ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נגד מורן כהן :


בפני השופט מנחם שח"ק

מבקשת/נתבעת

אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, ח.צ. 520017146

נגד

משיבה/תובעת
מורן כהן, ת.ז. XXXXXX791

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין מיום 10.11.2020 (להלן "פסק הדין"), אשר אישר הסכם פשרה בין הצדדים, בהיעדר הודעה על התנגדות מצד המבקשת .
רקע
המשיבה, אזרחית ישראלית, הגישה תביעה קטנה זו נגד המבקשת, לפיצוי בגין נזקי גוף בסך כולל של 33,840 ₪.
אין חולק כי המשיבה נסעה בטיסה LY81 מישראל לבנגקוק, ש הפעילה המבקשת ביום 03.08.2019 (להלן: " הטיסה").
לטענת המשיבה, במושב שעליו ישבה במהלך הטיסה היו פשפשים, אשר עקצו אותה במקומות רבים וגרמו לכאבים וגירוי אלרגי. כתוצאה מכך, טענה, נהרסה חופשתה בתאילנד.
ביום 21.9.2020התקיים לפניי דיון המעמד הצדדים ובסיומו הצעתי לצדדים להסכים לכך שהמשיבה תקבל פיצוי בסך 12,000 ₪, מבלי להודות בטענות המבקשת.
המשיבה נתנה את הסכמתה להצעה. המבקשת ביקשה להודיע את עמדתה בכתב. בעקבות זאת, הוריתי למבקשת להגיש עמדתה להצעת הפשרה עד ליום 12.10.2020, והובהר כי ככל שלא תוגש הודעה במועד, אניח כי המבקשת מסכימה להצעה ויינתן פסק דין בהתאם.
ביום 10.11.2020, משלא הוגש דבר במסגרת התיק, ניתן פסק הדין, בהתאם לאמור בהצעת הפשרה.
ביום 18.11.2020 הגישה המבקשת הודעה ובה טענה כי כבר ביום 23.09.2020 הודיעה כי אינה מקבלת את הצעת בית המשפט, ולכן היא מבקשת כי יינתן פסק דין מנומק.
בהחלטה מאותו היום צוין כי ניתן בתיק פסק דין, כי ההודעה המוזכרת מיום 23.09.2020 אינה נמצאת בתיק בית המשפט וכי על המבקשת להגיש בקשה מתאימה, ככל שהיא חפצה בביטול פסק הדין.
ביום 22.11.2020 הגישה המבקשת את הבקשה הנוכחית לביטול פסק הדין. בבקשה חזרה המבקשת על טענתה ש עוד ביום 23.09.2020 הגישה את ההודעה על כך שהיא מסרבת להצעת בית המשפט, אלא שלדבריה, ההודעה נשלחה לפקס המופיע באתר האינטרנט של הרשות השופטת, שאינו מספר הפקס הנכון של מזכירות בית המשפט בדימונה. לדברי המבקשת, לאחר שנכנסה מיוזמתה לאתר 'נט המשפט' גילתה להפתעתה שניתן פסק דין בניגוד להודעתה. בשלב זה הגישה המבקשת את הודעתה שנית, ביום 16.11.2020. מספר ימים לאחר מכן ביקשה המבקשת לבדוק שההודעה אכן נקלטה, ואז התברר כי המסמך לא נקלט . בבירור מול מזכירות בית המשפט הובהר כי מספר הפקס אינו נכון, כאמור, ונמסר למבקשת המספר הנכון.
יצוין כי כל האמור בוצע ע"י עורך דין מטעם המבקשת. המבקשת טענה כי לאור ההתרחשות המתוארת יש לבטל את פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט.
המבקשת עמדה על כך שיש לבחון את סיבת המחדל ואת סיכויי ההגנה, כאשר לסיכויי ההגנה הבכורה, וכי יש לבטל את פסק הדין גם מפאת זכות הגישה לערכאות.
המשיבה השיבה לבקשה וטענה כי אין מקום להקל עם המבקשת בניגוד להסכמות בין הצדדים, כי התנהגות המבקשת עולה כדי זלזול בבית המשפט המצדיק את דחיית הבקשה, וכי המבקשת כלל לא פירטה מדוע סיכויי ההגנה אינם זניחים.
דיון
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
בבסיס הבקשה, עומדת ההנחה כי פסק הדין הוא בגדר החלטה במעמד צד אחד, אולם אי ן זה המצב בענייננו.
נציג המבקשת נכח בדיון שהתקיים ביום 21.09.2020, והיה מודע להחלטה המחייבת את המבקשת להגיש עמדת ה, אחרת תיחשב מסכימה להצעת הפשרה.
למבקשת ניתן יומה, והימנעותה מלהגיש לתיק בית המשפט את ההודעה שנדרשה, אינה הופכת את ההחלטה לכזו שניתנה במעמד צד אחד (ראו: ת"א (ב"ש) 9023-10-18 פרימו נ' עיריית באר שבע [פורסם בנבו, 01.11.2019], בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה ברע"א 7976/19 פרימו נ' עיריית באר שבע [פורסם בנבו, 31.12.2019], וכן ה"פ (ת"א) 31960-06-20 רביבו נ' ד.נ.ר. ניהול ייעוץ ואחזקות (2001) בע"מ [פורסם בנבו, 24.05.2021]).
משאין מדובר בהחלטה במעמד צד אחד, הרי שבית המשפט אינו מוסמך לבטל את פסק דינו.
למעלה מן הצורך יצוין כי אף אם היה מקובל עליי שההחלטה ניתנה במעמד צד אחד, עדיין לא היה מקום לבטלה.
הסמכות להורות על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נקבע בתקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), ה'תשל"ז-1976. בפסיקה נקבע כי שיקולי בית המשפט לתביעות קטנות להורות על ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד זהים לשיקולים שנקבעו בעניין בית המשפט האזרחי, היינו בירור סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ראו: רת"ק (ב"ש) 24766-06-11 שרביט אריזות ושווק בע"מ נ' אלפסי [פורסם בנבו, 02.10.2011], ת"ק (ב"ש) 34312-12-11 ס. בן חנון בע"מ נ' תומקו שמנים [פורסם בנבו, 10.05.2012]).
באשר לסיבת המחדל, אין להתעלם מן העובדה שהצד שנמנע מלהגיש את ההודעה במועד הוא בגדר "שחקן חוזר" בבית המשפט לתביעות קטנות, כמו גם העובדה שניסיון ההגשה של ההודעה נעשה ע"י עורך דין מוסמך, כפי שפורט בבקשה.
על היחס לשחקן חוזר בבית המשפט לתביעות קטנות נכתב:
"כלפי שחקן חוזר שאינו מתייצב לדיון או שאינו מגיש כתב הגנה, יש לגלות גישה סובלנית פחות. מתדיין מקצועי מוחזק כער לחובה להתייצב לדיון; יש לצפות ממנו להתארגן בהתאם; הוא מכיר את הכלל המחייבו לשטוח את טענות ההגנה במלואן בבקשת הביטול."
(חבקין ונמרודי התביעה הקטנה [הוצאת נבו, 2017] עמ' 381).
דברים אלו במהותם נכונים אף במקרה הנוכחי. לכך יש להוסיף כי אף בהנחה ומספר הפקס שפורסם עבור מזכירות בית המשפט לתביעות קטנות היה שגוי, הרי שדווקא בשל תקלות מסוג זו נדרש שולח הפקס ליצור קשר טלפוני , או להיכנס למערכת המקוונת, ולוודא כי המסמך שנשלח התקבל במזכירות בית המשפט ונקלט בתיק האלקטרוני . אילו היה מקפיד עורך הדין של המבקשת, שניתן להניח כי ידע על חובתו זו, לבצע וידוא כאמור, הרי שהתקלה הייתה מתבררת מבעוד מועד ובנקל הייתה מתוקנת. בהקשר זה יצוין כי בין המועד הנטען לשליחת ההודעה בפעם הראשונה למועד מתן פסק הדין חלפו שבועיים תמימים.
מן האמור עולה כי ההסבר שהונח ביחס לסיבת המחדל, אין בו כדי להניח את הדעת. עם זאת, היות שנקבע בפסיקה שאת עיקר המשקל יש לתת לסיכויי ההגנה, אבחן אף את אלו.
בהתחשב בכך שהתובענה הנוכחית בשלה למתן פסק דין וכל הראיות, הטענות והעדויות מצויות בתיק , ניתן לבחון את ההגנה באופן מלא וממילא לקבוע את סיכוייה בוודאות.
לאחר בחינת הראיות והטענות, איני סבור כי קבלת הבקשה הייתה מובילה לדחיית התביעה. במסגרת הנוכחית של תביעה קטנה, די במסמכים הרפואיים שהוצגו מתאילנד, ובתמונות של העקיצות על גופה של המשיבה, כדי לקבוע כי אכן נגרם למשיבה נזק.
בהתחשב בעדותה של המשיבה, בשילוב התמונות הברורות שהוגשו, מקובל עליי כי הנזק נגרם למשיבה במהלך הטיסה, ולא במקומות או זמנים אחרים, ובפרט לאור הצילומים שניטלו במהלך הטיסה. מצד הנתבעת לא הוגשו כל ראיות שהן להפרכת גרסת התובעת אודות אשר התרחש בטיסה, ואף לא ראיות לעניין הפעולות שננקטו ככל שננקטו על ידי הנתבעת עובר לטיסה על מנת לוודא כי המושבים נקיים ומחוטאים.
מצד שיעור הנזק, אין לי ספק כי לתובעת נגרמה אכן עגמת נפש מרובה עקב העקיצות וכי חופשתה נפגמה עקב כך וכפי שפורט על ידה. לטעמי סכום פסק הדין משקף באופן מידתי את שיעור הנזק, ולא מן הנמנע כי במסגרת פסק דין מנומק, ככל שהיה צורך בנתינתו, היה הפיצוי אף גבוה יותר.
אין מקום לקבל את טענת המבקשת שהיא פטורה מהנזק בשל הוראות חוק התובלה האוירית, התש"ם-1980, ואמנת מונטריאול, כהגדרתה בחוק.
עקיצות הפשפשים וכל הנובע מכך הם בגדר פציעה של הנוסעת, הנובעת מהתרחשות לא צפויה וע"י גורם חיצוני לנוסעת עצמה, היינו הפשפשים, וממילא הם נכנסים בגדר תאונה, שלא כפרשנות המבקשת (ראו: סע' 26 ו-31 לבש"א (נצרת) 1818/03 אל על נתיבי אויר לישראל נ' דוד פ"מ סג(1) 737). יצוין כי מדובר באחריות מוחלטת, שאף אינה מותנית ברשלנות ( ראו: סע' 38-43 לרת"ק (ת"א) 23465-07-17 איבריה איירליינס נ' פלד [פורסם בנבו, 20.11.2019).
מכל האמור עולה כי אף אם היה מבוטל פסק הדין, עדיין היה ניתן פסק דין לטובת המשיבה, וסביר להניח כי בסכום שאינו נופל מסכום פסק הדין שניתן. בנסיבות אלו, ניתן לקבוע כי לנתבעת אין סיכויי הגנה ממשיים וממילא אין הצדקה לביטול פסק הדין.

סוף דבר, הבקשה לביטול פסק דין נדחית.
המבקשת תשיא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך כולל של 250 ₪.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"א, 05 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
נתבע: מורן כהן
שופט :
עורכי דין: