ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמפא קפיטל בע"מ נגד פרח תקשורת בע"מ :


בפני כבוד הרשמת הבכירה טלי מירום

המבקשת-הזוכה

אמפא קפיטל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אייל שני

נגד

המשיבה-החייבת

פרח תקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עמרי ארז

החלטה

המבקשת הגישה בלשכת ההוצל"פ בראשון לציון בקשה לביצוע שיק על סך של 20,000 ₪, שנמשך על ידי המשיבה לפקודת ואכד דראושה (להלן: דראושה), למועד פרעון 16.6.2020, וחולל עקב מתן הוראת ביטול. בקשת הביצוע הוגשה נגד המבקשת ונגד דראושה.
המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השיק בה טענה, כי היא זכיינית של חברת פרטנר בע"מ ומפעילה עבורה מרכז מכירה ותיקונים בכפר קרע. נטען, כי המבקשת פתחה סניף בכפר אכסאל, בשותפות עם דראושה, ששימש כמנהל הסניף. נטען, כי המב קשת מסרה לדראושה שיקים על חשבון מקדמות עתידיות לשנת 2020; אולם לאחר שבסוף שנת 2019 התגלו אי סדרים בפעילותו של דראושה, הגיעו המב קשת ודראושה ביום 30.12.2019 לידי הסכם הפסקת עבודה, במסגרתו התחייב דראושה להשיב לידי המבקשת את כל השיקים שמסרה לו, וביניהם גם השיק נשוא בקשת הביצוע. הסתבר, כי על אף התחייבותו זו ניכה דראושה את השיק אצל המשיבה. נטען, איפוא, בין השאר, לכשלון תמורה מלא; לכך כי החייב האמיתי והבלעדי הוא דראושה, אשר מודה בחובו; לכך שהמשיבה נהגה בחוסר תום לב , לא פעלה לבירור מתן תמורה כנגד השיק טרם קבלתו לנכיון, ומכאן שהיא אינה אוחזת כשורה בשיקים. נטען, כי כיוון שהשיק נמסר על ידי דראושה למ שיבה במסגרת עסקת נכיון, קרי, הסכם הלוואה, הרי שראשית יש לבחון האם עמדה המשיבה בהוראות חוק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993 (להלן: חוק אשראי הוגן או החוק), כאשר הנטל להראות זאת מוטל עליה. לאור כל אלו, טוענת איפוא המ בקשת, יש ליתן לה רשות להתגונן.
אציין, כי דראושה עצמו לא הגיש התנגדות לביצוע השיק .
בדיון שהתקיים היום עמד מנכ"ל המבקשת, מר מג'די מסאלחה (להלן: מסאלחה) לחקירה על תצהיר התמיכה בהתנגדות. בחקירתו אישר מסלאחה , כי סבר ששרטוט שני קווים מקבילים על גבי השיק ("קרוס") די בו על מנת להגביל את סחירותו. הוא פעל כך, לפי עדותו, בהמלצתו של רואה החשבון שלו. הוא אישר כי לא קיבל יעוץ משפטי ולא התייעץ בעניין זה עם הבנק. עוד העיד, כי נתן אמון בדראושה, לאור מערכת היחסים רבת השנים ביניהם. עוד אישר, כי אף נציג של המשיבה לא יצר עמו קשר טרם קבלת השיק לנכיון, אלא רק לאחר שזה חולל.
בסיכומיו עתר ב"כ המבקשת לקבלת ההתנגדות ללא כל תנאי. לטענתו, מבחינה של הסכם נכיון השיק שבין המשיבה ובין דראושה, אשר צורף לבקשת הביצוע, עולה כי הן ריבית ההלוואה, הן ריבית הפיגורים והן ההוצאות אותן גבתה המשיבה מדראושה חורג ות מהשיעורים אותה ניתן לגבות על פי חוק אשראי הוגן. בנסיבות אלו, של הפרת החוק מצדה של המשיבה, יש ליתן למבקשת רשות להתגונן ללא כל תנאי.
ב"כ המשיבה עתרה בסיכומיה לדחיית ההתנגדות. לטענתה, הינה צד רחוק לשיק, נטלה אותו כשהוא שלם ותקין, בתום לב ובתמורה. אם ביקשה המבקשת לשלול אפשרות לסיחור השיק מידיו של דראושה לצד שלישי, טענה, היה עליה להגביל את סחירותו כראוי, ומשלא עשתה כן, הרי שיש לייחס לה אשם תורם. לטענתה, אין חובה בחוק לצד רחוק המקבל לידיו שיק לברר עם מושך השיק את תקינותו, ומכל מקום לא ידעה, ולא היתה צריכה לדעת, על הסדר כלשהו שבין המבקשת ובין דראושה.
דיון והכרעה
בקשת הביצוע הוגשה בעילה שטרית הנסמכת על הלוואה שניתנה על פי חוק אשראי הוגן. בהתאם להוראות סעיף 8 לחוק צירפה המשיבה לבקשת הביצוע את הסכם ההלווא ה בינה ובין הלווה, קרי, דראושה, וכן את מסמכי עסקת הנכיון עצמה. בכך עמדה המשיבה בנטל הראשוני המוטל עליה להוכיח עילת תביעה בגין ההלוואה האמורה, הלוואה אשר קיומה למעשה איננו במחלוקת.
מבלי לקבוע מסמרות בשאלה האם הפרה המשיבה את הוראות החוק בכל הקשור לשיעורי הריבית וההוצאות שגבתה מדראושה, כטענת המבקשת, הרי משעה שהציגה המשיבה ראיה לקיומו של הסכם ההלוואה, עובר הנטל, בשלב זה של הדיון, אל המבקשת להראות הגנה לכאורה כנגד הצד הקרוב לשיק, קרי, דראושה; זאת בהתאם להלכה הפסוקה לפיה המבקש להתגונן כנגד תביעה שטרית שהוגשה ע"י צד רחוק, די לו שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הקרוב לעסקת היסוד; אם הראה המבקש הגנה לכאורה שבה יכול היה להתגונן מפני תביעתו של הצד הקרוב לעסקה, תינתן לו רשות להתגונן, וטענות הגנה אלו יתבררו בהמשך ההליך (המ' 506/59 נאמן נ' זלבסקי, פ"ד י"ד (1) 596 [1960]; ע"א 427/63 טריבלסקי נ' מטמור, פ"ד יח (1) 80 [1964]; ע"א 218/66 יעקב חביה ואח' נ' לוי גליק, פ"ד כ(4) 63, 67 [1966]).
בענייננו הראתה המבקשת הגנה לכאורה כנגד הצד הקרוב, דראושה, בהציגה את הסכם סיום העסקתו של דראושה בשירותה, הכולל הסכמה לביטול כל השיקים המעותדים שנמסרו לדראושה כמקדמות עבור תשלומים עתידיים, קרי, טענה לכשלון תמורה מלא. מכאן שיש ליתן למבקשת רשות להתגונן בפני התובענה.
יחד עם זאת, בשים לב לבעייתיות שבמסירת שיק שסחירותו לא הוגבלה, סבורתני כי יש להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת ערבון בקופת בית המשפט. מסאלחה העיד, כאמור, כי סבר בטעות כי די בשרטוט "קרוס" לשם הגבלת סחירותו של שיק. טעות זו ניתן היה להימנע ממנה בשקידה מינימלית . לפיכך מצאתי לנכון להעמיד את שיעור הערבון על סך מתון של 5,000 ₪ בלבד, שיעור של כ - 20% מסכום החוב נכון להיום בתיק ההוצל"פ.
אעיר, טרם סיום, כי אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה היה על המשיבה לפנות אליה טרם קבלת השיק לנכיון ולברר האם ניתנה עבורו תמורה, ומשלא עשתה כן, הרי שנשלל מהתנהלותה מ רכיב תום הלב: הטלת חובה כזו על האוחז כשורה אינה נובעת מלשון פקודת השטרות [נוסח חדש]. ראו בעניין זה את דברי כבוד ס' הנשיאה (כתוארה אז) א' חיות בדנ"א 8447/15 בנק לאומי לישראל נ' טל טריידינג קורפ [11.9.2017] בפסקה 12 לפסק הדין: "אוחז בשטר ייחשב ל"אוחז כשורה" גם אם לא ביצע בדיקה כלשהי ביחס לשטר." אכן, די לו לאוחז כשורה להראות כי הוא עצמו נתן ערך בעד השיקים (סעיף 28(א)(2) לפקודת השטרות), ואת זאת הראתה המשיבה בהסכם הנכיון שצירפה לבקשת הביצוע.
סיכומו של דבר: בכפוף להפקדת ערבון בסך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט על ידי המבקשת, וזאת בתוך 30 יום מהיום, תתקבל ההתנגדות והתיק יעבור לדיון בסדר דין מהיר.
לא יופקד הסכום כאמור, תידחה ההתנגדות ואפסוק את הוצאותיה.
נקבע לתזכורת פנימית ליום 23.6.2021 לבירור ביצוע ההפקדה ולמתן הוראות להתאמת כתבי טענות למסלול דיון מהיר.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ואלו יעבירו העתק לתיק ההוצל"פ.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמפא קפיטל בע"מ
נתבע: פרח תקשורת בע"מ
שופט :
עורכי דין: