ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פריה טוך נגד אוניברסיטת תל אביב :

23 יוני 2021
לפני: כבוד השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה

המערערת:

פריה טוך ( דווה)
ע"י ב"כ עו"ד אריאל שמר ו/או עו"ד איתמר נצר
-
המשיבות:

אוניברסיטת תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד חיים ברנזון ואח'

מדינת ישראל – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז ת"א – אזרחי

החלטה

1. לפני בקשה לאיחוד תיק זה שעניינו ערעור על החלטת המרכזת לפי חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "המרכזת" ו- " חוק עבודת נשים" בהתאמה) עם תביעת הפרט של התובעת כנגד אוניברסיטת ת"א (להלן: "האוניברסיטה") וההליך הקיבוצי.

2. לטענת התובעת יש חשיבות באיחוד התיקים מאחר ובכוונת התובעים בהליכים השונים להראות כי האוניברסיטה הונתה את הממונה ומסרה לה מידע בלתי נכון במכוון, וכי הממונה ביססה את החלטתה על המידע הלא נכון שנמסר לה מן האוניברסיטה.
התובעת מפנה להחלטה בבר"ע אשר הוגשה על ההחלטה מיום 22.4.21 לפיה "אין מקום לשמיעת ראיות בערעור על החלטת הממונה", ובה נאמר כי:
"טענת המבקשת לפיה שמיעת ראיות בהליך נגד האוניברסיטה אך לא בהליך כנגד הממונה יבוא למצב אנומלי - מקדימה את זמנה, שעה שבפני בית הדין האזורי תלויה ועומדת בקשת המבקשת לאיחוד תיקים. טענתה זו של המבקשת שמורה לה, כאשר בעניין זה איני מביעה דעה לכאן או לכאן".

3. האוניברסיטה מתנגדת לבקשה, וזאת מהטעמים הבאים:
ראשית, כפי שנקבע בהחלטה מיום 22.4.21 (בר"ע 15272-05-21 נדחה) אין מקום לשמוע ראיות בערעור על החלטת המרכזת ; שנית, לטענת האוניברסיטה יש לסלק את הערעור אשר הוגש באיחור; שלישית קיימים הבדלים בהיקף הביקורת השיפוטית המופעלת בערעור על פי חוק עבודת נשים ובתביעות הפרט ובהליך הקיבוצי; רביעית, ת קנה 16 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין בסכסוך קיבוצי) התשכ"ט-1969 אינה מאפשרת צירוף של הליך ערעור לפי חוק עבודת נשים; חמישית, במסגרת תביעת הפרט בהליך הקיבוצי מועלות טענות שלא נדונו ולא נבחנו על המרכזת.
לטענת האוניברסיטה איחוד הדיון עלול להוביל לתוהו ובוהו, הן ברמה הדיונית והן ברמה המהותית.

4. גם המדינה מתנגדת לבקשה לאיחוד תיקים. המדינה אינה צד להליכים האחרים.
מטרת הבקשה היא לנהל הליך משפטי מלא הכולל פתיחת מסכת הראיות מחדש על אף השינוי במהותם של ההליכים המתנהלים.
עילות ההתערבות בערעור על החלטת המרכזת הן עילות מהמשפט המנהלי ללא שמיעת ראיות וללא ניהול הוכחות, בעוד שתביעה פרטנית וסכסוך קיבוצי הם הליכים שונים לחלוטין.
איחוד התיקים עלול לסרבל וליצור בלבול באופי ההליך.
ככל שקיימת מסכת עובדתית דומה בין ההליכים, אין מניעה שההליכים ינוהלו בפני אותו מותב מבלי לאחד את התיקים.

5. לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובות, דין הבקשה לאיחוד התיקים להידחות וזאת מטעמי האוניברסיטה והמדינה.

6. אוסיף כי תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין תשנ"ב-1991) קובעת כ י:
"עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית הדין אחד וכרוכים וכ רוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו ".

לעניין זה נפסק כי:
"המטרה העיקרית של תקנה 120 לתקנות סדרי הדין הוא חסכון בזמן ובהוצאות בניהול הליכים שיש בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה" וכי את תקנה 120 ניתן ליישם "לא רק כאשר הצדדים בהליכים השונים הם אותם צדדים, אלא אף בהליכים אשר הצדדים בהם הם שונים"

[ע"ע 449/07 אביתר ברנר – רו"ח מוטי פרידמן (18.9.07)].

7. אלא שבענייננו על אף שיש משותף ברקע העובדתי בין הערעור על החלטת המרכזת לבין תביעת הפרט והסכסוך הקיבוצי, הרי שהשאלות המשפטיות ואופן ניהול ההליך שונים לחלוטין.

8. כפי שכבר נקבע בהחלטה מיום 22.4.21 אין מקום לשמיעת ראיות בערעור על החלטת הממונה.

9. בע"ע (ארצי) 9953-11-13 רויטל אילוז – זמירה גולן (28.12.15) סקר בית הדין הארצי את היקף הביקורת השיפוטית על החלטת הממונה לפי חוק עבודת נשים לאחר התיקון מיום 30.9.07 בו הוסף סעיף 13 ד' אשר איפשר תקיפה ישירה של ההחלטה, וקבע כי מטרת התיקון היתה לאפשר תקיפה ישירה אך אין כל שינוי לגבי האופן בו מפעיל בית הדין את שיקול דעתו ואת היקף הביקורת השיפוטית ודהיינו:
"היקף הביקורת של בית הדין לעבודה על החלטות הממונה דומה לביקורת שמפעיל בית המשפט הגבוה לצדק על החלטות של רשויות מינהליות, קרי ביקורת זו נעשית על פי עקרונות המשפט המינהלי".

וכבוד השופט איטח (כתוארו אז) הוסיף:
"מקובלת עלי קביעת חברתי סגנית הנשיא, השופטת ורדה וירט – ליבנה, בכל הנוגע לאופן בו יש לבחון את החלטת הממונה לפי סעיף 9 לחוק. תוצאה אחרת, קרי קבלת העמדה לפיה במסגרת "הערעור" על בית הדין לשמוע ראיות בשאלת הקשר הסיבתי שבין ההריון לבין הפיטורים ובשאלת סבירות החלטת הפיטורים חותרת תחת סמכות הממונה ומכניסה לזירת ההכרעה ראיות שכלל לא עמדו לפני הממונה מלכתחילה, וכפועל יוצא מכך מגדילה את אי הוודאות שבהתבססות על החלטות הממונה. דבר שאינו רצוי לא מבחינה מנהלית ולא מבחינת יחסי העבודה".

9. משאין מקום לשמוע ראיות ולאור אופן בחינת החלטת המרכזת, אין מקום לאיחוד ההליכים.
יתירה מכך איחוד התיקים יכביד ויסרבל.

10. מקובל עלי כי ראוי שכל ההליכים ישמעו בפני אותו מותב וכך אכן נקבע, אך אין מקום לאיחוד ההליכים.

11. מאחר והיומן אינו מאפשר את שמיעת הערעור ביום 30.6.21, מועד בו קבועים תביעות הפרט והסכסוך הקיבוצי, ישמע הערעור על החלטת המרכזת ביום 28.6.21 שעה 09:00.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשפ"א, (23 יוני 2021), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פריה טוך
נתבע: אוניברסיטת תל אביב
שופט :
עורכי דין: