ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עליזה פרקש נגד דן כנסים ותערוכות 1999 בע"מ :

לפני כבוד השופטת חנה קלוגמן

התובעת:
עליזה פרקש

נגד

הנתבעת:
דן כנסים ותערוכות 1999 בע"מ

החלטה

בפניי בקשה להוספת ראיה, אשר הוגשה על ידי התובעת בשלב הסיכומים ולאחר שכבר הוגשו סיכומי התובעת והנתבעת, ולמעשה נותר להגיש את ס יכומי התשובה מטעם התובעת.

הראיה אותה מבקשת התובעת להגיש הינה מסמך אקסל המתייחס להכנסות הנתבעת מכנסים שערכה בשנת 2014 וזאת באמצעות עובדת אחרת שעבדה עם הנתבעת.

לטענת התובעת, הראיה הנוספת מתייחסת ללב ליבה של המחלוקת שבין הצדדים ועומדת בקריטריוני ם להוספת ראיה גם בשלב זה של ההליכים. לטענתה , קיומה של ראיה זו הובאה לידיעתה רק ביום 21.1.21 והתצהיר התומך נחתם ביום 1 1.2.21 (יום חמישי). הבקשה הוגשה ביום ראשון שלאחר מכן – 1 4.2.21.

לטענת הנתבעת, מבחינה עניינית לא מדובר בראיה רלוונטית. מוסיפה הנתבעת כי מדובר בראיה שהושגה שלא כדין שכן העובדת לשעבר שמסרה את המסמך הפרה במסירת המסמך את ההסכם עם הנתבעת האוסר עליה לנהוג כך.

לגבי עיתוי הגשת הבקשה טוענת הנתבעת, כי הוא נבחר לאחר שהנתבעת כבר הגישה את הסיכומים מטעמה, למרות שגם התובעת מודה שהראיה הייתה בידה עוד לפני הגשת סיכומי הנתבעת. לכל הפחות יכלה התובעת להגיש בקשה לדחיית מועד הגשת ס יכומי הנתבעת עקב הכוונה להגשת הבקשה להגשת ראיה נוספת. לא בכדי דבר זה לא נעשה. כל זאת בנוסף למשך ניהול התיק המתייחס לאירועים משנת 2008.

הפן הנורמטיבי:
במסגרת רע"א 8366/14 כרמלה דפני נ' עמותת אוהל רחל (פורסמה בנבו, 27.1.15) הדגיש כבוד השופט נ' סו לברג את עקרונות ההלכה בסוגיה זו, הנוגעת לצירוף ראיה בשלב מאוחר, באופן הבא:

"'כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור להגישן ב'חבילה אחת' – כך, ולא בתפזורת, זעיר פה וזעיר שם' (ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 743 (1992)). סטייה מכלל זה תתאפשר רק במצבים שבהם מצביע בעל דין על טעמים של ממש המצדיקים זאת, ובהקשר זה יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, בשלב שבו מצוי ההליך, בשאלה האם ידע או צריך היה המבקש לדעת על ראיותיו של יריבו, ועוד (רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, פסקה 3 (30.7.2002)) ... מכל מקום, מדובר בעניין המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (תקנה 158(א)(1) ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; רע"א אוחיון נ' גולדפינגר, פסקה 6 (10.3.2009))" (סעיף 19 בהחלטה).

יפים גם הדברים הבאים שנאמרו בע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, מפי כבוד השופט בך (ניתן ביום 02.03.93):

"כאשר מונחת לפני בית המשפט, אשר סיים כבר את שלב הבאת הראיות לפניו, בקשה להגשת ראיה משלימה, על בית המשפט לשקול, אם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים. בית המשפט יתחשב לעניין החלטתו בנדון, בין היתר, בשאלה, אם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר.
אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, אזי לא ייטה בית המשפט בדרך כלל להיעתר לבקשה. עם זאת, אין זה כלל בל יעבור, וייתכנו מקרים שבהם - חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר - עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו. זאת בעיקר כאשר בית המשפט מתרשם, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית מאוד להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק. אולם, מאידך גיסא, אין גם להתיר את הרצועה יתר על המידה, שמא יעודד הדבר רשלנות מצד הפרקליטים בקיום ההוראות הדיוניות".

מן הכלל אל הפרט:
אין ספק שהגשת ראיה נוספת בשלב כל כך מאוחר של ההליכים נוגדת את סדר ניהול ההליכים המקובל, גם כאשר מגלים גמיש בניהול ההליך . מדובר בשלב בו ההוכחות כבר נשמעו ולמעשה הסתיים עיקר שלב הגשת הסיכומים. הוספת ראיה בשלב זה עלולה לגרום לפגיעה בזכויות הצד השני שלא היה מודע להגשת ראיה זו בשלב בו יכול היה להגיב לאותה ראיה. תיקון חלקי לפגיעה זו ניתן לעשות באמצעות קיום דיון הוכחות נוסף המתייחס לראיה זו על מנת שהצד השני יוכל להגיש תגובה מלאה. פתרון זה למעשה פותח את שלב ההוכחות מחדש ויוצר דחייה ארוכה לסיום ההליכים בתיק.

על בית המשפט לשקול האם להיענות לבקשה אם לאו בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל תיק ותיק.

במקרה הנדון מדובר בתיק משנת 2013 על אירועים שהחלו בשנת 2008. במהלך ניהול ההליכים בתיק תיקנה התובעת את כתב התביעה, והצדדים הגישו בקשות רבות . בנוסף התקיים הליך ארוך לצורך הכנת חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט. אפשרתי לצדדים במשך ההליכים בתיק להתייחס לנושאים שבקשו וראו בהם חשיבות לצורך מתן תמונה טובה יותר לבית המשפט. אך בשלב מסוים גוברים שיקולים נוספים על שיקול "השלמת התמונה", והדבר נכון לגבי בקשה זו, שהוגשה בסיום שלב הגשת הסכומים.

לא מצאתי, כי בנסיבות התיק הנדון יהיה נכון לפתוח את הליך ההוכחות מחדש לצורך הגשת הראיה הנוספת. כאשר סברתי שדחיית דיון ההוכחות לצורך הגשת תצהירים משלימים מוצדקת עשיתי זאת בדיון ההוכחות עצמו לאחר ששמעתי את הצדדים והשתכנעתי מטיעוניהם, וזאת למרות גילו של התיק, שהינו שיקול במתן דחיות מכל סוג שהוא, אך אינו השיקול היחיד.

לאחר שחזרתי ועברתי על החומר שהוגש בתיק זה לא מצאתי כי הראיה הנוספת היא הראיה ה מכריעה והמצדיקה עיכוב סיום ההליכים ופגיעה בזכויות הנתבעת. הוספת ראיה בשלב זה לא רק מעכבת את התיק מבחינת סיום ההליכים, אלא גם פוגעת בזכויות המהותיות של הצד השני. סדר ניהול ההליך המשפטי אינו רק טכני, אלא אף מהותי לצורך הבאת הטיעונים בפני בית המשפט בצורה לוגית והדדית.

לאור האמור לעיל הבקשה להבאת ראיה נוספת נדחית.

התובעת תגיש את סיכומי התשובה בהתאם להחלטתי ממועד הדיון האחרון, כאשר המועד הקובע הוא יום קבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עליזה פרקש
נתבע: דן כנסים ותערוכות 1999 בע"מ
שופט :
עורכי דין: