ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נטלי מתייב נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת הגר אזולאי אדרי

המבקשת:

נטלי מתייב

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס, שהנה ברירת משפט.

העובדות הצריכות לעניין:
ביום 13.9.19 נערכה כנגד הגברת נטלי מתייב (להלן: "המבקשת") הודעת תשלום קנס שמספרה 90514121632 (להלן: " הדו"ח") בגין נהיגה ברכב במהירות העולה על המהירות המותרת. ודוק, המדובר בעבירה שתועדה באמצעות מצלמת א-3 והדו"ח נערך כנגד המבקשת כבעל ת הרכב.
הקנס שולם וביום 10.3.21 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו.

טענות הצדדים:
המבקשת טוענת כי לא היא נהגה ברכב במועד ביצוע העבירה אלא הגברת כרמית סבאג (להלן: "הגברת סבאג") וכי היא זו ששילמה את הקנס.
עוד טוענת המבקשת כי היא לא ידעה שיש צורך להסב את הדו"ח כך שיירשם על שמה של הגברת סבאג וכי לאחר שנה קיבלה מכתב ממשרד הרישוי לפיו היא צריכה לעבור בחינת תיאוריה חדשה ורישיונה נשלל.
הבקשה נתמכה בתצהיר מאת הגברת סבאג במסגרתו הוצהר כי היא זו שנהגה ברכב במועד ביצוע העבירה.
המשיבה מתנגדת לבקשה ומפנה לכך שהדו"ח שולם. לטענתה, במצב דברים זה רואים במבקשת כמי שהודתה בביצוע העבירה , הורשעה ונשאה את עונשה.
עוד מפנה המשיבה לכך שמדובר בדו"ח משנת 2019 וטוענת כי אין כל הצדקה להגשת הבקשה בשיהוי כה ניכר ללא הסבר מניח את הדעת.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.
סעיף 230 לחוק קובע, בין היתר, כי " בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".
בסעיף 229(ה) לחוק נקבע כי "תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".
כלומר, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה להארכת מועד, עליו לבחון תחילה האם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להישפט.
אולם, ככל שהתשובה לכך היא שלילית, הרי שלא די בכך כדי להוביל לדחיית הבקשה. בהתאם להלכה הפסוקה, על בית המשפט להוסיף ולבחון האם דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין (ראו לדוגמה רע"פ 8353/12 בן ישראל נ' מדינת ישראל (29.11.2012)).
בענייננו, כל טענת המבקשת לעניין האיחור במועד הגשת הבקשה מתמצה בכך שהיא לא ידעה שצריך להסב את הדו"ח כך שיירשם על שמה של הגברת סבאג. ברי כי אין המדובר בסיבה שלא תלוי במבקשת עצמה וכי למעשה אין סיבה אובייקטיבית שמנעה מהמבקשת להגיש את הבקשה במועד.
לאור כל האמור, נראה כי אין סיבה מוצדקת להגשת הבקשה באיחור ואף הבקשה דנן הוגשה בשיהוי ומבלי שהמבקשת נת נה כל הסבר המניח את הדעת לשיהוי כאמור (ראו לדוגמה רע"פ 8651/13 סקה נ' מדינת ישראל (31.3.14)); המ"ש (חי') 2065-07-15 עלא עיסא נ' מדינת ישראל (24.9.15)).
משלא נמצאה סיבה מוצדקת להגשת הבקשה באיחור, עלינו לבחון עתה האם דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין. לטעמי, בנסיבות העניין, התשובה לכך היא שלילית. אין חולק על כך שהדו"ח שולם. במצב דברים זה, יש לראות במבקשת כמי שהוד תה בביצוע העבירה (ראו סעיף 229(ח) לחוק וכן רע"פ 2937/17 פלדמן נ' מדינת ישראל (2.4.17); רע"פ 9018/14 סלימאן נ' מדינת ישראל (22.11.15)) .
לכך מצטרפת העובדה כי עיון בתצהירה של הגברת סבאג, אשר על פי הטענה נהגה ברכב במועד ביצוע העבירה, מלמד כי מדובר בתצהיר לאקוני אשר נחתם בחלוף כשנה וחצי ממועד העבירה מבלי שצוין בו כיצד זוכרת הגברת סבאג כי במועד הרלוונטי היא זו שנהגה ברכב וביצעה את העבירה. לפיכך, משקלו של התצהיר נמוך מאוד (ראו לדוגמה רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18)).
לאור כל האמור, הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נטלי מתייב
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: