ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ד"ר אור כהן נגד מדינת ישראל :

24 יוני 2021
בפני: כבוד השופטת איריס רש

המבקש:
ד"ר אור כהן - ענבר

-

המשיבות:

  1. מדינת ישראל – המרכז הרפואי רמב"ם
  2. עמותת תאגיד הבריאות - רמב"ם (ע"ר)

החלטה

מונחת לפני בקשת התובע לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (להלן –הבקשה).

2. המסמכים שגילויים מבוקש מהמדינה ולגביהם נדרשת הכרעתנו הם:

א. סיכום ביקור של המטופלת ש"ל אצל ד"ר סוירי מיום 4.7.2018. לטענת המבקש המסמך הנ"ל מצוין בסעיף 186 לכתב ההגנה ועל כן המדובר במסמך רלוונטי.
ב. לוחות תורנויות וכוננויות המחלקה לחודשים 3-9/2017 וכן 5-7/2018 (התקופה בה ד"ר גיל סוירי היה מנהל המחלקה). לטענת המבקש, מסמכים אלו מבוקשים על מנת להראות כי ישנם רופאים במחלקה המנתחים בשר"ן בזמן היותם כוננים, בניגוד לנהלי בית החולים. כמו כן להראות כי למרות אובדן האמון המקצועי במבקש, כביכול, כנטען בכתבי ההגנה המבקש המשיך להיות משובץ בכוננויות עד למועד סיום העסקתו וכן להראות כי ד"ר שפירא היה תורן ביום בו נטען כלפי המבקש כי הוא נטש לכאורה את המטופל בחדר הניתוח.
ג. מסמכי או רשימת מטופלים שנבדקו במרפאות החוץ על ידי המבקש בחודשים 7/2018 – 6/2016 . לטענת המבקש, המסמכים מבוקשים על מנת להראות כי למרות אובדן האמון המקצועי כביכול במבקש כפי שנטען על ידי המשיבות, המבקש המשיך לראות חולים במרפאות החוץ של המחלקה גם לאחר השימוע ועד למועד סיום העסקתו.
ד. מסמכי ייעוצים, מכתבי שחרור מהמחלקה, דוחות ניתוח שבוצעו על ידי המבקש ודוחות נוכחות של המבקש ביחס לחודשים 6-7/2016; לטענת התובע, מסמכים אלו מבוקשים על מנת להראות כי המבקש עבד בבי"ח קודם ליום 9.7.2016 בניגוד לנטען על ידי המדינה בסעיף 8 לכתב ההגנה.
ה. תכתובות דוא"ל או ווטסאפ בעניינו של המבקש בין הגורמים הבאים: ד"ר גיל סוירי, ד"ר מיקי הלברטל, הרופאים האונקולוגים (ד"ר צוק, ד"ר בלאן, ד"ר פרסון), ד"ר מיקי קציר, ד"ר סוסטיאל, ד"ר אבזגאוז, במהלך החודשים 10.7.2020 – 12.6.2018. לטענת התובע, מסמכים אלו מבוקשים על מנת להראות כי נערך תכנון ותיאום של התלונות אשר צצו לפתע כנגד המבקש בטרם השימוע שנערך בעניינו וכן להראות כי תלונות אלו נתבקשו על ידי גורמים שונים בבית החולים. המסמכים יסייעו למבקש להוכיח כי פיטוריו נעשו משיקולים זרים ובחוסר תום לב.
ו. מסמכים או רשימת מטופלים ממכון הקרינה ברמב"ם, המתייחסים למטופלים לאחר ניתוח נוירוכירורגי שיועד לקרינה מוחית (רדיוכירורגיה וסטראוטקטית כללית), תוך השחרת פרטי הזיהוי של המטופלים למען שמירה על פרטיותם אך תוך הותרת תאריך ניתוח, תאריך ביקור במרפאת המבקש עם ייעוץ לקרינה, תאריך ביקור במרפאת קרינה, תאריך טיפול קרינה. לטענת המבקש, מסמכים אלו נחוצים על מנת להראות כי חלו עיכובים חמורים בטיפול בחולים, במהלכם היו אף מטופלים אשר מתו כתוצאה מכך וזאת בניגוד לטענת המדינה ולפיה אין בבית חולים תורים ארוכים.
ז. לגבי המטופל אג"ח – סיכום אשפוז מלא, לרבות המעקב הרפואי היומי (שאינו מופיע בסיכום האשפוז) וכן המעקב במרפאות החוץ (כל מסמך בענין זה אשר לא צורף לכתב התביעה ). לטענת המבקש, כל מידע רפואי ביחס לאחד מהמטופלים המצוינים בכתבי הטענות יסייע למבקש בהוכחת הטענה ולפיה נתן למטופליו טיפול ראוי וכדין.
ח. לגבי המטופלת גב' ת"מ ז"ל – סיכום אשפוז מלא, לרבות המעקב הרפואי היומי (שאינו מופיע בסיכום האשפוז) ומכתב פטירה (כל מסמך אשר לא צורף לכתב התביעה) . המבקש חוזר על הנמקתו כאמור בס"ק ז.
ט. סיכום כל הביקורים במרפאות חוץ נוירוכירורגיה ברמב"ם של כל המטופלים הנזכרים בכתב התביעה (הן לפי תלונות שהגיעו והן אלו המוזכרים בכתב התלונה של האונקולוגים מיולי 2018) (כל מסמך בענין שלא צורף לכתב התביעה). המבקש חוזר על הנימוקים בס"ק ז'.
י. התיק הרפואי של ב"נ במרכז הרפואי רמב"ם ובמרכז הרפואי נהריה (לרבות מרפאות חוץ, אשפוזי נוירוכירורגיה, ייעוצים במהלך אשפוז וכדומה) (כל מסמך בענין זה אשר לא צורף לכתב התביעה). המבקש חוזר על אותם הנימוקים בס"ק ז'.
יא. לגבי כלל המטופלים הנזכרים במכתב התלונה של האונקולוגים מיולי 2018 – סיכומי אשפוז, ייעוצים, ביקורי רופא יומיים בחולים מאושפזים וכן תכתובות דוא"ל בעניינם בין המבקש לבין ד"ר צוק, ד"ר פרסון, ד"ר נסראללה, פרופ' בן יוסף, נציגי מכון הקרינה האחראים לתיאום תורים, מזכירות המחלקה הנוירוכירורגית (גלית אי פרגן, ציונה בסה – רמי)(כל מסמך בענין זה שלא צורף לכתב התביעה). המבקש חוזר על הנימוקים בס"ק ז'.
יב. התיקים הרפואיים המלאים לרבות מרפאות חוץ, סיכומי אשפוזים, ייעוצים, ביקורי רופא יומיים בחולים מאושפזים וכדומה, ביחס לכל המטופלים שתלונותיהם התקבלו לאחר פיטוריו של ד"ר כהן –ענבר ואשר מוזכרים כחלק מגילוי המסמכים הכללי מטעם המדינה. לטענת המבקש, לתצהיר גילוי מסמכים של המדינה צורפו תלונות שהתקבלו ביחס למבקש לאחר פיטוריו. לטענת המבקש, המדובר במסמכים שאינם רלוונטיים להליך הפיטורים ואולם ככל שבכוונת המדינה לעשות שימוש במסמכים הנ"ל נדרש לו מלוא המידע הרלוונטי לתלונה.

3. המדינה מתנגדת לגילוי של המסמכים המבוקשים.
לטענתה, סיכום הביקור של המטופלת ש"ל של ד"ר סוירי מיום 4.7.2018 חבוי תחת חיסיון רפואי והמדובר במטופלת שלא טופלה על ידי המבקש.
לוח הכוננויות והתורנויות לחודשים 3-9/2017 וכן 5-7/2018 אינו עולה כי מדובר מסע דייג, שאינו רלוונטי לבירור המחלוקות בתיק. עוד נטען כי אין מחלוקת שהתובע המשיך לעבוד עד לפיטוריו ולכן אין משמעות לגילוי המסמכים על מנת להוכיח שהתובע היה משובץ בכוננויות למרות אובדן האמון המקצועי בו.
המדינה מתנגדת לגילוי רשימת המטופלים שנבדקו על ידי המבקש במרפאות החוץ בחודשים 7/2018 – 6/2016 ולמסמכי הייעוצים ודוחות הניתוח שבוצעו על ידי המבקש בחודשים 6-7/2016 למעט דוחות נוכחות לאותם חודשים וזאת בנימוק של העדר רלוונטיות. כך גם, המסמכים המבוקשים בס"ק ו' חוסים תחת חסיון רפואי ואינם רלוונטיים. עוד נטען כי אף אם חל עיכוב בטיפול בחולים ולא כך היה, הרי שאין בין העיכוב הנטען והמוכחש קשר לפיטורי המבקש.
באופן דומה, המדינה מתנגדת לגילוי המסמכים המבוקשים בס"ק ז, ח, ט, י' ו – י א' מטעמים של חסיון רפואי והעדר רלוונטיות. המדינה מתנגדת גם לגילוי המסמכים המבוקשים בס"ק יב' בטענה כי מדובר בבקשה כללית ולא מנומקת וכן כי המסמכים חוסים תחת חסיון רפואי.
באשר לתכתובת הדוא"ל ו/או הווטסאפ בעניינו של המבקש נטען כי מדובר בבקשה כללית שכל מטרתה היא מסע דייג וכן כי בכל מקרה אין ברשותה תכתובות כאמור מעבר לתכתובות שצורפו לכתבי הטענות.

דיון והכרעה

4. תקנה 46(א) ל תקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי:

"בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעלי דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

5. הליך גילוי המסמכים נועד להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי כמו גם לייעול הדיון ולחיסכון בהוצאות על ידי ניהול המשפט "בקלפים פתוחים". בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, תוך עריכת איזון בין עקרון הגילוי לבין אינטרסים נגדיים המצדיקים מניעת הגילוי או צמצומו כגון: פגיעה בפרטיות, פגיעה בצדדים שלישיים, קיומו של חיסיון, הכבדה על הצד שכנגד וכדומה. בהתאם להלכה הפסוקה, המבחן לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול: ראשית יש לבחון את מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, דהיינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב).
שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה.
[ראו למשל: ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י, [פורסם בנבו] (21.9.2010); ע"ע 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מאיר מוסרי [פורסם בנבו] (29.3.2012)].

6. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה בטענות ב"כ הצדדים בדיון ובכתבי הטענות הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל בחלקה כמפורט להלן.
עניינה של תביעה זו בטענת המבקש לפיטורים שלא כדין ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין לרבות בגין אי עריכת שימוע עגמת נפש, הוצאת לשון הרע, פגיעה בפרטיות והפרת דיני המנהל הציבורי. המבקש, רופא מומחה בתחום הנוירוכירורגיה, ובתת התמחות בתחום הרדיוכירורגיה ונוירוכירורגיה אונקולוגית עבד בבית חולים רמב"ם במעמד של רופא ראשי זמני במחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים. בתום תקופת הניסיון התכנסה וועדת התאמה לקביעות בעניינו שהמליצה על מתן קביעות והעסקתו כרופא ראשי קבוע במשרה מלאה במחלקה וזאת לנוכח היכולות המקצועיות הגבוהות שלו ומעורבותו בקידום תחומים חדשים במחלקה. לאחר קבלת ההחלטה של וועדת ההתאמה וטרם חתימה על כתב המינוי על ידי מנהל בית החולים התקבלו אצל ד"ר סוירי , מנהל המחלקה, תלונות בנוגע להסטת מטופלים מהרפואה הציבורית לרופאה פרטית. בעקבות התלונות, המבקש זומן לשיחת בירור אצל סגן מנהל בית החולים שם נמסר לו על התלונות ועל כך שהליכי הקביעות הוקפאו. לאחר שניסיונות לשכנע את המבקש לעזוב ביוזמתו לא צלחו, המבקש הוזמן לשימוע לפני פיטורים בפני מנהל בית החולים בנימוק של אי עמידה בתקופת הניסיון לאור חשד להסטת מטופלים ממערכת הבריאות הציבורית למערכת הבריאות הפרטית וזאת בניגוד לקבוע בתקנות. בנוסף, בין מועד הזימון לשימוע לישיבת השימוע התגלעו תלונות נוספות כנגד המבקש ובכללן טענות לענין אופן החתמת מטופלים על טופס הסכמה; תלונה של רופאי המכון האונקולוגי בדבר השהיית טיפול בחולים, מסירת פרטים שקריים לחולים או לצוות המטפל על מנת לבצע טיפולי רדיוכירורגיה והפניית מטופלים שנבדקו או נותחו על ידי המבקש בבית החולים למרפאתו הפרטית בנימוק בדבר משך הזמן הארוך הצפוי עד לקבלת הטיפול בבית החולים ; ביום 1.7.2018 במהלך ניתוח שהתארך משעות הבוקר, המבקש נטש חולה כאשר גבו פתוח ויצא לערוך ניתוח אחר במסגרת השר"ן, תוך שהוא מבקש מהמתמחה ששהה עימו בחדר הניתוח לזייף ולשנות את רשימת המשתתפים בניתוח כך שיראה כאילו רופא בכיר אחר נוס ף נכח בניתוח המטופל בשעות הבוקר.
ביום 8.7.2018 נערך למבקש שימוע בפני מנהל בית החולים וביום 10.7.2018 התקבלה החלטת המנהל בדבר פיטורי המבקש.
לפיכך, סיכום הביקור של המטופלת ש"ל אצל ד"ר סוירי שהבהירה כי המבקש שכנע אותה להעדיף טיפול ברדיוכירורגיה על פני ניתוח ולאחר שהמטופלת ביקרה במרפאה הפרטית של המבקש הוא מסמך רלוונטי לצורך בירור הטענות שהועלו כלפי המבקש בדבר הסטת רפואה ציבורית לפרטית ועל כן אני מתירה את גילוי המסמך בכפוף להשחרת שמה של המטופלת ויתר הפרטים המזהים כגון פרטי זהות וכתובת.
כך גם לנוכח הטענות שהועלו כלפי המבקש בנוגע לניתוח בשר"ן בזמן כוננות, לוחות התורנויות והכוננויות לחודשים המבוקשים הם מסמכים רלוונטיים לרבות לצורך הוכחת טענת המבקש ולפיה הרופא שהתבקש על ידו לקבל אחריות על חדר הניתוח היה רופא תורן באותו היום.
לעומת זאת, לא מצאתי הצדקה לגילוי המסמכים המבוקשים בס"ק ג' לעיל - מסמכי או רשימת מטופלים שנבדקו במרפאות החוץ על ידי המבקש בחודשים 7/2018 – 6/2018 וזאת לנוכח העובדה שאין מחלוקת שהמבקש המשיך לע בוד עד לסיום העסקתו בבית חולים.
מנימוקים דומים נדחית הבקשה לגילוי המסמכים המבוקשים בס"ק ד' לעיל וזאת משעה שלטענת המבקש המסמכים נדרשים על מנת להוכיח את מועד תחילת עבודתו – נתון שניתן להוכחה בנקל באמצעות מסמכים המצויים אצל המבקש כגון תלושי שכר או דוחות נוכחות שהמדינה הסכימה לגלותם ואין הצדקה לגילוי רחב ומכביד שלא לצורך של מסמכי ייעוצים, מכתבי שחרור מהמחלקה, דוחות ניתוח שבוצעו על ידי המבקש והכרוכים בפגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים.
באשר לתכתובת דוא"ל או ווטסאפ בעניינו של המבקש בין גורמים שונים בבית החולים – למרות שמדובר במסמכים רלוונטיים, מאחר שהמדינה טענה כי אין ברשותה מסמכים מעבר למסמכים שצורפו לכתבי הטענות, א ניתן לחייבה לגלות מסמכים שאינם קיימים. המדינה תתמוך את טענותיה בדבר העדרם של המסמכים באמצעות תצהיר של גורם מוסמך מטעם בית החולים וזאת בתוך 30 ימים.
לענין ס"ק ו' - מסמכים או רשימת מטופלים ממכון הקרינה ברמב"ם, המתייחסים למטופלים לאחר ניתוח נוירוכירורגי שיועד לקרינה מוחית (רדיוכירורגיה וסטראוטקטית כללית), תוך השחרת פרטי הזיהוי של המטופלים אך תוך הותרת תאריך ניתוח, תאריך ביקור במרפאת המבקש עם ייעוץ לקרינה, תאריך ביקור במרפאת קרינה, תאריך טיפול קרינה – לנוכח טענות המדינה כלפי המבקש בנוגע להסטת חולים מהרפואה הציבורית לפרטית, בין היתר על דרך שכנוע המטופלים במשך זמן ההמתנה הנדרש לקבלת הטיפול בבית החולים – המדובר במסמכים רלוונטיים. כך גם המסמכים המבוקשים בס"ק ז – יא' הם מסמכים רלוונטיים לצורך הוכחת טענות המבקש ולפיהן הוא נתן טיפול ראוי למטופלים ו/או לא הסיט אותם מרפואה ציבורית לפרטית. המסמכים יגולו תוך השחרת הפרטים המזהים של המטופלים.
באופן דומה, ככל שהמדינה מתכוונת לעשות שימוש בהליך בתלונות של מטופלים שהתקבלו לאחר סיום העסקתו של המבקש בבית החולים, המדינה תגלה למבקש את התלונות ואת מסמכי האשפוז והייעוצים של אותם מטופלים, תוך השחרת פרטי הזיהוי של המטופלים, על מנת שתעמוד למבקש האפשרות להפריך את הטענות המועלות כלפיו.

7. על יסוד כל האמור לעיל, הנתבעת תגלה למבקש בתוך 45 ימים (ימי הפגרה יבואו במנין) את המסמכים המבוקשים בסעיף 2 לעיל בס"ק א – ב', ו ' – יב' לעיל, תוך השחרת פרטי הזיהוי של המטופלים. ככל שמדובר בהיקף מסמכים רב, ב"כ הצדדים יתאמו ישירות מועד לעיון במסמכים והתובע יישא בעלויות העיון.
בנוסף, המדינה תתמוך את טענותיה בדבר העדרם של המסמכים המבוקשים בס"ק ה' באמצעות תצהיר של גורם מוסמך מטעם בית החולים וזאת בתוך 30 ימים (ימי הפגרה יבואו במנין).

8. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך.

9. תצהירי עדות ראשית מטעם התובע יוגשו בתוך 90 ימים (ימי הפגרה יבואו במנין). הנתבעות יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמ ן תוך 45 ימים ממועד קבלת תצהיר התובע. עותק מהתצהירים יומצא במקביל ובמישרין לב"כ הצדדים.

10. לא יוגשו תצהירי התובע במועד, תמחק התובענה על הסף עפ"י תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1992. לא יוגשו תצהירי הנתבעות במועדם, יראה הדבר כאילו אין בדעת הנתבעות להביא ראיות.
על המצהירים להתייצב לחקירה על תצהיריהם במועד כפי שייקבע.
בקשות לזימון עדים יוגשו ביחד עם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם אותו צד תוך פירוט הנסיבות שבגינן לא ניתן לגבות תצהיר מהעד ועיקרי העדות.
עותק מהבקשה ישלח ישירות לב"כ הצד שכנגד.

11. למעקב תצהירי התובע ביום 30.9.21.

12. לצורך קביעת דיוני ההוכחות, ב"כ הצדדים יודיעו עד ליום 1.8.21 את מספר העדים הצפוי מטעמם.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, (24 יוני 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ד"ר אור כהן
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: