים שארעה ביום 7.5.20 במכון שטיפת רכבים בתחנת דלק בצומת אלישמע.
על פי הנטען בכתב התביעה, כאשר רכבו של התובע סיים את השטיפה במכונת השטיפה האוטומטית, הועבר לניקוי ידני והיה בעמידה מוחלטת, פגע בו בעוצמה מאחור רכב הנתבעות.
הנתבעות לא חלקו למעשה על עיקר הנטען בכתב התביעה, אך כבר בכתב ההגנה טענו כי אין לייחס לנתבעת 1 כל רשלנות, וכי האחריות לתאונה מוטלת על בעלת מכון השטיפה, חברת בבלס טצת בע"מ (להלן תיקרא גם: החברה או צד ג', כמובא בהמשך) . לאחר הגשת כתב ההגנה הוגשה הודעת צד ג' לחברה, שהגישה מטעמה כתב הגנה, בו טענה כי האחריות המלאה לקרות התאונה מוטלת על הנתבעות.
כתב התביעה הועמד על סך של 14,582 ₪, מתוכם 9,632 ₪ בגין נזק ישיר לרכבו של התובע (על פי חוות דעת שמאי), ורכיבים נוספים (עלות דו"ח שמאי, ירידת ערך, בזבוז זמן ועוגמת נפש ועוד ). גובה הנזק הוכחש על ידי הנתבעות.
להלן אסקור בפירוט את טענות הצדדים וראיותיהם.

טענות הצדדים וראיותיהם
התובע טען בכתב התביעה כי במועד אירוע התאונה, בשעה 12:10 לערך, הכניס את רכבו לעמדת השטיפה, יצא ממנו, ולאחר שהרכב סיים את מסלולו בעמדת השטיפה, קרא לו מנהל המכון וביקש ממנו להסיע את רכבו לעמדת הייבוש, וכך עשה. לטענתו, בשעה 12:40 לערך, כשהיה במרחק של כ-50 מטר מרכבו, שמע "קול רעש חזק", וכשהפנה את ראשו גילה שרכב הנתבעות מסוג קיה צמוד לרכבו, והנתבעת 1 עומדת ליד רכבה כשדלתו פתוחה. הוא טען כי "היא התנצלה מאוד, הודתה באשמה, וטענה בפניי שהיא כרגע חזרה ממשרדי מס הכנסה, שהיא עצבנית ולא מרוכזת" (סעיף 6 לכתב התביעה).
בסעיף 7 לכתב התביעה טען התובע כי מנהל מכון השטיפה התערב במקרה וטען שהנתבעת 1 לא שילבה את ידית ההילוכים למצב " N", כפי שהורו לה, וטען כי הוא (התובע) עצמו עשה כן בעת כניסתו למנהרת השטיפה, לאחר שהורו לו לעשות כן. כן טען כי הנתבעת 1 התנצלה שוב ושוב, ביקשה שלא להפעיל את פוליסת הביטוח שלה, וסיכמה עם התובע לנסוע יחד עימו למוסך המרכזי של רכב התובע, על מנת שהרכב יתוקן שם, והיא תישא בעלויות הטיפול. אלא, שבהמשך חזרה בה.
בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת 1, טענה כי כאשר הגיעה אל פתח מכון השטיפה, וכאשר רכבה נתפס במסוע המכונה אשר מקדם את הרכבים במכונה, פנה אליה עובד המכון ודרש ממ נה לצאת מהרכב (סעיף 7 לכתב ההגנה).
בסעיף 9 לכתב ההגנה טענה כי "למיטב זכרונה" העבירה את ידית ההילוכים למצב N (ניוטרל) וכי יצאה מרכבה בהתאם לדרישתו של עובד מכון השטיפה. היא הוסיפה כי לא ה ודרכה שעליה להמתין לרכבה בעת יציאתו ממכון השטיפה.
טענתה המרכזית הייתה כי פעלה בהתאם להנחיות מכון השטיפה ומילאה את הוראות העובדים בצורה מלאה, ולא הי ה באפשרותה למנוע את התאונה נשוא התביעה.
באשר לנזק שנגרם לתובע, טענה כי נגרם לו נזק קל בלבד.
הנתבעת 2 הגישה אף היא כתב הגנה בו הצטרפה לטענות הנתבעת 1, ולמעשה חזרה בו על טענותיה של זו. בהקשר זה אציין כי ביום 23.9.20 התיר בית המשפט לנתבעת 2 להצטרף כנתבעת בהליך כאן, וכן להגיש הודעת צד ג' לחברה המפעילה את מכון השטיפה.
בהודעת צד ג' זו טענו הנתבעות כלפי החברה, כי עובדי החברה הורו לנתבעת 1 לצאת מרכבה, וכי היה לה ברור כי ביציאת הרכב ממנהרת השטיפה ימתין לו עובד החברה. נטען שם כי "בדיעבד ולאחר האירוע הסתבר כי איש לא חיכה לרכב. הרכב שהיה בהילוך סרק, קיבל בסיום השטיפה דחיפה על ידי מסוע מכונת השטיפה והמשיך מספר מטרים עד שנעצר ברכב התובע" (סעיף 6 להודעה).
כן נטען כי לו הייתה הנתבעת 1 נשארת ברכבה, "כפי שעשתה בכל המקרים בהם הכניסה רכבה למכונת השטיפה אזי האירוע לא היה מתרחש" (סעיף 7 להודעה) , וכי היה על עובדי החברה להדריך את הנתבעת 1 להמתין לרכב בעת יציאתו ממנהרת השטיפה.
בכתב ההגנה להודעת צד ג', טענה זו כי הנתבעת 1, כמו התובע, קיבלה הוראה מפורשת להעביר את רכבה למצב ניוטרל, וכי במקום גם מוצב שלט המורה לנהגים לעשות כן, אלא שבניגוד להוראות המפורשות שקיבלה, שילבה הנתבעת 1 את ידית ההילוכים למצב "דרייב", וכתוצאה מכך פגע רכב הנתבעות ברכב התובע וגרם לו את הנזקים האמורים (סעיף 2 (ה) לכתב ההגנה).
ביום 29.6.21 התקיים דיון שני בתיק, בו נשמעו עדי הצדדים וכן נשמעו טענותיהם.
התובע העיד בעצמו, והנתבעת 1 העידה בעצמה. מטעם החברה הייתה התייצבות של מנהל החברה, מר אהרון טצת, וכן התייצבו לאולם בית המשפט עובדים נוספים של החברה, אך לא הובא כל עד מטעם החברה להעיד על האירועים, ובפרט לא העובד שקיבל את פניה של הנתבעת 1.
התובע חזר על האמור בכתב התביעה, הן ביחס לאופן קרות האירוע, ומה שארע לאחריו, והן ביחס לגובה הנזק שנגרם לו, לרבות טענה בדבר ירידת ערך שנגרמה לרכב, וקושי שלו למכור את הרכב בשל התאונה.
הוא ענה לשאלות נציג הנתבעת 2, וחזר על גירסתו. למעשה, תמצית עדותו, ואופן קרות התאונה אינם במחלוקת.
לאחריו העידה הנתבעת 1, שחזרה על טענותיה בכתב ההגנה, וסיפרה כי היא לקוחה וותיקה של מכון השטיפה, ומעולם לא התבקשה לצאת מהרכב לפני שטיפתו, טרם האירוע כאן. היא סיפרה על "בחור בלונדיני" שעבד במקום והדריך אותה (ע' 5, ש' 6) . לדבריה: "הוא אמר לי לצאת מהרכב, הוא לא הוסיף שום הוראה אחרת, כמו לכי לקבל את הרכב ביציאה".
בהמשך הוסיפה: "המנוע פועל, בניוטרל, אם לא היה בניוטרל ברגע שיצאתי מהרכב הוא היה נוסע" (ע' 5, ש' 12) . היא העידה כי לאחר מכן ראתה את רכבה כשהוא נושק לרכבו של התובע מאחור, ואישרה כי היה ביניהם שיח, וכי אף שלא חלקה על הפגיעה, לא אמרה שהיא אשמה, אם כי נסעה "למוסך של האדון", והמתינה לו שם 45 דקות, עד שחברת הביטוח שלה הודיעה לה כי היא תטפל בעניין (ע' 5, ש' 20 ואילך).
מר אהרון טצת, נציג החברה, ביקש לדבר והצהיר: "אני גם לא הייתי באירוע וגם לא התייצב מטעמי עד שהיה נוכח באירוע" (ע' 5, ש' 29) . הוא טען כי הנתבעת 1 אינה אמינה, כי רכבה לא היה במצב "ניוטרל" וכן הציג לבית המשפט סרטונים המציגים את הגעתו וכניסתו של רכב הנתבעות למנהרת השטיפה. בסיום דבריו ציין כי קיים גם סרטון המתעד את התדרדרות הרכב לעבר רכבו של התובע, וכי יגיש את כל הסרטונים לבית המשפט.
הצדדים כולם סיכמו את טענותיהם. התובע חזר על טענותיו, שכאמור לא היו במחלוקת בעיקרן. נציג הנתבעת 2 טען בשם הנתבעות כי החברה (צד ג') לא טרחה להעיד כל עד מטעמה, ועל כן יש להעדיף את גירסת הנתבעת 1 במחלוקת העובדתית שבין הנתבעות לחברה, כי ברור שהרכב היה במצב ניוטרל בעת שהנתבעת 1 יצאה ממנו, שכן לו היה במצב "דרייב" היה נוסע בעצמו בתוך מנהרת השטיפה, וכי האחריות לתאונה הינה של צד ג' בלבד.
נציג החברה מר טצת טען כי הצילומים מדברים בעד עצמם, וכי הוא "מזמין" את כולם להיווכח כי גם כאשר הרכב נמצא במצב "דרייב" בעת כניסה למנהרה, הוא לא יתקדם בעצמו בשל מעצורי מכונת השטיפה.
לאחר הדיון הגישה הנתבעת 2 את פסק דינו של בית משפט השלום בת"א (כבוד הרשם הבכיר (כתוארו אז) קייס נאשף) בתא"מ 53579-02-16, בו נדחתה תביעה של החברה (צד ג') בתיק אחר בגין נזקים שנגרמו למכונת השטיפה, כמו גם לפסקי דין רבים אליהם הפנה כבוד השופט נאשף בפסק דינו, בהם הוטלה האחריות לתאונות המתרחשות במכוני שטיפה על שכמי הבעלים והמפעיל של מתקן השטיפה.
החברה הגישה לתיק בית המשפט סרטונים ותמונות המתעדים הן את אופן קרות התאונה משלוש זוויות שונות, תמונות סטילס המתעדות את זירת האירוע ושלטי האזהרה וההדרכה לנהגים, וכן סרטונים המתעדים נסיעה במנהרה במצב דרייב וניוטרל (שלא מזמן התאונה).

דיון והכרעה
כאמור לעיל, אין חולק כי רכבו של התובע נפגע בפגיעה מאחור על ידי רכבה של הנתבעת 1, המבוטח על ידי הנתבעת 2.
השאלה העיקרית שבמחלוקת האם האחריות לתאונה הינה של הנתבעת 1 או שמא של צד ג', בעלת מכון השטיפה.
אציין כי נתתי אמון מלא בעדות הנתבעת 1, אך מתבקשת מאליה, לטעמי, הקביעה כי בעת שיצאה מרכבה לא הייתה ידית ההילוכים במצב "ניוטרל", אלא במצב "דרייב". בהקשר זה אציין כי גם הנתבעת 1 עצמה טענה כי "למיטב זכרונה" השאירה את הרכב במצב ניוטרל, אך דווקא זהירותה זו, המשתלבת היטב עם אמינותה ומהימנותה, מלמדת כי אף היא לא הייתה בטוחה בכך.
צפיתי בכל הסרטונים שצרפה החברה. באחד מהם, המצלם את יציאת הרכבים, ניתן לראות רכב אחר (שלישי) שמספרו 40-355-81, יוצא ממכונת השטיפה, ונעצר בעצמו. בזמן סרטון 00:31 נראית נהגת הרכב נכנסת אליו, וכ-16 שניות לאחר מכן היא נוסעת מהמקום. בשלב זה, ניתן לראות כי רכבו של התובע מצוי בעמדת הייבוש, ואילו רכבה של הנתבעת 1, ממתין בכניסה למנהרת השטיפה.
צפייה בסרטונים המתעדים את אירוע התאונה, מלמדת כי לאחר היציאה של רכב הנתבעת ממנהרת השטיפה, הוא ממשיך – בניגוד לרכב שמספרו 40-355-81 – בנסיעה מספר מטרים ופוגע ברכבו של התובע.
הגיונם של דברים מחייב את המסקנה כי הרכב לא היה במצב ניוטרל בעת יציאתו ממנהרת השטיפה.
חיזוק לכך ניתן למצוא גם בעדותו של התובע על אופן הטיפול בידית ההילוכים בכניסה למנהרה, קבלת הרכב בעת היציאה מהמנהרה ועמידתו, וכן מסרטונים שצרפה החברה, המראים מקרוב את המעצורים הקיימים במכונת השטיפה, המונעים מהרכב להתקדם באופן עצמאי בתוך המנהרה, גם כאשר הוא במצב דרייב.
אף הנתבעת 1 עצמה ציינה בכתב ההגנה כי בעת שהגיעה למכונת השטיפה, עוד טרם העבירה את ידית ההילוכים למצב "ניוטרל" ("למיטב זכרונה"), רכבה "נתפס" במסוע מכונת השטיפה.
על כן, מתבקשת מאליה המסקנה כי בעת היציאה ממכונת השטיפה, היה רכבה של הנתבעת 1 במצב "דרייב", וככל הנראה, בשל היסח הדעת, שכחה להעבירו למצב ניוטרל.
כאמור, אין בקביעה זו כדי ללמד כי לא נתתי אמון בגירסת הנתבעת 1. ההפך הוא הנכון, ואף אציין כי לא נתתי כל משקל לשיח שהתנהל בינה ובין התובע בנוגע לאחריותה לתאונה, שכן הסברה לדברים מתקבל בהחלט, בפרט לנוכח העובדה שלא היה חולק שרכבה פגע ברכב התובע מאחור.
אך עובדה זו כשלעצמה, אינה פוטרת את החברה מאחריות לתאונה שארעה בתוך שטחה, ביציאה ממנהרת שטיפה ותוך פגיעה ברכב אחר המצוי במרחק של מטרים ספורים מאותה מכונה.
החברה הציגה סרטון בן 8 דקות המתעד את מהלך כניסתו של רכב הנתבעות למנהרת השטיפה, מרגע הגעת הרכב למקום, עובר בכניסתו למנהרת השטיפה, דרך יציאתו ממנה, וכלה ברגעים בהם ניתן לראות את עובדי החברה מבינים כי ארעה תאונה.
בתחילת הסרטון ניתן לראות כי בעת שהגיע רכב הנתבעות למקום, כבר נמצא בתוך מנהרת השטיפה רכב אחר (זהו הרכב שמספרו 40-355-81 שאינו קשור לתאונה ). 01:21 דקות מתחילת הסרטון ניתן לראות עובד המכון (בחור בלונדיני כפי שתיארה נתבעת 1 בעדותה ; להלן – העובד הבלונדיני ) מתחיל לכוון את הנתבעת 1 ולדבר איתה, וזאת לאחר ששטף את רכב הנתבעות בצינור. 02:01 דקות מתחילת הסרטון, לאחר שהנתבעת 1 כבר כיוונה את הרכב לתוך מס וע מכונת השטיפה, היא נראית יוצאת מהרכב, בזמן שהעובד הבלונדיני כבר מדבר עם נהג רכב נוסף שהגיע עם רכבו מאחור. 02:33 דקות מתחילת הסרטון ניתן לראות את העובד הבלונדיני פותח את דלת הרכב ומניח בו דבר מה, ו-02:40 דקות מתחילת הסרטון נכנס הרכב לשטיפה ממש בתוך המנהרה.
04:59 דקות מתחילת הסרטון, ניתן לראות את רכב הנתבעות מסיים את המסלול במנהרה, ועובד נוסף של המכון מגיע כדי לטפל במכונת השטיפה, ומבצע בה פעולות מבלי להביט קדימה לתוך המנהרה. שניות ספורות לאחר מכן , 05:07 דקות מתחילת הסרטון, מתחיל רכב הנתבעות לצאת קדימה מחוץ למנהרה, וזמן קצר לאחר מכן נראה פוגע ברכב התובע, מבלי ששני העובדים כלל לא מודעים לכך.
גם מסרטון זה, כמו גם מסרטון המתעד את התאונה מהזווית הנגדית, ניתן לראות כי הרכב עלול היה לפגוע בשני עובדים שעבדו בעמדת הייבוש עת טיפלו ברכבו של התובע.
למעשה, רק 05:44 דקות מתחילת הסרטון מגיע עובד שלישי ומעדכן את שני חבריו על התאונה.
החברה לא העידה מטעמה לא את העובד הבלונדיני, לא את העובד הנוסף שטיפל במכונת השטיפה, ואף לא כל עובד אחר.
בנסיבות אלו, יש טעם של ממש בטענות הנתבעות כי אין לקבל את טענותיה העובדתיות של החברה.
עם זאת, אין בכך כדי לשלול את הטענה כי הנתבעת 1 קיבלה הוראות מפורשות טרם כניסתה למנהרת השטיפה, לרבות בעניין שילוב ידית ההילוכים למצב ניוטרל. זאת, ניתן ללמוד הן מהשיח שהתקיים בין העובד הבלונדיני לבין הנתבעת 1 , כפי שהוא נצפה בסרטון, הן מקיומו של שלט במקום המדריך את הנהגים לצאת מהרכב ולהעביר את ידית ההילוכים למצב זה (ניתן לראותו בסרטונים ובתמונות שצורפו) , והן לנוכח טענותיה של הנתבעת 1, כי "למיטב זכרונה" היא העבירה את ידית ההילוכים למצב זה.
אך גם אם שגתה הנתבעת 1, אין בכך כדי לפטור את החברה מאחריות. ככלל, ובפרט לא בנסיבות האירוע עצמו.
כאמור, מדובר בארוע המתרחש במכון שטיפה, בו נדרש הנהג לצאת מהרכב, לאחר קבלת הוראות מעובדי המקום. עובד המקום, העובד הבלונדיני, אף פתח את הדלת לאחר יציאתה של הנתבעת 1 מהרכב, אך ניכר כי לא טרח לבדוק את מצב ידית ההילוכים.
גם העובד הנוסף, שתפעל את המכונה עובר ליציאת רכב הנתבעת ממכונת השטיפה, תפעל אותה מבלי להביט לכיוון מכונת השטיפה.
בהקשר זה אציין כי גם לו הייתה הנתבעת 1 או עובד המכון ממתינים לרכב ביציאתו, ספק אם ניתן היה למנוע את התאונה (בניגוד לטענת הנתבעות) , מאחר שיציאתו של הרכב במצב "דרייב" ממנהרת השטיפה, הייתה גורמת לו לנסוע קדימה ממילא, והייתה אף מסכנת את העומד לצידו.
עיינתי בפסיקה אליה הפנה הנתבעת 2. אכן, בכל התיקים אליהם הפנה בית משפט השלום בתל אביב בפסק דינו בתא"מ 53579-02-16, הוטלה האחריות בעיקרה על מכוני השטיפה (או שנדחתה תביעתם) , אם כי נסיבות המקרים שונות במרביתם מנסיבות המקרה כאן, בהיבטים שונים. כך, הן ביחס לאירוע התאונה (בחלק מהמקרים דובר בנזקים שנגרמו למכונת השטיפה בשל שימוש רשלני של נהג הרכב הנשטף על פי הנטען – טענה שנדחת ה), והן ביחס לראיות שהובאו בתיקים אלו.
לא למותר לציין כי ישנן דוגמאות למקרים בהם התקבלה עמדת מכון השטיפה ביחס לאחריותו של נהג. כך למשל ת"ק (שלום-חיפה) 35182-11-18 וולקוב נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (נבו, 25.7.19), שנסיבותיו דומות למקרה כאן , בקווים כלליים.
מובן שפסיקה זו של בתי משפט השלום אינה מחייבת או מנחה אותי בעת קביעת האחריות של הצדדים , אך בנסיבותיו של המקרה כאן, אני בהחלט סבור כי יש מקום להטיל את האחריות לקרות התאונה גם על החברה צד ג', לנוכח הנסיבות שתוארו לעיל.
במכלול הנתונים שהובאו, אני סבור כי אחריותו של צד ג' לתאונה הינה בשיעור של 65%, ואחריות הנתבעות הינה בשיעור של 35%. בכך, נתתי ביטוי הן לאחריותה של החברה שבמכון השטיפה שלה, תחת פיקוח עובדיה, ארעה התאונה, והן לאחריותה של נתבעת 1 שלא העבירה את ידית ההילוכים למצב ניוטרל כנדרש. מאחר שגם פעולה זו הייתה צריכה להיות מפוקחת על ידי עובדי החברה, זוהי לטעמי חלוקת האחריות הראויה והמוצדקת, בנסיבות העניין.

הפיצוי לתובע
התובע העמיד את תביעתו על סך של 14,582 ₪, מתוכם 9,632 ₪ בגין נזק ישיר על פי חוות דעת שמאי, ועלות חוות דעת שמאי בסך של 750 ₪.
נתתי אמון מלא בגירסת התובע, אך איני יכול לקבל את תביעתו לפיצוי בגין הרכיב של ירידת ערך, דווקא לנוכח האמור בחוות דעת שמאי מטעמו (ע' 3) בה ציין השמאי: "להערכתי לא נגרמה ירידת ערך בגין הנזק הנדון". איני מתעלם מעדותו בדבר הקושי למכור את הרכב, לנוכח התאונה, אך לנוכח האמור בחוות הדעת מטעמו, אין מקום לפיצוי נוסף בגין רכיב זה.
באשר לרכיבים הנוספים – 500 ₪ בגין " הוצאות נסיעה 3 ימי תיקון", 200 ₪ בגין "בזבוז זמן מעקב אחר מכוניות..." ו-500 ₪ בגין "עוגמת נפש מטרטור של כל הנתבעים" – הרי שאני מקבל אותם באופן חלקי, ומעמיד את שיעור רכיב ההוצאות בסך כולל של 500 ₪.
על כן, אני קובע כי הנזק שנגרם לתובע ובגינו יש לפצותו הינו 10,382 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 ₪, ובסך הכל, 10,882 ₪.

סיכומו של דבר
בנסיבות כאן, על הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע את הסכום בסך של 10,882 ₪ בתוך 30 יום מהיום, ועל החברה, צד ג', לשפות את הנתבעת 2 בשיעור של 65% מסכום זה, אף היא בתוך 30 יום מהיום.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשפ"א, 04 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה גולן
נתבע: ענת שרון
שופט :
עורכי דין: