ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הכשרה חברה לביטוח בע"מ נגד תא"מ :

בפני כבוד הרשמת הבכירה יונת הברפלד-אברהם

תא"מ 7767-09-19
התובעת
הכשרה חברה לביטוח בע"מ - חברות 520042177

נגד

הנתבעות
.1 קל אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ - חברות 512699000
.2 שלמה חברה לביטוח בע"מ - חברות 513879189
תא"מ 28148-12-19
התובעת
קל אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ - חברות 512699000

נגד

הנתבעות
.1 דביר תמר - ת"ז XXXXXX545
.2 הכשרה חברה לביטוח בע"מ - חברות 520042177

פסק דין

לפני שתי תביעות שאוחדו, בגין תאונת דרכים אחת.

בתא"מ 7767-09-19 הגישה חברת הביטוח הכשרה תביעה ע"ס של 17,038 ₪ , כנגד הנתבעים בטענה כי נהג הנתבעת מס' 1 עבר באור אדום ופגע ברכב התובעת, וכי נהגת הנתבעת מס' 2, לא שמרה מרחק, ופגעה ברכב התובעת מאחור. למען הנוחיות, ההתייחסות בפסק הדין לצדדים תיעשה בהתאם למעמדם בתביעה זו. בתא"מ 28148-12-19, טענת התובעת היא כי רכב הנתבעות (התובעת בתביעה המאוחדת), הוא זה שעבר באור אדום ולכן נהגות הנתבעות שם, היא האחראית לתאונה ולנזקי התובעת.

ביום 18/5/21 התקיים דיון בו העידו נהגת התובעת, נהגת הנתבעת מס' 2 ועד מטעמה ונהגה של הנתבעת מס' 1.

לאחר ששמעתי את העדים שהופיעו לפני , מצאתי כי נהג הנתבעת מס' 1 הוא זה שעבר באור אדום ולכן האחריות העיקרית לנזקי התובעת חלה עליו, אולם מצאתי גם כי לתובעת אשם תורם ביחס לקרות התאונה ולנזקים שנגרמו כתוצאה ממנה, בשיעור של 20%. עוד מצאתי כי גם לנהגת הנתבעת מס' 2 אחריות לנזקי התובעת מאחור, ולכן יש לחלק את האחריות בינה לבין הנתבעת מס' 1, כך שהנתבעת מס' 2 תישא ב30% מנזקי התובעת.

עדותן של העדות מטעם התובעת והנתבעת מס' 2, ביחס לצבע הרמזור בעת התאונה, היתה עקבית ואמינה. נהגת התובעת התעקשה כי החלה לנסוע רק כאשר הרמזור התחלף מירוק לאדום . העדה חזרה על טענתה זו מספר פעמים ( ראו למשל עמוד 2 לפרוטוקול שורה 18, עמוד 3 שורה 10). נהגת הנתבעת מס' 2 העידה כי ראתה את הרמזור מתחלף מאדום לירוק (עמוד 5 שורות 13-14) גם כאשר נשאלה האם נסעה אחרי נהגת התובעת מבלי לשים לב לצבע הרמזור התעקשה כי הרמזור היה ירוק.

לעדותו של העד מטעם הנתבעת מס' 2 לא נתתי משקל , זאת היות ונהג הנתבעת מס' 1 למעשה לא הודה בפניו כי עבר באור אדום, כאשר העד העיד כי נהג הנתבעת מס' 1 אמר כי "כנראה" עבר באדום , אין בכך משום הודאה.

מעדותו של נהג הנתבעת מס' 1 התרשמתי פחות. בטופס ההודעה ציין הנהג כי נכנס לצומת באור ירוק, בעוד שבעדותו בבית המשפט ציין שעמד ברמזור ואז, כשזה התחלף, החל לנסוע. סבורני כי יש הבדל במידה ורכב נכנס לצומת כשהרמזור ירוק, קרי, נוסע נסיעה רציפה , להבדיל ממקרה בו הרכב נכנס לצומת לאחר עצירה ברמזור אדום. ההבדל בין הגרסאות, יש בו כדי לפגוע בגרסתו של נהג הנתבעת מס' 1.

בנוסף לכך, מעדותו של נהג הנתבעת מס' 1 לא ניתן היה להבין האם אשתו היתה נוכחת בתאונה בכלל , איתו או ברכב נפרד. במקום אחד אמר העד כי אשתו באה אחריו עם רכבה , ישבה עם הנהגות האחרות והביאה להן מים אולם לא יכול היה להסביר מדוע קודם לכן, בזמן עדותו הספונטנית לא ציין כי אש תו היתה נוכחת. למותר לציין כי איש מהעדים לא ציין את אשתו של נהג הנתבעת מס' 1, והם גם לא נשאלו על כך בחקירה הנגדית. גם בכך יש לפגוע באמינותו של עד הנתבעת מס' 1.

יש מקום להפחית מסכום התביעה סך של 20% עקב אשם תורם של נהגת התובעת, אשם שאינו מקנה עילת תביעה. על פי מיקומי הנזקים, נהגת התובעת פגעה הרכב הנתבעת מס' 1 במרכזו (חזית מול מרכז שמאלי), כך שהיה לה די זמן להבחין כי נהג הנתבעת מס' 1 עובר באור אדום ונכנס לצומת. קיימת חובת זהירות לכל נהג הנוהג בכביש. גם כאשר חוצה הוא צומת ברמזור ירוק, עליו להתבונן מסביבו ולראות האם הינו יכול לחצות את הצומת בבטחה וכי זו פנויה. במקרה שלפני , על נהגת התובעת היה לשים לב לרכב הנכנס לצומת ולפיכך יש להפחית מנזקיה הכוללים, 20%.

ביחס לחלוקת הנזקים עקב הפגיעה מאחור, מצאתי כי לא ניתן להפריד בין שתי התאונות, כפי שטען ב"כ הנתבעת מס' 1, קרי, כי הנתבעת מס' 1 תישא בנזק הקדמי והנתבעת מס' 2 בנזק האחורי (מה שיגרום למעשה כי הנתבעת מס' 2 תישא בכל הנזק, שנגזר מאחוזי הנזקים מתוך שווי הרכב, עקב הורדתו של הרכב מהכביש כתוצאה מהתאונה). נהג הנתבעת מס' 1 עבר באור אדום, הוא זה שהתחיל את שרשרת הפגיעות והנזקים ולכן הוא אחראי לנזקים הקדמיים והאחוריי ם של התובעת, היות ולו לא היה עובד באור אדום, לא היו נגרמים לתובעת נזקים , לא מאחור ולא מקדימה. אולם, לא ניתן להתעלם מכך כי נהגת הנתבעת מס' 2 לא שמרה מרחק מספיק ופגעה ברכבה של התובעת. בשל כך מצאתי כי יש לחלק את האחריות לנזקיה של התובעת, בשיעור אותו קבעתי.

היות ומצאתי כי לנתבעת מס' 1 אחריות גם לנזק האחורי, הרי שאין צורך ומשמעות לחלוקת הנזקים לנזק קדמי ואחורי והשלכת החלוקה על הכרזת הרכב כעל אובדן מוחלט. בדיוק מסיבה זו גם את שיעור ה-30% של הנתבעת מס' 2 גזרתי מכלל נזקי התובעת, כאשר כעת מדובר בנזק אחד ולא חלוקה לאזורים.

לאור זאת אני קובעת כדלקמן:
התביעה בתא"מ 28148-12-19 נדחית עקב העדר אחריות של הנתבעות שם.

סכום נזקיה של התובעת מועמד ע"ס של 80% מסכום התביעה וסה"כ 13,630 ₪.
הנתבעת מס' 2 תישא בסך של 4,089 ₪ מנזקי התובעת.
הנתבעת מס' 1 תישא בסך של 9,541 ₪ מנזקי התובעת.

בנוסף, הנתבעת מס' 1, שזימנה את השמאי, תשלם לתובעת את הוצאות השמאי בסך של 1,170 ₪.

אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת את אגרות בית המשפט בסך של 761 ₪ , את הוצאות התובעת בסך של 350 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. 70% מסכומים אלו ישולמו על ידי הנתבעת מס' 1, 30% ישולמו על ידי הנתבעת מס' 2.
התשלומים ישולמו לתובעת תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הכשרה חברה לביטוח בע"מ
נתבע: תא"מ
שופט :
עורכי דין: