ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חלבי חיר נגד דניאלי יונתן בע"מ :

לפני: כבוד השופט עדו בן-צור
נציג ציבור (מעסיקים) מר נתן חיים
נציגת ציבור (עובדים) גב' בת שבע זייד מן

התובע:
חלבי חיר
ע"י ב"כ: עו"ד אורן טל

-
הנתבעים:

  1. דניאלי יונתן בע"מ
  2. יונתן דניאלי

ע"י ב"כ: עו"ד נתן קורץ

החלטה

בפנינו בקשה שהגישו הנתבעים לדחיית התביעה על הסף בטענה למעשה בית דין.

ברקע הבקשה עומדת תביעתו של התובע כנגד הנתבעת 1 (להלן – חברת דניאלי), שהיא בעלת המניות בחברת בי.אייץ מיקרופייל ישראל קידוחים בע"מ (להלן – חברת מיקרופייל), בה הועסק התובע, וכנגד הנתבע 2 (להלן – מר דניאלי), בעליה של חברת דניאלי. במסגרת התביעה עותר התובע להרמת מסך ההתאגדות בין חברת מיקרופייל לבין חברת דניאלי ומר דניאלי, לצורך חיובם בכספים אשר נפסקו לטובת התובע במסגרת פסק דין שניתן כנגד חברת מיקרופייל.

קדמה להליך זה תביעה שהגיש התובע כנגד חברת מיקרופייל וכנגד חברת דניאלי (סע"ש 11140-03-19), לסעדים של פיצויי פיטורים, אי תגמול עבור שעות נוספות, פיטורים שלא כדין, זכויות סוציאליות שונות ועגמת נפש. במסגרת אותו הליך הוגשה בקשה לדחיית התביעה על הסף כנגד חברת דניאלי מחמת היעדר יריבות והיעדר עילה, בנימוק שהתובע הועסק בחברת מיקרופייל ולא על ידי חברת דניאלי, בעלת המניות. לאחר שהתובע הסכים למחיקת חברת דניאלי מכתב התביעה, ניתנה ביום 17.4.19 החלטת כבוד השופט יוסף יוספי, לפיה התביעה כנגד חברת דניאלי נמחקת וההליך יימשך כסדרו כנגד חברת מיקרופייל. ביום 18.4.19 הגישה חברת דניאלי בקשה לתיקון ההחלטה, כך שהתביעה כנגדה תידחה על הסף ולא תימחק. בתגובה הודיע התובע ביום 13.5.19 כי הסכמתו היא למחיקת התביעה כנגד חברת דניאלי, ולא לדחייתה, מאחר שאין מדובר בתוצאה של הליך משפטי שהתנהל כנגד חברה זו. ביום 20.5.19 ניתנה החלטתו של כבוד השופט יוספי, לפיה נותרת על כנה ההחלטה שניתנה בדבר מחיקה, וזאת מנימוקי התובע.

לאחר מחיקת חברת דניאלי מכתב התביעה, חברת מיקרופייל לא הגישה כתב הגנה ולא התייצבה לדיון המקדמי שהתקיים 18.9.19, על אף שהוזמנה כדין. בעקבות זאת, באותו יום ניתן פסק דין בהיעדר הגנה וחברת מיקרופייל חויבה לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך 355,908 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

כעולה מכתב התביעה בתיק שבפנינו, חברת מיקרופייל לא שילמה לתובע את הכספים שנפסקו לזכותו ואין ביכולתו להיפרע מחברה זו, מאחר שזו אינה פעילה. נוכח מצב דברים זה, הגיש התובע את התביעה בהליך זה להרמת מסך בין חברת מיקרופייל לבין חברת דניאלי ומר דניאלי, לצורך חיובם בכספים אשר נפסקו לטובת התובע. לטענת התובע, הסיבה האמיתית לבקשה שהגישה חברת דניאלי לדחיית התביעה כנגדה בהליך הקודם הייתה הרצון לחמוק מתשלום החובות כלפי התובע, תוך שהעלימה מעיני בית הדין את העובדה שחברת מיקרופייל פסקה מלפעול והיא חדלת פירעון.

בבקשה שבפנינו עותרים הנתבעים – חברת דניאלי ומר דניאלי – לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין. בתמצית, טוענים הנתבעים כי משנמחקה חברת דניאלי בהליך הקודם וניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד חברת מיקרופייל בלבד, עומדת כעת לנתבעים דוקטרינת "מעשה בית דין" ובתוכה הכלל של "השתק עילה". לטענת הנתבעים, משבחר התובע לקבל פסק דין כנגד החברה בה הועסק בלבד, אין הוא יכול לתבוע כעת את בעלי המניות בחברה, שכן הם בבחינת נתבעים חליפיים או כאלה המצויים בקרבה משפטית לחברה שכנגדה ניתן פסק הדין. בדיון שהתקיים ביום 11.5.21 ציין ב"כ הנתבעים כי חברת מיקרופייל היא חברה רשומה, שעסקה בעבר בקידוחים, אך היא הפסיקה את פעילותה ואין לה נכסים. לדבריו, מאחר שלחברת מיקרופייל אין נכסים ואין לה פעילות, לא הייתה סיבה להתגונן ולהגיש כתב הגנה בתביעה הקודמת. העובדה שלא ניתן לממש את פסק הדין שניתן כנגד חברת מיקרופייל אינה מהווה עילה לתביעה כנגד בעלי המניות של החברה.

בתגובה טוען התובע כי יש לדחות את הבקשה על הסף. לטענתו, בהתעקשותו על מחיקת התביעה הקודמת כנגד חברת דניאלי ולא על דחיית התביעה כנגדה ולאור החלטת כבוד השופט יוספי על מחיקת התביעה, נותר לו פתח לפעול כנגד הנתבעים בעילה של הרמת מסך. לטענתו, התנהלות הנתבעים מעידה על חוסר תום לב, תוך נקיטת פעולות אסטרטגיות ותעלולים משפטיים בניסיון להימנע מהליך משפטי כלפיהם, וזאת במטרה להתחמק מתשלום זכויותיו של התובע.

לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הן בכתבי הטענות והן בדיון שהתקיים, הגענו למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה על הסף.

בהתאם לתקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), תשנ"ב-1991 (להלן – תקנות בית הדין לעבודה), רשאי בית הדין לעבודה בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה מחמת מעשה בית דין. הלכה היא כי הסעד של סילוק על הסף מופעל ביד קמוצה, במשורה וכי מדובר בסעד קיצוני הניתן במקרים חריגים (דב"ע מז/1-3 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רון ורדי ואח' [פורסם בנבו], מיום 29.7.87; ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן [פורסם בנבו], מיום 13.2.2008).

כאשר מדובר בבקשה לסילוק תביעה על הסף, הכלל הוא שאין בית המשפט בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו. אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תביעתו, אם קיים סיכוי כלשהו על פי כתבי הטענות שהתובע יצליח בתביעתו. עם זאת, הדין מכיר בקיומם של מקרים יוצאים מן הכלל, בהם יש להורות על מחיקת התביעה או דחייתה, כאשר ברור שלא יעלה בידי בעל הדין לקבל את הסעד המבוקש, אף אם יוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב תביעתו.

בענייננו - אין בידינו לקבל את טענת הנתבעים לקיומו של מעשה בית דין, המונע מהתובע לתבוע את הנתבעים בטענה להתקיימות התנאים להרמת מסך ההתאגדות.

ראשית, בתקנה 127 לתקנות בית הדין לעבודה נקבע כי "מחיקת הליך אינה מעשה בית דין ואין בה, כשהיא לעצמה, כדי למנוע את התובע מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה". הוראה דומה קיימת בתקנה 41(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, בה נקבע כי "מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין". משכך, ברור שהחלטתו של כבוד השופט יוספי על מחיקת התביעה הקודמת כנגד חברת דניאלי ולא על דחייתה, לאחר שסוגיה זו נדונה בפניו ונשמעו טיעוני הצדדים בעניין זה – אין בה כדי ליצור מעשה בית דין.

שנית, בהתאם לכלל בדבר "השתק עילה" מקום שתביעה נדונה והוכרעה לגופה על ידי בית משפט מוסמך, אין להידרש לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה. שני טעמים עיקריים לכלל זה: מניעת הטרדתו של בעל דין להתדיין שוב בעניין שכבר נדון והוכרע, ומניעת העמסת יתר על מערכת המשפט לקיים התדיינויות בעניינים שכבר הוכרעו. המבחן שעל פיו מוכרעת שאלת קיומו של השתק עילה הוא מבחן זהות העילה, להבדיל ממבחן זהות הסעד (ר' רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים, פ"ד נז(5) 691; ע"ע 16350-11-11 עזבון המנוח איגור איפראימוב ז"ל נ' ביליק פליקס תעשיות מתכת בע"מ [פורסם בנבו], מיום 25.10.2015).

בענייננו – אף אם יש לראות בפסק דין בהיעדר הגנה כ"תביעה שנדונה והוכרעה לגופה", אין חולק שבתביעה הקודמת לא נדונה ולא הוכרעה שאלת חבות בעלי המניות, בהתאם לכללים ולתנאים להרמת מסך בין החברה לבעלי מניותיה, כפי שנקבעו בפסיקה. כאמור לעיל, אמנם התביעה המקורית כללה מלכתחילה את חברת דניאלי, בעלת המניות בחברת מיקרופייל, אך התביעה כנגד חברת דניאלי נמחקה מבלי שיש בכך כדי להקים מעשה בית דין, ועילת התביעה להרמת מסך בין החברה לבין בעלי מניותיה כלל לא נדונה ולא הוכרעה בתביעה הקודמת. מעבר לכך, נדמה שאף התכליות העומדות מאחורי הכלל בדבר מעשה בית דין אינן מתקיימות בענייננו. פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה, ניתן כנגד חברת מיקרופייל, שהנתבעים הם בעלי מניותיה, והתביעה הנוכחית להרמת מסך כנגד בעלי המניות אין בה כדי לסתור את פסק הדין הקודם.

אף משיקולי מדיניות שיפוטית, אין לטעמנו לקבל את הבקשה. על פני הדברים, נראה לכאורה שהתנהלות הנתבעים בתביעה הקודמת אכן מעידה על ניסיון להתחמק מניהול ההליך המשפטי ומתוצאותיו, וזאת מבלי להביא את מלוא העובדות הרלבנטיות בפני בית הדין. ניתן להתרשם מדברי ב"כ הנתבעות בדיון, כי הבקשה למחיקת חברת דניאלי מהתביעה הקודמת הוגשה כאשר חברת מיקרופייל כבר לא הייתה פעילה ולא הייתה לה כוונה להתגונן ולנהל את ההליך המשפטי כנגדה או ליישם את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה. בנסיבות אלה, מקובלת עלינו טענת התובע, כי היענות לבקשה הנוכחית לדחיית התביעה על הסף, יהיה בה כדי לאפשר לנתבעים להתחמק מההליך המשפטי כנגדם.

לאחר כל אלה יובהר, כי אין באמור כדי להביע עמדה לגופה של התביעה להרמת מסך כנגד הנתבעים, בהתאם לכללים ולתנאים שנקבעו בפסיקה בנושא זה. אולם, עניין זה אינו עומד בפנינו בשלב זה והוא ייבחן ויתברר במסגרת ההליך העיקרי.

סיכומו של דבר, הבקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין – נדחית.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות בקשה זו בסך 1,200 ש"ח. בפסיקת ההוצאות הבא נו בחשבון, בין היתר, את התנהלות הנתבעים כמפורט לעיל, ומאידך את אי התייצבות התובע לדיון המקדמי שהתקיים ביום 1.3.21 ויש בהחלטה זו כדי לסיים את שאלת ההוצאות בגין אי ההתייצבות לדיון.

המזכירות תקבע את התיק לדיון מקדמי נוסף.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"א, (23 מאי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' בת שבע זייד מן
נציגת ציבור (עובדים)

עדו בן-צור
שופט

מר נתן חיים
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: חלבי חיר
נתבע: דניאלי יונתן בע"מ
שופט :
עורכי דין: