ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד וסילה צולפאן :

בפני כבוד ה שופטת, סגנית הנשיא ענת חולתא

המאשימה

מדינת ישראל
ע"י לשכת תביעות נגב

נגד

הנאשם
וסילה צולפאן (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד איל אביטל

החלטה

רקע:
ביום 7.6.2021 העלה ב"כ הנאשם טענה לפסול בכתב האישום, וזאת אגב מסירת מענה מפורט ודיון לפי סעיף 144 בחסד"פ.
נטען כי מאחר שבכתב האישום פורט כי האיומים המיוחסים לנאשם נעשו באמצעות הודעה מוקלטת [ר' סעיף 3 בכתב האישום], הרי שנפל בו פגם, שכן מדובר בפירוט הראיה ולא רק יסודות העבירה. נטען כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הנחיית פרקליט המדינה 3.1 מדצמבר 2017 בנוגע לאופן ניסוח כתב האישום וכן נטען כי מדובר בנתון המזהם את ההליך, שכן בית המשפט לא אמור להיות חשוף לכך שהמאשימה טוענת שיש בידה ראיה של הקלטה. נטען כי חשיפה שכזו לראיות עלולה להביא לפסלות המותב. במעמד הדיון לא צורפו אסמכתאות התומכות בעמדת הסניגור לעניין זה.

המאשימה עתרה לדחות את הבקשה על הסף. נטען כי לא מדובר במקרה של פירוט סתמי של ראיות בכתב האישום, אלא בתיאור נסיבות ביצוע העבירות, דבר שאותו חייבים לפרט במסגרת כתב האישום.

בהמשך לכך גם הועלו טענות לגופו של עניין במסגרת המענה לכתב האישום לגבי נסיבות אמירת הדברים והקלטתם, אופן שמירת ההקלטה ושליחתה – טענות משפטיות שמקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא במסגרת טענה מקדמית.

חזרתי ועיינתי בטענה וכן בנוסח כתב האישום. דין הטענה להידחות וזאת ממספר טעמים:
סעיף 3 לפרק העובדות בכתב האישום מתאר את אופן האיום שביצע הנאשם על העד נחשונוב בפגיעה בגופה של המתלוננת. מדובר באיום שנעשה בדרך של שליחת סרטון וכן בדרך של שליחת הקלטה. בהמשך הפסקה מפורט נוסח האיומים. בנסיבות אלה, לא מדובר בפירוט סתמי של ראיות במסגרת כתב האישום, אלא בתיאור עובדתי של אופן ביצוע האיומים.
גם אם לא היה מדובר בפירוט עובדתי חיוני של אופן ביצוע האיומים (קרי, נתונים מהותיים להוכחת יסודות העבירה), מדובר לכל הפחות בתיאור נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, אותן המאשימה רשאית ואולי אף מחויבת לפרט בכתב האישום על פי תיקון 113 בחוק העונשין.
לא ניתן לקבל את טענת ב"כ הנאשם גם לאור תפקידו ומהותו של הדיון לפי סעיף 144 בחסד"פ. מדובר בהליך שנועד כולו לבירור מחלוקות אמיתיות. במסגרת הליך זה ודאי שיש מקום שבית המשפט ייחשף לטענות הצדדים לגבי התשתית הראייתית שבתיק, תפקידו של כל עד, ייתן הוראות לגבי הגשת מוצגים, בירור טענות משפטיות לגבי קבילות ראיות וכיו"ב עניינים שבמחלוקת. יוזכר כי בחסד"פ קיימת גם אפשרות משפטית שבדרך כלל איננה מנוצלת לנאומי פתיחה של הצדדים בטרם שמיעת הראיות בתיק ובשלב זה הצדדים פורסים בפני בית המשפט את תמצית עמדתם לגבי הראיות – עובדתית ומשפטית. לא זו בלבד. בתי המשפט מקבלים באופן שגרתי תיקי מוצגים הכוללים ראיות מוסכמות, אך גם ראיות שיש לגביהן טענות של קבילות ומשקל ושבית המשפט נדרש להכריע בהן לאחר עיון. משכך דין הטענה כי בית המשפט נחשף למידע שאסור לו להיחשף אליו ובכך "זוהם" ההליך - דינה להידחות.

סוף דבר, דין הטענה להידחות. התיק נקבע כבר לשמיעת ראיות.
ביום 29.6.2021 נקבעה ישיבת תזכורת לבקשת הצדדים. ככל שהצדדים אינם מעוניינים בתזכורת זו, מצופה כי יגישו בקשה לפני מועד הדיון.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: וסילה צולפאן
שופט :
עורכי דין: