ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רפי דיין נגד מדינת ישראל - משרד החקלאות :

בפני כבוד ה שופטת סימי פלג קימלוב

מבקש

רפי דיין

נגד

משיבה
מדינת ישראל - משרד החקלאות – אגף הדיג

החלטה

בקשה להחזרת תפוס
לפני בקשה להחזרת תפוס שהגיש המבקש להשיב לידיו את הסירה שבבעלותו סירה מספר 71281(להלן: "הסירה") בצירוף מכשיר GPS ואקוסאונדר, מכשירי קשר, ארגזים ומצופים ושאר המטלטלין שתפס ה המשיב ה בתאריך 2.6.21.

בבקשה טוען המבקש כי תפיסת התפוסים מהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות יסוד של המבקש, אדם חסר כל שמתגורר במחסן והסירה על כל אביזריה היא מקור פרנסתו. טוען המבקש בבקשה כי מדובר בניסיון להעניש את המבקש טרם משפט ולהעמידו בפני שוקת שבורה בדמות של איסור להתפרנס ללא פיצוי במשך חודשי ם, דבר שהוביל אותו להתפרנס בתקופת איסור הדיג.

טוען המבקש בבקשה כי הוא שרוי בחוסר כל בשל חובות כבדים כתוצאה מערבויות שחתם והתמכרות להימורים בעבר וכי הוא מתגורר במחסן במעגן הדיג שביט.

המבקש הדגיש את השפעות תקופת הקורונה והיעדר יכולתם של הדייגים להתפרנס וטען כי הכרזת תקופת הרבייה עם איסור דיג של מעל חודשיים כולל השבתה מוחלטת של 40 ימים ללא כל פיצוי שוללת מהמבקש כמו גם דייגים אחרים את היכולת להתפרנס.

המבקש מלין בבקשה באמצעות עורך דינו על התנהלות משרד החקלאות ומדיניות המדינה ביחס לדייגים, אי מתן פיצוי והיעדר יכולתם להתפרנס.

תגובת המשיבה
המשיבה בתגובתה מציינת כי ביום 1.6.21 בשעה 23:30 או בסמוך לכך בעיצומה של תקופת הרבייה, בים התיכון מול חוף עתלית, נתפס המבקש לאחר שזה העלה את חשדם של פקחי רשות הטבע והגנים (להלן: " הרט"ג") כשהוא עוסק בדיג בשיטת "מערך חכות צף" (מערך חכות שקרסיו מצויים בגוף המים) יחד עם אדם נוסף בשם אלכסיי אשורוב וזאת מתוך הסירה. בעת התפיסה, טוענת המשיבה פעלו פקחי הרט"ג מכוח סמכותם על פי סעיף 6 לפקודת הדיג (להלן: "הפקודה").

במסגרת התפיסה בוצע חיפוש בסירה ומהחיפוש עלה כי המבקש דג 24 דגים מסוג "דקר" אשר גודלם נע בין 24 ס"מ ל – 37 ס"מ וזאת בניגוד לתקנה 6(א) לתקנות הדיג, 1937 (להלן: "תקנות הדיג") הקובעת בתוספת הראשונה לתקנות הדיג כי גודלם המזערי של הדגים מסוג "דקר" יהא 40 ס"מ.

טוענת המשיבה כי מחומרי החקירה הרבים שהצטברו בתיק עולה כי כאשר עלו פקחי הרט"ג על הסירה, במעמד התפיסה, סירב המבקש לשתף פעולה עם הפקחים, ופעל להסתיר חלק משלל הדיג ולהשליכו לים ובכך ניסה להעלים ראיות . מבדיקת הרישיונות של המבקש ושל מר אשורוב עלה כי למר אשורוב שהועסק על ידי המבקש לא היה רישיון דיג לשיטה שבה בוצע הדיג וזאת בניגוד לסעיף 3(4) לפקודת הדיג.

ביום 2.6.21 בשעה 03:30 בתחנת השיטור הימי בנמל חיפה, נחקר המבקש תחת אזהרה בחשד לעבירות של דיג דגי "דקר" בעונת הרבייה ודיג בצוותא חדא ללא רישיון דיג אישי והכל בניגוד לתקנות 6(א) ו – 8(א) לתקנות הדיג וסעיף 3(4) לפקודה.

בחקירתו הודה המבקש כי ביצע דיג אסור בתקופת הרביה תוך שהוא מודע לאיסור הדיג בתקופה זו. עוד ציין בחקירתו כי מר אשורוב עובד אצלו בפעם הראשונה וטען שיש בידיו רישיון דיג מתאים לשיטת הדיג. עוד טוענת המשיבה כי המבקש הודה בחקירתו כי השליך חלק מהשלל שתפס למים. בסיום חקירתו הוחלט לתפוס את המכשירים והסירה של המבקש אשר שימשו בביצוע עבירות על הפקודה והתקנות.

מציינת המשיבה כי המבקש הוזמן לחקירה נוספת באזהרה ביום 7.6.21 ואולם הוא סירב לשתף פעולה ולא השיב לשאלות החוקרים.
מציינת המשיבה בתגובתה כי אין זו הפעם הראשונה שהמבקש עובר עבירות דומות וכי בין השנים 2008 ועד 2020 הוטלו על המבקש לא פחות משלושה קנסות מנהליים לפי תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – דיג), תשס"ו – 2006 (להלן: " תקנות העבירות המנהליות").

טוענת המשיבה כי בימים אלה יוגש כתב אישום כנגד המבקש במסגרתו יתבקש בית המשפט אשר ידון בהליך, להורות על חילוט הסירה והמכשירים ככל שהמבקש יורשע במיוחס לו.
המשיבה טוענת כי לצד עתירתה לחילוט הסירה במסגרת כתב האישום שיוגש, יש תכלית מניעתית להמשך תפיסת הסירה והחזקתה. אירועי העבר מוכיחים לטענת המשיבה כי המבקש הוא "עבריין חוזר" שאינו נרתע מאימת הדין וממשיך לבצע עבירות דיג ולפגוע במשאב הדגה חרף אכיפה המבוצעת על ישי המשיבה ורק המשך תפיסת הסירה בידי המשיבה תמנע את המשך ביצוען של העבירות על ידי המבקש.

תמצית טענות הצדדים
בדיון שהתקיים במעמד הצדדים חזרו הצדדים על טענותיהם ואולם אציין בתמצית את טענותיהם החדשות כפי שהובהרו בדיון בפני ובבקשת המבקש לאחר הדיון. במעמד הדיון הוגש תיק החקירה של האירוע הקודם מחודש דצמבר 2020 לידי בית המשפט וכן הוצגה טיוטת כתב אישום שיוגש כנגד המבקש. כל חומר החקירה הנוגע לאירוע מושא הבקשה הוגש כבר במסגרת תגובת המשיבה.

ב"כ המבקש חזר על טענותיו וטען עוד כי מעולם לא הוגש כנגד המבקש כתב אישום וכי זו הפעם הראשונה שהמבקש עבר עבירה של דיג בתקופת רבייה וכי בכל מקרה מדובר בעבירות שאינן במדרג הגבוה בחומרתן.

ב"כ המשיבה כאמור הציג בפני בית המשפט טיוטת כתב אישום הכולל בקשת חילוט. כתב האישום כולל שני אישומים הראשון מייחס למבקש עבירה של דיג של דגים קטנים מגודל המינימום והשני מושא ההליך שבפני, עבירה של דיג בתקופת רביה. ב"כ המשיבה הדגיש את תכלית המניעה המובהקת במקרה זה וכי אין כל חלופה שתבטיח שהמבקש לא ימשיך לבצע עבירות.

המבקש בדברו התייחס לשאלת בית המשפט להצהרתו בפני החוקרים כי ככל שיוטל קנס, לא ישלם אותו והסביר בעדותו בפני טען כי אין לו יכולת כלכלית לעמוד בתשלום קנס כספי וכי רק לאחרונה הסתיים הליך של פשיטת רגל כפי שעולה גם מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט והדגיש עוד את נסיבותיו האישיות הקשות .

לאחר סיום הדיון הוגשה בקשה על ידי בא כוחו של המבקש ובא ביקש בין היתר לקבל לידיו את חומר החקירה ממנו ניתן להבין כי המבקש הוזהר כי ככל שימשיך לבצע עבירות הסירה תיתפס ויתבקש חילוט הסירה והמכשירים הנוספים.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בתיק החקירה שהוגש לעיוני ובכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים והמבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשת המבקש בכפוף למילוי תנאים שאקבע.

מדובר בהוראות חוק על פי פקודת הדיג ותקנות הדיג שתכליתן לשמור על משאב הדגה ועל התרבות הדגים באופן טבעי ותקין ולפיכך, נקבעו הוראות חוק שבהן חל איסור דיג וכן נקבעו איסורים נוספים כדוגמת איסור על דיג דגים קטנים. אין צורך להכביר במילים באשר לערכים חברתיים בבסיס הוראות חוק אלה והפגיעה בערכים אלה כתוצאה מביצוע העבירות.

כאמור, בהתאם לתקנה 8א(א) ו – (ד) לתקנות הדיג, בין התאריכים 25.4.21 ל- 30.6.21 חלה במדינת ישראל בים התיכון תקופת הרבייה, אשר במסגרתה חל איסור לבצע כל דיג מסוג שהוא למעט, דיג מכמורת ובאמצעות חכה מן החוף .

אציין כבר כעת, כי אין בכוונתי לדון באשר למדיניות מדינת ישראל ביחס לשינוי תקופת הגבלת הדיג או מתן פיצוי לדייגים בתקופת הקורונה והחלטתי מתייחסת לבקשת המבקש להחזרת תפוס הגם שמרבית טענותיו של המבקש באמצעות עורך דינו התמקדו ברמת המקרו של כלל אוכלוסיית הדייגים בישראל. (בעניין שינוי תקופת הגבלת הדיג אפנה לעתירה שהוגשה על ידי איגוד ארצי לדייגי חופי ומים עליונים ונדחתה ראו בג"ץ 2418/20).

סעיף 6 לפקודה קובע את סמכותם של פקחי הרט"ג כמפורט:

לצורך קיום הוראות פקודה זו רשאי כל פקיד דיג, שוטר, פקיד מכס או כל פקיד ממשלת ישראל המורשה לכך ע"י שר החקלאות –
(א) לדרוש מכל אדם הדג דגים להראות את רשיונו, תעודת ההיתר שלו, מכשיריו והדגים שדג;
(ב) לעלות לכל ספינה שיש טעם להאמין שהיא עוסקת בדיג ולחפש בה ולבדוק כל דג או מכשירי דיג הנמצאים בתוכה;
מס' 33
מס' 33
(ג) לעצור בלי פקודת מאסר כל אדם שיש לו סיבה לחשוד בו שהוא עבר או עובר עבירה על הפקודה הזאת או על כל תקנות שהותקנו לפיה: בתנאי שאם בוצע המעצר בידי אדם שאינו שוטר, יימסר האדם הנעצר, בהקדם האפשרי הסביר, למשמרו של שוטר בתחנת משטרה;
(ד) לדרוש מכל אדם שיש ברשותו דגים, ליתן ידיעות על מקור האספקה שלו;
מס' 33 לש' 1
מס' 33 לש' 1
(ה) לתפוס או לשים יד על כל סירה או מכשירים, שיש לו סיבה לחשוד בהם כי שימשו בעבירת עבירה על הפקודה הזאת או על כל תקנות שהותקנו לפיה; והוא רשאי לתפוס כל שלל-דגים שלגבי, כולו או מקצתו, יש לו טעם לחשוד בו כי נתקבל כתוצאה מעבירה על הפקודה הזאת או על כל תקנות שהותקנו לפיה, ולשים יד על כל שלל-דגים או חלק משלל-דגים שיש לו טעם לחשוד בו כי הושג כך; והוא רשאי להחרים מיד דגים כל-שהם המהווים חלק מן השלל, ושהם קטנים ממידת הגודל המינימלית, שנקצבה לדיג-דגים בני הסוגים הנוגעים בדבר ולהוציאם מרשותו באותו אופן, העשוי להיות מורשה בדרך כלל, או בדרך מיוחדת בידי פקיד הדיג הראשי או מטעמו; והוא רשאי למכור כל דגים שהושמה עליהם יד ולשים יד על פדיון המכירה.
מכאן, כי ככל שעלה חשד כי המבקש מבצע עבירה ניתנה הסמכות לפקחים לתפוס את הסירה והמכשירים שבאמצעותם על פי החשד בוצעה עבירה. אני דוחה כל טענה של המבקש כי לא הוזהר קודם לכן כי יתכן ותהיה אפשרות כי הסירה על כל המכשירים שעליה תיתפס ויתבקש חילוט. פקחי הרט"ג פעלו על פי חוק שעה שהתעורר החשד לביצוע העבירות ולא הפעם הראשונה ולפיכך כל טענה באשר לסמכות התפיסה, דינה להידחות. אציין בעניין זה, כי כעולה מתגובות המשיבה, המבקש נחקר בעבר בגין ביצוע עבירות לפי פקודת הדיג ותקנות הדיג ואולם לא ננקטו על ידי הפקחים פעולות מניעה של תפיסת הסירה או המכשירים והם הסתפקו בחיובו של המבקש בקנס, אותו אף לא שילם.

שלוש תכליות עיקריות עשויות להוות מקור לתפיסת חפץ: מניעת עבירות; חילוט עתידי; והצגת החפץ כראיה בבית המשפט ( ראו לעניין זה בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר נ' מדינת ישראל , מיום 12 .3.06).

כאשר מדובר בחפץ שבתפיסתו יש כדי לפגוע בזכות הקניין, שומה על בית המשפט לבחון האם קיימת חלופה אשר תשיג את תכלית התפיסה באופן שהפגיעה בו תהא פחותה . ראו לעניין זה רע"פ 1792/99 גאלי נ' משטרת ישראל , פ"ד נג (3), 312.

בבואו של בית המשפט לבחון חלופות תפיסה עליו לשקול בין היתר שיקולים כגון: הישנות העבירות, השלב בו מצוי ההליך הפלילי, נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם כתוצאה משחרור התפוס ועוד. לעניין זה אפנה לפסיקה ממגוון תחומים: רע"פ 9747/08 סולטן תחריר נ' מדינת ישראל, רע"פ 6292/10 הובלות עבוד בע"מ נ' המשטרה הירוקה, בש"פ 4180/11 מ.ג.ש בע"מ נ' מדינת ישראל.

עיינתי בתיק החקירה שהוגש לעיוני באשר לאירוע מחודש דצמבר 2020 וכן הוגש לעיוני כאמור כל חומר החקירה באירוע מושא הבקשה שבפני והגעתי לכלל מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש במסגרת הליך התיק העיקרי לכשיוגש כתב האישום. דוחות הפעולה של הפקחים מתארים את השתלשלות העניינים עד לתפיסת הסירה והציוד הנלווה ששימשו את המבקש בביצוע העבירות. לכך יש להוסיף את התנהלותו המתריסה של המבקש בחקירתו כאשר לא שיתף פעולה עם השוטרים ואף ניסה להפריע לפעולות האכיפה של הפקחים, ותירץ את התנהגותו ומעשיו במדיניות המשיבה והפקחים מטעמה שאינם רגישים למצוקת הדייגים בישראל במיוחד בתקופת משבר הקורונה .

לאחר שקבעתי כי מתקיימות ראיות לכאורה יש לבחון האם קיים חשש של ממש כי ככל שתתקבל הבקשה והתפוסים יושבו למבקש ימשך ביצוע העבירות הנטענות. העובדה כי המבקש עבר בעבר עבירות דומות (אם כי לא עבר עבירה על איסור דיג בתקופת רבייה) אין בה כדי לחסום את הדרך לבחינת חלופות קיימות. מצבו הכלכלי של המבקש קשה ולאחר שהסירה המשמשת לפרנסתו נתפסה והוחרמה, יכולתו להתפרנס נפגעה וככל שהתפוסים לא יושבו אליו יגרם למבקש נזק כלכלי בלתי הפיך . אמנם, המבקש עבר כבר עבירות בעבר בניגוד לפקודת הדיג ואולם כאמור לא עבר עבירה של איסור דיג בתקופת רביה. בעניין זה אציין כי תקופת הרבייה האוסרת על דיג נסתיימה ביום 1.7.21 ומשום כך הרי שלא קי ים עוד איסור כאמור להמשיך ולדוג, הכל במגבלות הקיימות והאיסורים הקיימים במסגרת הוראות החוק באשר לדיג. ב"כ המשיבה ציין כי בכוונת המשיבה להגיש כתב אישום כנגד המבקש ואף הציג בפני טיוטת כתב אישום. באשר לחילוט עתידי במסגרת ההליך בתיק העיקרי כשיוגש כתב אישום, הרי שאני סבורה כי ניתן להבטיח בתנאים כי ככל שיתבקש בבוא העת חילוט כזה אם יורשע הנאשם בעבירות שייוחסו לו, ניתן יהיה לממש את החילוט ולבצעו. לפיכך, באיזון שבין זכות הקניין של המבקש אל מול תכלית מניעת ביצוע עבירות עתידיות כמו גם חילוט עתידי והצגת התפוסים כראיה בבית המשפט, גוברת לטעמי זכות הקניין ויכולתו של המבקש להתפרנס, לפחות עד שיוכרע דינו במסגרת התיק העיקרי. חלף זמן ניכר מאז נתפסה הסירה ואני סבורה כי המבקש למד לקח וימנע מביצוע עבירות דומות וכי הערובה הכספית שתושת עליו כנגד השבת התפוסים תשמש כתמרור אזהרה לבל יעבור על הוראות החוק.

בנסיבות אשר פורטו דלעיל, סבורני כי יש לאזן בין תכליות התפיסה וב ין הפגיעה בקניינו ויכולתו של המבקש להתפרנס ולהיעתר לבקשה. אציין כי הגם שמצבו הכלכלי של המבקש קשה, אינני סבורה כי החזרת התפוסים יכולה להיעשות בנסיבות העניין ללא חיוב בהפקדת ערובה כספית.

אשר על כן אני מורה על השבת התפוסים: סירת הדיג והציוד הנלווה למבקש וזאת עד לתום ההליכים בתיק העיקרי ו/או עד להחלטה אחרת שתינתן על ידי המותב שידון בשאלת החילוט, וזאת בכפוף לתנאים הבאים:

ניתן בזאת צו איסור דיספוזיציה באשר לסירת הדיג שמספרה 71281 - המשיבה תדאג כי יעשה רישום במשרד התחבורה – אגף הספנות והנמלים .

חל איסור על המבקש להעביר לחזקת אחר ו/או למכור את הציוד הנלווה שנתפס וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים בתיק מושא כתב האישום שיוגש או עד להחלטה אחרת שתינתן על ידי המותב שידון בתיק.

אני מחייבת את המבקש בהפקדת ערובה כספית בסך של 30,000 ₪ להבטחת התנאים ובכפוף לשחרור הסירה והציוד הנלווה. הפקדה תיעשה בחשבון ייעודי שיימסר על ידי המשיבה לב"כ המבקש או בכל דרך אחרת שתיקבע על ידי המשיבה.

החלטה זו תיכנס לתוקפה עם מילוי כל התנאים ואולם יחד עם זאת אני מעכבת את ביצוע ההחלטה בחמישה ימים על מנת לאפשר למשיבה לשקול צעדיה בעקבות החלטתי.

תיק החקירה יושב למשיבה באמצעות מזכירות בית המשפט במעטפה סגורה .
מזכירות בית המשפט תמציא ללא דיחוי החלטתי לצדדים.
המזכירות תמציא החלטה זו למשרד התחבורה – אגף הספנות והנמלים.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"א, 05 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רפי דיין
נתבע: מדינת ישראל - משרד החקלאות
שופט :
עורכי דין: