ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אהובה עודי נגד עורך דין רונן מזור :

לפני כבוד ה שופטת חנה פלינר

תובעים

אהובה עודי
ע"י ב"כ עו"ד ערן בן עוזר

נגד

נתבעים

עורך דין רונן מזור
ע"י ב"כ עו"ד אורן מאור ו/או יוליה אודינוצ'נקו ואח'

פסק דין

הבקשות שבפניי, בתמצית

בתיק זה נקבעו שני מועדי הוכחות – האחד ליום 12.7. 2021 והשני ליום 13.7.2021. מדובר במועדים נדחים, תחת אלו שאמורים היום להתקיים בחודש דצמבר 2020. אסקור בהמשך ביתר פירוט את השתלשלות וקורות תיק זה, אולם אציין כי הרקע להגשת שתי הבקשות שבפניי הינו אי תשלום המחצית השנייה של האגרה, במועד עליו הורתי בהחלטתי מיום 27.12. 2020: "... יש לשלם את האגרה עד ליום 20.6.21. יש לקבוע תזכורת פנימית ליום 21.6.21 לצורך מעקב אחר תשלום האגרה. לא תשולם האגרה במועד - תמחק התביעה, תוך התייחסות לשאלת ההוצאות בהליך כולו."

המחצית השנייה של האגרה לא שולמה עד ליום 20.6.2021; בית המשפט מיוזמתו טרם הורה על מחיקת התביעה; ובעניין זה הוגשו שתי בקשות, האחת הוגשה על ידי הנתבע ביום 23.6.2021 (בקשה מס' 23) במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על סילוק התביעה מחמת אי תשלום אגרת מחצית שנייה; הבקשה השנייה, בקשה מס' 24, הוכתרה בכותרת: "בקשה, בהולה, בנסיבות.. להחזיר תיק ממחיקה עבור תשלום אגרה". בקשת התובעת הוגשה לאחר שיום קודם לכן, ביום 22.6. 2021, הגישה התובעת "הודעה דחופה, לשם האחריות והזהירות, על בקשה שתוגש מחר". בגוף הבקשה נכתב כי ביום 23.6.2021 עומדת להיות מוגשת בקשה "שעניינה בין היתר במועד וגובה האגרה השנייה " (הדגשה שלי). על הודעה זו ניתנה החלטתי: "תשומת הלב להחלטה מיום 27.12.20 במסגרת בקשה מס' 53".
בתמצית טוען הנתבע בבקשתו כי התובעת הפרה באופן בוטה את החלטת בית המשפט אשר קבעה בבירור שככל שלא תשולם האגרה במועד שנקבע התביעה תמחק; סוקר את ההפרות החוזרות ונשנות של התובעת במסגרת הליך זה ואי עמידה במועדים שנקבעו בהחלטות בית משפט; מפנה לאינספור ההזדמנויות שניתנו לתובעת לפעול לתיקון מחדליה, וטוען שהגיעה העת לשים סוף להתנהלות הדיונית של התובעת בתיק זה. הנתבע מזכיר כי מדובר בתביעת ענק בסכום של 6.5 מיליון ₪, המייחסת לו רשלנות מקצועית, על כל המשתמע מכך.

התובעת מצידה טוענת כי הגם שהחלטת בית המשפט מיום 27.12.2020 ברורה, ב"כ התובעת והתובעת לא היו מועדים לה וזאת מאחר ובמועד שניתנה ב"כ התוב עת היה "חולה קשה" במחלה שפגעה במוחו ובראשו בשל כאבי ראש קשים. הדברים לא נרשמו אצל ב"כ התובעת או התובעת והם "בהלם מוחלט" מההחלטה מיום 27.12.2020. התובעת מבקשת מבית המשפט להחזיר את התיק ממחיקתו לפרק זמן קצר ביותר על מנת לאפשר את תשלום האגרה בבהילות (ראו סעיף 8 לבקשה). שוב מתבקש בסעיף 19 לבקשה: " אנא כבוד השופטת חנה פלינר-אפשרי לנו לשלם את האגרה, בתוך זמן קצר מרגע זה – כדי להחזיר את התביעה הגורלית ממחיקתה ". עם זאת אציין כי בהודעה שקדמה להגשת הבקשה וכן בתגובת התובעת לבקשת הנתבע נאמר בין היתר כי בעקבות חוות דעת שמאית שהתקבלה רק ביום 21.6.2021 "כוונתינו הייתה לנסות לשלם אגרה בגין חמישה ורבע מיליון ₪ ערך המשק שהופסד, ולא בגין שישה וחצי מיליון שזה היה גובה ערך המשק כפי שבזמן הגשת התביעה לקחנו בחשבון".

הבקשות ההדדיות הועברו לתגובות הצדדים; בין היתר התייחסו הצדדים ארוכות לשאלה האם התביעה כבר נמחקה אם לאו ומהי המשמעות של בקשת התובעת "להחזיר את התיק ממחיקה". איני רואה חשיבות רבה לטרמינולוגיה – לא יכולה להיות מחלוקת כי עד למועד זה, כשבוע לפני מועד ההוכחות, לא שולמה המחצית השני יה של האגרה; לא יכולה להיות מחלוקת כי טרם ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה או הוראה אחרת בעניין זה, ולפיכך, אין לי אלא להידרש לשאלה – האם יש מקום להורות על מחיקת התביעה? על כך יש להשיב בהן רבתי, אסקור בקצרה את קורות תיק זה ואת הכרעתי.

השתלשלות העניינים הרלוונטית בתיק

עסקינן בתביעה שהוגשה ביום 15.7.2017, וכתב ההגנה בה הוגש ביום 18.3.2018; ביום 16.4.2018 ניתנה החלטה בהתייחס להליכים המקדמיים וכן נקבע דיון קדם משפט. קדם המשפט הראשון בתיק נדחה פעמיים לבקשת התובעת מטעמים שונים וביניהם – כשלים טכניים משרדיים אצל ב"כ התובעת וקשיים/לחץ בתיקים נוספים שמנהל. בהמשך, נדחה דיון קדם המשפט הראשון פעם שלישית וזאת לבקשת הנתבע.

ביום 13.5.2019, כשבועיים לפני מועד הדיון הקבוע (לאחר שנדחה שלוש פעמים), הגישה התובעת בקשה לאפשר לה להגיש כתב תשובה (וזאת מעל שנה לאחר הגשת כתב ההגנה). בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 13.5.2019 וכן בקשה לעיון חוזר אף היא נדחתה ביום 22.5.2019.

ביום 30.5.2019 התקיים דיון קדם משפט ראשון בתיק ונקבעו מועדי הגשת תצהירים בתיק. התצהירים הוגשו לאחר מספר בקשות ארכה מטעם שני הצדדים (ובחלקם הגדול הוגשו באיחור). בין לבין, הוגש ו בקשות שונות וביניהן בקשה למחיקת חוות דעת רפואיות של התובעת, בקשות שונות בעניין החלטות בית המשפט, הבהרות וראו התיק המקפל בחובו 52 בקשות ו-79 החלטות.

ביום 8.7.2020 התקיים דיון קדם משפט נוסף במסגרתו נקבעו שני מועדים להוכחות, 29.12.2020 ויום 30.12.2020. ביום 27.10. 2020, כחודשיים לפני מועדי ההוכחות, הגישה התובעת בקשה "כי השופטת הנכבדה תקפיא כל פעולה – עד שנשקול, בהקדם- הגשת בקשה פסילה" , ראו בקשה מס' 46 בתיק. בו ביום ניתנה החלטתי לפיה הבקשה נדחית ללא צורך בתגובה; לא ברור אילו הליכים מבוקש לעכב ואם תוגש בקשת פסילה אזי עד מועד ההוכחות כבר יוודאו תוצאותיה. חרף החלטתי זו, וחרף העובדה כי מועד ההוכחות היה ידוע, הגישה התובעת בקשת פסילה רק ביום 30.11.2020.

ביום 15.12.2020, שבועיים לפני מועד ההוכחות ומשלא שולמה אגרת המחצית השנייה כנדרש בתקנות, ועוד בטרם ניתנה החלטה בבקשת הפסילה, ניתנה החלטה המתריעה על כך שהאגרה טרם שולמה וניתנה לתובעת ארכה לביצוע תשלום האגרה עד 7 ימים לפני מועד הדיון. עוד צוין בהחלטה כי:
"תשלום האגרה הינו תנאי לקיום ישיבות ההוכחות ואי תשלומה עלול להוביל למחיקת התביעה".
החלטה זו היטיבה עם התובעת ואפשרה לה לשלם את אגרת המחצית השנייה במועד מאוחר יותר מהמועד האחרון הנקוב בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: " תקנות האגרות ").
ביום 20.12.2020 הגיש ב"כ התובעת בקשת ארכה להגשת תשובה לתגובה לבקשת הפסילה, תוך שהוא מנמק את הסיבות הבריאותיות המקשות עליו וניתנה לו ארכה; ביום 22.12.2020 הגיש הנתבע התנגדות למתן הארכה ובקשה למתן ה חלטה ומחיקה בגין אי תשלום אגרה. באותו היום, אשר היה המועד האחרון לתשלום האגרה בהתאם להחלטה, ניתנה החלטה לפיה "לעניין האגרה – יש להמתין לסוף היום לבדוק ביצוע התשלום ואתן הוראותיי בהתאם" .

ביום 23.12.2020 ולאחר שחלף המועד לתשלום האגרה (שהוארך) הגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה בשל אי תשלום אגרה (להלן: "בקשת הסילוק הראשונה"). ביום 24.12.2020 הגיש ב"כ התובעת תשובה לתגוב ה לבקשת הפסילה, אשר כללה התייחסות לתשלום האגרה ובה הלין ב"כ התובעת על כך שניתנה התראה כה קצרה לתשלום האגרה , ללא מתן אפשרות להיערך לתשלום.
וציין בין היתר:
"אבל תמיד, ללא יוצא מן הכלל אחד, בלבד – הייתה כאמור, התרעה, רצינית, רבה, של המזכירות – לבצע תשלום זה. חודשים ארוכים טרם מועד הדיון" (ר' סעיף 23 לתשובה).
וכן:
"תמיד, או כמעט תמיד, המזכירות מוציאה התראה, לעורך הדין המייצג, חודשים לפני המועד האחרון שהיא רואה לנכון לבצע תשלום זה (אגרה שנייה, בוודאי בסדר גודל כזה)
יש סיפק, בידי עורך הדין ובידי בעל הדין (קל וחומר בנתונים כפי שבהליך זה) להתארגן בכל הדרוש, כדי לעשות מעשה שהוא פעמים רבות קשה לבעל הדין – לשלם את האגרה השנייה " (סעיף 25 לתשובה).

ביום 27.12.2020, יומיים בלבד לפני מועד ההוכחות ולאחר שעדיין לא שולמה אגרת המחצית השנייה, הגישה התובעת בקשה לדחיית מועד דיון בשל מחלת ב"כ התובעת. כמו כן, הוגשה בקשה למתן ארכה לתשלום אגרת המחצית השנייה בהתאם לדיון שיידחה. באותו היום הוגשה תגובת הנתבע לבקשה, במסגרתה התנגד הוא למתן הארכה לתשלום האגרה. בהחלטה מיום 27.12.2020 נקבע כי:
"בשעה האחרונה קיבל בימ"ש הודעה כי עליו להכנס לבידוד. משכך, לא ניתן לקיים את דיוני ההוכחות שנקבעו. אציין, כי בנסיבות אלו, והגם שניתן היה לשקול את מחיקת התביעה בשל אי תשלום אגרה במועד – לא מצאתי מקום לעשות כן. משכך מועדי ההוכחות ידחו ויתקיימו ביום 12.7.21 וביום 13.7.21, משעה 9:00 עד 14:00. יש להודיע לעדים כולם ולמקליט. יש לשלם את האגרה עד ליום 20.6.21. יש לקבוע תזכורת פנימית ליום 21.6.21 לצורך מעקב אחר תשלום האגרה. לא תשולם האגרה במועד - תמחק התביעה, תוך התייחסות לשאלת ההוצאות בהליך כולו." באותו היום אף ניתנה החלטתי הדוחה את הבקשה לפסילתי. אציין כי התובעת הגישה ערעור על החלטה זו (ע"א 106/21) אך לאחר שלא הפקידה את הפיקדון הנדרש, נמחק הערעור, ראו החלטת בית המשפט העליון מיום 14.2.2021.

כך נותרו מועדי ההוכחות הקבועים ליום 12-13.7.2021 על כנם; כך נותר מותב זה כמותב המטפל בתיק; כך נותרה החלטתי מיום 27.12.2020 המורה על ביצוע תשלום האגרה עד ליום 20.6.2021 על כנה; אציין כי גם ללא החלטה זו ועל פי תקנות האגרות , יש לשלם את המחצית השנייה של האגרות עד 20 יום לפני מועד הדיון.

ביום 22.6.2021, לאחר שחלף המועד לתשלום האגרה, הגישה התובעת הודעה על כוונה להגיש בקשה בעניין האגרה למחרת, ללא כל פירוט; ביום 22.6.2021 ניתנה החלטה המפנה להחלטה מיום 27.12.2020 בעניין האגרה; ביום 23.6.2021 הוגשו הבקשות שלפניי (בקשות 23 ו-24). ביום 28.6.2021 הוגשה תשובת הנתבע לבקשת התובעת – בקשה מס' 24 . ביום 1.7.2021 הוגשה תשובת התובעת לבקשה מס' 23 (לסילוק התביעה), שהתייחסה אף לתשובת הנתבע לבקשה מס' 24 .

הכרעה

לאחר שעיינתי בבקשות והתשובות להן, לאור החלטות קודמות ולאחר שבחנתי את התנהלות התובעת לאורך ההליך כולו, מראשיתו ועד לרגע זה, קובעת אני כי יש למחוק את התביעה וזאת בשל אי ציות להחלטות בית משפט; אי תשלום אגרת המחצית השנייה במועדה למרות אורכות והזדמנויות שניתנו לתובעת לעשות כן. לא זו אף זו – גם לאחר הגשת הבקשות המונחות שבפניי, ולמרות שלא הייתה החלטה פוזיטיבית בדבר מחיקת התובענה, לא פעלה התובעת לתשלום המחצית השנייה. מתגובותיה לבית המשפט עולה כי ממילא לא הייתה לה כוונה לבצע את תשלום האגרה הנדרשת אלא לשלם אגרה חלקית בלבד, על סכום תביעה מופחת – ישאל השואל – הכיצד ניתן לעשות כן? והאם אין צורך להגיש בקשה לתיקון תביעה ולהפחית את סכומה? ואם זאת הייתה הכוונה, אזי ממילא, ובפעם השלישית, היה ברצון התובעת להוביל לדחיית מועד ההוכחות.

בנוסף ולחלופין, וגם אם הייתה מבקשת התובעת לשלם את האגרה במלואה ולאלתר (ודוק, היא לא עשתה כן, ואיש לא מנע ממנה את ביצוע התשלום בפועל, שכן התיק עדיין פתוח), סבורה אני כי אין לאפשר אורכה נוספת לביצוע התשלום ויש להורות על מחיקת התובענה. אזכיר כי מדובר בבקשה שנייה לסילוק התביעה בשל אי תשלום אגרת המחצית השנייה. בקשת הסילוק הראשונה נדחתה לפנים משורת הדין, ובהחלטה הדוחה אותה ניתנה התראה ברורה באשר למועד תשלום האגרה.

עוד יוזכר, כי אותה החלטה ממש אשר טוענת התובעת כי לא הייתה בתודעתה קבעה את מועדי דיון ההוכחות הנוכחיים , מועדים אשר התובעת מודעת להם ורשמה לפנייה ובאותה מידה יכלה לרשום בפנייה אף את מועד תשלום האגרה. בפרט מקום בו מדובר בתובעת שמיוצגת.

עוד יוזכר, כי הגם שב"כ התובעת טוען כי במועד שניתנה ההחלטה היה חולה קשה וכי המחלה פגעה בראשו ובמוחו, טענות אלו לא נתמכו באישורים רפואיים. כן יש לציין שביום 7.1.2021, בסמוך למתן ההחלטה (ולמועד בו היה ב"כ התובעת חולה) הוגש ערעור על החלטה נוספת שניתנה באותו היום ממש (27.12.2020) שעניינה דחיית הבקשה לפסילת שופט, וכי הערעור החזיק 35 עמודים (ר' החלטה מיום 7.1.2021 בע"א 106/21).

מכל מקום, ההחלטה שניתנה והומצאה לצדדים הייתה ברורה והיה זה באחריות התובעת לבצע את התשלום מבעוד מועד, בפרט כאשר כבר הוגשה בקשה לסילוק בעניין זה ומשניתנה לה התראה ארוכה לביצוע התשלום. שוב אציין כי גם אם כטענת ב"כ התובעת ביצוע התשלום "לא היה בתודעה" שלו ושל התובעת, חזקה כי תקנות האגרות בתודעתו וממילא, גם ללא ההחלטה מיום 27.12. 2020, היה על התובעת לשלם את האגרה הנדרשת, ראו תקנה 2(ג) ו-6(א) (2) לתקנות.

לכך אוסיף את התנהלות התובעת לאורך ההליך כולו, ובפסק דין נסקרו רק מקצת הבקשות וההודעות שהוגשו על ידי התובעת, שברובן נדחו על ידי בית המשפט בהחלטות מנומקות; אזכיר את עיתוי הגשת הבקשה לפסילת המותב, וזאת לאחר שחודש וחצי לפני כן הודיעה התובעת על רצונה להגיש בקשת פסלות. בעניין זה ראוי להפנות לסעיפים 1-5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ח – 2018 ; סבורה אני כי התנהלות התובעת אינה מקדמת "הליך ראוי והוגן" (ראו סעיף 3א לתקנות); סבורה אני כי התובעת אינה מסייעת לבית המשפט בקיום המוטל עליה ואינה נוהגת בהגינות דיונית (ראו סעיף 3ב' לתקנות); סבורה אני כי התנהלות התובעת משבשת ומשהה את ההליך הדיוני, תוך הטרדת הנתבע שלא לצורך (ראו סעיף 4 לתקנות); סבורה אני כי האינטרס הציבורי הנזכר בסעיף 5 לתקנות מחייב אף הוא מחיקה ופינוי יומן הדיונים לניהול תביעות בהן מקיימים צדדים את חיוביהם, על פי המועדים שנקבעים לכך, הן בהחלטות מפורשות והן בחיקוק.

התקנות החדשות נותנות בין היתר ביטוי להלכות המלוות אותנו מימים ימימה, וראו דבריו של כבוד השופט רובינשטיין ברע"א 2237/06 בנק הפועלים נ' רלה וינשטיין ואח' (8.3.09) [פורסם במאגרים] : "...בשעתו כתב השופט עציוני - אל מול דבריו הנודעים של השופט ברנזון בהלכת ששון (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כו(3) 477, 479) כי הפרוצדורה אינה "מיטת סדום" - כהאי לישנא: "אמנם אין הפרוצדורה מיטת סדום, אך גם מזרן סתם אין היא, שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום" (ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320, 325; על פרוצדורה אזרחית בכלל, ראו ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט)).
ז.בשעתו נזדמן לי לכתוב, ברשימה לכבוד פרישתו של השופט ש' לוין, "על דין אמת וסדר דין אמת, דברים לכבוד המשנה לנשיא בבית המשפט העליון, השופט ד"ר שלמה לוין עם פרישתו" (המשפט ט' (תשס"ד) 501, עמ' 502-501):
"אכן, יש המקלים ראש במידת מה בסדרי הדין מתוך תפיסת עולם שלפיה מסגרות 'פורמליסטיות' מכבידות על עשיית הצדק. אך הצדק צריך להיעשות לכל הצדדים, לא רק למי שסדרי הדין אינם נוחים לו, וסדרי הדין הם המרכבה לכך. המקל ראש בהם טועה. אכן, אולי אין הם במהותם משוש כל לב ואין בהם ניחוח של שיח הרבים... בבוא רש"י לאפיין את המשפט (בדונו בחושן המשפט שעל לב הכהן הגדול, שמות כ"ח, ט"ו - א"ר), מזכיר הוא את סדרי הדין: "שהמשפט משמש ג' לשונות, דברי טענות בעלי הדין, וגמר הדין ועונש הדין", קרי, למשפט שלבים סדורים, ומנהגו מנהג של שופי". (הדגשות שלי).

לאור כל האמור לעיל, מורה על מחיקת התביעה. באשר לעניין ההוצאות, יש לציין כי מדובר בתביעה כספית על סכום ניכר (6.5 מיליו ן ₪), אשר מתנהלת עוד משנת 2017. הוגש בתיק כתב הגנה מפורט, וכן הוגשו בקשות ותשובות שונות. התקיימו בתיק שלוש ישיבות קדם משפט . על כן, ומששקלתי את הדברים בחרתי להעמיד את ההוצאות על סכום של 50,000 ₪, אשר ישולמו על ידי התובעת לידי הנתבע בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תסגור את התיק ותבטל את מועדי הדיון הקבועים.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"א, 05 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אהובה עודי
נתבע: עורך דין רונן מזור
שופט :
עורכי דין: