ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד רות אוחיון :


בפני כבוד ה שופטת סיגלית גץ-אופיר

בעניין:

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשמת

רות אוחיון

פרוטוקול

הנאשם הגיש בקשה להישפט על הודעת הקנס מושא כתב האישום. הנאשם לא התייצב לדיון שנקבע ליום 19/5/21 בבקשתו בבית המשפט.

במסגרת הדיון טענה המשיבה שהזימון לדיון הומצא לידי הנאשם פעמיים והוחזר בנימוק "לא ידוע במען", וכי יש לראות בכך המצאה כדין.

בהתאם להחלטה מיום 19.5.2021, הגישה המאשימה אישור ממשרד האוכלוסין, המלמד על כך שבמועד הרלבנטי לזימון, כתובת מגורי הנאשמת, היא הכתובת העדכנית.

הכרעת דין

מדובר בהליך אשר נפתח בבקשת הנאשם להישפט.

הזימון לדיון הומצא לידי הנאשם פעמיים והוחזר מחמת "לא ידוע במען".

הזימון הראשון נשלח לכתובת המגורים אותה ציין הנאשם במסגרת בקשתו להישפט, והזימון השני הומצא לידי הנאשם בכתובת המגורים המעודכנת במרשם האוכלוסין, כך בהתאם לאישור שצורף לטיעוני המאשימה.

בהתאם לסעיף 2 לחוק עדכון כתובת, התשס"ה – ,2005 מוטלת על תושב ששינה את כתובת מגוריו, להודיע על כך לפקיד הרישום בתוך 30 יום ממועד השינוי. ככל שלא עשה כן ,יראו את המען שנרשם במרשם האוכלוסין ככתובתו של התושב למשלוח דואר.
לא זאת אף זו. הפסיקה קבעה, כי כאשר מדובר בהליך שיזם הנאשם מחובתו לעדכן את מזכירות בית המשפט בדבר שינוי כתובת מגוריו, ואין להטיל על המאשימה את החובה לתור אחריו (ראו למשל: רע"פ 7752/00 שמחה ניר נ' מ"י, ע"פ 8210/09 זיסמן נ' עיריית ת"א).

הימנעות הנאשם מלעדכן את כתובתו העדכנית נעשית מבחירה. משכך הם פני הדברים, אין די באי-מסירת הדואר בכתובת אותה מסר הנאשם בעצמו, כדי לסתור את החזקה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974 (להלן – "תקנות סדר הדין הפלילי") (ראו למשל: רע"א 2835/08 יואל גולדברג נ' עיריית תל אביב, ח"נ 18188-11-17 מועצה מקומית אזור נ' גל).

מן המקובץ דלעיל עולה המסקנה, כי מאחר שמדובר בהליך שיזם הנאשם בדרך של הגשת בקשה להישפט על העבירה מושא כתב האישום, זומן לדיון פעמיים - פעם אחת בהתאם לכתובת המגורים אותה ציין הנאשם בבקשתו, ופעם שניה לכתובת המגורים המעודכנת במרשם האוכלוסין (אישור ממשרד האוכלוסין צורף לטיעון בכתב מטעם המאשימה), הרי שיש לראות את המצאת הזימון לדיון לנאשם בנסיבות אלה, כהמצאה כדין בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי.

לאור אי-התייצבותה, ובהיותי סבורה שלא ייגרם לנאשמת עיוות דין בשפיטת ה בהיעדר ה, ומכוח הסמכות שהוענקה לבית המשפט בסעיף 240(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, רואים בנאשמת כמודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, ו בהתאם לכך אני מרשיעה אותה בעבירה המיוחסכתב האישום, בחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג- 1983 לפי סעיף 1(א).

גזר הדין

אני גוזרת על הנאשמת לשלם קנס מקור בסך של 1,000 ₪.

הקנס ישולם בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין לידי הנאשמת.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, במעמד הצדדים


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: רות אוחיון
שופט :
עורכי דין: