ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אלחנן שר ישראל :

בפני כבוד ה שופט ביאלין אלעזר

מבקשת

מדינת ישראל

נגד

משיבים

  1. אלחנן שר ישראל (עציר)
  2. ינון משה אלקיים (עציר)

החלטה

לפניי בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים.

בבסיס הבקשה, כתב אישום שהוגש נגד המשיבים המייחס להם עבירות של ייבוא סם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו- 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973, יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

מעובדות כתב האישום עולה כי עובר ליום 27.05.21, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, קשרו המשיבים קשר לנסוע לחו"ל יחדיו ולהבריח ארצה זרעי סם מסוכן מסוג קנביס. בשל כך, רכשו המשיבים כרטיס טיסה מספר 2651 של חברת אל על, לקייב שבאוקרינה. עוד עולה מעובדות כתב האישום כי ביום 27.05.21, בשעה 4:27 או בסמוך, הגיעו המשיבים לנתב"ג, ועלו על הטיסה כאמור. ביום 31.05.21 בשעה 21:30 או בסמוך, חזרו המשיבים מקייב למדינת ישראל בטיסה מספר 777PS של חברת UIA. עוד עולה מעובדות כתב האישום כי בנסיבות אלו, עוכבו המשיבים יחדיו לחיפוש במעבר הגבול ונמצאו באמתחתם 3.237 ק"ג זרעים, מתוכם 2.219 ק"ג זרעי סם מסוג קנביס, כך שבאמתחתו של המשיב 1 נמצאו 6 חבילות מחולקות ובהן 1.794 ק"ג זרעים, מתוכם 1.285 ק"ג זרעי סם מסוכן מסוג קנביס ובאמתחתו של המשיב 2 נמצאו 5 חבילות מחולקות ובהן 1.4436 ק"ג זרעים, מתוכם 934 גרם זרעי סם מסוכן מסוג קנביס (ברכושו של המשיב 2).

בדיון שהתקיים בפניי ביום 22.06.21 הסכימו ב"כ המשיבים לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר של מסוכנות. אולם לטענתם, במקרה דנן מתקיימים מכלול נתונים שיש בכוחם כדי לסתור את חזקת המסוכנות. ראשית, באי כוחם של המשיבים טענו כי המדובר בצעירים, כאשר המשיב 1 ללא עבר פלילי רלוונטי בתחום. שנית, והיא הנקודה המהותית, טענו באי כוחם של המשיבים כי המדובר בזרעי קנביס, ברי, הן מבחינת טיב העבירה והן מבחינת סוג הסם המשיבים נמצאים ברף נמוך מאוד. לדידם בהיבט של טיב העבירה, לא מדובר בסחר בסם מסוכן אלא בייבוא. על כן, טענו באי כוחם של המשיבים, כי בנסיבות אלו, על בית המשפט לבחון את חלופת המעצר שהוצעה בעניינם וזאת בטרם קבלת תסקיר מעצר. מנגד חזרה ב"כ המבקשת על האמור בבקשה למעצר עד לתום ההליכים לעניין המסוכנות, והפנתה לכתב האישום שהוגש בעניינם. לטענת המבקשת, בנסיבות אלו, אין מקום לבחון חלופת מעצר בעניינם של המשיבים ובוודאי שלא בטרם קבלת תסקיר שירות מבחן.

דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טיעוניי הצדדים ושמעתי את המפקחים המוצעים, הגעתי לכלל מסקנה שאין בחלופות המעצר המוצעות כדי לאיין או להפיג את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים, ולפיכך, אני מורה על מעצרם עד לתום ההליכים המשפטיים. להלן אעמוד על הנימוקים.

ראשית, כתב האישום שהוגש נגד המשיבים מלמד על כך שמדובר בעבירות שבוצעו לכאורה תוך תכנון מוקדם, תעוזה ונטילת סיכון מחושב שעשו המשיבים הן בגבולות המדינה והן במהלך שהותם מחוץ לגבולות המדינה. אין מדובר בעבירות שבוצעו מתוך מעידה חד פעמית או ברגע של חולשה, אלא במעשים מתוכננים על פני תקופה וזאת כמפורט בעובדות כתב האישום.

לכך יש להוסיף, כי העבירות המיוחסות למשיבים מקימות עילת מעצר סטטוטורית של מסוכנות. בבש"פ 5577/19 תמיר לשם נגד מדינת ישראל [(פורסם בנבו) ניתן ביום 22.09.19], קבע ביהמ"ש העליון, בין היתר, כי "מכירת הזרעים והסיוע לגידול תורמים בחובם תרומה מובהקת וברורה לפעילות הסחר". יש לזכור כי נקודת המוצא לדיון בעניינם של נאשמים בעבירות מסוג זה, סחר וייבוא סמים, היא מעצר עד לתום ההליכים וזאת בשל הסכנה הנשקפת לציבור ולנוכח החשש שלא יהיה בכוחה של חלופת מעצר לאיין את הסכנה בביצוע עבירות סמים נוספות על ידי אותם נאשמים (ראו לדוג' בש"פ 8604/20 אבו קרניאת נ' מדינת ישראל ((פורסם בנבו) מיום 23.012.20) (להלן: עניין אבו קרניאת") ובאסמכתאות הרבות הנזכרות שם). החריגים לכלל זה הן בדרך כלל כאשר מדובר בנאשמים צעירים, נעדרי עבר פלילי, שלא ניתן לומר עליהם כי הם נטועים בעולם הסמים ולא ניתן לייחס להם מעורבות משמעותית בעבירות מסוג זה. כפי שיפורט בהמשך, אין מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי.

העדרה של חלופת מעצר ראויה ומפקחים מתאימים ביחס לשני המשיבים: ב"כ המשיב 1 הציע להורות על שחרור מרשו לחלופת מעצר בפיקוח של מר יעקב שץ ובפיקוחו של מר מאיר קקון, בביתו של האחרון. מפקחים אלה בעדותם בבית המשפט, מסרו כי אין הכירות מעמיקה בינם לבין המשיב 1. מר שץ טען, שהוא אינו מכיר את המשיב אלא את אביו של המשיב ומר קקון מסר הוא מוכן לקחת את המשיב לדירה שהוא שוכר וזאת חרף העובדה שלדבריו הכיר את המשיב במסגרת הישיבה לפני כשנתיים. התרשמתי מנכונותם של המפקחים המוצעים למשיב 1, אולם ובכל הכבוד הראוי והנכונות לסייע, הרי שלא ניתן לומר עליהם כי הם מפקחים שיש ביכולתם להציג גבולות או כי מדובר במפקחים סמכותיים בעלי השפעה על המשיב. אינני סבור שניתן להתייחס לחלופת מעצר ולמלאכת הפיקוח כאל עניין טכני בלבד. אף אם ניתן היה לאשר את המפקחים כמפקחים מגבים, דומה שלא ניתן לאשר מקפחים אלה כמפקחים עיקריים. כך במיוחד, כאשר לא קיימת הערכת מסוכנות למשיב על ידי גורם מקצועי.
באשר למשיב 2, הציע ב"כ המשיב לשחררו לבית חמותו בפיקוח החמה, גב' חנה מזרחי ואשתו, גב' הילה אלקיים. ראשית, מצאתי להדגיש כי לנוכח עברו של המשיב 2 בעבירה דומה, קיימת עילת מעצר ברף גבוהה יחסית. משכך, נדרשת ממילא חלופת מעצר הרמטית ומפקחים דומיננטיים. גב' מזרחי מסרה אומנם כי היא פנויה לפקח על המשיב משום שהיא אינה עובדת, ואולם לא התרשמתי כי אשתו של המשיב מפקחת ראויה אסרטיבית ודומיננטית וזאת לנוכח עדותה המהוססת בפניי.

ב"כ המשיבים הפנו להחלטה של בית משפט העליון בבש"פ 3812/21 תייסיר מוקלד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, ניתן ביום 15/06/21) (להלן: עניין מוקלד"), במסגרתה הורה ביתה שמפט העליון על שחרור נאשם בעבירות של החזקה סמים לחלופת מעצר בית ללא צורך בהמתנה לקבלת תסקיר. ראשית, יצוין כי גם בעניין מוקלד בית המשפט העליון ציין, בין היתר, כי "נכון הדבר, כי על דרך הכלל, ראוי שההחלטה בדבר שחרורו של נאשם לחלופת מעצר בעבירות, כדוגמת זו בה עסקינן, תתבסס על עמדה מקצועית של שירות המבחן." מעבר לאמירה זו, במקרה זה, המדובר בנאשמים בעלי עבר פלילי בשונה מעניין מוקלד. למשיב 1 הרשעה בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות בגינה ריצה עונש מאסר של 9 חודשים. יצוין כי המשיב 1 נידון ביום 22.10.20 וחזר לבצע לכאורה את העבירות המיוחסות לו בהליך זה, תוך פרק זמן קצר. למשיב 2 שתי הרשעות קודמות. הראשונה, בגין עבירה של החזקת סמים עליה נידון לשישה חודשי מאסר בפועל. השנייה, הרשעה בגין עבירות של תקיפת שוטרים, בגינן נידון למספר חודשי מאסר בפועל. יצוין עוד, כי אף אם נאמץ את גישת ב"כ המשיבים המחזיקים בגישה המאבחנת שנקבעה בעניין אבו קרניאת, בסופו של יום שאלת שחררום או מעצרם של נאשמים מסוג זה, תוכרע בשים לב לאפשרות לאיין את המסוכנות, בראי העושה, המעשה והחלופה (בש"פ 3805/21 יניב לוי נ' מדינת ישראל ((פורסם בנבו) ביום 23.05.21). אני סבור שבעניינם של המשיבים קיימת חלופה ראויה ובוודאי לנוכח נוכח המעשה ומיהות העושים.

נוכח האמור, אני סבור שעניינם של המשיבים נופל לגדר אותם מקרים שעל בית המשפט לקבל תסקיר מעצר בטרם ההכרעה בשאלה בדבר שחרורם או מעצרם של נאשמים (ראו בש"פ 27/15 עלי יונס נ' מדינת ישראל ((פורסם בנבו), ניתן ביום 11.01.15).

לפיכך, אני מפנה את המשיבים לקבלת תסקיר שירות המבחן. התסקיר יבחן, בין היתר, את מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיבים, חלופת מעצר, ככל שתוצע כזו על ידי המשיבים, ואת המפקחים. תסקיר שירות המבחן יוגש עד ליום 25.07.21 ודיון בעניינם של המשיבים יתקיים ביום 26.07.21 בשעה 09:00 בפניי שופט תורן.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אלחנן שר ישראל
שופט :
עורכי דין: