ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ירון גור אריה נגד עיריית ראש העין :

בפני כבוד ה שופט, סגן הנשיאה אורן שוורץ

עותרים

  1. ירון גור אריה
  2. חדוה צדף
  3. ליליאן קידר
  4. רונן ברלינר
  5. אביבה יששכר
  6. אורית גורי זולוטוב
  7. עמנואל פיינברג
  8. עפרה קלר
  9. רונית הוליץ
  10. יעקב יניב
  11. רינה נורמן
  12. חיה יניב
  13. ניר לוי
  14. יפה סיני גולדבלט
  15. יניב חן

ע"י ב"כ עו"ד שרי סלע

נגד

משיבים

  1. עיריית ראש העין
  2. מועצת עיריית ראש העין
  3. ראש העירייה, מר שלום בן משה

ע"י ב"כ עו"ד אפרת הדר
4. ישיבת אורות משה ראש העין (ע"ר)
ע"י ב"כ עו"ד אלעד בצר

פסק דין

הרקע לעתירה

1. עניינה של העתירה שלפניי בהחלטת מועצת עיריית ראש העין מיום 04.08.2020 (להלן – ההחלטה) לאשר הקצאת 1,250 מ"ר ברחוב נתן שאול בראש העין, בגוש 4274 ח"ח 204, חלק ממגרש 2078 (להלן – המקרקעין). הקצאת המקרקעין נועדה לצרכי ציבור, עבור עמותת "ישיבת אורות משה ראש העין" על מנת שתבנה ותפעיל במקום ישיבת הסדר.
לטענת העותרים, הם 15 תושבים פעילי ציבור משכונת הסלעים בראש העין, מדובר בהחלטה בלתי מידתית, בלתי סבירה ורווית פגמים אשר התקבלה בניגוד לנוהל הקצאת קרקעות ומבנים של משרד הפנים.
מכאן העתירה דנן במסגרתה התבקש בית המשפט להורות על ביטול ההחלטה, ולחילופין להורות לגורמי עיריית ראש העין להימנע מקידום ההסכם להקצאת המקרקעין.

עיקר טענות העותרים

2. הבסיס החוקי, המוסרי והציבורי לאישור הקצאת קרקע הוא הימצאותם של ארבעה מסמכים: סקר תושבים עדכני לזיהוי צרכים; רשימת תבחינים למבני ציבור; פרוגרמה למבני ציבור ושטחי ציבור על פי נוהל הקצאת קרקעות; ספר נכסים עדכני וספר הקצאות. מסמכים אלה לא היו ברשות משיבה 1, עיריית ראש העין (להלן – העירייה) וממילא הם לא הונחו על שולחנה של ועדת ההקצאות עובר למתן ההחלטה .

3. ההחלטה התקבלה שלא על בסיס יסודות המינהל התקין - לא נשמר טוהר המידות; לא נבחנה המידתיות הנדרשת; לא הופעל שיקול דעת. כמו כן קיים חשש כי ההחלטה התקבלה תוך ניגוד עניינים.

4. חלקה 204 בגוש 4274 מהווה חלק מתכנית שמספרה 418-0679433 (להלן – תכנית 418). לפי תכנית זו ייעוד המקרקעין הוא "שטח ציבורי פתוח" ולא "שטח למבני ציבור". הקצאת המקרקעין לצורך בניית ישיבת הסדר לא נומקה על ידי העירייה ומשיבים 3-2, מועצת עיריית ראש העין וראש העירייה (להלן, בהתאמה – המועצה ו- ראש העירייה).

5. תושבי ראש העין הציעו לוועדת ההקצאות מספר חלופות להקצאת המקרקעין, חלף הקצאתם לישיבת הסדר. אולם חברי וועדת ההקצאות והמועצה בחנו את ההקצאה בזווית ראיה ציבורית צרה ולא שמעו את דברי העותרים בלב פתוח ונפש חפצה.

עיקר טענות המשיבים

6. החלטת המועצה בדבר הקצאת המקרקעין לישיבת הסדר התקבלה ביום 04.08.2020. העתירה דנן הוגשה ביום 26.10.2020, קרי - בחלוף למעלה מ-80 ימים. בנסיבות אלה, יש לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי.

7. ועדת ההקצאות דנה בכובד ראש וביסודיות בבקשת ההקצאה. דיוניה נמשכו על פני שמונה שנים והתנהלו בשקיפות . לאורך השנים נבחנו חלופות שונות להקצאת מקרקעין. לבסוף נמצאו המקרקעין דנן כמתאימים ביותר להקצאה.

8. ההחלטה התקבלה בהתאם להוראות נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית (להלן – הנוהל). כך, בקשת ההקצאה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה לשטחי ציבור, נערכה היוועצות עם גורמים מקצועיים, בוצעו פרסומים בעיתונות, הוגשו התנגדויות וניתנה למתנגדים זכות הטיעון בכתב ובעל פה. יתר על כן, על המקרקעין חלה תכנית מתאר אפ/2000, על פיה ייעוד המקרקעין הינו שטח לבנייני ציבור. בנסיבות אלה, ההחלטה תואמת את המצב התכנוני של המקרקעין ואין עילה להתערב בה .

9. במסגרת הדיון המוקדם שנערך מיצו באי כוח הצדדים את זכות הטיעון בעל-פה. הואיל והמשיבים הודיעו כי הם מוותרים על זכותם להג יש כתבי תשובה לעתירה ובהינתן כי כתבי התגובה שהוגשו כבר כללו מענה מפורט וממצה, ראיתי לנכון לקבוע כי העתירה תוכרע על יסוד הדיון המוקדם וכתבי הטענות שהוגשו עד אז לתיק בית המשפט.

דיון והכרעה

10. במוקד המחלוקת בעתירה דנן ניצבת הקצאת מקרקעין ללא תמורה. המקרקעין גובלים בשכונת הסלעים בראש העין ובמסגרת ההחלטה הם הוקצו לעמותת ישיבת אורות משה ראש העין (להלן - העמותה) ש מפעילה ישיבת הסדר בעיר ראש העין (להלן – ישיבת ההסדר).
כעולה מתגובת העמותה לעתירה, ישיבת ההסדר היא חלק מאיגוד ישיבות ההסדר בישראל ומטרותיה זהות למטרות האיגוד, קרי - "... להקים במדינת ישראל ישיבות המשלבות לימוד תורה מעמיק עם שירות צבאי משמעותי". מסלול תלמיד בישיבת ההסדר מאופיין בשלושה שלבים: בשלב ראשון שאורכו שנה ושלושה חודשים מתקיימים לימודים בישיבה; בשלב שני שאורכו כשנתיים מתקיים שירות צבאי; בשלב השלישי שאורכו שמונה חודשים מתקיימים לימודים בישיבה.

לצד מסלול ישיבת ההסדר מתקיים מסלול תורני-טכנולוגי בשיתוף עם "תיכון עתיד". תכליתו של המסלול התורני-טכנולוגי הוא לאפשר לתלמידי תיכון "שוחרי חיל האויר" להמשיך ללימודי הנדסאי חשמל או הנדסאי אלקטרוניקה בכיתות י"ג – י"ד.

בנוסף לכך, מתקיים שיתוף פעולה בין העמותה לבין מחלקות העירייה השונות, בתי הספר היסודיים והתיכונים בעיר ו כן עם חלקים של הציבור. המעורבות הקהילתית של העמותה באה לידי ביטוי בכמה וכמה תחומים: העברת שיעורי תורה בישיבה לציבור, לימוד משותף עם תלמידי בתי הספר בעיר, עריכת אירועים דתיים בקהילה, סיוע לקשישים ועוד. העמותה צירפה לתגובתה מספר פרסומים בהם סוקרה פעילותה החברתית, החינוכית והתורנית בעיתונות המקומית [נספחים ד-ו לתגובת העמותה].

11. בקשת העמותה להקצאת קרקע למטרת הקמת ישיבת הסדר הוגשה לראשונה ביום 11.07.2012. עם קבלת הבקשה הודיעה העירייה לעמותה כי עליה להמתין עד לאחר השלמת הפרוגרמה למבני ציבור, בכדי שתתקבל תמונת מצב ברורה יותר באשר ליכולתה של העירייה להקצות קרקע לעמותה [נ/4-נ/5 לתגובת העירייה].
בינתיים, במסגרת הטיפול בבקשה נבחנה האפשרות להקצות לעמותה מבנה ברחוב שילה בראש העין בשיתוף עם עמותה אחרת. מאחר שלא הושגה הסכמה בין שתי העמותות, הגישה העמותה ביום 09.03.2014 בקשה שניה להקצאת קרקע [נ/15 לתגובת העירייה].

12. ביום 20.07.2014 שלחה העמותה בקשה למהנדס העירייה לבחינת שטחי קרקע להקצאה. בין השטחים נכללו המקרקעין נשוא העתירה דנן. בישיבה מיום 16.09.2014 מצאה ועדת ההקצאות כי המקרקעין הם המתאימים ביותר להקצאה המבוקשת וניתן אישור עקרוני לקדם פרסום ראשון בעניין ההקצאה .
העמותה העבירה לוועדת ההקצאות פרוגרמה להקמת הישיבה, אומדן מבנה מרכזי והדמיה של מבנה. ועדת ההקצאות קיימה סיורים בשטח ומספר ישיבות. בנוסף, הנחתה את העמותה להגיש מסמכים נוספים לגבי היקף הבניה ושלבי הבניה, פירוט עלויות הבניה ומקורות מימון.

13. בשלהי שנת 2017 הגישה העמותה לעירייה בקשה מעודכנת להקצאת קרקע בשטח של 1,250 מ"ר למטרת בניית מבנה ציבור לשימוש ישיבת ההסדר בשטח של כ-357 מ"ר (שטח עיקרי) וכן 187.5 מ"ר (שטחי שירות) בכל קומה (לשתי קומות ואופציה לקומה נוספת).

בחודש יוני בשנת 2018 אישרה ועדת ההקצאות לעמותה לבצע פרסום ראשון של הודעת העירייה "על כוונה להקצאת מקרקעין בראש העין" לעמותה, שזו לשונה:

"עיריית ראש העין מודיעה בזאת כי הוגשה לה בקשה להקצאת קרקע הידועה כגוש 4274 ח"ח 204 מגרש 2078, ברחוב נתן שאול בראש העין בשטח כולל של כ-1,250 מ"ר.
הבקשה הוגשה על ידי עמותת "ישיבת "אורות משה" ראש העין" ...
הקצאה זו מבוקשת למטרת שימוש בקרקע לבניית ישיבת הסדר בגודל של כ-375 מ"ר (עיקרי) וכן 187.5 מ"ר (שירות) בכל קומה ...
הציבור מוזמן להגיש בקשות למתן זכות שימוש בקרקע לאותו שימוש או למטרות אחרות תוך 60 ימים ממועד פרסום הודעה זו ..."

[נספח נ-5 לעתירה]

14. בין התאריכים 31.07.2018 - 12.08.2018 הוגשו בקשות חלופיות לשימוש במקרקעין על ידי אנשים פרטיים, ביניהם חלק מהעותרים דכאן. עוד הוגשו התנגדויות לפרסום הראשון [נ/30 לתגובת העירייה].
ביום 10.02.2019 אישרה ועדת ההקצאות ביצוע פרסום שני של הודעת העירייה.
ביום 17.04.2019 הגישו נציגי התושבים את התנגדותם באשר להקצאת קרקע לצורך הקמת "ישיבת הסדר" [נספח נ-6 לעתירה].
בשים לב להתנגדויות שהוגשו החליטה ועדת ההקצאות בישיבתה מיום 29.05.2019, לקיים סיור ודיון רקע נוסף שלאחריהם יוזמנו העמותה והמתנגדים להשמעת טיעוניהם.
ביום 16.02.2020, לאחר שנערך סיור בשטח, נשמעו ההתנגדויות. בסיום הישיבה ניתנה לצדדים אפשרות להשלים את טיעוניהם בכתב [נ/41 לתגובת העירייה]. ביום 06.07.2020 לאחר שהוגשו השלמות טיעון של המתנגדים והעמותה, התקבלה החלטת ועדת ההקצאות אשר במסגרתה הומלץ לאשר את בקשת העמותה להקצאת המקרקעין למטרת הקמת ישיבת הסדר.
ביום 04.08.2020 נדונה בקשת ההקצאה של העמותה במועצה, אשר אישרה את המלצת ועדת ההקצאות ברוב קולות של 12 מתוך 17 חברי מועצה [נ/45-נ/46 לתגובת העירייה].

15. סוגיית הקצאת מקרקעין לצרכי ציבור נבחנת באופן דומה לחלוקת תמיכות ציבוריות . עמדה על הדברים השופטת ד' ברק-ארז ב עע"ם 3538/18 עמותת בית כנסת קהילתי כוכב הצפון תל אביב-יפו נ' עיריית תל אביב-יפו, פסקה 3 (נבו, 25.06.2019) :

"על הקצאת מקרקעין, בדומה לחלוקת תמיכות באופן כללי, להיעשות על-פי קריטריונים הוגנים, שוויוניים, ברורים וגלויים (עניין בלומנטל, בעמ' 228). כמו כן, הודגש כי ככל החלטה מנהלית, על החלטה בדבר הקצאת מקרקעין להתבסס על תשתית עובדתית, וכי מטעם זה על הרשות הנוגעת בדבר לברר מה הם צרכי הציבור באזור ולבחור בגוף המתאים ביותר למילוי צרכים אלו. לשם כך, צוין, עליה להתייעץ עם גורמים מקצועיים במקרים המתאימים, וכן להבטיח זכות טיעון לתושבי הסביבה אשר יושפעו מההחלטה ... "

16. בכדי לקבוע קריטריונים נהירים לכל נקבע "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית" מספר 5/2001 של משרד הפנים (להלן – הנוהל). נוהל זה נועד להסדיר הקצאת קרקע או מבנה בפטור ממכרז מאת הרשות המקומית לגופים הפועלים בתוך תחום הרשות בנושאי חינוך, תרבות, דת, בריאות, רווחה, ספורט וכדומה, ב כדי לסייע לפעולותיהם לטובת הציבור [נ/2 לתגובת העירייה]. הנוהל עודכן בשתי פעימות (נוהל מס' 6/2002 ונוהל מס' 7/2004). שמירה על הקריטריונים שנקבעו בנוהל נועדה למנוע מצב של "כל הקודם זוכה" וכן למנוע נסיבות בהן לא יופעל שיקול דעת אלא תתקיים העדפה ממניעים פסולים שאינם הולמים התנהלות של רשות ציבורית [ראו: בג"ץ 3638/99 בלומנטל נ' עיריית רחובות, פ"ד נד(4), 220, 228 (2000); 10907/04 סולודוך נ' עיריית רחובות, פסקאות 6-5 בפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה (נבו, 01.08.2010) (להלן – עניין סולודוך). בנוסף, שמירה על הקריטריונים שבנוהל תאפשר חלוקה עניינית ושוויונית של משאבים ציבוריים.

17. בהתאם לנוהל, בקשות להקצאת קרקע מאת רשות מקומית יידונו בוועדה מיוחדת באותה רשות, היא ועדת ההקצאות (סעיף 3 לנוהל). על ועדת ההקצאות לגבש הצעת תבחינים להקצאת קרקעות בתחום הרשות המקומית. התבחינים יהיו שוויוניים וענייניים ויכללו הוראות בדבר סוג השימושים להם תוקצה קרקע; היחס שבין הקרקע לבין צרכי כלל התושבים; צרכי התושבים המתגוררים בסמיכות לקרקע; צרכיה המיוחדים של אותה רשות; הבטחת נגישות הקרקע ושימושיה לכלל התושבים וכדומה (סעיף 4 לנוהל). הנוהל הוא בגדר "הנחייה מנהלית ", שלגביה נקבע בזו הלשון :

"הנחיות מנהליות הן כללים מנחים אשר המינהל הציבורי קובע לעצמו, ככיווני דרך להדריכו במילוי תפקידיו ובהפעלת סמכויותיו. שלא בדומה לחוקים או לתקנות, ההנחיות המנהליות אינן מחייבות את הרשות, אלא מנחות אותה בהפעלת שיקול דעתה, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (יצחק זמיר, הסמכות המינהלית, כרך ב' 773, 784-787 (1996) (להלן – זמיר)). הן מתוות את דרכי הפעלת שיקול הדעת המינהלי ונועדו להבטיח אחידות, שוויוניות, ענייניות וסבירות בהפעלת מדיניות הרשות המינהלית. הן מהוות אמצעי שבעזרתו יכול הציבור לבקר את שיקול הדעת המינהלי, הן במישור המדיניות הכוללת והן בדרך יישומה במקרה הפרטני [...] ההנחייה המינהלית מהווה אמצעי-עזר בידי בית המשפט בהפעילו פיקוח שיפוטי על מעשי המינהל".

[עניין סולודוך, פסקה 25]

18. סעיף 7 לנוהל מונה מספר שלבים להליך הקצאת הקרקע כדלקמן:

א. במקרה של פניה להקצאת קרקע, תעיין ועדת ההקצאות בספר ההקצאות, תקבל במידת הצורך חוות דעת משפטית ותקבע האם ניתן בנסיבות העניין לשקול את הקצאת הקרקע המבוקשת.
ב. הרשות המקומית תפרסם הודעה בעיתונות בדבר האפשרות להקצאת הקרקע. הציבור יוזמן להגיש בקשות להקצאת הקרקע לאותו שימוש או למטרות אחרות.
רשימת הבקשות תפורסם בעיתונות כדי להגיש התנגדויות.
ג. היה ולא יוגשו התנגדויות, הבקשות יועברו לדיון בוועדת ההקצאות. היה ויוגשו התנגדויות, ועדת ההקצאות רשאית, אם תמצא לנכון לזמן את המתנגדים כולם או חלקם להשמיע את טענותיהם.
ד. ועדת ההקצאות תיוועץ עם מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובניה ועם הגורמים המקצועיים הרלבנטיים באשר לחיוניות ולתועלת שבהקצאת הקרקע לצורך המבוקש במסגרת הקריטריונים והכללים ובאשר לתכנון הנגישות למבנה.
ה. עם העברת המלצות הגופים המייעצים תדון ועדת ההקצאות בבקשות ובהתנגדויות, תגבש רשימה מומלצת ומנומקת ותעביר אותה למועצת הרשות המקומית ו. מועצת הרשות המקומית תדון בהמלצת ועדת ההקצאות ותמסור את החלטתה לגוף שהוחלט להקצות לו את הקרקע ולפונים אחרים באותו עניין.

19. סיכומם של דברים הוא כי לרשות המקומית שיקול דעת נרחב באשר להקצאת מקרקעין למטרה ציבורית. ברם, שיקול דעת זה אינו בלתי מוגבל, אלא צריך להתבסס על תשתית עובדתית ולהיעשות באופן שוויוני והוגן תוך מתן זכות שימוע לציבור. על הרשות המקומית ליישם אפוא את התבחינים שנקבעו בנוהל וכן את התבחינים הנוספים ככל שאושרו על ידי מועצת הרשות המקומית [עע"ם 122/19 עמותת זכרון זאב צבי נ' מועצת עיריית ירושלים, פסקה 5 בפסק דינו של השופט י' אלרון (נבו 04.08.2019)].

20. לטענת העותרים ההחלטה התקבלה בניגוד לנוהל ולכן בטלה. לכך מספר טעמים: לא בוצע פרסום כדין; ועדת ההקצאות לא דנה בחלופות שהציעו המתנגדים להקצאת המקרקעין; ועדת ההקצאות לא קיימה היוועצות עם גורמים רלבנטיים; בעת קבלת ההחלטה לא עמדו לנגד עיני ועדת ההקצאות פרוגרמה, ספר נכסים, סקר תושבים ורשימת תבחינים למבני ציבור; המקרקעין מהווים חלק מתכנית 418. לפי תכנית זו, ייעוד המקרקעין הוא שטח ציבורי פתוח ולא שטח למבנה ציבורי פתוח.

מנגד לטענת המשיבים, ההחלטה התקבלה כדין, בהתאם להוראות הנוהל ותוך שקיפות מלאה.

נדרש אפוא לטענות אלה כפי סידרן.

21. לא בוצע פרסום כדין
לטענת העותרים פרסום במקומון "מוקד" אינו יכול להיחשב כפרסום בעיתון מקומי. באותה תקופה פעל בעיר מקומון נוסף בשם "אינדקס אובייקטיבי". בניגוד ל"מוקד" אשר מופץ רק במרכזי קניות במספר מצומצם של שכונות העיר, "אינדקס אובייקטיבי" הופץ מידי שבוע לכלל בתי התושבים בעיר. חרף האמור, בחרה העירייה לפרסם את ההודעה בדבר הקצאת המקרקעין לעמותה ב"מוקד".

אינני מקבל טענה זו של העותרים.
בהתאם לנוהל, על הרשות המקומית לפרסם הודעה בעיתונות בדבר האפשרות להקצאת קרקע [סעיף 7ב לנוהל]. הפרסום יעשה בעיתון ארצי נפוץ "כהגדרתו בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965" ובעיתון מקומי [סעיף 1 לנוהל]. סעיף 1א לחוק התכנון והבנייה קובע חובת פרסום בעיתון לגבי הליכי תכנון שונים, כשעל הפרסום להתבצע "בשני עיתונים יומיים בשפה העברית, שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ ... ובמקום שבו מופיע עיתון מקומי לפחות אחת לשבוע". הפרסומים במקרה דנן נעשו בעיתון "דה מרקר" אשר עונה להגדרת "עיתון נפוץ" כאמור בסעיף 1א לחוק התכנון והבנייה. הפרסום הנוסף נעשה בעיתון המקומי של ראש העין - "מוקד". לא קיימת מחלוקת כי עיתון זה מתפרסם לפחות אחת לשבוע. לכך יש להוסיף כי נשלחו הודעות לבעלי הנכסים הגובלים עם המקרקעין בדבר הכוונה להקצותם לעמותה[סעיף 9(ה) לתגובת העירייה].
בנסיבות אלה, אני קובע כי הפרסומים בוצעו כדין. אני דוחה אפוא את טענת העותרים לפיה העמותה ביצעה פרסום שלא כדין של "הודעה על כוונה להקצאת מקרקעין בראש העין".

22. ועדת ההקצאות לא דנה בחלופות שהציעו המתנגדים להקצאת המקרקעין לטענת העותרים ישיבת הסדר יכולה להיות מענה ראוי לעיר. עם זאת, מטעם תושבי העיר הוצעו מספר חלופות ראויות לא פחות, חלף הקמת ישיבת הסדר, ביניהן: מרכז טיפוח וטיפול בילדים, נוער ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים; מועדון ספורט; מרכז מיחזור; מרכז צפרות; כפר חי; מעונות סטודנטים; מגרשים להשתלמויות נהיגה. חרף האמור, ועדת ההקצאות בחרה שלא לדון בחלופות אלה.

דין טענה זו להידחות. מטרת הנוהל הוגדרה במבוא כדלקמן:

"נוהל זה נועד להסדיר הקצאת קרקע או מבנה ... בפטור ממכרז ללא תמורה ... מאת רשויות מקומיות לגופים הפועלים בתוך תחום הרשות בנושאי חינוך, תרבות, דת, בריאות, רווחה, ספורט וכיו"ב, כדי לסייע לפעולותיהם לטובת הציבור ..." [ההדגש הוסף – א.ש.].

סעיף 1 לנוהל מגדיר "גוף" כ"תאגיד רשום הפועל שלא למטרת רווח". יוצא אפוא כי בקשות להקצאת מקרקעין תוגשנה על ידי עמותות הפועלות ללא מטרות רווח.

הבקשות לשימוש חלופי במקרקעין אותן מנו העותרים, הוגשו על ידי אנשים פרטיים ולא על ידי עמותות הפועלות ללא מטרת רווח [נספח נ/10 לעתירה]. כך, ביום 03.03.2019 שלח מנכ"ל העירייה מענה לתושבי העיר אשר הגישו הצעות לשימוש חלופי למקרקעין, ממנו עולה כי: "בקשות להקצאה ושימושים נוספים במקרקעין יכולים להיות מוגשות ע"י גופים שפועלים ללא מטרות רווח ... בהתאם לאמור, לא ניתן לדון בבקשתכם היות ולא הוגשו בהתאם לנהלים כאמור ..." [נ/32 לתגובת העירייה].

בנסיבות אלה ומאחר שהבקשות לשימושים חלופיים לא הוגשו על ידי תאגידים שפועלים ללא מטרת רווח אני דוחה את טענת העותרים לפיה העירייה לא דנה בבקשות לשימוש חלופי במקרקעין.

23. ועדת ההקצאות לא קיימה הליך היוועצות עם גורמים רלבנטיים לטענת העותרים, ועדת ההקצאות מחויבת לפי הנוהל, להיוועץ בגורמים רלבנטיים, ולפחות במהנדס הרשות. חוות הדעת של מהנדס הרשות צריכה להאיר בפני חברי הוועדה את המשמעויות של בקשת ההקצאה והתאמתה לנדרש במדריך להקצאת הקרקע. עם זאת, חוות דעת מהנדס הרשות נעדרה משולחנה של ועדת ההקצאות.

אין ממש בטענה זו.
בהתאם לסעיף 7 לנוהל, על ועדת ההקצאות לקיים הליך היוועצות עם מהנדס הוועדה המקומית ועם הגורמים המקצועיים הרלבנטיים, באשר לחיוניות ולתועלת שבהקצאת המקרקעין לצורך המבוקש. מפרוטוקולים שונים של ועדת ההקצאות עולה כי מהנדס העיר נטל חלק בישיבות ועדת ההקצאות וליווה את הליך קבלת ההחלטה. כך, בישיבת ועדת ההקצאות מיום 22.08.2016 ומיום 05.12.2016, הנחתה הוועדה את מהנדס העיר "לבדוק את תכנון ההקצאה המבוקשת, בתוך כך ייבדק גודל המגרש והאם על פי תכנית אפ/2000 נדרשת הוצאת תכנית מפורטת וכן זמינות המגרש מבחינת ייעודו" [נ/20 – נ/21 לתגובת העירייה].
בדיון שנערך ביום 25.11.2017 חיווה מהנדס העיר את דעתו כי "התשריט שהוגש מנצל את השטח טוב" [עמ' 6 ל-נ/23 לתגובת העירייה].
בהמשך, בישיבת ועדת ההקצאות מיום 07.07.2019 ומיום 06.11.2019, הנחה מנכ"ל העירייה את מהנדס העיר "להכין תכנית של כל המתחם הכוללת את השימושים הנוספים המוצעים במקום, בדגש על צרכים ציבוריים נדרשים באזור בהתייחס גם לנתוני הפרוגרמה הקיימת וכן למפות את יתר המבנים המצויים במתחם" [נ-37 לתגובת העירייה]. ביום 01.10.2017 הציג מהנדס העיר לוועדת ההקצאות הצעה לפרצלציה למגרש [נ/24 לתגובת העירייה].

העולה מראיות מינהליות אלה הוא שמהנדס העיר היה מעורב בהליכים וערך בקרה תכנונית כנדרש בנוהל. לפיכך, אני דוחה את טענת העותרים לפיה בטרם קבלת ההחלטה, נעדרה משולחנה של ועדת ההקצאות חוות דעת מטעם מהנדס העירייה.

24. בעת קבלת ההחלטה לא עמדו לנגד עיני ועדת ההקצאות פרוגרמה, ספר נכסים, סקר תושבים ורשימת תבחינים למבני ציבור לטענת העותרים אישור להקצאת מקרקעין צריך להתבצע על בסיס הימצאותם של ארבעה "מסמכי מפתח": סקר תושבים רלבנטי ועדכני לזיהוי צרכים בהתאמה למגוון האוכלוסייה והגילאים; רשימת תבחינים לצרכי ציבור; פרוגרמה למבני ציבור ושטחי ציבור; ספר נכסים וספר הקצאות. מסמכים אלה לא קיימים אצל העירייה וממילא לא הובאו לפני ועדת ההקצאות.
עוד הוסיפו העותרים כי טבלה בת עמוד וחצי שכותרתה "הסכמי הקצאות שאושרו במועצת העיר" ואשר הועלתה לאתר האינטרנט הרשמי של העירייה (להלן – הטבלה) [נספח נ-15 לעתירה], אינה יכולה להיחשב כספר הקצאות מלא ומעודכן. בהיעדר ספר הקצאות ונכסים, ועדת ההקצאות לא בחנה מימוש ישיבת הסדר באחד המבנים העירוניים הקיימים ועומדים שוממים בעיר.

אינני מקבל טענה זו של העותרים. לכך מספר טעמים:

ראשית, סעיף 5ד לנוהל קובע כי "לא תאושר בקשה שאינה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה. אולם רשאית ועדת ההקצאות להמליץ, מנימוקים שיפורטו על ידה, על שינוי הפרוגרמה. שונתה הפרוגרמה, ניתן יהיה לשוב ולדון בבקשה שהוגשה, ללא צורך בהגשתה שנית".
כפי שהסבירה העירייה, בשנת 2018 הוכנה פרוגרמה לצרכי ציבור [נ/47 לתגובת העירייה]. פרוגרמה זו וקודמתה הונחו לפני ועדת ההקצאות. באופן זה, ההחלטות שהתקבלו מעת לעת על ידי ועדת ההקצאות בשיתוף הגורמים המקצועיים ובכללם מהנדס העירייה, התקבלו בהתחשב בממצאים שנקבעו בפרוגרמה.

שנית, כפי שעולה מתגובת העירייה לעתירה, ספר נכסים וספר הקצאות קיימים ונמצאים במשרדה של מנהלת מחלקת הנכסים בעירייה, עו"ד שרון אביקזר [סעיף 9ב לתגובה]. עוד הסבירה העירייה כי הטבלה אליה הפנו העותרים בעתירתם, איננה ספר הקצאות אלא רשימת הקצאות שאושרו במועצת העיר ודבר אישורן פורסם באתר האינטרנט של העירייה כמתחייב מסעיף 188(ב1)(1) לפקודת העיריות [נוסח חדש] .

שלישית, סקר צרכים קיבל ביטוי במסגרת הפרוגרמה. לדברי העירייה, הפרוגרמה אינה כוללת התייחסות מיוחדת לישיבות ו/או למוסדות להשכלה על תיכונית. בפרוגרמה עולה הצורך למתן פתרונות למוסדות כלל עירוניים שונים. זאת ועוד, המקרקעין מצויים בשכונת צה"ל, אחת מהשכונות הוותיקות בראש העין. מהפרוגרמה עולה כי מחצית מהאוכלוסייה בשכונות הוותיקות בעיר ראש העין משתייכת לזרם הדתי-מסורתי, בעוד שבשכונות החדשות 30% מהאוכלוסייה משתייכת לזרם זה. בנסיבות אלה, לא היה צורך בקיום סקר תושבים נוסף על הנתונים אשר הונחו לפני ועדת ההקצאות.

אני קובע אפוא כי בעת קבלת ההחלטה עמדו לנגד עיני ועדת ההקצאות הנתונים העובדתיים הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה בעניין ההקצאה.

25. המקרקעין מהווים חלק מתכנית 418
לטענת העותרים, חלקה 204 בגוש 4274 מהווה כיום חלק מתכנית 418 אשר נועדה להסדיר את אזור התעסוקה הצפוני של ראש העין. לפי תכנית זו, ייעוד המקרקעין הוא שטח ציבורי פתוח ולא שטח למבנה ציבורי פתוח. בנסיבות אלה, לא ניתן לאשר כל הקצאה על גבי המקרקעין.

אינני מקבל טענה זו של העותרים. לכך שני טעמים עיקריים:

ראשית, תכנית 418, אשר מצויה בסמכות הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז , נמצאת בשלבי תכנון ראשוניים. התכנית טרם הופקדה ויכולים לחול בה שינויים [סעיף 9ג לתגובת העירייה לעתירה]. אף לטענת העותרים, תכנית 418 טרם אושרה סופית [סעיף 50 לעתירה].

שנית, שטח המגרש הוא 6,630 מ"ר וברובו הגדול אינו כלול בתכנית 418. כך, רק שטח שגודלו 350 מ"ר ש מהווה רצועה צרה המיועדת ל"דרך" הגובלת עם הכביש, נמצא בתוך גבול תכנית 418. העמדת מבנה ישיבת ההסדר תחול בפועל מגבול החלקה כשב"צ ובגבולות תכנית 418.

בהינתן שבשלב זה אין כל וודאות בדבר אישור תכנית 418 ולא ידוע מה תהא מתכונתה הסופית ולנוכח השפעתה המינורית על החלקה, אין מקום לקבל את טענת העותרים כאילו הקצאת המקרקעין נוגדת את הוראות תכנית 418.

26. כידוע, בית המשפט ימעט להתערב בשאלת הקצאות הקרקע הציבורית שכן לרשות המקומית שיקול דעת נרחב בסוגיה זו. בעניין זה נקבע על ידי השופט ע' פוגלמן:

"'מה שימוש תעשה רשות ציבורית בנכסיה, באיזו מידה תרשה לאזרח את השימוש בהם ובאיזה מידה תסרב, זו היא שאלה אשר אותה רשות גופה, על-ידי נציגיה הנבחרים, מוסמכת להכריע בה' (בג"ץ 262/62 פרץ נ' המועצה המקומית כפר-שמריהו, פ"ד טז 2101, 2114 (1962)). ככלל, לרשות המקומית נתון שיקול דעת רחב בהחלטות שעניינן הקצאת משאבים ציבוריים. הנחת המוצא היא כי רשות מקומית – שהיא רשות נבחרת שחבריה מייצגים את הציבור שאותו נבחרו לשרת – מצויה בעמדה הטובה ביותר לקבוע מהם סדרי העדיפויות המקדמים את טובת הכלל, ולמצוא את האיזון הראוי בין מילוי צורכי הציבור לבין שמירת המסגרת התקציבית."

[עע"ם 662/11 סלע נ' ראש המועצה המקומית כפר ורדים, פסקה 20 (נבו, 09.09.2014)]

27. נוכחנו כי ההחלטה להקצות את המקרקעין לעמותה למטרת ישיבת הסדר התקבלה בהתאם למטרת הנוהל, לפיה הקצאת קרקע בפטור ממכרז ללא תמורה תעשה לגופים ש פועלים בתוך הרשות בנושאי חינוך, תרבות, דת, בריאות, רווחה וכיו"ב.
על פניו אופי הפעילות של העמותה עונה על כמה וכמה קריטריונים, ביניהם: חינוך, תרבות, דת ורווחה.
ההחלטה אף תואמת להוראות תכנית המתאר המקומית אפ/2000 לפיה, השימושים המותרים לבנייני ציבור הם: חינוך, חברה, בריאות, דת, מנהל, גינות, ספורט, מקלטים וכיו"ב, לפי שיקול דעת הוועדה המקומית.
בנוסף, כפי שהסבירה העירייה, שטח המגרש הוא 6,630 מ"ר כאשר לטובת ההקצאה הוקצה שטח של 1,250 מ"ר, המהווה כ-20% בלבד משטח המגרש. בשל שטחו הגדול של המגרש ניתן יהיה לעשות בו שימושים נוספים, לפי שיקול דעת הרשות.
זאת ועוד: המקרקעין מצויים בשכונת צה"ל ה נחשבת לאחת מהשכונות הוותיקות בראש העין. תושבי שכונה זו לא הגישו התנגדות להקצאה זו. מעבר לכך, עשרות תושבים של שכונת הסלעים השכנה למקרקעין דווקא תמכו בהקמת ישיבת הסדר במקרקעין [נ/36 לתגובת העירייה] .

28. התרשמתי כי ועדת ההקצאות דנה בכובד ראש בבקשת העמותה מאז שנת 2013 ועד להחלטה שהתקבלה בחודש אוגוסט בשנת 2020. הליך בחינת הבקשה נמשך שנים וכלל בין היתר: סיורים בשטח, בדיקת חלופות ושמיעת התנגדויות. לצד זאת נדרשה העמותה להציג פרוגרמה, מקורות מימון ומסמכים נוספים. עובר לקבלת ההחלטה על ידי המועצה הונחה על שולחנה חוות דעת משפטית מפורטת [נ/45 לתגובת העירייה]. הרשות אף אפשרה לעותרים לממש את זכות הטיעון והשימוע באופן ראוי וממצה – הן באמצעות שימוע בכתב והן ב אמצעות שימוע בעל-פה. התרשמתי כי הרשות ערכה הליך מינהלי ראוי ותקין שבסופו החלטה מנומקת של ועדת ההקצאות, שאושרה בדיון פומבי על ידי המועצה [נ/46 לת גובת העירייה].
כפי ששנה בית המשפט העליון בעע"ם 3538/18 עמותת בית כנסת קהילתי כוכב הצפון תל אביב-יפו נ' עיריית תל אביב-יפו, פסקה 26 (נבו, 25.06.2019): "נקודת המוצא לדיון בערעור, ובמידה רבה גם נקודת הסיום שלו, היא כיבוד שיקול הדעת של הרשות המקומית בהחלטות מסוג זה, בכפוף לבחינתו של הליך ההקצאה. כידוע, במקרים אלו בית המשפט אינו אמור לבוא במקומה של הרשות, והתערבותו תיעשה רק בגדרן של עילות הביקורת השיפוטית, כגון חריגה מסמכות, חוסר תום-לב או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות". משמצינו כי הליך ההקצאה התנהל באופן תקין ובהתחשב בשיקול הדעת הרחב שמוקנה לרשות המקומית בהקצאת קרקע לצורכי ציבור, אין עילה שבית המשפט יתערב בהחלט תה.

29. לנוכח הטעמים דלעיל דין העתירה להידחות לגופה וממילא מתייתרת טענת השיהוי שהעלו המשיבים כנגד העותרים.

30. סוף דבר: העתירה נדחית.
לנוכח תוצאת פסק הדין, אך גם בהתחשב בהיקף ההליכים ובהיותה של המחלוקת ציבורית בעיקרה, אני מחייב את העותרים בשכ"ט באי כוח המשיבות על הצד הנמוך – בסך 2,500 ₪ לזכות המשיבים 3-1 וסך 2,500 ₪ לזכות המשיבה 4. ההוצאות ישולמו בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ירון גור אריה
נתבע: עיריית ראש העין
שופט :
עורכי דין: