ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כל בו חצי חינם בע"מ נגד הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוזי מרכז :

בפני כבוד ה שופטת עמיתה זהבה בוסתן

עותרים

כל בו חצי חינם בע"מ

נגד

משיבים

  1. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוזי מרכז
  2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה
  3. אדריכל ארז טל ,מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה
  4. גיא שחר
  5. עיריית נתניה
  6. רשות מקרקעי ישראל

החלטה

בפני בקשה לסעד זמני להורות כי "מתחם לנטוס", בו מצויים מקרקעי המבקשת , יכלל כמתחם מעורב שימושים, לתעסוקה ולמגורים, במסגרת הבדיקה התחבורתית המתבצעת בהתאם להחלטה מיום 18.2.2021, של ועדת המשנה להתנגדויות בועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז (להלן "ועדת ההתנגדויות") המתייחסת לתכנית כוללנית מס' 408-0176057 נת/1000 "אזור תעשייה מטרופוליני משני נתניה" (להלן "תכנית האתמ"מ").

לחלופין, להורות שלא יתקבלו החלטות סופיות עד להכרעה בעתירה, ביחס להתנגדויות שהוגשו לתכנית האתמ"מ ב"מתחם לנטוס".

העתירה

המבקשת הגישה עתירה המכוונת כנגד שתי החלטות:

החלטת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז מיום 1.7.2019 שעדכנה את החלטת ההפקדה של תכנית האתמ"מ (להלן "הועדה המחוזית" ו"החלטת העדכון" בהתאמה);

החלטת ועדת ההתנגדויות מיום 18.2.2021 ש לא קיבלה את התנגדות העותרת בדבר אי חוקיות "החלטת העדכון" וקבעה כי תערך בדיקה תחבורתית עבור היקף הזכויות המוצע בתכנית ביחס לכל אחד ממתחמי התכנון בתכנית (להלן "הבדיקה התחבורתית") ולאחריה תשקול הוועדה את המשך ההליך התכנוני.

הטענה המרכזית של המבקשת בעתירה היא כי "החלטת העדכון" התקבלה באופן לא חוקי ומשכך, ההליך התיכנוני שנעשה עד כה ואף הבדיקה התחבורתית שצפויה להתבצע " "יושבים" על אי חוקיות מובהקת. ואי חוקיות זו מעוותת את כל מימצאי ותוצרי ההליך התכנוני".

המבקשת עותרת לסעדים הבאים:
להורות על ביטולה של "החלטת העדכון". .
לקבוע כי יש לראות ב"מתחם לנטוס" כמתחם שמתאפשר בו עירוב שימושים (תעסוקה ומגורים) באופן ובהיקף שנקבע בהחלטת ההפקדה המקורית של התכנית.
לקבוע כי המילים "אין מקום להוסיף בשטחי האתמ"מ מגורים מעבר לקבוע בתכנית" בהחלטת ועדת ההתנגדויות, כוללות בחובן את מתחם לנטוס.
להורות לוועדה המחוזית לקבוע מועד לדיון בהפקדת תכנית מפורטת 408-0773465, שהגישה המבקשת.
לחלופין להורות לקיים הליך לפי סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן " החוק"), באופן שהועדה המחוזית תפרסם הודעה כי היא שוקלת לקבל את הטענה שהחלטת ההפקדה המקורית עומדת בתוקפה.

תכנית האתמ"מ היא תכנית מתאר כוללנית, לאזור התעסוקה המטרופוליני המשני בעיר נתניה, המקודמת מכח סעיף 62א(ג) לחוק . התכנית מורכבת מ-8 מתחמי תכנון, עיקריה הם פיתוח מואץ של אזור התעסוקה המטרופוליני ויצירת סביבה עירונית אינטנסיבית עם שימושי קרקע מעורבים (תעסוקה ומגורים) במתחמים שהתכנית תייעד לכך. מקרקעי המבקשת (שני מגרשים בשטח כולל של 40 דונם) מצויים במתחם 5 הידוע כ- "מתחם לנטוס" - רצועה צרה וארוכה הכוללת כ-193 דונמים ומצויה ממזרח למסילת הרכבת החוצה את נתניה.

ביום 28.5.2018 החליטה הועדה המחוזית על הפקדת תכנית האתמ"מ בתנאים, כאשר במתחם לנטוס (ואף במתחמים 4 ו- 6) יתאפשר עירוב שימושים לתעשיה ומגורים. לגבי מתחם 5 נקבע בהחלטה כי "תכנית מפורטת הכוללת מגורים או דיור מוגן תבחן את ההיבטים הסביבתיים והשפעת מסילות הרכבת על יעדים אלו. ככל שלא ימצא פתרון סביבתי ראוי, לא יתאפשר השימוש למגורים" (הדגשות שלי – ז.ב.).

במקביל להליכי תכנון האתמ"מ קודמו שתי תכניות נקודתיות במתחם לנטוס:

האחת, תכנית נת /41/750, על מגרש ששטחו 19 דונם. התכנית כללה בין היתר הרחבת מרכז מסחרי קיים ("מרכז אלון") ותוספת 250 יחידות דיור לדיור מוגן (להלן "תכנית אלון"). לאחר הליכים שונים (שאינם רלוונטיים לענייננו) נידונה תכנית אלון, ביום 01.07.19, בוועדה המחוזית והוחלט להפקיד את התכנית מבלי לכלול בה יעוד לדיור מוגן או למגורים בשל הסמיכות הרבה למסילת הרכבת ובשים לב לכך שמדובר בחריגה משמעותית מקריטריון הרעש. בהמשך לכך, נקבע באותו דיון כי החלטה זו תחול גם על מתחם 5, בו נמצאים מקרקעי המבקשת:
"החלטה זו תקפה גם לתכנית האתמ"מ 408-0176057, מתחם לנטוס (5) בתכנית האתמ"מ נתניה, נקבע ביעוד משרדים ומגורים. לאור האמור לעיל, הועדה סבורה כי בשלב זה לא ניתן לכלול יעוד מגורים ברצועת הפיתוח המוצעת לאורך המסילה (ממזרח לה), ומעדכנת את החלטתה כך שברצועת לנטוס (מתחם 5) יעוד הקרקע יהיה לתעסוקה ולחזית מסחרית. זכויות הבניה שנקבעו למגורים יתווספו לזכויות הבניה לתעסוקה כך שזכויות הבניה במתחם, יוותרו ללא שינוי מהחלטת ההפקדה" (הדגשות שלי).

השניה, תכנית נת/47/450 שהוגשה על ידי המבקשת לשינוי יעוד בשני המגרשים השייכים לה והקמת 800 יחידות דיור עליהם. הועדה המקומית דנה בתכנית ביום 9.9.2019 והמליצה לוועדה המחוזית לדחותה.
להשלמת התמונה אציין כי המבקשת לא הגישה ערר על החלטה זו ו בחלוף 5 חודשים לאחר שהועדה המחוזית החליטה לעדכן את החלטת ההפקדה של האתמ"מ ו-4 חודשים לאחר שהועדה המקומית החליטה לדחות את תכנית המבקשת, הגישה המבקשת את אותה התכנית הנקודתית ישירות לוועדה המחוזית אשר עצרה את קידומה כבר בשלבי הסף וקבעה "התכנית לא תואמת לאתמ"מ המופקדת ויש להמתין להכ רעה בתכנית האתמ"מ (נספח 4 לעתירה) .

תכנית האתמ"מ הופקדה ביום 14.11.19 בהתאם להחלטת העדכון, דהיינו, מבלי לכלול עירוב שימושים במתחם לנטוס. לתכנית המופקדת הוגשו מעל 90 התנגדויות, בין היתר על ידי המבקשת.

ביום 12.02.21 ניתנה על ידי ועדת ההתנגדויות "החלטת ביניים" שהתייחסה לנושאים עקרוניים שעלו בהתנגדויות ו בנוסף קבעה כי מענה פרטני בהתנגדויות יפורסם בהחלטה הסופית של הוועדה, לאחר בחינה משלימה של הסוגיות התחבורתיות לעניין היקף הזכויות בתכנית. כחלק מהחלטותיה העקרוניות קבעה ועדת ההתנגדויות ש " אין מקום לקבל טענות נקודתיות לענין שימוש במגורים". עוד נקבע כי לאחר סיום הבחינה התחבורתית "תשקול הועדה את אופן המשך התהליך בתכנית לרבות לגבי הצורך בהליך של פרסום לפי סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבניה".

ביום 04.04.21 פנתה המבקשת אל יו"ר הועדה המחוזית ואל היועמ"ש של הועדה המחוזית בטענה כי החלטת העדכון שהתקבלה ביום 01.07.19 אינה חוקית ואין להתקדם עם תכנית האתמ"מ עד לתיקונה. המבקשת בקשה לכנס את הועדה המחוזית בין השאר "לשם קבלת החלטה על ביטול החלטת ה"עדכון" כך שיוחזרו המגורים כפי שהיו לפני החלטת העדכון, אגב תכנית אחרת".
ביום 08.04.21 השיב היועמ"ש של הועדה המחוזית כי הליכי התכנון טרם הסתיימו ותגובה מפורטת להתנגדות שהוגשה על ידי המבקשת תתקבל בהמשך. עוד צוין בתשובה כי אין הצדקה להחריג את עניינה של המבקשת מעשרות מתנגדים אחרים שהם צד להליך וממתינים להכרעה סופית בתכנית, וככל שתוגש על ידי המבקשת עתירה, היא עתירה מוקדמת מדי.

ביום 11.4.21 הוגשה העתירה דנן כאשר המבקשת סבורה כי בעקבות "אי החוקיות הקיצונית " שנפלה בהליך קבלת החלטת העדכון מעצם החלתה על מתחם 5 אגב דיון בתכנית א חרת, על בית המשפט להתערב כבר בשלב ההתנגדויות, והיא מבקשת שיינתן פסק דין הצהרתי כמצוין בפתח החלטה זו.

הבקשה לצו מניעה

הבקשה לצו מניעה הוגשה ביום 28.4.21, כשבועיים לאחר הגשת העתירה.
לטענת המבקשת, הסעד הזמני המבוקש אינו צו עשה זמני על אף שהוא כולל מהלך של "עשיה". לשיטתה, ההליך התיכנוני ימשיך כפי שהוא בכפוף להכללת התרחיש המבוקש וזאת לשם ייעול ההליך התיכנוני במידה ותתקבל העתירה.

הסעד הזמני המבוקש אינו מבקש להפריע להליך התכנוני אלא מבקש לאפשר את האופציה שכאשר יוחזר ההליך לנתיבו הנכון, לא יהיה מאוחר מדי מבחינת המבקשת כך שבמידה ותתקבל העתירה התרחיש החוקי (לטענת המבקשת) המגלם בחובו את סעדי העתירה יימצא "על המסלול" ולא יהיה צורך בתיקון/עדכון של כל פתרון תיכנוני של תכנית האתמ"מ.

לטענת המבקשת, על אף חריגותה של העתירה סיכוייה גבוהים בהיות ההליך התיכנוני עד כה "יושב" על אי חוקיות מובהקת המעוותת את כל מימצאי ותוצרי ההליך התיכנוני.

בשלב הפקדת תכנית האתמ"מ הופר סעיף 85 לחוק הקובע כי החלטת הפקדה תתבצע לאחר דיון בתכנית מושא ההפקדה, ולא אגב דיון בתכנית אחרת. ההחלטה, לבטל את האפשרות לעירוב שימושים במתחם 5, התקבלה תוך דיון ב תכנית שכנה, אחרת במהותה מהתכנית בה עוסקת העתירה ועל כן החלטת העדכון אינה חוקית ויש לבטלה. אמנם, ניתן לשנות החלטת הפקדה בפרק הזמן שבין החלטת ההפקדה להפקדה (סעיף 86 לחוק) אך החוק אינו קובע באיזה אופן תתקבלנה החלטות על שינויים לפני ההפקדה בפועל. לכן, החלטות על שינויים בתקופה שבין החלטת ההפקדה לבין ההפקדה בפועל צריכים להתקבל באותו אופן.

החלטת העדכון התקבלה בין היתר על סמך דו"ח אקוסטי שהוגש ביחס לתכנית האחרת, מבלי שדו"ח זה הוצג למבקשת, דבר הגורר פגיעה בעקרון השקיפות והפומביות ובזכותה של המבקשת להתנגד לתכנית.

ההחלטה ביחס למתחם 5 התקבלה בבחינת "Copy Paste" אגב דיון בתכנית ללא שום זיקה לתכנית מושא העתירה. התכנית האחרת שנידונה בפועל על ידי הוועדה המחוזית הינה תכנית נקודתית, בשונה מהתכנית הכוללנית בה עסקינן; והיא חלה על שטח שולי משטח התכנית מושא העתירה ועוסקת בדיור מוגן – סוג "מגורים" ספציפי, בעל מאפיינים ייחודיים המיועדת לאוכלוסייה רגישה במיוחד. לאור הבדלים אלו מערך השיקולים בין שתי התכניות שונה לחלוטין כאשר החלת קביעות של תכנית אחת על אחרת מובילות לעיוות ההליך התכנוני.

נדבך נוסף של אי חוקיות נובע מקבלת החלטת העדכון על בסיס "מצג שווא" שהציג מהנדס הועדה המקומית בפני הועדה המחוזית, לפיו ישנה החלטה של הועדה המקומית לשנות את המלצתה המקורית לאשר עירוב שימושים במתחם הרלוונטי. לא הוצגה למבקשת ההחלטה עליה התבססו דבריו של המהנדס. לטענת המבקשת לא נמצאה ראיה התומכת בקיומו של דיון בתכנית האתמ"מ בוועדה המקומית.

נדבך שלישי של אי חוקיות היא ההבטחה הלא חוקית שניתנה, לטענת המבקשת, למשיב 4 (ועד הפעולה של קרית השרון) כי "לא יהיו מגורים במתחם לנטוס". המבקשת לומדת על ההבטחה האמורה מתוך ההתנגדות שהגיש המשיב 4 לתכנית ממנה עולה כי שינוי עמדת הועדה המקומית נובע מהבטחה של גורמי עירייה לוועד הפעולה כי לא יהיו מגורים במתחם לנטוס. הבטחה זו נגועה באינטרסים פוליטיים וסותרת החלטה מקצועית שהתקבלה על ידי הועדה המקומית ועל כן אינה חוקית.

לענין מועד הביקורת השיפוטית טוענת המבקשת כי ראוי לדון בצו הביניים ובעתירה כעת, עוד טרם קבלת התשובות הסופיות והמפורטות להתנגדויות שכן העתירה לא עוסקת בשאלות תכנוניות אלא בזכותה של המבקשת להליך הוגן כקבוע בחוק. מאחר שכבר התקבלה תשובתה של ועדת ההתנגדויות ומוצו ההליכים ביחס לטענת אי החוקיות, אין טעם לגרור את אי החוקיות שנוצרה תוך המשך זיהום ההליך התכנוני. ככל שלא יתוקן הפגם כבר בשלב זה תיתכן "בליעה" וטשטוש של ההליך הבלתי חוקי בעתיד. לאור הצטברות הפגמים טוענת המבקשת כי המקרה שלפנינו הוא "בבחינת מקרה חריג וקיצוני" שמצדיק התערבות שיפוטית בשלב התכנוני הנוכחי.

לענין הנזק, טוענת המבקשת כי אם לא יינתן לה הסעד הזמני יישאר מתחם לנטוס מאחור כמתחם שאין בו עירוב שימושים ויכלל בבדיקה התחבורתית כמתחם לתעסוקה בלבד. הדבר יביא לעיוות ההליך התיכנוני מכאן ולהבא אלא אם יתוקן כעת במסגרת הפעלת ביקורת שיפוטית. ככל שתידחה הבקשה יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל לאחור ולאפשר שימוש למגורים במתחם 5.

עמדת המשיבים לבקשה לצו מניעה

המשיבים טוענים כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות.
ראשית, בבחינת סיכוי העתירה, מדובר בעתירה שעתידה להידחות על הסף מאחר שזו הוגשה טרם הסתיים ההליך התכנוני בוועדת ההתנגדויות, ועל כן סיכוייה להתקבל קלושים. ועדת ההתנגדויות טרם השלימה את הבחינה התחבורתית ויש יסוד להניח כי לאחר סיום הבחינה יידרשו צעדי תכנון נוספים. טרם נתנה תשובה סופית ופרטנית ב התנגדויות שהוגשו לוועדה ועוד לא מוצו הליכי הערר למועצה הארצית לתכנון ובניה, על כן מדובר בעתירה מוקדמת. החלטת ועדת המשנה להתנגדויות הינה החלטת ביניים בלבד ואין זה המועד הראוי לביקורת שיפוטית.

זאת ועוד, בבסיס עתירתה של המבקשת עומדת החלטת הועדה המחוזית מיום 01.07.19 לבטל את האפשרות לעירוב שימושים, העתירה, ככל שהיא מתייחסת להחלטה זו לוקה בשיהוי ניכר של כשנתיים. כמו כן לא הובהר מדוע הבקשה למתן צו ביניים הוגשה רק כשבועיים לאחר הגשת העתירה ולא במקבילה אליה.

יש לדחות את הבקשה לסעד זמני אף לאור זהות הסעדים בעתירה ובצו הביניים.

גם בחינת שיקולי מאזן הנוחות מצדיקים את דחיית הבקשה שכן אלו נוטים באופן מובהק לטובת המשיבים. הסעד הראשון אותו ביקשה המבקשת, להורות לוועדה המחוזית לכלול את מתחם לנטוס כמתחם עם עירוב שימושים, הינו למעשה בקשה לצו עשה שאינו מבקש לשמר את המצב הקיים. צו כזה ניתן לתתו רק במקרים חריגים, ואין זה המקרה שלפנינו. המבקשת לא הוכיחה את טענתה שיגרם לה "נזק בלתי הפיך" בשלב זה. הדברים נכונים גם לסעד השני המבוקש בעתירה, למנוע קבלת החלטות בהתאם לתכנית כפי שהיא כעת. מנגד, אם יינתן הצו יפגעו המשיבים והציבור בכללו מעצם עיכוב הליכי התכנון של התכנית והחזקתה כבת ערובה לטובת אינטרס פרטי. נזק נוסף אף עלול להיגרם לחשיבותם של ערכי הודאות והיציבות של החלטות מנהליות.

המשיבים 2 ו-3 טוענים בנוסף, כי אין ממש בטענות המבקשת בדבר אי חוקיות ההליך התכנוני מהטעם שלא ניתן לקבל החלטות בדבר תכנית אחת אגב דיון שנערך בעניינה של תכנית סמוכה. האפשרות לתקן תכנית או לשנות אותה הינה חלק אינטגרלי מאופן פעולתה המקצועי של הועדה המחוזית קל וחומר כמו במקרה דנן, בו ההיגיון שעמד במרכז הדיון בתכנית אחת, לייעד את כל שטחה של רצועת לנטוס להפרדה בין המגורים לתשתיות, נכון גם לתכנית השנייה.

אשר לטענה כי המבקשת לא נחשפה לדו"ח האקוסטי שהוביל להחלטה לבטל את האפשרות למגורים במתחם 5 ולמתחם הסמוך לו, טוענות המשיבות 2 ו-3 כי הועדה המקומית הפנתה את המבקשת להתייחסותו של משרד הבריאות בנושא ולטענות כי המבקשת לא נחשפה למידע זה אין כל שחר.

לגבי הטענה שמהנדס הועדה המקומית הציג לוועדה המחוזית מצג שווא בדבר התנגדותה של הועדה המקומית למגורים במתחם לנטוס, נטען על ידי המשיבות 2 ו-3 כי הועדה המקומית הציגה בפני המבקשת את הסתייגותה מהאפשרות לאפשר מגורים במתחם במסגרת הדיון בו נדחתה התכנית הנקודתית של המבקשת מיום ה-09.09.19. לעמדתן עירית נתניה הביעה את התנגדותה למגורים באזור זה גם בדיונים קודמים. מכל מקום, מדגישות המשיבות 2-ו-3 כי עמדת הועדה המקומית אינה אלא בבחינת המלצה, כאשר הועדה המחוזית רשאית לקבלה או לדחותה, ואף אם נפל פגם באופן קבלת ההמלצה, אין בכך די לצורך פסילת ההחלטה של הועדה המחוזית.

המשיב 4 הוסיף כי ביטול יחידות הדיור במתחם המבקשת מחויב מכוח סעיף 86 לחוק מאחר שלא התקיימו התנאים שקבעה הועדה המחוזית בהחלטת ההפקדה מיום 28.05.18. אם לא די בכך, דין העתירה להידחות אף משיקולים תכנוניים מאחר שמתן האפשרות לקיים עירוב שימושים במתחם לא יוכל להתקיים עקב הפגיעה באיזון השימושים העתיד לגרום קריסת התשתיות בשכונה כולה.

דיון והכרעה
ראשית, אציין כי בעקבות כתבי הטענות המפורטים, הן של המבקשת והן של המשיבים, לא ראיתי לנכון לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לצו ביניים, אלא להכריע בבקשה על סמך כתבי הטענות והנספחים בלבד, וזאת בהתאם לסמכותו של בית משפט זה לפי סעיף 9(ג)(1) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן "תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים").
כך גם לא מצאתי לנכון להמתין לתגובותיהן של המשיבות 5 ו-6 (עירית נתניה ורשות מקרקעי ישראל) לבקשה למתן הסעד הזמני, שצורפו כמשיבות לעתירה לאחר הגשת הבקשה לסעד זמני.

בנוסף, ביום 7.6.21 הודיעה הועדה המקומית (ומשיבים 3 ו-5) כי ניתוח תחבורתי מעודכן נערך על ידה והועבר כבר למינהל התיכנון ולמשרד התחבורה בהתאם להוראות שנקבעו בהחלטת הביניים של הועדה המחוזית.
מידע זה מייתר למעשה את הצורך במתן החלטה בבקשה לסעד זמני שכן הבדיקה התחבורתית הושלמה וקבלת הבקשה לסעד זמני משמעה מתן הנחיה חדשה לביצוע עבודה חדשה שלא נדרשה על ידי הועדה המחוזית.
המבקשת התבקשה להתייחס למידע זה ולשיטתה המשיבים 2-3 ו-5 הם מבצעי ההנחיות שניתנו להם על ידי הועדה המחוזית ולכן יכולה הועדה המחוזית לתת להם הנחיות חדשות.
אין בתשובה זו התייחסות לעובדה שהבדיקה התחבורתית הסתיימה ואין קשר בין מה שמבוקש בבקשה לסעד הזמני ובין הבדיקה התחבורתית. מלכתחילה לא היה מדובר בבקשה לסעד זמני לצורך שמירת המצב הקיים אלא בבקשה ל"צו עשה", קל וחומר עתה, לאחר שהבדיקה התחבורתית כבר נעשתה מדובר בבקשה לצו עשה נפרד מהבדיקה התחבורתית ללא כל קשר אליה. כבר מטעם זה יש מקום לדחות את הבקשה.

למעלה מן הצורך אתייחס גם לבקשה שיש מקום לדחותה גם לולא היתה מסתיימת הבדיקה תחבורתית.

בעת בחינת בקשה לסעד זמני, על בית המשפט לבחון שני שיקולים עיקריים, המ קיימים ביניהם "מקבילית כוחות" (ראו בר"מ 301/03 אחים סקאל בע"מ נ' רשות שדות התעופה (פורסם בנבו, 18.3.2003):
מאזן הנוחות – בית המשפט ייבחן את הנזק שייגרם למבקש במידה שלא יינתן הסעד הזמני, אל מול הנזק שייגרם למשיבים במידה ויינתן הסעד. בתוך שיקולים אלו יש לבחון בין היתר האם הצו יסכל או יכביד על ניהול ההליך או קיום פסק הדין, ואת הצורך לשמר את המצב הקיים לעומת המצב החדש העלול להיווצר טרם בירור ההליך העיקרי לגופו.

סיכויי העתירה – על המבקש מוטל הנטל להוכיח כי סיכויי הזכייה בתובענה גבוהים.

לפיכך, על מנת שיינתן צו זמני המורה לוועדה המחוזית לקיים את הבחינה התחבורתית כאילו "מתחם לנטוס" כולל עירוב שימושים, או לחלופין להורות שלא תתקבל כל החלטה סופית בהתנגדויות שהוגשו לתכנית עד להכרעה בעתירה, על המבקשת להוכיח שאם לא יינתן הצו, ייגרם לה נזק בלתי הפיך וכי סיכויי העתירה לקבלת הצו ההצהרתי גבוהים.

המבקשת לא עמדה אף לא באחד משני הנטלים הללו . המבקשת לא הוכיחה כי הנזק שייגרם לה מאי מתן הצו עלול לסכל או להכביד על ניהול ההליך בעתירה, ולא הוכיחה כי מתן הצו ישמר את המצב הקיים. לצד זאת סיכויי העתירה נמוכים.

בחינת מאזן הנוחות
לטענת המבקשת "יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל לאחור" ולבחון את התכנית מחדש, במידה שהבדיקה התחבורתית תבוצע מבלי לכלול את "מתחם לנטוס" כשטח עם אפשרות עתידית למגורים. לעמדתה, הליכי אישור תכנית האתמ"מ בנויים באופן שכל רכיב משפיע על השני ולכן אם הבדיקה התחבורתית לא תתבצע כמבוקש על ידם כעת, היא לא תתבצע כך לעולם. בעקבות כך טוענת המבקשת לנזק כלכלי.

מנגד טוענים המשיבים כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתם שכן אם יחליט בית משפט על מתן הצו המבוקש, בעוד העתירה תידחה לבסוף, יחול בתכנית עיכוב משמעותי בו למעשה התכנית ויתר בעלי העניין בה ישמשו כ-"בני ערובה". בנוסף, טוענים המשיבים כי אין מקום להעתר לבקשה שמהותה היא בקשה למתן צו עשה, המורה לוועדה המחוזית לפעול אחרת מהדרך בה היא פועלת כעת. בכך מתן הצו לא יישמר את המצב הקיים אלא נהפוך הוא, המבקשת מבקשת לשנות את הקיים.

מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה הנזק שיגרם להם, ולציבור בכללותו, אם ינתן הסעד הזמני, עולה על הנזק הפוטנציאלי של המבקשת. כפי שצוין על ידי המשיב 1, הלכה ידועה היא שבית המשפט יאשר בקשה לצו עשה רק במקרים חריגים:
"על בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שיצווה על צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים, עוד לפני שניתנה ההכרעה הסופית בתובענה. צו עשה זמני המשנה מצב קיים ראוי שיינתן במקרים חריגים, אך כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו הינה חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם" (רע"א 5843-05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 13/12/05)).

מעיון בבקשה לא נוכחתי כי ייגרם למבקשת נזק בכלל, וודאי שלא חמור או בלתי הפיך, אם הבקשה לא תתקבל. לא נטען ולא הוצגה ראיה לפיה לא ניתן יהיה לערוך את הבדיקה התחבורתית בשינויים הנדרשים, או לעשותה מחדש, אם העתירה תתקבל. הבקשה למעשה היא "לקדם" את הליכי התכנית על פי מה שרצוי למבקשת. לפיכך, לא מצאתי כי במקרה דנן מדובר על מקרה חריג במיוחד המקים את האפשרות לתת צו עשה זמני.

מנגד, בבואנו לבחון את הנזק שיגרם למשיבים בהנחה ויינתן הסעד, על בית המשפט לבחון גם נזקים העלולים להיגרם לציבור כולו (ראו בר"מ 2127/07 אחים בן רחמים בע"מ נ' חברת נמלי ישראל (פורסם בנבו, 14/3/07)). במקרה שלפני, מול המבקשת ניצבים יתר בעלי הזכויות הרלוונטיים באתמ"מ, ואף ציבור תושבי נתניה כולו, שיפגעו מהעיכוב הצפוי בתהליך קידום תכנית שעתידה להוסיף בתחומי העיר שטחי מסחר ותעשייה רבים. יש להוסיף לכך גם את בזבוז המשאבים שייגרם מעצם ההידרשות לביצוע בחינה תחבורתית כפולה, מתוך הבנה כי סיכויים קבלת העתירה אינם גבוהים, כפי שאפרט בהמשך.

סיכויי העתירה

אף מבלי להידרש לדיון בעתירה לגופה ובחינת חוקיות החלטת העדכון, אני סבורה כי סיכויי העתירה אינם גבוהים וזאת מאחר שהעתירה הוגשה מחד בשיהוי ניכר ומאידך טרם מוצו כל ההליכים הנדרשים.

הסעד הראשי המבוקש בעתירה הוא להורות על בטלותה של החלטת העדכון, המבטלת את האפשרות של המבקשת לטעון לעירוב שימושים בעתיד. החלטה זו התקבלה ביום 01.07.19, כמעט שנתיים לפני הגשת העתירה. בהתאם לסעיף 3(ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים יש להגיש את העתירה ללא שיהוי, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין. אם סברה המבקשת כי החלטת העדכון "זיהמה" את ההליך כולו באי חוקיותה, היה עליה לתקוף את ההחלטה בעת פרסומה, ולא לאחר כשנתיים, כאשר היא חוששת שמא תוצאת הביניים בהליך ההתנגדויות לא תישא חן בעיניה. ראו עע"מ 2141-09 הועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבניה נ' אחל"ה איכות חיים לתושבי השרון (פורסם בנבו, 31/12/09) (להלן " פס"ד אחל"ה):
"עילה להתערבות שיפוטית בשלב ההפקדה תקום במקרים חריגים, בהם ברור כי ההפקדה נעשית בניגוד להוראת דין מפורשת החלה על שלב ההפקדה; או כאשר מדובר בתוכנית אשר על פני הדברים נפל בה פגם של ממש, המאיין כל אפשרות לאשרה בעתיד" (הדגשות שלי).

משתקפה המבקשת את ההחלטה בדרך של הגשת התנגדות עליה להמתין, כפי שמורה הפסיקה לסיום ההליך כולו. יפים לענין זה הדברים שנאמרו בפס"ד אחל"ה: "נפסק באופן עקבי ושיטתי, כי מקום בו טרם מוצו הליכי ההתנגדות הקבועים בדין, אין מקום לכך שבית המשפט ישים עצמו בנעליהן של רשויות התכנון ויקדים לדון בהשגות תכנוניות; וכי ככלל, אין מקום לעריכתה של ביקורת שיפוטית על החלטותיהן של רשויות התכנון שעה שההליכים התכנוניים תלויים ועומדים. העמדה המקובלת היא, אפוא, כי זמנה של ביקורת שיפוטית מעין זו יגיע, כאשר הליכי התכנון יבואו אל סיומם".
רק לאחר שיסתיים הליך התנגדויות , במידה ותבקש המבקשת לחלוק על התוצאה, תוכל לפעול באפיקים הראויים על ידי הגשת ערר או עתירה מנהלית, כמו יתר המתנגדים לתכנית.

כפי שכבר ציינתי בעת בחינת מאזן הנוחות, לא מקובלת עליי עמדתה של המבקשת לפיה לא ניתן יהיה לברר את עניין אי חוקיות החלטת העדכון במועד מאוחר יותר . הבקשה אינה מבססת את הטענה מדוע לא ניתן יהיה לבצע את השינוי בהליך התכנוני, אם תתקבל העתירה, לאחר מצוי הליכי ההתנגדויות.

לאור האמור, ומבלי להידרש לניתוח טענות אי החוקיות שנפלו לכאורה בהחלטת העדכון, עולה שסיכויי התובענה נמוכים מאוד.

סיכום
סוף דבר, שקלול סיכויי העתירה, בשילוב עם מאזן הנוחות, נוטה במובהק לטובת המשיבים, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

המבקשת תישא בהוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות, בסך של 5,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים 1-4. המשיבים 2 ו- 3 יחשבו לצורך זה כמשיב אחד.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כל בו חצי חינם בע"מ
נתבע: הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוזי מרכז
שופט :
עורכי דין: