ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון מזרחי נגד מדינת ישראל :


בפני כבוד ה שופט אור לרנר

מבקשים

שמעון מזרחי

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בקשה להחזרת תפוס- רכב מסוג איסוזו מ"ר 482-01-091 (להלן: "הרכב").

רקע
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (שפקע מעל לשנתיים), נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף (שפקע מעל ל-6 חודשים), שימוש ברכב ללא ביטוח ואי ציות לתמרור 206 (פניה ימינה בלבד).

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 8.3.2021 נהג הנאשם ברכב בניגוד לפסילה שהוטלה עליו בבית המשפט לתעבורה בעכו, ופנה שמאלה בניגוד לתמרור המורה על פניה ימינה בלבד. הנאשם נהג כאמור למרות שרישיונו פקע בתאריך 11.8.2018 רישיון הרכב פקע בתאריך 21.5.20 ובהתאם היה חסר ביטוח.

בתאריך 20.5.21 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום וביקש לצרף תיק נוסף, פל"א 3788-05-21 שעניינו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (שפקע מעל לשנתיים), נהיגה ללא רישיון רכב בתוקף (שפקע מעל ל-6 חודשים), שימוש ברכב ללא ביטוח.

על פי עובדות כתב האישום המצורף, בתאריך 8.5.21 נהג הנאשם ברכב בניגוד לפסילה שהוטלה עליו בבית המשפט לתעבורה בעכו ובניגוד לפסילה עד לתם ההליכים שנקבעה בבית המשפט לתעבורה בחיפה (בגין התיק העיקרי הנ"ל), בכביש 4 בסמוך לקילומטר 175.1. הנאשם נהג כאמור למרות שרישיונו פקע בתאריך 11.8.2018 רישיון הרכב פקע בתאריך 21.5.20 ובהתאם היה חסר ביטוח.

להשלמת התמונה יש לציין כי ביום 10.5.21 הורה בית המשפט לתעבורה בחדרה, בהסכמת הצדדים על שחרורו של המשיב למעצר בית עם חלונות התאווררות יומיים בני 4 שעות (מחולקים לשעתיים בבוקר ושעתיים אחרי הצהריים), וערבויות נוספות (מ"ת 3789-05-21).

לאחר הרשעתו בשני התיקים (בתאריך 20.5.21 כאמור), ביקש הנאשם להפנותו לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות וכן ביקש להשיב הרכב לרשותו של הנאשם ואף להתיר לו לצאת לעבודה. באשר לבקשה להשבת הרכב ציינה המאשימה כי תגיב תוך 14 ימים ואילו לגבי הבקשה להקלה בתנאי המעצר הורה בית המשפט להגיש בקשה מסודרת אשר תיקבע לדיון בהמשך. כמו כן, יש לציין כי הטיעונים לעונש נדחו ליום 9.11.21.

בהמשך, בתאריך 24.5.21 מצא בית המשפט לתעבורה בחיפה (כבוד סגן הנשיאה, הש' קרזבום), לשנות מתנאי שחרורו כך שתחת חלונות האוורור הדו יומיים, יוכל הנאשם לצאת לעבוד בימים א'-ו' מהשעה 07:30 ועד השעה 16:30 וזאת בפיקוח של מר אוהד יהודה (להלן: " המפקח"). כן יש להוסיף ולציין בעניין זה כי המפקח מסר בחקירתו (עמ' 6 ש' 24-25), כי הוא יגיע לקחת את הנאשם ברכב או בכל רכב אחר שיינתן לו, אם הרכב יישאר תפוס ובכל מקרה הרכב יישאר אצלו.

הבקשה הנוכחית
בתאריך 3.6.21 הגיש הנאשם בקשה להחזרת הרכב וציין כי המאשימה טרם הגיבה לבקשתו, שהועלתה בדיון מיום 20.5.21 וכי הרכב הינו רכב העבודה של הנאשם.

בתאריך 6.6.21 הודיעה המאשימה כי בכוונתה לעתור, בסיום ההליך, לחילוטו של הרכב.

נוכח הודעת המאשימה הגיש הנאשם הבקשה הנוכחית במסגרתה הוא עותר להשיב הרכב בהתאם להוראת סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 (להלן: "הפסד"פ").

בבקשתו טוען הנאשם כי בקשת המאשימה לחלט הרכב הינה בגדר אכיפה בררנית, כי הרכב ממילא לא משמש כמוצג, הרכב ממילא שייך ברובו לחברת הליסינג ממנה נקנה וכי המשך התיק קבוע לחודש נובמבר והחזקת הרכב עד אז תפגע בשוויו ותגרום לו נזקים בלתי הפיכים. כן ציין נאשם כי הוא מוכן לשחרור הרכב בתנאים, לרבות רישום הערה בדבר איסור דיספוזיציה ברשות הרישוי וכן ערבות עצמית.

טענות הצדדים
בדיון שהתקיים בפניי ביום 9.6.21 חזר ב"כ הנאשם על האמור בבקשה והדגיש כי הנאשם נמצא במצב כלכלי קש ה וזקוק לרכב, ככלי עבודה, על מנת שיוכל לעבוד כמו שצריך ביחד עם המפקח. כן ציין כי הוא מסכים להצעת בית המשפט באשר לתנאי שחרור הרכב, אך אם המאשימה לא תסכים עליהם אזי הוא עומד על שחרור הרכב תוך הסכמה לאיסור דיספוזיציה, שעבוד הביטוח המקיף לטובת משטרת ישראל והסבה של הכספים שהופקדו כחלק מתנאי השחרור גם לטובת שחרור הרכב.

ב"כ המאשימה השיבה בכתב לבקשה והתנגדה לה. לטענתה המדובר ברכב ששימש לביצוע העבירות ומשכך הינו בבחינת כלי נשק דרוך בידי הנאשם. עוד ציינה כי על פי גישת הפסיקה שחרור הרכב יהיה בתנאים מינימליים של צו מניעה במשרד הרישוי, הפקדת 30% משווי הרכב, שעבוד פוליסת הביטוח לטובת המשטרה ושעבוד הרכב. עוד טענה המשיבה כי שווי הרכב המלא הינו 244,990 ₪ לפי מחירון לוי יצחק ולאחר הפחתת השעבוד שוויו 132,366 ₪, אך ההפקדה נגזרת משוויו המלא של הרכב. עוד ציינה המאשימה כי בבעלות הנאשם רכב נוסף וכי הטענה בדבר אכיפה בררנית הינה טענה בעלמא שכן הבקשה עונה על קריטריונים של נוהל החילוט בעבירות תעבורה.

עוד אציין כי במהלך הדיון מצאתי להציע לצדדים לשחרר הרכב בתנאים מסוימים, אך אלה כאמור אינם מקובלים על המאשימה.

דיון והכרעה

שלוש הן התכליות עיקריות המבססות סמכות להמשך החזקה בחפץ התפוס על ידי המשטרה התכלית הראייתית , התכלית המניעתית, והתכלית הכלכלית. ר' בשינויים המחויבים בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (12.3.06, להלן: "עניין לרגו").

התכלית הראייתית, הווה אומר החזקה ברכב לצורך הצגתו כראייה במשפט, אינה מתקיימת בענייננו, שכן הנאשם כבר הודה בשני כת בי האישום והורשע בהם וממילא אינ י סבור כי נדרשת החזקה ברכב ממש על מ נת להוכיח השימוש בו. גם אם היינו מצויים בשלב של ניהול ההליך עצמו ניתן היה למצוא פתרונות סבירים וראויים המאזנים בין הצורך הראייתי והפגיעה בזכות הקניין של הנאשם.

התכלית המניעתית, קרי החזקה ברכב לשם מניעת ביצוע עבירות נוספות. תכלית זו מתקיימת בענייננו שכן הנאשם נהג ברכב המדובר לפחות פעמיים בעודו נתון בפסילה (בשלב זה, מאחר והתיק הנוסף לגביו טוענת המאשימה בבקשתה למעצר לא הוצג בפניי איני רואה לתת לכך משקל), ללא רישיון נהיגה תקף וללא רישיון רכב תקף, קיים חשש ממשי כי השבת הרכב לרשותו תוביל לביצוע עבירות דומות נוספות על ידו. ודוק, אמנם המאשימה אינה טוענת במפורש לקיומה של תכלית זו, אך הדברים עולים בין השיטין מטיעוניה וגם אם הדברים לא נטענו במפורש, בית המשפט אינו יכול להתעלם מתכלית זו ולהשיב לנאשם את הכלי ששימש בידיו לביצוע העבירות מקום בו יש חשש כי הנאשם ישוב ויבצע עבירות באמצעות החפץ המדובר, במקרה זה הרכב.

יחד עם זאת אין בקיומה של תכלית זו כדי לשלול מניה וביה אפשרות השבת הרכב ויש לבחון האם יש בתנאי השחרור הכלליים ו/או הפרטניים לגבי הרכב, כדי להוריד הסיכון לביצוע עבירות נוספות, לכדי רמה סבירה. ובענייננו, יש לזכור כי המפקח הבהיר בחקירתו כי הרכב, אם ישוחרר, יישאר אצלו ורק הוא ינהג ברכב ויסיע את הנאשם ממקום למקום ובהתאמה, נהיגת הנאשם ברכב תהווה הפרה בוטה של תנאי השחרור ולכן עשויה להוביל לחילוט כלל הערבויות הן של הנאשם והן של המפקח מר יהודה ואף עשויה להוביל להשבתו של הנאשם למעצר ממש .

התכלית הכלכלית, היינו החזקה ברכב כדי להבטיח את אפשרות חילוטו בסוף ההליך תוך שמירה על ערכו. תכלית זו מתקיימת בענייננו נוכח הודעת המאשימה מיום 6.6.21 כי בכוונתה לעתור לחילוט הרכב. גם אם מתקיימת תכלית זו "יש לבחון האם ניתן באיזון ראוי להשיג את מטרת התפיסה תוך פגיעה פחותה בבעל הקניין בנכס, תוך החלת "חלופת תפיסה" שתגשים כראוי את האינטרסים השונים הפועלים בעניין זה" (עניין לרגו הנ"ל).

בחזרה לענייננו, גם המאשימה וגם הנאשם מסכימים כי ניתן להחזיר את הרכב לרשות הנאשם (ולמעשה לרשות המפקח- א"ל), וזאת בתנאים מסוימים כשעיקר המחלוקת היא על גובה ההפקדה הכספית. בעוד המאשימה סבורה שיש לחייב את הנאשם להפקיד 20-25% מעלות הרכב בהתאם למחיר המחירון של לוי יצחק, הנאשם מבקש להימנע מהפקדה כספית בכלל, נוכח מצבו הכלכלי הקשה.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים ואף עניינתי בפסיקה הנוגעת בדבר (לרבות בש"פ 3434/21 יוסף אלנאשף נ' מדינת ישראל [15.6.21] להלן- "בש"פ אלנאשף"), הגעתי למסקנה כי ניתן להסתפק בהפקדה מדודה ונמוכה יחסית, וזאת מן הטעמים הבאים.

ראשית דבר, אני מוצא לציין כי לא ניתן להשוות השוואה מלאה בין עניין אלנאשף לעניינו (או לע"ח 34731-06-21 מדינת ישראל נ' מרואת [16.6.21], אליו הפנה הסניגור), שכן בשני מקרים אלו היה מדובר בתפיסה של משאיות המובילות מטען מעבר למשקל המותר, עבירה לגביה אין מדיניות חילוט ברורה ואילו לגבי העבירה של נהיגה בפסילה קיימת מדיניות. מדיניות זו אמנם לא הוצגה בפניי, אך קיומה אי נו מוטל בספק- ר' פסקה 34 לבש "פ אלנאשף הנ"ל שם מציינת כבוד הש' ברק-ארז כי הנחיית אגף התנועה בדבר תפיסת רכבים לצורכי חילוט כוללת את העבירה של "נהיגה בזמן פסלה" ור' אף סעיף 10 לתגובת המאשימה המציינת במפורש כי תפיסת הרכב במקרה זה "עונה על הקריטריונים בנוהל החילוט בעבירות התעבורה". חזקת התקינות עומדת לזכות המאשימה ומקום בו טוען הנאשם כי הדברים אינם עומדים קריטריונים הקבועים בנוהל עליו להציג ראשית ראיה לכך ולא להיפך.

שיקול נוסף, העומד לחובתו של הנאשם הינו היעדר רישיון הרכב. כאמור בכתבי האישום, רישיונו של הרכב פקע לפי למעלה משנה (21.5.20 ), כך שכל נהיגה ברכב, בשלב זה, משמעותה ביצוע עבירות נוספות וזאת מעבר לתכלית המניעתית שעניינה פסילתו של הנאשם מלנהוג. עם זאת, סבורני כי קביעת תנאי שחרור שיהיה בהם סייגים המבטיחים הסדרת הרישיון והביטוח יסירו חשש זה.

מאידך, בנוסף לשיקולים הכלליים בדבר פגיעה בזכות הקניין, יש לשקול לזכותו של הנאשם את השיקולים הבאים:

מדובר ברכב עבודה באמצעותו יכול הנאשם להתפרנס ולבצע את העבודות אליהן התחייב. הצורך של הנאשם להתפרנס היווה שיקול מרכזי בהחלטת בית המשפט להרחיב את חלונות ההתאווררות של הנאשם ולפיכך יש לבחון לעומק את האפשרות לשחרר את הרכב בתנאים על מנת שימצה את יכולת ההתפרנסות וזאת על רקע טענותיו בדבר מצבו הכלכלי הקשה.

כאמור בטיעוני המאשימה, ברשותו של הנאשם ומשפחתו רכב נוסף. בהתחשב בעובדה שהרכב התפוס הינו רכב עבודה כאמור, אין בקיומו של הרכב הנוסף כדי להמעיט מחשיבתו השבתו של רכב זה. מעבר לכך דווקא עובדה זו מחליש ה לכאורה את התכלית המניעתית, שכן ממילא קיימת בידיו של הנאשם האפשרות להמשיך ולבצע עבירות דומות באמצעות הרכב הנוסף.

הודעת המאשימה על כוונתה לחלט הרכב נמסרה רק כתגובה לבקשתו של הנאשם להחזרת הרכב. לטעמי, דרך המלך במקרים אלה היא הודעה מראש ועוד במסגרת כתב האישום על כוונת המאשימה האמורה וזאת על מנת שהנאשם יוכל לכלכל את צעדיו. בנוסף, המאשימה אינה יכולה להסתמך על עצם העובדה שהרכב נמצא בחזקתה מכוח תפיסתו במעמד העבירה. אם בדעת המאשימה לבקש לחלט את הרכב בסוף ההליך מן הראוי כי תגיש בקשה מסודרת ומפורטת להמשך החזקה בתפוס או שלכל הפחות תבקש זאת במסגרת בקשתה למעצרו של הנאשם.

לגישתי, עצם העובדה שהמאשימה נזכרה ברצונה לחלט את הרכב על דרך המקרה ורק לאחר שהנאשם ביקש להשיב את הרכב לידיו, מחלישה את עמדתה של המאשימה ומשפיעה על האיזון הנדרש.
סוף דבר, אני מורה על שחרור הרכב מסוג איסוזו מ"ר 482-01-091, בתנאים הבאים:

בטרם שחרור הרכב הנאשם יציג לבית המשפט רישיון רכב עדכני משולם.
הנאשם, או מי מטעמו, יוכל לשחרר את הרכב רק לאחר שיתייצב עם גרר, ויעביר את הרכב ישירות למכון רישוי מוסמך לשם ביצוע מבחן רישוי שנתי. הנאשם יעביר לתיק בית המשפט ולמאשימה רישיון רכב תקף (לאחר ביצוע מבחן רישוי כאמור), תוך 7 ימים מיום שחרור הרכב ולא יאוחר מיום 15.7.21, אחרת הרכב יוחזר לידי משטרת ישראל.
אני אוסר על עריכת כל דיספוזיציה ברכב. הנאשם ידאג לרישום התחייבות בדבר איסור עריכת כל דיספוזיציה בבעלות הרכב, ברשות הרישוי.
הנאשם יציג אישור בדבר קיומה של פוליסת ביטוח מקיף, המשועבדת למשטרת ישראל בטרם שחרור הרכב.
הסכום אותו הפקיד הנאשם כחלק מתנאי שחרורו (3,000 ₪), וכן הערבויות עליהן חתם יהוו חלק תנאי השחרור של הרכב וחריגה מאלו עלולה להוביל לחילוט הערבויות .
הנאשם יפקיד סך של 7,000 ₪ נוספים במזומן, לצורך הבטחת תנאי השחרור של הרכב וזאת בשתי פעימות- 3,500 ₪ אשר יהוו תנאי מקדים לשחרור הרכב ו- 3,500 ₪ נוספים עד ליום 10.8.21.

הנאשם מוזהר כי כל הפרה של תנאי השחרור של הרכב כמוה כהפרת תנאי שחרורו שלו (ובמיוחד נהיגה שלו ברכב), והדבר עלול להוביל למעצרו מאחורי סורג ובריח ותפיסת הרכב עד לתום ההליכים.

מאחר וההחלטה ניתנת בהיעדר הצדדים אני מורה כי היא תיכנס לתוקף ביום 28.6.21 בשעה 09:00, בכפוף למילוי כל התנאים המפורטים לעיל.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמעון מזרחי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: