ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יניב לב נגד עוז קרמיקה בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת מרים קסלסי

התובע
יניב לב
באמצעות עו"ד יגאל מור ואח'
נגד

הנתבעת
עוז קרמיקה בע"מ
באמצעות עו"ד שיר עיני ואח'
נגד

צד ג' מפעל Mirage Granito Ceramico S.P.A איטליה
באמצעות עו "ד א. חדד ואח'

פסק דין

התביעה שלפניי עוסקת בשאלה האם המרצפות מסוג גרניט פורצלן שסיפקה הנתבעת (היבואן) לתובע, ואשר יוצרו על ידי צד שלישי, פגומות.
ככל שנמצא פגם, יש להידרש לשאלת גובה נזקיו המוכחים של התובע ולאחריות צד שלישי – היצרן לשפות את הנתבעת.

השתלשלות האירועים וטענות הצדדים
התובע, קבלן ריצוף במקצועו רכש דירה חדשה וביצע שיפוץ. הוא רכש מהנתבעת במהלך שנת 2016 מרצפות מסוג גרניט פורצלן, תוצרת צד שלישי, לריצוף כל הדירה בשטח של 150 מ"ר, בעלות כוללת של 40,639 ₪. המרצפות מבריקות, בצבע לבן "מלוכלך", עם קישוט בצורה של נימים אפורים, כך שהמראה הוא של רצפת שיש.
מספר חודשים לאחר מכן הבחין התובע בכתמים אפורים כהים , שהופיעו באופן אקראי מסביב לשולי האריח , עד כדי כיסוי של כמחצית ממספר האריחים בכתמים. ניסיונותיו של התובע להסרת הכתמים לא צלחו.

לאחר פניות לנתבעת, נערך ביקור בדירת התובע על ידי מנהל שירות הלקוחות של הנתבעת, מר רוני דוסטר ו בליווי נציג מחברת ניקיון שעברה על השטח עם מכשיר ניקוי. לא כל הכתמים הוסרו ואלו שהוסרו חזרו והופיעו שוב. לביקור נוסף זומן גם נציג הצד השלישי, מר אריאל דואן כדי לבחון את טענות התובע בדבר התפשטות הכתמים. לטענת התובע במ הלך פגישה זו הודה מר דואן כי הריצוף פגום.

חוות הדעת המומחה לייזר צפירה
הצדדים ניהלו הליך גישור במהלכו הסכימו למנות מומחה שחוות דעתו תהא כשירה להצגה כאילו היה זה מינוי מומחה מטעם בית המשפט. בטרם הוגשה חוות דעתו הודיע התובע כי אינו מוכן להמשיך בהליך הגישור. ההליך הסתיים, אולם המומחה מסר חוות דעת וכך נרשם בפרק הסיכום: " 'הכתמים' הנראים בצידי האריחים אינם מוגדרים ככתמים לפי התקן הנ"ל (ת"י 314 סעיף 3.2 – מ.ק), שכן הם ניתנים לניקוי ולהסרה וניתן להגדירם כ'סימני כתמים' בלבד. לדברי התובעים נמסר להם בעת הקניה כי האריח מדגם זה הינו איכותי ביותר ומסוג /א/ וכי ניתן לנקותו בשימוש עם מים בלבד, אשר אריחים אלה אמורים להיות מנוקים באופן שוטף עם סבון ניקוי מתאים. רצוי כזה שאינו מכיל ווקסים. סביר שלאחר שטיפה נכונה מראה הריצוף בדירה ישופר וסימני הכתמים יעלמו לאחר מספר שבועות" .

עוד נכתב בחוות הדעת בסעיף 7 ש"ליקוי עיקרי שנמצא בריצוף הוא בהתקנת האריחים בניגוד לתקן ללא מישקים וללא מילוי של המרווח שביניהם". בחקירתו הסביר כך:
"במקרה הספציפי הזה יש מרווח, אין מישקים רגילים, אין חומר, לכלוך יוצא ונכנס...
ש.ת. ההשפעה של המישקים יכולה להיות על הימצאות כתמים באיזור של המישק, השחיקה גורמת לכך שהכתם יחזור יותר מהר".

הנתבעת הגישה חוות דעת זו של צפירה וביקשה לראותה כחוות דעת מכריעה ומחייבת. התובע ביקש למנות מומחה נוסף מטעם בית המשפט. ביום 13.11.19 ניתנה החלטה על ידי הדוחה בקשת התובע, אך דוחה גם את הקביעה שמדובר בחוות דעת מכרעת, ולכן רשאי התובע לדבוק בחוות דעתו ובנוסף לחקור את מר צפירה, ולטעון כל טענה שנראית לו לענין משקלה ומהימנותה של חוות דעתו. עוד הובהר כי "אין בכוונתי לפסול את חוות הדעת, על סמך תחושות התובע, וגם לא על סמך ת.א. (טב') 6693-03-13 מלול ואח' נ' מ. דוכי יבוא ושיווק (1975)( 2009) בע"מ (6.1.2017), אליו הפנה בא כוחו, שם חוות דעת אותו מומחה שניתנה מטעם הנתבעת שם, נדחתה על ידי בית המשפט. כל מקרה לנסיבותיו ואין לך מומחה שחוות דעתו מתקבלת תמיד. מצד שני, אין בכוונתי לאמץ חוות הדעת באופן אוטומטי, כידוע, שיקול הדעת היה ונותר לבית המשפט".

במועד שמיעת הראיות העידו התובע, אשתו, המומחה מטעמו - המהנדס יהונתן זנגרפור, איש הפוליש אפרים לביאן , נציג הנתבעת מר דוסטר והמומחה צפירה. מטעם צד שלישי לא העיד איש, גם לא אריאל דואן שהגיע לדירת התובע. הנתבעת סברה משום מה שיש בכך הימנעות הפועלת לחובת התובע, ולא לחובת צד שלישי.

צד שליש טען בסיכומיו כי הסתמכות הנתבעת וטענותיה לענין העדר פגם כפי שקבע המומחה צפירה, משתיקה אותה מלטעון לשיפוי.

דיון והכרעה
הימצאות כתמים במרצפות
אין מחלוקת כי המוכר צריך לספק מוצר תקין, והדבר נכון ביחסים שבין הנתבעת לתובע ובין הנתבעת לצד שלישי. אין גם מחלוקת שבחלק מהמרצפות הופיעו כתמים סביב שולי המרצפת. כל הנוגעים בדבר הבחינו בכתמים: התובע ואשתו, מנהל שירות הלקוחות של הנתבעת (מר דוסטר), נציג צד שלישי שביקר בבית ( מר דואן), המומחה צפירה שכינה אותם סימני כתמים, ואפרים לביאן בעל עסק לניקוי וליטוש מרצפות, שהגיע יותר משנה לאחר בדיקת המומחה צפירה, קרצף עם המכונה וחומרי ניקוי ואף על פי כן הכתמים חזרו להופיע לאחר כחודשיים (כאמור בחוות דעתו ובעדותו).

הסיבה להופעת כתמים
משאין מחלוקת כי הופיעו כתמים במספר רב של מרצפות , נשאלת השאלה האם מדובר בפגם בייצור, בתחזוקה לקויה של המרצפות או שמא אופן הריצוף (ללא מרחק ביניהן, פוגות), הוא זה שגרם להופעת הכתמים. המומחה צפירה סבר כי הניקיון במים ללא סבון לא אפשרו הסרת הכתמים, אולם סברה זו הופרכה לאחר ביקורו, שכן בהתאם להנחיותיו החלו התובע ואשתו לנקות עם סבון והכתמים נותרו בעינם, גם אחרי ניקוי במכונת ניקוי. איש הפוליש לביאן העיד : "זה לא כתמים של שימוש".

מסקנתי היא שקיים פגם במרצפות אשר לא ניתן להסרה באמצעות ניקוי ואף לא בקרצוף על ידי מכונה. איני מקבלת את חוות דעת מומחה בית המשפט בסוגיה זו , משום שלא עקב אחר "הניקוי" שביצע בעצמו במרצפות הסלון, משום שבדק ב"מעבדה" פרטית בביתו מרצפת שלא הופיעו בה כתמים (פרו' עמ' 13 ש' 3), ואף שהיה זה באשמת התובע שסירב לפרק מרצפת מאמצע הסלון, אין בעובדה זו כשלעצמה להכשיר המסקנה שלא נמצא פגם. בדיעבד חבל שהסכים בנסיבות אלו להוציא תחת ידיו חוות דעת שכזו . בחקירתו השיב: "ביקשתי לקחת אריח עם סימנים והוא לא רצה... ת. בוודאי שהתעקשתי. לא כתבתי, אבל אמרתי למגשרת אני מרים ידיים, הלקוח לא רוצה לתת אריח מתוך המקום שהיו סימנים" (עמ' 13 ש' 24-32).

העובדה שהוצא אישור מכון התקנים מבדיקה מדגמית של כ-8 מ"ר מתוך 5,000 מ"ר (לפי המומחה צפירה, עמ' 10 ש' 36) אינה מונעת האפשרות לקיומו של פגם בחלק מהמרצפות, ופגם בייצור יכול שיתרחש גם למוצר שקיבל תקינה. המומחה סבר שקיים סיכוי נמוך לכך שבאותו משלוח רק חלק מהמרצפות יהיו פגומות (פרו' עמ' 13 ש' 11), אולם סיכוי נמוך זה המתממש במקרה הנוכחי שבו להערכת מומחה התובע ואיש הפוליש מחצית מהמרצפות לערך היו מוכתמות. המומחה צפירה מכנה את הכתמים "סימני כתמים" ולא רואה בכך כל פגם. אני סבורה שצרכן לא אמור לקבל מרצפות גם לא עם סימני כתמים, בוודאי לא כשמדובר באריחים כאלו יקרים.

כידוע, אין בית המשפט נוהג לחרוג מממצאיו של מומחה שמונה על ידו (במקרה זה על ידי מגשרת), אולם הראיות שהוצגו בפניי היו חד משמעיות ואין הן עולות בקנה אחד עם טענות המומחה. בכל הנוגע לאפשרות כי ריצוף ללא מרווחים (פוגות) עשוי לתרום להעלאת לכלוך וחול על פני שטח המרצפת ולהביא לשחיקת המרצפות, ב"כ התובע טוען שזו המצאה שהמומחה התאהב בה וטען אותה גם במקרה אחר. איש הפוליש העיד מניסיונו שרבים מרצפים ללא מרווחים וכולם הסכימו כי העדר מרווחים עלול להביא לסדקים, ולכן ככל שנגרמו או ייגרמו כאלו, אין הם באחריות המשווק או היצרן, באשר לפי הנחיות היצרן יש לרצף עם מרווח מינימאלי של 2 מ"מ . ההשערה של המומחה ותרומת אופן הריצוף להופעת הכתמים לא נבדקה, אך היות שממילא מצאתי לנכון לפצות באופן חלקי את התובע, יהא זה אחד הנימוקים מיני רבים להצדקת הפיצוי החלקי.

הנזק המוכח
משהכרעתי כי מדובר בפגם במוצר - במרצפות אותן סיפקה הנתבעת, אני מחייבת אותה לשפות את התובע בגין נזקיו.
בגין הנזק הישיר התובע דרש סך של 174,377 ₪ כולל מע"מ , בהתאם לחוות דעת מטעמו, אשר המומחה שמסר אותה נחקר ארוכות. אני מוצאת לנכון לחייב הנתבעת במחצית הסכום הנדרש, מהנימוקים הבאים:
המחירים שננקבו בחוות הדעת מופרזים על פניהם, במיוחד כאשר מדובר בכך שהעבודה בוצעה קודם לכן על ידי אביו של התובע, וגם אם יוחלפו המרצפות, העבודה תבוצע על ידי מי מעובדיו של התובע, כך שהיה מקום לנקוב במחיר לקבלנים ולא ב"מחירון דקל", שמהווה סמן קיצוני למחיר שממנו גוזרים הנחות, גם בשוק הפרטי. ההפרש בין עלות לקבלן בניה לבין קבלן מזדמן היא למעלה מ-25%, כך לפי ניסיוני השיפוטי בתביעות של ליקויי בניה.
הראיות והעדויות לענין הפגמים במרצפות התמקדו בסלון, במטבח ובמסדרון של דירת התובע ולא בחדרים. נאמר אף במפורש שבמקלחת אין מרצפות פגומות, ולכן להערכתי, אם התובע יחליף את המרצפות הוא יעשה זאת באופן חלקי בלבד, במקום שבו שטח הרצפה הפנוי גדול, כמו הסלון והמטבח . בהקשר זה אציין כי לא מצאתי כל תוחלת בפירוק המטבח על מנת להחליף המרצפות שמתחתיו, שאיש לא רואה ולא יראה. מפנה בענין זה לחקירתו הנגדית של מומחה התובע.
אין צורך בתשלום עבור בקרה ופיקוח מקצועי, כפי שלא נזקק לכך התובע גם קודם לכן, ואותו הדבר לגבי עבודות בלתי צפויות. הפרויקט הוא נקודתי ומצומצם.
רכישת המרצפות הקודמת נעשתה באמצעות עסקו של התובע (כך עולה מהחשבונית שצורפה ומהעדויות לפיהן התובע לקוח קבוע של הנתבעת). יש לכך משמעות כספית ודי לחכימא ברמיזה.
טענת המומחה צפירה לפיה ריצוף ללא מרווח גורם להכתמת המרצפות לא נסתרה, ולכן יש לקחת אותה בחשבון כמרכיב משני שאולי תורם להופעת הכתמים ובהסבה לשפה המשפטית – לאשם תורם של התובע .
חלפו 5 שנים מאז הליקוי, את השימוש והבלאי במרצפות הפגומות יש להפחית מהפיצוי.
סדקים, ככל שישנם, נבעו מריצוף ללא מרווח. בכתב התביעה נטען לסדקים רבים. אח"כ נטען שמדובר בטעות סופר. בחוות הדעת מטעם התובע נרשם: "התגלו פגמים באריחים המתבטאים בשברים בציפוי או בפאות ו/או סדקים אלא אם כן מצוין אחרת" . יתכן שמדובר בניסוח לא מוצלח או בעדות כבושה מאוחרת ששללה קיומם של סדקים . מכל מקום, החלפת הריצוף שמפצה שלא לצורך גם על סדקים, מהווה עשיית עושר שלא במשפט, ולכן אין מקום לפיצוי מלא.

אני מחייבת את הנתבעת לפצות התובע בסך של 133,610 ₪ לפי הפירוט הבא:
מחצית העלות הנטענת בחוות דעת מטעם התובע, ב סך של 87,200 ₪. אזכיר בהקשר זה כי עלות רכישת המרצפות המקוריות (ללא עבודה) עמד על 40,639 ₪.
עוגמת נפש בשיעור של 1 0,000 ₪.
מדובר בסכום סביר בהתחשב בעובדה שמדובר בפגם אסתטי ולא בפגם ששיבש חיי המשפחה, כמו במקרים של ליקויי רטיבות או ליקויי בניה אחרים . יחד עם זאת, הבדיקות הרבות של אנשי המקצוע, התנערות הנתבעת מאחריות, אף שהודתה בקיומו של הליקוי (יכולה היתה לסיים הענין מול התובע ולדרוש השיפוי מצד שלישי ולא לגרור אותו להליך משפטי). בפיצוי בגין סכום זה גלומה גם הטרחה בתיקון הליקוי. איני סבורה שמשפחת התובע תיאלץ לצאת מדירתה בזמן ההחלפה, וגם אם כן, יהא זה לימים ספורים בלבד. חזקה על התובע שהוא גם הקבלן, שידע לתזמן את התיקון בזמן הקצר והנוח ביותר.
החזר הוצאות בסך של 4,000 ₪
(בגין תשלום לבביאן על הניקוי ולמהנדס זנגנפור, בהעדר קבלות ועל פי אומדן)
החזר הוצאות מומחה בית משפט – 2,810 ₪.
החזר אגרה בסך 6,600 ₪
שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך 23,000 ש"ח.
סך הכל 133,610 ₪.

הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

אין מקום לפצות את התובע בפיצוי ללא הוכחת נזק, לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981, שעה שהוכיח את נזקיו ואף פיצוי עונשי הנפסק לעתים נדירות אינו ראוי בנסיבות העניין.

אני דוחה הטענה של הנתבעת שיותר לה לבצע העבודה בעצמה, או שהתובע יחויב לקנות הריצוף ממנה. הנתבעת אינה מבצעת עבודות ריצוף, היא משווקת ריצוף וכלים סניטריים המיובאים על ידה. היא התכחשה לאחריותה לכל אורך ניהול המשפט, ולכן אין הצדקה להיענות לבקשה זו. הטענה שהופיעה בכתב ההגנה לפיה ארגזים של מרצפות דומות המתינו לתובע והוא לא בא לקחתם לא הוכחה על ידי נציג הנתבעת, שלא ידע להעיד על כך, מה עוד שלא ברור אם היו אלו מרצפות מאותו פס ייצור, שאם לא כן סביר שיהיה הבדל בגוון.

אחריות היצרן – צד שלישי
צד שלישי טען בסיכומיו כי העובדה שהנתבעת טענה להעדר פגם ולהסתמכות על מומחה בית משפט, שמונה בהליך הגישור, מונעת ממנה לדרוש מצד שלישי שיפוי, כאילו מדובר בהשתק שיפוטי. טענה זו אינה נכונה וחסרת תום לב באופן מובהק. הנתבעת בחרה לתמוך בטענות צד שלישי שאין ליקוי, אולם היה וביהמ"ש לא יקבל טענה זו, כי אז ברי, שמי שאחראי לפגם במוצר הוא היצרן ולא היבואן. היבואן אחראי כלפי הצרכן, אך קמה לו זכות שיפוי ממי שרכש ממנו את הסחורה. לו צד שלישי רצה להקטין נזקיו יכול היה להיות פעיל יותר, אולם הוא הפגין אדישות בלתי מובנת.

הטענה היחידה בכתב ההגנה של צד שלישי שהועלתה נגד הנתבעת מופיעה בסעיף 7, שם נטען שהיה על הנתבעת לבדוק את הקרמיקה לפני מכירתה לתובע. טענה זו שאף נזנחה בסיכומים, אינה רלוונטית בנסיבות העניין, משום שמדובר בפגם נסתר שהופיע רק לאחר מספר חודשים ולכן גם כלפי התובע טענה דומה שהועלתה לא הייתה רלוונטית.

אני מחייבת את צד שלישי לשפות את הנתבעת במלוא הסכום דלעיל, בתוספת אגרת צד שלישי בסך 6,600 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך 11,700 ₪. טרחתה של הנתבעת בניהול הגנתה הייתה פחותה מזו של ב"כ התובע או של ב"כ צד ג', משום שהטילה יהבה על חיובו של היצרן בפגם. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יניב לב
נתבע: עוז קרמיקה בע"מ
שופט :
עורכי דין: