ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מחמד אלאטרש נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת הגר אזולאי אדרי

מבקשים

מחמד אלאטרש

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס, שהנה ברירת משפט.
העובדות הצריכות לעניין:
ביום 26.7.20 נערכה כנגד מר מחמד אלאטרש (להלן: "המבקש") הודעת תשלום קנס שמספרה 30154405879 (להלן: " הדו"ח") בגין שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה, בניגוד לתקנה 28(ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. באותו המועד, הדו"ח נמסר לידי המבקש וביום 23.2.21 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו.

טענות הצדדים:
המבקש טוען כי הדו"ח אבד לו וכי הוא פנה מספר פעמים לדואר ישראל על מנת לבדוק אם יש דו"חות על שמו אך הוא לא קיבל מענה כנדרש.
עוד טוען המבקש כי בתקופת מגפת הקורונה הוא נא לץ לשהות בבידוד לתקופות ממושכות, והדבר השליך גם הוא על מועד הגשת הבקשה דנן.
כמו כן, המבקש טוען כי הוא לא ביצע את העבירה ולכן דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין .
המשיבה מתנגדת לבקשה תוך שהיא טוענת כי גם אם המבקש שהה בבידוד זמן רב (ו לטענתה - לא סביר שהמבקש שהה בבידוד במשך שבעה חודשים), יכול היה להגיש בקשה להישפט באמצעים מקוונים.
בנוסף, המשיבה טוענת כי לא הועלתה כל נסיבה המצביעה על כך שייגרם עיוות דין ומפנה לדברי הנהג כפי שהם עולים מהדו"ח – דברים שלשיטתה מהווים ראשית הודאה.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.
סעיף 230 לחוק קובע, בין היתר, כי "בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".
בסעיף 229(ה) לחוק נקבע כי "תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".
כלומר, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה להארכת מועד, עליו לבחון תחילה האם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להישפט.
אולם, ככל שהתשובה לכך היא שלילית, הרי שלא די בכך כדי להוביל לדחיית הבקשה. בהתאם להלכה הפסוקה, על בית המשפט להוסיף ולבחון האם דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין (ראו לדוגמה רע"פ 8353/12 בן ישראל נ' מדינת ישראל (29.11.2012)) .
באשר לקיומה של סיבה מוצדקת להגשת הבקשה באיחור , נראה כי טענתו של המבקש נחלקת לשני ראשים: אבדן הדו"ח והשהייה בבידוד עקב מגפת הקורונה.
ביחס לאבדן הדו"ח – הרי שכלל לא ברור מדוע לא פנה המבקש למרכז פניות נהגים ארצי (להלן: " מפנ"א") במשטרת ישראל על מנת לאתר את הדו"ח אלא לדואר ישראל. בהקשר זה יש לציין כי המבקש אך נמנע מלפנות למפנ"א בכל בקשה אחרת לעניין הדו"ח. לא זו אף זו, הרי שטענת המבקש בדבר פנייתו לדואר ישראל לא נתמכה בכל אסמכתא והמבקש אף נמנע מלציין את מועדי הפנייה ואת שמם של הנציגים מולם התנהל. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793 (2003) לפיהם: "הכלל הוא שעל המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש".
ביחס לטענה בדבר מגפת הקורונה - כאמור בתגובת המשיבה, המבקש היה יכול לפעול להגשת הבקשה בדרך מקוונת באמצעות אתר משטרת ישראל. כמו כן, לא ניתן להתעלם מכך שהמבקש אף נמנע מלפנות מבעוד מועד לבית המשפט בבקשה להאריך את המועד להישפט (ראו לדוגמה המ"ש 8005-08-20 אזברגה נ' מדינת ישראל (30.8.20); המ"ש 4800-09-20 עביד נ' מדינת ישראל (15.10.20)).
במצב דברים זה, נראה כי לא קיימת סיבה מוצדקת לאיחור בהגשת הבקשה להישפט ולפיכך עלינו לבחון האם דחיית הבקשה עלולה להוביל לעיוות דין. לטעמי, אף התשובה לשאלה זו הינה שלילית. זאת, בעיקר נוכח דברי הנהג כפי שהם עולים מעיון בדו"ח ("נכון תפסתי אותו אני לא משקר לך") המהווים ראשית הודאה בביצוע העבירה.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מחמד אלאטרש
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: