ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ביטאו אברהם נגד מימון ישיר מקבוצת ישיר בע"מ :

בפני כבוד ה שופט אלעזר נחלון

תובעים

  1. ביטאו אברהם
  2. אביה אברהם

נגד

נתבעים

  1. מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ
  2. אינה עו"ד חלבי סאבק
  3. אילנה אלעזר (ההליך בעניינה הסתיים)
  4. תומר זוארץ (ההליך בעניינו הסתיים)

פסק דין

א. כללי
עניינה של התובענה הוא תפיסתו של רכב שנרכש על ידי תובע 1 (להלן: התובע), וזאת במסגרת הליכים שנקטה נתבעת 1 לשם מימוש משכון שנרשם על הרכב לטובתה.
ב. רקע עובדתי תמציתי
נתבעת 3 (להלן: החייבת), רכשה את הרכב מושא התובענה מבעליו הקודמים. בחודש אפריל 2018 נטלה החייבת הלוואה מנתבעת 1 (להלן: המלווה). לשם הבטחת פירעון הלוואה שעבדה החייבת את הרכב במשכון.
לקראת סוף שנת 2019 הפסיקה החייבת לעמוד בתשלומי פירעון ההלוואה שעליהם הוסכם, ונוצרה לה יתרת פיגורים. בעקבות זאת הגישה המלווה בקשה ללשכת ההוצאה לפועל, ועתרה לביצוע המשכון וכן לתפיסת הרכב הממושכן כאמור בבקשה. הבקשה התקבלה, וכעבור מספר ימים נתפס הרכב, בהיותו בחזקת התובע.
בדיעבד התברר (וכיום כבר אין על כך חולק) כי עוד ביום 27.7.18 רכש התובע את הרכב באמצעות נתבע 4 – שהוא חתנה של החייבת, והיה בעלים של מגרש למכירת כלי רכב (להלן: המוכר). עבור הרכב שילם התובע סך של 74,000 ₪.
ג. טענות הצדדים וההליך
בכתב התביעה עתרו התובעים להצהיר כי התובע הוא בעל הרכב מושא התובענה; להסיר את המשכון הרובץ על הרכב; וכן לחייב את המלווה ואת נתבעת 2 (שמונתה ככונסת נכסים בנוגע לרכב) בסך של 90,913 ₪ בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות תפיסת הרכב.
הנתבעות כפרו בטענות התובעים, והעלו שורה של טענות מטעמן, לרבות בנוגע להתנהלותו של התובע בעת רכישת הרכב.
במסגרת קדם המשפט מיום 14.2.21 גובשו המחלוקות בין הצדדים:
המחלוקת הראשונה הייתה בשאלה האם נוכח "תקנת השוק", הקבועה בסעיף 34 לחוק המכר התשכ"ח-1968 (להלן: חוק המכר ), רכישת התובע את הרכב הפקיעה את המשכון שהוטל עליו קודם לכן לטובת המלווה. בעניין זה מיקדו הצדדים את טענותיהם בשאלת "תום הלב" של התובע, שהוא אחד מן התנאים לתחולתה של תקנת השוק הנזכרת.
המחלוקת השנייה הייתה בשאלה האם נפל פגם בעצם החלטת המלווה ונתבעת 2 לתפוס את הרכב, או באופן ביצוע התפיסה.
להשלמת התמונה יוער כי כבר בתחילת ההליך התקבלה בקשתו של התובע לסעד זמני, והרכב הושב לחזקתו (החלטה מיום 14.1.20). עוד יוער כי בקשת רשות ערעור בעניין זה נדחתה, ובין היתר הפנה בית המשפט המחוזי לפסיקה רלוונטית בשאלת תום ליבו של התובע, חרף טענת הנתבעות להתרשלותו (החלטה ברע"א 29118-02-20).
כמו כן להשלמת התמונה יצוין כי התובענה הוגשה גם נגד החייבת ונגד המוכר, ובעניינם של אלה ניתן פסק דין בהעדר הגנה (פסק דין מיום 2.11.20).
ד. ההסכמה הדיונית
ביום 20.5.21 התגבשה בין התובעים ובין נתבעות 2-1 הסכמה דיונית. להסכמה זו – כנוסחה בהחלטה מיום 11.5.21 בכפוף לשינויים שבהודעת הצדדים מיום 20.5.21, שהוא המחייב – ניתן בזה תוקף של פסק דין כחלק בלתי נפרד מפסק הדין שכאן .
על פי עיקרי ההסכמה, התובענה בגין נזקי תפיסת הרכב תידחה ללא צו להוצאות. בנוגע לזכויות ברכב ולתוקפו של המשכון הוסכם כי יוצהר שהתובע הוא בעל הזכויות ברכב, וכי המשכון על הרכב לטובת המלווה יוותר בתוקפו, אולם זאת אך ורק לשם הבטחת החיוב הכספי שייקבע על ידי בית המשפט מכוח ההסכמה. בעניין זה הוסכם כי בית המשפט יקבע את גובה החיוב הכספי של התובעים כלפי המלווה ואת עיתוי פירעונו , וזאת בדרך של פשרה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ובמתחם הסכומים שבין 0 ש"ח ובין יתרת החוב שלהבטחתו נרשם המשכון במקור. עוד הוסכם כי הצדדים יוכלו להגיש טיעונים קצרים בכתב.
הטיעונים הוגשו, והגיע שלב ההכרעה.
ה. הכרעה
לאחר עיון במכלול החומר המצוי בתיק – ובכלל זה בכתבי הטענות ובפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו – ולאחר ששקלתי את טיעוני באי כוח הצדדים, אני מורה כדלקמן:
בהתאם להסכמת הצדדים, מוצהר בזה כי התובע הוא בעל הזכויות ברכב שמספר הרישוי שלו הוא 9270432. בשים לב להסכמה, ולכך שנתבעת 3 (גב' אילנה אלעזר) וכן נתבע 4 לא הגישו כתבי הגנה ואף ניתן נגדם פסק דין בהליך, ניתן בזה צו המורה למשרד הרישוי לרשום את התובע כבעל הזכויות ברכב תוך מחיקת המשכון שעליו , וזאת לאחר פירעון מלוא החוב שלהלן.
התובעים ישלמו למלווה סך כולל של 10,000 ₪, וזאת בתשלומים חודשיים של 500 ₪, החל מיום 1.9.21 ובכל 1 בחודש שלאחר מכן. לא ישולמו שלושה תשלומים במלואם ובמועדם, גם שלא ברציפות, תעמוד לפירעון מיידי יתרת החיוב (היינו 10,000 ₪ בניכוי הסכומים ששולמו) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד העמדת היתרה לפירעון מיידי ועד למועד השלמת התשלום בפועל.
יובהר כי אם החייבת או מי מטעמה ישלמו למלווה סכומים שמכוחם יתרת החוב של החייבת למלווה תפחת מסך של 10,000 ₪, הרי שהסכום שנקבע לעיל יופחת בהתאם, ויעמוד על גובה אותה יתרת חוב. ככל ששולם סכום ביתר , הוא יושב לתובעים.
המשכון הרשום על הרכב הנזכר לטובת המלווה יוותר בתוקפו לשם הבטחת פירעון הסכום הנזכר, והמלווה תוכל לפעול למימושו ככל שיתרת החיוב תועמד לפירעון מיידי.
בקביעת גובה הסכום שיהיה על התובעים לשלם למלווה נתתי דעתי, בין היתר, לטענות ההדדיות בשאלת תום ליבו של התובע לצורך תחולת תקנת השוק שבסעיף 34 לחוק המכר, כעולה ממכלול הנסיבות ובהתאם לפירוש שניתן למונח זה בפסיקת בית המשפט העליון, כפי שציין כבר בית המשפט המחוזי בהחלטתו הנזכרת בפיסקה 8 לעיל (וראו למשל: ע"א 716/72 רוזנשטייך נ' חברה א"י לאוטומובילים בע"מ פ"ד כז(2) 709 (1973); ע"א 92/78 שטרית נ' קאר תורס (ישראל) בע"מ (1.2.1979)).
בשים לב לאופן ולשלב שבו הסתיים ההליך, יישא כל צד בהוצאותיו. אגרה תושב לתובעים בהתאם להוראות הדין.
ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ביטאו אברהם
נתבע: מימון ישיר מקבוצת ישיר בע"מ
שופט :
עורכי דין: