ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברה ליבוא ויצוא מוצרי ואביזרי... נגד ג'ול לאבס אנד פרודקטס ישראל בע"מ :

לפני כבוד ה שופטת עינת רביד

תובעת

חברה ליבוא ויצוא מוצרי ואביזרי טבק בע"מ

נגד

נתבעת

ג'ול לאבס אנד פרודקטס ישראל בע"מ

החלטה

החלטה זאת עניינה בבקשות הנתבעת (בקשה 9) והתובעת (בקשה 10) לגילוי מסמכים ושאלונים.

גילוי מסמכים המסגרת הנורמטיבית
נקודת המוצא העקרונית של כללי הדיון האזרחי באשר לגילוי מסמכים ולעיון בהם היא של גילוי מרבי. לעניין זה ראו רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, (18.4.05):
"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1)515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת" (שם, בפסקה 6).
עם זאת, חובת הגילוי והזכות לעיון במסמכים אינן מוחלטות. את העיקרון בדבר חובת הגילוי יש לאזן מול ערכים אחרים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים (ראו רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פ"ד סא(2)634).
תנאי מקדמי והכרחי לגילוים של מסמכים הוא היותם רלוונטיים לזירת המחלוקת (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5)193). בהתאם לפסיקה מצווה בעל דין "לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4)60,54; ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג' 162,159). משנקבע כי המסמך שגילויו מתבקש הוא רלוונטי לזירת המחלוקת, הנחת המוצא היא שיש להורות על גילויו.
לפי פסיקת בית המשפט העליון, נקודת המוצא בגילוי מסמכים היא גילוי מרבי, דרישת הרלוונטיות תתפרש באופן ליברלי ועל מנת לצלוח תנאי סף זה, על פי רוב די יהא בכך שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך (ראו רע"א 8181/15 אריה את עופר עבודות בניה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (31.1.16) והאסמכתאות המובאות שם).
על אף חובת הגילוי הנרחבת יהיו מקרים בהם תיסוג חובת הגילוי כגון מקרים בהם מועלית טענת חיסיון (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995).
נוכח הפסיקה לעיל אבחן את בקשות הצדדים לגילוי מסמכים.
בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים
בקשת הנתבעת להמצאת דו"ח החזרות מפורט בנוגע למוצרי ג'ול בחלוקה לפי חודשים.
לטענת הנתבעת הדוח שהמציאה לה התובעת הוא דוח המפרט את כמות המוצרים אשר הוחזרו לחברה מלקוחותיה, בעוד שהנתבעת ביקשה את פירוט כמות המוצרים שהחזירה התובעת.
נוכח טענות התובעת כי דוח ההחזרות אשר המציאה לנתבעת מהווה גם את הדוח המפרט את כמות המוצרים שהוחזרו מהתובעת לנתבעת, ונוכח טענתה, אשר נתמכה בתצהיר, לפיה אין ברשותה דוח החזרות נוסף מעבר לדוח שגילתה, לא ניתן לחייבה בהמצאת מסמכים שאינם בידיה.
העתק מהסכם/חוזה העבודה בין התובעת למר אלכסנדר סדובוי וכנרת דוידס שרון וכל תלושי השכר שלהם.
לטענת הנתבעת בכתב התביעה נטען כי שני עובדים אלו נשכרו לשם קיום התחייבויות התובעת בהסכם עם הנתבעת, והתובעת אף עותרת לסעד כספי בגין השכר ששילמה לעובדים אלו, על כן יש חשיבות לנתוני השכר המלאים שלהם.
התובעת טוענת כי הסעד הכספי הנתבע בגין עובדים אלו נגזר מעלות העסקתם בחברה, ולא משכר עבודתם, וכי די בדוחות אשר צורפו והמשקפים את עלות העסקתם של עובדים אלו. לטענתה העדר רלוונטיות המסמכים מתחדדת נוכח העובדה כי רק 74.8% מהיקף משרתו של אלכסנדר הוקדשה לשיווק מוצרי הנתבעת, ועבודתה של שרון החלה בנובמבר 2017 וחודשים רבים טרם כריתת חוזה ההפצה מ- 31.3.2019.
לאחר עיון בטענות הצדדים והיות ובכתב התביעה עותרת התובעת לקבלת פיצוי כספי בגין השכר ששילמה לעובדים אלו, יש חשיבות למסמכים המבוקשים על ידי הנתבעת, שכן מהם ניתן יהיה ללמוד על השכר ששולם לאותם עובדים בפועל, ואשר מהווה חלק מעלות השכר בו נשאה התובעת לטענתה. בשים לב כי המדובר במידע אודות צדדים שלישיים, תשחיר התובעת כל מידע אישי אודות עובדים אלו (מס' ת"ז, מס' חשבון בנק וכד'). הנתבעת תהיה רשאית לעשות שימוש במידע זה רק במסגרת התיק הנדון ואינה רשאית להעבירו לצדדים אחרים.
העתק הדוחות הכספיים של התובעת בין השנים 2020-2017 לטענת הנתבעת יש חשיבות לקבלת הדוחות הכספיים נוכח טענות התובעת לפיהן אי אספקת המוצרים הנדרשים לה גרמה לפגיעה ברווח הגולמי שלה, והביאה לירידה בהיקף המכירות שלה. כמו כן ונוכח טענתה כי היא משווקת מוצרי טבק וסיגריות של מותגים אחרים היה מקום לקבלת הדוחות הכספיים, על מנת לבחון מה היה נתח מוצרים של הנתבעת מתוך כלל פעילות התובעת. לעניין זה מוסיפה הנתבעת כי לגבי הדוחות הכספיים התובעת לא העלתה טענת חיסיון אלא רק טענה לחוסר רלוונטיות, ועל כן לא נעשתה התייחסות לסוגיה זאת בבקשתה.
לטענת התובעת הדוחות הכספיים אינם רלוונטיים לעניין הפגיעה ברווח הגולמי שלה, ודי בבחינת כמות המוצרים שמכרה הנתבעת לתובעת אל מול אחוזי הרווחיות אותם הכתיבה הנתבעת לתובעת ולשוק. זאת ועוד, דוחותיה הכספיים של התובעת כוללים פירוט בדבר מצבה הפיננסי הכולל בכלל המגזרים בהם היא פועלת, ולא יהיה בו כדי ללמד על הירידה בהיקף המכירות של התובעת. עוד מוסיפה התובעת כי אין להורות על גילוי דוחותיה הכספיים מאחר והם מכילים סודות מסחריים, אשר חשיפתם תפגע ביתרונה העסקי על פני מתחריה.
לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת הנתבעת לקבלת דוחותיה הכספים של התובעת בכפוף לסייגים המפורטים לה לן, שכן וכפי שטוענת הנתבעת, מדוחות אלו ניתן יהיה ללמוד על הפגיעה ברווח הגולמי הנטען של התובעת.
ראשית אציין כי בהתאם לפסיקה נתונים כספיים של חברה פרטית מהווים, ככלל, מידע סודי, שנדרשת הצדקה כבדת משקל כדי לגלותו ( רע"א 7515/16 עמוס לוזון נ' צבי ברקוביץ (05.12.2016 , להלן: עניין לוזון). יחד עם זאת ובכל הנוגע לחשיפת מידע ביחס לתובע בהליך נקבע בפסיקה:
"כאשר בתובע עסקינן, ידו של האינטרס של גילוי האמת תהא, על פי רוב, על העליונה ותגבר על האינטרס של שמירה על סודיות המידע. ככל שהמסמך רלוונטי יותר ונוגע ללב הסוגיות שבמחלוקת, כך ייטה בית המשפט להעדיף את האינטרס של גילוי האמת. בניגוד לתובע, הנתבע נגרר בעל כורחו להליך המשפטי. לגביו, לא ניתן להניח שהוא נכון לשלם את מחיר החשיפה הכרוך בהליך, ולכן נקודת האיזון תהא שונה. לכן, יש צדק בטענתו של המשיב כי משעה שהמבקשים הגישו תביעה כספית נגד המשיב, חזקה שהיו מוכנים לחשיפה הכרוכה בניהול תביעתם, לרבות חשיפת מסמכים העלולים לפגוע בהם, ובלבד שמסמכים אלה רלוונטיים להליך דנן." (ההדגשה הוספה - ע' ר').
נוכח האמור לעיל אני קובעת כי התובעת תמציא לנתבעת את הדוחות הכספיים החל ממועד ההתקשרות עם הנתבעת ועד לסיומה, כאשר התובעת תשחיר שמותיהן של חברות אחרות, שכן אין במידע אודות שמות החברות, כדי להשליך על עניין הפגיעה ברווח הגולמי של התובע כתוצאה מהתנהלות הנתבעת. המצאת הדוחות הכספיים לנתבעת תעשה בכפוף לחתימת הנתבעת ובאי כוחה על התחייבות מפורשת ומפורטת לפיה יוכלו לעשות שימוש במסמכים שיגולו אך ורק לצורך ההליך דנן.
הבקשה להשיב על שאלון
הנתבעת עתרה לחייב את התובעת להשיב לשאלה "מהם המוצרים והאביזרים אותם ייבאה וייצאה חברתכם נכון לשנת 2018, 2019 ו- 2020. אנא פרטו את כל סוגי המוצרים ויצרניהם שהתובעת שווקה בארץ ובחו"ל....ואת ההיקפים הכספיים של כל אחד מסוגי המוצרים ואת של כולם יחד".
לטענת הנתבעת, המדובר בשאלה רלוונטית נוכח טענת התובעת בכתב התביעה ובכתב התשובה כי היא משווקת מוצרי סיגריות וטבק של מוצרים רבים. מאחר והתובעת העלתה טענות לפגיעה ברווחיות, להוצאות ועלויות, שנגרמו לה , הרי עליה לספק מידע ביחס לכלל פעילותה.
לטענת התובעת, השאלה אינה רלוונטית שכן פירוט המוצרים אותם משווקת התובעת וההיקפים הכספיים של כל אחד מהם אינו יכול ללמד על הפגיעה שנגרמה לרווחיות שלה בגין התנהלות הנתבעת או בדבר הירידה בהיקף המכירות של התובעת. זאת ועוד, יש לדחות הבקשה אף מהטעם כי היא כרוכה בחשיפת סודות מסחריים ועשויה לפגוע באינטרסים של צדדים שלישיים. עוד טוענת התובעת כי יש לדחות הבקשה אף מהטעם כי היא כרוכה בהכבדה בלתי סבירה על התובעת, שכן התובעת אינה עורכת את מאזניה לפי חלוקה למגזרים עסקיים כך שהמידע המבוקש אינו מצוי בידיה והפקת נתונים אלו תשית עליה הכבדה בלי סבירה.
לעניין זה אני דוחה את דרישת הנתבעת, אין מקום לחייב התובעת בהמצאת נתונים אודות חברות אחרות עמן היא פועלת, ואין רלוונטיות למידע זה ולטענת התובעת בדבר הפגיעה ברווחיות שלה ביחסיה מול הנתבעת.
הנתבעת עתרה לחיוב התובעת במענה לשאלה "אנא פרטי ממה מורכב סכום ההוצאות לו את טוענת בסעיף 77 לכתב התביעה".
לטענת הנתבעת בעוד ששאלתה הופנתה לסעיף 77 לכתב התביעה וביחס להוצאות הנטענות בגין החלפת הסחורה, תשובת התובעת התייחסה לסכום ההוצאות בסעיפים 66-63 לכתב התביעה ולא לסעיף 77.
התובעת השיבה כי סכום ההוצאות מורכב מעלויות העסקת ארבעת עובדי התובעת, אשר בין החודשים דצמבר 2019 למרץ 2020 עסקו באופן מלא בהיקף של 100% משרה לשם החלפת הסחורה עלות העסקת העובדים הסתכמה ב- 204,000 ₪ הוא הסכום הנתבע בסעיף 77 לכתב התביעה. יש במענה זה כדי לייתר הדיון בשאלה זאת.
הנתבעת עתרה לחייב את התובעת להשיב לשאלה "האם פניית הנתבעת אל התובעת כנטען בסעיף 33 נעשתה בכתב? אם כן נא צרפו מסמך, אם בעל פה אנא מסרי את הפרטים של הפנייה מי פנה ומתי".
לטענת הנתבעת השאלה נענתה בצורה מתחמקת ולא צוין אם הדבר נעשה בכתב או בעל פה.
התובעת השיבה בתשובתה כי הפניה נעשתה בעל פה ולא בכתב, במהלך החציון הראשון של שנת 2019. יש במענה זה כדי לייתר הדיון בשאלה זאת.
הנתבעת עתרה לחייב את התובעת להשיב לשאלה "אנא פרטי את כל האזורים בהם הפיצה התובעת את מוצרי ג'ול תוך פירוט נקודות המכירה בכל אזור, במשך כל תקופת ההתקשרות עם הנתבעת".
לטענת הנתבעת, התובעת ענתה על השאלה בצורה מתחמקת ולא פירטה את כל האזורים בהם הופצו מוצרי ג'ול , אף כי המדובר בנושא המצוי במחלוקת נוכח טענות הנתבעת כי התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה לעניין אזורי ההפצה.
התובעת השיבה כי העבירה לידי הנתבעת את המידע הזה באופן ממוחשב כך שהוא נמצא בידי הנתבעת, אך למען הסדר הטוב הוא מצורף כנספח א' לתצהיר המצורף לתשובה. יש במענה זה כדי לייתר הדיון בשאלה זאת.
הנתבעת עתרה לחייב את התובעת להשיב לשאלה "אנא פרטי את שמות כל מפיצי המשנה של התובעת אשר שווקו את מוצריה של ג'ול".
לטענת הנתבעת התובעת ענתה בצורה מתחמקת על השאלה ולא פירטה של שמותיהם של כל מפיצי המשנה אשר שווקו את מוצריה של הנתבעת. סוגיה זאת חשובה נוכח טענת הנתבעת לפיה התובעת הפרה התחייבויותיה בהסכם לעניין התקשרות עם מפיצי משנה.
לטענת התובעת מפיצי המשנה ששיווקו את מוצרי הנתבעת אושרו על ידה, לאורך כל תקופת ההתקשרות, כך שזהותם ידועה לנתבעת. עוד טוענת התובעת כי מעת שבהודעת הביטול לא הועלו טענות בדבר הפרת הסכם ההפצה על ידי התובעת אין מקום לבקשתה לקבל מידע בעניין זה.
בעניין זה ונוכח טענות הנתבעת בכתב הגנתה באשר להתקשרות עם מפיצי המשנה, יש מקום לחיוב התובעת בהמצאת המידע המבוקש. טענת התובעת כי טענה זאת לא נטענה במסגרת הודעת הביטול היא טענה השמורה לה, אך אין בה כדי להצדיק אי המצאת המידע המבוקש, והנמצא במחלוקת בין הצדדים, כעולה מכתבי הטענות.
בקשות התובעת
התובעת הגישה בקשה לגילוי מסמכים ושאלונים, זאת כמפורט להלן.
הנתבעת השיבה לבקשה וטענה כי יש לדחות הבקשה על הסף משעה שהמועד להגישה חלף כחודש ימים לפני המועד בו הוגשה. לעניין זה ושעה שהצדדים טרם סיימו הליכי גילוי מסמכים ושאלונים ואף טרם הוכרעה בקשת הנתבעת בעניין זה, יש מקום לדון בבקשה לגופה תחת קיום דיון בטענות פרוצדוראליות.
עוד עתרה הנתבעת לדחיית הבקשה אף לגופה שכן התובעת עותרת לצו לגילוי מסמכים ספציפיים ואולם לא ביקשה מסמכים ספציפיים אלא פנתה בדרישה כללית לקבלת מסמכים, ואילו על פי הפסיקה הדרישה צריכה להיות ממוקדת במסמכים מסוימים וקיימים. זאת ועוד, התובעת לא פירטה ונימקה את מטרתה בקבלת המסמכים המבוקשים.
לעניין גילוי סוגי מסמכים אזי ובהתאם לפסיקה ניתן לבקש גם גילוי של סוגי מסמכים ובלבד שהוכחה הרלוונטיות שלהם (ראו רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, נו(5) 193 (2002), ו- רע"א 1743/16 גד זאבי נ' זאב רום (18.05.2016) . באשר לטענת הנתבעת כי התובעת לא נימקה את מטרתה בקבלת המסמכים אבחן הבקשה לגופה, כמפורט להלן.
בקשת התובעת לגילוי מסמכים
המצאת כל המסמכים הנוגעים לראשית ההתקשרות בין התובעת לנתבעת. לטענת התובעת, הנתבעת השיבה על הדרישה בטענה כי המדובר בדרישה כוללנית ולא ברורה, ולא ברור מה המשמעות של "ראשית ההתקשרות". לטענת התובעת, "ראשית ההתקשרות" הוא המועד בו התובעת החלה להפיץ את מוצרי הנתבעת באוגוסט 2018.
לעניין זה טוענת הנתבעת, שאין המדובר בדרישה למסמך ספציפי או סוג מסוים של מסמכים אלא לדרישה כוללנית ולא ברורה. זאת ועוד, היות והנתבעת גילתה את כל המסמכים הרלוונטיים המצויים ברשותה, הנוגעים להתקשרות כולה לראשיתה ולסיומה, הרי שהתובעת קיבלה מענה על דרישה זאת.
נוכח תשובת הנתבעת, לפיה העבירה כל המסמכים המבוקשים בעניין זה, אין מקום לחייבה בגילוי נוסף על אשר הומצא. יחד עם זאת, הנתבעת תתמוך טענתה זאת בתצהיר מטעמה.
כל המסמכים הנוגעים להתקשרות הצדדים בתקופה בין אוגוסט 2018 לכריתת הסכם ההפצה ביום 31.3.2019 לרבות תכתובות בנושא טיוטות הסכם שהוחלפו בין הצדדים – לטענתה ביחס לדרישה זאת צירפה הנתבעת מסמכים שונים לרבות "כרטסות" אשר אינן רלוונטיות ומתייחסות לתקופה לאחר אפריל 2019, ובכל הנוגע לתכתובות השיבה הנתבעת , כי לא התבקשה תכתובת ספציפית ולא בין אנשים מסוימים לכן לא ניתן להתייחס אליה. לטענת התובעת המדובר בתשובה שנובעת מהרצון שלא לגלות מסמכים רלוונטיים.
לעניין זה השיבה הנתבעת כי המציאה לתובעת דוח מפורט של המוצרים שהוזמנו וסופקו לפי פילוח חודשי, ואף כי התובעת לא ביקשה כרטסות העבירה לה כרטסות הנוגעות לפעילותה, ועל כן לא ברורה טענתה בעניין זה. ביחס לתכתובות טענה כי המדובר בדרישה כוללנית, ובכל מקרה העבירה לתובעת עשרות תכתובות בין השאר בקשר להזמנות ואספקת מוצרים.
לאחר עיון בטענות הצדדים, לא מצאתי להוסיף ולחייב את הנתבעת להוסיף על אשר הומצא על ידה, ללא שהתובעת פירטה את נחיצות המסמכים, ועת מתשובת הנתבעת עולה כי המציאה לתובעת מסמכים בעניין המבוקש.
כל המסמכים הנוגעים להתקשרות הצדדים בתקופה שבין הודעת הנתבעת על סיום ההתקשרות ביום 11.3.2020 לסיום ההתקשרות בפועל ביום 10.5.2020 – לטענת התובעת במענה לדרישה זאת השיבה הנתבעת באופן עמום כי אין בידיה מסמכים נוספים להוסיף. לטענתה מענה זה נועד לסכל את קבלת המסמכים להוכחת טענתה לפיה הנתבעת חדלה לספק לה מוצרים כבר במועד משלוח הודעת הביטול.
הנתבעת חזרה בתשובתה על הטענה כי אין לה מסמכים נוספים מעבר לאלו שהומצאו על ידה.
בנסיבות אלו, ונוכח הטענה כי אין בידיה מסמכים נוספים, תתמוך הנתבעת את הטענה בתצהיר מטעמה.
בסעיפים 2.2.1 - 2.2.4 ו- 2.2 לדרישת הגילוי התבקשה הנתבעת להעביר מסמכים שונים הנוגעים להתנהלות הצדדים במהלך ההתקשרות לרבות מסמכים הנוגעים למקרים בהם היו ח וסרים או עיכובים באספקת מוצרים – לטענת התובעת, הנתבעת השיבה כי אין בידיה מסמכים אלו, תשובה שאינה מתיישבת עם המסמכים שהועברו בתצהיר גילוי המסמכים של התובעת, זאת ועוד הנתבעת אינה רשאית לציין כי מסמכים אלו אינם בידיה אלה לפרט אם היו בידיה בעבר, מתי יצאו מרשות ה ומה עלה בגורלם.
נוכח טענות הנתבעת כי אין בידיה מסמכים אלו, שכן לטענתה אינם קיימים, תתמוך טענה זאת בתצהיר מטעמה.
המצאת כל המסמכים הנוגעים למעורבות הנתבעת בדיונים שנערכו בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא התיקון לחוק האוסר פרסומת והגבלת שיווק של מוצרי טבק ועישון- הנתבעת השיבה שהדרישה כוללנית ולא ברורה וכי אין מסמכים כאלה ולמיטב ידיעתה את הפרוטוקולים של וועדת הכלכלה בכנסת ניתן למצוא באינטרנט. לטענת התובעת המדובר בתשובה מתחמקת, זאת ועוד העובדה כי קיימות בידי בעל דין האפשרות חלופית להשגת מסמכים אינה מונעת הצורך לעמוד על דרישת הגילוי והעיון.
לעניין זה השיבה הנתבעת כי אין בידיה מסמכים אלו וכי אין היא מחויבת להמציא מסמכים שאינם בידיה.
נוכח טענות הנתבעת כי אין בידיה מסמכים אלו, תתמוך טענה זאת בתצהיר מטעמה. לעניין הפרוטוקולים של וועדות הכנסת ושעה שהמדובר בחומר הזמין לציבור אין מקום לחייב את הנתבעת, הטוענת כי אלו אינם בידיה, בהמצאתם לידי התובעת, והתובעת תוכל לעיין בהם באמצעות האינטרנט.
מסמכים הנוגעים למהלך החלפת הסחורות – לעניין זה השיבה הנתבעת שאין המדובר במסמך ספציפי ולא ניתן להבין המבוקש. עוד נטען כי לא ניתן להעביר מסמכים פנימיים וכי לנתבעת אין מסמכים אלו. לטענת התובעת המושג "מסמכים" הוגדר בפתח דרישתה, והנושא של "מהלך החלפת הסחורות" עמד במוקד כתבי הטענות ומוכר לנתבעת. עוד נטען כי אין כל מניעה להעמדת מסמכים פנימיים לעיונה כפי שהיא העמידה לעיון הנתבעת.
נוכח טענת הנתבעת כי אין בידיה מסמכים נוספים מעבר לאלו שהועברו במסגרת גילוי המסמכים מטעמה, תתמוך טענתה בתצהיר כדין.
מסמכים הנוגעים להחלטה לסיים את ההתקשרות עם התובעת – הנתבעת השיבה כי אין מסמכים כאלו ואם היו הם בגדר מסמכים פנימיים וסודות מסחריים. לטענת התובעת אין מניעה לגילוי מסמכים הכוללים מידע פנימי רגיש ולבית המשפט נתון שיקול הדעת להורות על סדרי הגילוי.
לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי על הנתבעת להצהיר האם קיימים מסמכים בעניין המבוקש אם לאו. ככל שקיימים מסמכים אלו, הם יועברו לעיונו של בית המשפט בלבד, אשר יכריע האם ניתן להעבירם לעיון הצד השני אם לאו. לעניין זה אעיר כי הטענה להיותם של מסמכים אלו בגדר סוד מסחרי נטענה באופן כללי מבלי שפורט מהו הסוד המסחרי הנטען ומה היא הפגיעה בחשיפת מסמכים אלו.
ניסוחו של תצהיר גילוי המסמכים
לטענת התובעת יש לחייב את הנתבעת לערוך את תצהיר גילוי המסמכים מטעמה כמתחייב בתקנות. התצהיר מנוסח בצורה כוללנית ומתאר קטגוריות רחבות ועמומות של מסמכים; התצהיר אינו מבחין בין מסמכים שגולו והועמדו לעיון במענה לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים ובין הדרישות השונות שנכללו בדרישת הגילוי; הנתבעת לא ציינה האם המסמכים שהתבקשו מצויים או היו מצויים בידיה ואם לא מתי יצאו משליטתה. עוד נטען כי המסמכים הועברו בקבצי PDF הכוללים אסופת מסמכים בלתי ניתנים לזיהוי וללא תאריכים והמסודרים בצורה רנדומלית. התובעת עותרת שהללו יועמדו לעיונה מחדש באופן שיאפשר להתמצא בהם.
הנתבעת השיבה לבקשה וטענה כי יש לדחותה, שכן תצהירה נערך בהתאם לתקנות ומפרט את כלל המסמכים המצויים ברשותה ובשליטתה, ו התובעת מנועה מהעלאת הטענה עת היא נהגה בדיוק באותו האופן. זאת ועוד כל המסמכים שגולו בתצהיר הועברו לתובעת כך שיש בגילויים כדי לייתר הבקשה. זאת ועוד ובניגוד לנטען המסמכים הועברו בצורה מסודרת ואין בעיה להתמצא ולהבין אילו מסמכים שייכים לאיזה סעיף בגילוי המסמכים. ממילא התובעת לא הפנתה לכל חובה שבדין לסידור המסמכים כטענת התובעת .
לעניין פירוט המסמכים בתצהיר גילוי המסמכים, אני מקבלת את טענת הנתבעת כי בכך שהמציאה את כלל המסמכים שפורטו בתצהיר לידיה של התובעת, התייתר הצורך בפירוט המבוקש.
באשר לבקשת התובעת לסידור המסמכים, אזי עניין דומה נדון בת"א (מחוזי מרכז) 49253-05-11 חיים פרבמן נ' עיריית לוד (22.09.2015) , שם התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת בהמצאת מסמכים בסדר מסוים, על מנת שניתן יהיה להתמצא במסמכים, בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע:
"ככלל, על בעל דין המעביר מסמכים לחברו במסגרת גילוי ועיון במסמכים, לסדר את המסמכים באופן ששני הצדדים יוכלו להגיע למסמכים בקלות יחסית. כשמדובר במספר מסמכים רב, קיימת חובה למספר את העמודים בסדר רץ. כל האמור לעיל נובע גם מהטעם של התנהגות קולגיאלית ונאותה, גם מטעמים של סדרי דין ראויים והתנהלות בתום לב, וגם על מנת שלא יתעוררו מחלוקות בין הצדדים בשלב מאוחר יותר, אם מסמך מסוים גולה, אם לאו.
אם היו המסמכים שהעבירה העירייה מסודרים כאמור לעיל, בוודאי שהייתה יכולה להפנות את המבקשים למספרי העמודים הרלבנטיים בגילוי המסמכים הכללי, המתייחסים למסמכים שהתבקשו על ידו במסגרת הגילוי הספציפי, ולא הייתה מתעוררת כלל מחלוקת בין הצדדים. בקשת המבקשים בעניין זה לגיטימית לחלוטין."
לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת התובעת וקובעת כי על הנתבעת לסדר את המסמכים שהעבירה לתובעת במסגרת גילוי המסמכים הכללי, לפי סדר הסעיפים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי, ובנוסף, למספר את העמודים בסדר רץ. כמו כן וביחס לגילוי המסמכים הספציפי הנתבעת תעבירם לתובעת, ולחילופין תפנה למספרי העמודים של מסמכים אלו בתצהיר גילוי המסמכים הכללי.
מענה לשאלון התובעת
הנתבעת נשאלה מה כמות המוצרים שהתובעת הזמינה בין חודש אוגוסט 2018 לבין כריתת הסכם ההפצה ביום 31.3.2019 ומה כמות המוצרים שסופקה בתקופה זו. לטענת התובעת הנתבעת הפנתה לדוח המכירות, דוח שלא ניתן לאתרו בבליל המסמכים שהועמדו לעיון התובעת. הפניה שאינה נותנת מענה לשאלות התובעת.
לעניין זה השיבה הנתבעת כי ניתן בקלות לאתר את דוח המכירות, עמודים 11-12 בחלק א' למסמכים שהועברו. נוכח החלטתי לעיל באשר לסידור המסמכים שגולו, יהיה בכך כדי לייתר הדיון בעניין זה.
הנתבעת נשאלה האם סיפקה מוצרים לתובעת בתקופה שבין ההודעה על סיום ההתקשרות ביום 11.3.2020 לסיום ההתקשרות בפועל ביום 10.5.2020 והשיבה כי אינה זוכרת את מועדי האספקה המדויקים, לטענת התובעת המדובר בתשובה מופרכת היות ונתונים אלו מצויים בידי הנתבעת.
הנתבעת טענה כי המצהיר לא זכר מידע זה, אך לאחר בדיקה של מועדי האספקה המדויקים ומועדי ההזמנות הועבר לתובעת דוח המכירות, נספח א' לתשובת הנתבעת. זאת ועוד המדובר במידע המצוי בידי התובעת.
הנתבעת צירפה את הטבלה נספח א' לתשובתה, ונדמה כי יש בו כדי ליתן מענה לשאלת התובעת.
הנתבעת התבקשה ליתן מידע לגבי מקרים בהם סירבה לספק לתובעת מוצרים בכמויות שהתבקשו על ידה, והשיבה כי לא סירבה, אלא היו מקרים נקודתיים של מחסור פריט מסוים במלאי או עיכוב נקודתי בקבלת סחורה מחו"ל. לטענת התובעת המדובר בתשובה לא הולמת שכן התובעת לא ביקשה את הנימוקים לאי הספקת המוצרים.
נוכח ניסוחה של השאלה ליתן מידע לגבי מקרים בהם סירבה הנתבעת, לא מצאתי לחייב את הנתבעת להשיב מעבר לתשובה שניתנה על ידה.
הנתבעת התבקשה לציין את המועדים המדויקים בהם היו חוסרים בכמות המוצרים שסיפקה לתובע ת או עיכובים באספקת המוצרים והשיבה כי כמעט לא היו חוסרים ומדובר במקרים מועטים שהמצהיר אינו זוכר את מועדם. לטענתה התשובה אינה עונה על השאלה ומדובר בטעות בהבנת השאלה.
הנתבעת טענה כי המצהיר מטעמה נתן מענה על השאלה ואף ציין כי אינו זוכר מועדים מדויקים של חוסר, כמו גם חוסר רלוונטיות של השאלה.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני קובעת כי על הנתבעת להוסיף ולענות על השאלה. עת המדובר במידע המצוי בידי הנתבעת ובמערכת ההזמנות שלה, ואין המדובר במידע שדרוש לו ידיעה אישית של מצהיר הנתבעת.
הנתבעת נשאלה האם מהלך החלפת הסחורות נעשה ביוזמתה, וככל שכן התבקשה ליתן מידע על המהלך האמור . הנתבעת השיבה כי פעולות החלפת הסחורה נעשו בשל שינוי רגולטורי וכי היא פעלה לסייע לקמעונאים לעמוד בדרישות החוק לרבות לתובעת , תשובה שלטענת התובעת אין בה מענה הולם לשאלה.
לאחר עיון בבקשה ובתשובת הנתבעת לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעת להוסיף על המענה שניתן לתובעת, וללא שהוברר מדוע אין במענה זה מענה הולם לשאלת התובעת.
הנתבעת התבקשה להשיב על שאלות לגבי החלטתה לסיים את ההתקשרות עם התובעת, הגורם שקיבל את ההחלטה, המועד בו התקבלה ההחלטה, הסיבות להחלטה ועוד, הנתבעת השיבה כי ההחלטה התקבלה בעקבות החלטת ג'ול העולמית להפסיק מכירת המוצרים לישראל, תשובה שלטענת התובעת אינה מספקת מענה הולם לשאלה.
לאחר עיון בבקשה ובתשובת הנתבעת לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעת להוסיף על המענה שניתן לתובעת.
בסעיפים 31, 33, 35, 37 ו- 39 לשאלון התבקשה הנתבעת להשיב לשאלות שונות לגבי טענתה לפיה התובעת הפרה את הסכם ההפצה הפרה יסודית ולפרט פניותיה לתובעת בעניין זה, הנתבעת התעלמה מהשאלות וטענה כי הפניות נעשו בעל פה ובמיילים ובמסגרת פגישות חודשיות של מחלקת המכירות עם נציגי התובעת וכי יש תיעוד בסיכום פגישה. לטענת תובעת אין המדובר במענה הולם ולא ניתן לאתר את מסמך סיכום הפגישה בתוך בליל המסמכים שהועבר לתובעת.
נוכח תשובת הנתבעת וצירוף העתק סיכום הפגישה התייתר הדיון בעניין זה.

סוף דבר
התובעת והנתבעת יפעלו בהתאם להחלטתי לעיל וזאת עד ליום 21.7. 2021.
התובעת תגיש ראיותיה עד ליום 13.10.2021.
הנתבעת תגיש ראיותיה עד ליום 14.11.2021.
קדם משפט הקבוע ליום 3.11.21 נדחה ליום 8.2.2022 בשעה 12:00.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חברה ליבוא ויצוא מוצרי ואביזרי טבק בע"מ
נתבע: ג'ול לאבס אנד פרודקטס ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: