ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מפרש אטיאס נגד י.ש. שיאון בע"מ :

המבקש:

מפרש אטיאס
ע"י ב"כ עוה"ד נועם צוקר

נגד

המשיבה:
י.ש. שיאון (2010) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שלמה דגן

פסק דין

מונחת בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), וכן בקשה לדחיית תביעתו האישית של המבקש ללא צו להוצאות, תוך פסיקת גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו.

העובדות הצריכות לעניין
ביום 18.06.2020 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה כשלצידה בקשה לאשר ניהולה כתובענה ייצוגית, במרכזן עמדה הטענה, כי המשיבה נהגה של א כדין כאשר שיווקה מוצר אלכוג'ל מהמותג "POWER GEL" (להלן: "המוצר") כמוצר המיועד לניקוי ולחיטוי, מבלי שהמוצר קיבל את האישור הנדרש לכך ממשרד הבריאות ומבלי שנרשם במאגרים הרלוונטיים, וכן תוך הטעיית הצרכנים באשר לאחוז האלכוהול הקיים במוצר שהיה נמוך מזה שצוין על גבי תווית המוצר, וכל זאת תוך ניצול ימי מגפת הקורונה בישראל ובעולם שהעלתה את הביקוש למוצרים כגון זה מושא התובענה.

המבקש הסתמך בטענותיו על הודעה רשמית של משרד הבריאות בדבר אי אישור המוצר לשיווק ועל בדיקה שערך משרד הבריאות שהעלתה כי אחוז האלכוהול במוצר עומד על כ-40%, בעוד שעל תווית המוצר צוין 70%.
לטענת המבקש, התנהלות זו מצד המשיבה עולה לכדי הפרת סעיף 63 ל פקודת הנזיקין [נוסח חדש], לרבות עילות של רשלנות, תרמית וכן הפרת חובה חקוקה - הוראות פקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א-1981 ותקנות הרוקחים (תכשירים), תשמ"ו-1986; הפרת חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 לרבות עילות ההטעיה והפרת חובת גילוי; הפרת הוראות חוק המכר, תשכ"ח-1986, חוק החוזים (כללי), התשל"ג-1973, חוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999; ועשיית עושר שלא במשפט.

הקבוצה אותו ביקש המבקש לייצג הינה "כל אדם שרכש ו/או צרך את המוצר "POWER GEL" המיוצר והמשווק על ידי המשיבה, וכל זאת החל משבע שנים קודם הגשת בקשת אישור זו ועד ליום אישור התובענה כייצוגית".

המבקש עתר לקבלת צו הצהרתי לפיו הפרה המשיבה את הוראות הדין, וכן צווי לא תעשה האוסרים על המשיבה לשווק את המוצרים כבעלי יכולות חיטוי מבלי שקיבלו את האישור המתאים ונרשמו בפנקסי ומרשמי משרד הבריאות, וכן האוסרים על המשיבה לשווק מוצרים שכמות האלכוהול המצויה בהם פחותה מזו המצוינת על גבי תווית המוצר.
בנוסף, עתר המבקש לקבלת פיצוי ראוי לחברי הקבוצה, מבלי שפרט בעניין זה.

ביום 07.12.2020 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשה האישור, במסגרתה דחתה את הטענות שהועלו כלפיה, וטענה, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, ע"י תובע סדרתי, ומבלי שלמבקש יש עילת תביעה אישית משלא הציג קבלת רכישה של המוצר.
לגופו של עניין טענה, כי מבדיקות שערכה בעצמה עולה , כי כמות האלכוהול במוצר עומד על כ-65%, ולא על כ-40% כפי טען המבקש בהסתמך על ממצאי משרד הבריאות, באופן קרוב לאחוז האלכוהול המצוין על גבי התווית. נטען, כי יש לדחות את בקשת האישור שאינה נתמכת בחוות דעת ומסתמכת רק על הודעת משרד הבריאות.
בכל מקרה, טענה המשיבה, כי המוצר שווק לפרק זמן קצר בלבד (מיום 20.3.2020 ועד ליום 6.5.2020), לאור ההליכים שננקטו כנגדה בתחילת חודש מאי 2020 בעקבותיהם הושמד המלאי שנותר אצלה. זאת ועוד, טענה כי סיטונאים שרכשו את המוצר החזירו את המלאי או השמידו אותו בעצמם.
לאור זאת, טוענת המשיבה, כי היקף הנזק, ככל שקיים, הינו נמוך, ועומד לכל היותר על סך של 59,963 ₪, שזהו היקף המכירות של המוצר בפרק הזמן הקצר ששווק, ובאופן שהדבר אינו מצדיק ניהול הליך ייצוגי.

ביום 25.03.2021 הגיש המבקש את תגובתו לתשובת המשיבה, במסגרתה עמד על כך שהמשיבה למעשה מודה ששיווקה מוצר שלא קיבל את אישור משרד הבריאות כנדרש, ובהעדר אישור מתאים לא די בטענת המשיבה כי המוצר עמד בסטנדרטים הנדרשים, טענה שלא הוכחה.

בהמשך לדיון שהתקיים בפניי ביום 10.5.21, ובהמלצת בית המשפט, באו הצדדים בדברים, והגיעו להסכמות במסגרתן מבקשים הם כי בית המשפט יאשר את הסדר ההסתלקות ויורה על דחיית תביעתו האישית של המבקש כנגד המשיבה, ללא צו להוצאות, תוך תשלום גמול למבקש ושכ"ט לבא כוחו, וללא תשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט.

במסגרת הסדר ההסתלקות, התחייבה המשיבה, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בטענה כלשהי, ליתן פיצוי כסעד כללי בגין העבר בדרך של תרומת מוצרי ניקיון למקלט לנשים מוכות המופעל על ידי ויצ"ו באשדוד, בשווי של 30,000 ₪.
הוסכם, כי מוצרי הניקיון יסופקו לפי מחירון המשיבה ללקוחות פרטיים כאשר חשבונית המס שתחתם על ידי מקבלת התרומה תהווה אסמכתא לשווי המוצרים שסופקו ומועדם. עוד הוסכם, כי התרומה תינתן ב-6 משלוחים, כל משלוח בשווי של 5,000 ₪, למשך 6 חודשים רצופים ועוקבים, כאשר משלוח ראשון יימסר בתוך 14 יום מאישור הסדר זה על ידי בית המשפט. המשיבה תגיש אישורים על מתן התרומות למבקש ולבית המשפט, בתוך 7 ימים מיום מתן התרומות.
המשיבה הצהירה, כי תרומה זו תינתן מעבר לשגרת התרומות הרגילה שלה.

בנוסף, התחייבה המשיבה, כי ככל שתבקש לשווק מוצרי אלכוג'ל בעתיד, היא תפעל על פי נהלי הרגולטור הרלוונטיים והמחייבים.

עוד הסכימו הצדדים במסגרת הסדר ההסתלקות, כי אם לא תאושר בקשת ההסתלקות על כל תנאיה, ההסדר יהיה בטל ומבוטל וכל אחד מן הצדדים יהיה רשאי להסתמך על הצהרותיו והתחייבותו של הצד האחד.

לאור טרחת המבקש ובא כוחו, בהגשת התובענה והבקשה, בניהול מו"מ מהיר ויעיל עם המשיבה לשם השגת הסדר שיביא לחסכון בזמן שיפוטי יקר ובמשאבים רבים, וזאת לצד השגת הסכמות המשיבה לפעול על פי הנהלים הרגולטורים המחייבים וכן להעניק תרומה שוות כסף לגוף העוסק בתחום חברתי חשוב, דברים שיש בהם כדי להביא לתועלת הציבור הרחב וכן לתועלת לציבור הצרכנים, ביקשו הצדדים, כי בית המשפט יפעיל את סמכותו מתוקף סעיף 16(א) לחוק ויאשר תשלום גמול למבקש בסך של 3,000 ₪ וכן שכר טרחה לבא כוחו, בסך של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ, כנגד קבלת חשבונית מס כדין, כאשר אלו ישולמו בתוך 7 ימים מיום אישור בקשת ההסתלקות. הצדדים טענו, כי הסכומים המומלצים ראויים וסבירים בנסיבות העניין ונוכח היקף המכירות המוצהר על ידי המשיבה.
המבקש ובא כוחו צירפו תצהירים בהתאם להוראות הדין ולפיהם לא קיבלו ולא יקבלו כל טובת הנאה מהמשיבה או מי מטעמה, למעט הגמול ושכה"ט כפי שיפסוק בית המשפט.

באשר לתשלום האגרה, הסכימו הצדדים, כי המשיבה תשפה את המבקש בגין תשלום חלקה הראשון של האגרה, וזאת בסך של 5,566 ₪. באשר ל חלקה השני של אגרת בית המשפט, ביקשו הצדדים פטור לפי תקנה 7א(א)(4) לתקנות בית המשפט (אגרות) תשס"ז (להלן: "תקנות האגרות"), תוך שציינו כי הגיעו להסכמות על סיום ההליך בשלב מוקדם, תוך שהושגה תועלת ציבורית, טעמים המצדיקים, על פי הפסיקה, מתן הפטור.
עוד נטען, כי אי מתן הפטור יוביל לתוצאה לפיה המבקש יצא בחיסרון כיס מההליך, שכן הגמול עליו הסכימו הצדדים, ככל שבית המשפט יאשרו, לא יכסה את התשלום דנן, יאיין את מהות ההליך הייצוגי ויפגע ברציונל שבבסיסו בדבר "אכיפה אזרחית" ומתן גמול לתובע הייצוגי כתמריץ לפועלו.

הצדדים ביקשו, כי בית המשפט יאשר את הסדר ההסתלקות מבלי להורות על מציאת תובע חלופי ופרסום ההסתלקות.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, לרבות הסכמות הצדדים ובקשת ההסתלקות עצמה כמפורט לעיל, מצאתי לנכון לאשר את בקשת ההסתלקות, ותביעתו האישית של המבקש נדחית, ללא צו להוצאות, תוך פסיקת גמול למבקש ושכ"ט לבא כוחו.

בנסיבות העניין, לא מצאתי הצדקה להשתמש בסמכותי כדי לפעול לאיתור תובע חלופי, תוך פרסום הודעת הסתלקות, כמתחייב מהוראות סעיף 16(ד)(1) לחוק או משלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה כעולה מהוראת תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, וזאת בהינתן הסרת המחדל והעדר תכלית להמשך ניהול ההליך, ונוכח העובדה שרישום ההסתלקות ממילא יירשם בפנקס התובענות הייצוגיות.

אשר לפסיקת הגמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו, נקבע בתיקון 10 לחוק, כי על בית המשפט להידרש לשני שיקולים: האחד, האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; והשני, התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה. בהקשר זה נקבע בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 05.08.2018), כי במקרים בהם לא מדובר בעילת סרק, ובקשת האישור מגלה עילת תביעה לכאורה והביאה תועלת לחברי הקבוצה, יש מקום לאשר גמול ושכר טרחה למבקש ובאי כוחו.

בענייננו, נחה דעתי, כי המבקש, בתביעתה הנדונה, הניח תשתית לקיומה של עילת תביעה לכאורה, לפחות באופן חלקי, כאשר למעשה המשיבה לא הכחישה כי לא קיבלה את האישורים הנדרשים ממשרד הבריאות לשיווק המוצר. התובענה הייצוגית ובקשת האישור שלצדה השיגה את מטרתה כאשר המשיבה התחייבה לנהוג בהתאם להוראות הרגולטור ככל שתבקש לשווק מוצרים דומים בעתיד מצד אחד, והביאה לתועלת ציבורית מצד שני, תועלת שבאה לידי ביטוי במתן תרומה ראויה לציבור , כמפורט לעיל.

בהינתן האמור, ולאור העובדה שהמבקש ובא כוחו השקיעו זמן, טרחה ומשאבים בהכנת בקשת האישור ובניהול משא ומתן עם המשיבה, מצאתי לאשר את הגמול ושכה"ט המבוקשים, אשר אינם חורגים ממתחם הסבירות בנסיבות העניין.
משכך, הגמול למבקש יעמוד על סך של 3,000 ₪, ובתוספת שיפוי בגין תשלום חלקה הראשון של האגרה בסך של 5,566 ₪ כפי שהוסכם בין הצדדים, כאשר סכומים אלו ישולמו למבקש בתוך 7 ימים ממועד פסק דין זה.
שכר הטרחה לבא כוח המבקש יעמוד כמבוקש על סך של 7,000 ₪, בתוספת מע"מ, כנגד קבלת חשבונית מס כדין .
תשלום שכה"ט יבוצע בשני חלקים שווים בכדי לוודא פיקוח על מתן התרומות על ידי המשיבה כפי שהתחייבה, כך שמחצית הסכום ישולם לבא כוח המבקש בתוך 7 ימים ממתן פס"ד זה, בעוד המחצית השנייה תשולם לאחר אישור בית המשפט שיינתן עם הגשת תצהיר מטעם המשיבה כי השלימה מתן מלוא התרומות. תצהיר זה יוגש עד לא יאוחר מיום 1.2.22, מועד השלמת מתן התרומות. המשיבה רשאית להקדים ולהשלים מתן התרומות.

אשר לבקשת הפטור מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט - לאחר שהפכתי בטענות הצדדים סברתי, כי יש מקום במקרה דנן ליתן פטור חלקי, ממחצית סכום החלק השני של האגרה, ולהטיל את חיובו על המשיבה. ואנמק.
ככלל, בית המשפט נעדר שיקול דעת בכל הנוגע לתשלומי אגרת בית המשפט, אשר חובת תשלומה מעוגנת במסגרת תקנה 2 לתקנות האגרות. ראו גם דברי כבוד השופט עמית ברע"א 3640/15 Bio-Engineering Project נ' מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 12.10.15), לפיהם: "... ענייני אגרה והשבת אגרה, הינם עניינים טכניים שהוסדרו על ידי מחוקק המשנה באופן ברור על מנת ליצור וודאות אצל הצדדים. המקרים בהם זכאי בעל דין להשבת אגרה הם בגדר רשימה סגורה, ולמעט מקרים שבהם צוין במפורש, עניינים אלו אינם נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט".

בהתאם להוראות תקנה 7א(א)(4) לתקנות האגרות - כפי שהוספה לתקנות האגרות במסגרת תקנות בתי המשפט (אגרות) (תיקון), תשע"ח-2018 (להלן: "תיקון 2018"), הנותן ביטוי להכרתו של מחוקק המשנה בקיומו של חריג בהתייחס להשבה, שיפוי ופטור מתשלום אגרות בהליכים ייצוגיים - ככלל, עם אישור הסדר הסתלקות המבקש ישלם את חלקה השני של האגרה. אולם, בית המשפט רשאי להורות, כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם עבור החלק הראשון, או להורות על מתן פטור למבקש מתשלום החלק השני של האגרה "מטעמים מיוחדים שירשמו". דברי ההסבר לתיקון 2018 מלמדנו, כי סכומי האגרות בתובענות ייצוגיות נועדו הן לשם כיסוי העלויות הגבוהות של הליך התובענות הייצוגיות, והן לשם הפחתת תביעות הסרק הרבות שהוגשו.

לדידי מקום בו מתקין התקנות נמנע מלקבוע תבחינים מפורשים על פיהם יוענק פטור ו/או הנחה מתשלום אגרה כדוגמת הוראת סעיף 6 לתקנות האגרות ובחר לנקוב בהוראה כי ניתן יהיה להעניק פטור או הנחה "רק מטעמים מיוחדים", מלמד כי אין בעצם העובדה כי הצדדים הגיעו להסדר הסתלקות (או הסדר פשרה), בשלב מוקדם של ההליך, כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הפטור, הגם החיסכון בזמן שיפוטי [ראו למשל ת"צ (ת"א) 46331-03-19 הילה דניאל נ' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 18.3.2020); ת"צ (ת"א) 61790-05-19 פרימה נ' מגה קמעונאות בע"מ (פורסם בנבו, 23.8.2020)].
לו סבר מחוקק המשנה, כי מדובר בטעם ראוי היה מונה זאת במסגרת רשימת הפטורים או ההסדרים המיוחדים בתובענות אזרחיות, כפי שמעוגנים למשל בסעיף 6(ב) לתקנות האגרות, המעניקים השבה של מרבית האגרה בהינתן הסדר פשרה או הסדר גישור בשלב מוקדם של ההליך (בטרם התקיימה ישיבת קדם שלישית).

"טעם מיוחד" כשמו כן הוא, ונדרשות קיומן של נסיבות מיוחדות לשם הכרה בו, למשל כאשר מדובר בשאלה פרשנית שבאה לראשונה לפתחו של בית המשפט במסגרת התובענה הייצוגית ייתכן וניתן לראות בכך "טעם מיוחד" [ראו למשל פסק דין שניתן על ידי באחרונה ב-ת"צ 33268-09-19 טישלר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 8.6.21); עוד ראו ת"צ (ת"א) 15112-08-18 מאור בשן נ' חברת דואר ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 3.8.2020) ], או כאשר הצדדים הסכימו כי המשיבה תישא באגרה, אך המשיבה הינה גוף ציבורי שמצבו הכלכלי אינו איתן ועשתה מאמצים רבים לתקן את המחדל והטלת האגרה תפגע באופן עקיף בציבור [ראו למשל ת"צ 40588-08-18 איאד זייד נ' עיריית אום אל פחם (פורסם בנבו, 2.8.2020)].

בענייננו לא הוצג טעם מיוחד המצדיק מתן הפטור במלואו . מחד גיסא לא מדובר בתביעת סרק ואין מחלוקת כי המוצר שווק מבלי שקיבל את האישורים הנדרשים לכך ממשרד הבריאות , ומשכך סבורה אני כי יש להטיל את חובת תשלום חלקה השני של האגרה על המשיבה. אך מאידך גיסא , לאור היקף המכירות של המוצר מושא התובענה והבקשה, כפי שעמדה על כך המשיבה בבקשת ההסתלקות , ספק אם מדובר בתביעה שהצדיקה ניהולה כהליך ייצוגי, בפרט בפני בית המשפט המחוזי. משהגיש המבקש התביעה לבית המשפט המחוזי, חשף ה וא את המשיבה לתשלומי אגרה גבוהים שלא לצורך. לפיכך, ובנסיבות מיוחדות אלה, ראיתי לנכון לראות בכך טעם מיוחד המצדיק הענקת פטור חלקי, במובן בו תישא המשיבה אך במחצית חלקה השני של האגרה.

סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, מבלי להורות על מציאת תובע חלופי. התביעה האישית של המבקש – נדחית .

הנני מאשרת את תשלום הגמול ושכה"ט כמפורט לעיל.

המשיבה תשפה כמוסכם את המבקש בגין תשלום חלקה הראשון של האגרה, ותישא במחצית חלקה השני של האגרה.

בנסיבות ההסתלקות דנן, לא ראיתי לנכון לחייב הצדדים בפרסום הודעה בדבר הגשת בקשה להסתלקות ומשלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה. לצד זאת, אני מורה כי תועבר הודעה מתאימה לפנקס התובענות הייצוגיות.

התיק ירשם לתזכורת ליום 1.2.22 כדי לוודא ביצוע התחייבויות המשיבה.

ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מפרש אטיאס
נתבע: י.ש. שיאון בע"מ
שופט :
עורכי דין: