ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עאדל מוחתסב נגד ישראלבודי בע"מ :


לפני כבוד השופטת הבכירה , רחל קרלינסקי

המבקש
עאדל מוחתסב
ע"י ב"כ עו"ד מוחמד ספורי

נגד

המשיבה
ישראלבודי בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עמית חלמיש

פסק דין

1. בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי סעיף 16 לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו – 2006 .

2. עניינן של בקשת האישור והתובענה בטענה להפרה של הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח- 1998 ,ובעיקר תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ( התאמת נגישות לשירות) תשע"ג 2013 (להלן: "תקנות הנגישות") ע"י המשיבה העוסקת במתן ייעוץ ספורטיבי לחדרי כושר, לספורטאים ולעוסקים בספורט ואורח חיים בריא.

3. כנטען בבקשת האישור ,המשיבה שלה מספר סניפים ברחבי המדינה ומפעילה אתר אינטרנט, פעלה בניגוד להוראות הדין ולא פרסמה את רשימת הסניפים הנגישים לאנשים עם מוגבלות. עובדה זו התחוורה למבקש עת ביקר באתר המשיבה וחיפש מידע אודות נגישותם של סניפיה לאנשים עם מוגבלות לרבות לבעלי ליקוי ראיה. משלא עלה בידו הדבר חש כעס, תסכול ואכזבה.

4. המבקש טען לקיומן של עילות תביעה של הפרת חובה חקוקה ורשלנות על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ועתר למתן צווי עשה ופיצויים אותם כימת במיליון ₪ לחברי הקבוצה.

5. קבוצת הייצוג הוגדרה כ- "כל האנשים עם מוגבלות שביקרו או יכלו לבקר באתר האינטרנט של המשיבה כדי להיעזר ברשימת הסניפים הנגישים".

6. עוד טרם הגשת תגובת המשיבה ניהלו הצדדים דין ודברים והגיעו להסדר הסתלקות במסגרתו המשיבה התחייבה לתיקון הדרוש בדרך מוסכמת על פיה תפעל לפרסום הסדרי נגישות בהתאם להוראות הדין ותמנה רכז נגישות. כן התחייבה לבצוע השתלמויות ורענון נהלים. עוד סוכם על גמול למבקש בסך של 1500 ₪ ולבא כוחו שכ"ט עו"ד בסך של 3500 ₪ בצירוף מע"מ.

7. הצדדים פרטו נימוקיהם לאשר את הצעת הגמול ושכה"ט מכמה טעמים:
ראשית, בקשת ההסתלקות מקדמת את עניינם של אנשים עם מוגבלות.
שנית, התחייבות המשיבה כוללת הסדרה עתידית.
שלישית, הושגה תועלת של בקשת האישור והתובענה הייצוגית בקיום פרסום הסדרי הנגישות בהתאם להוראות הדין הרלבנטיות באופן שישרת את חברי הקבוצה.
רביעית, הסדר ההסתלקות עומד בתנאי פסיקת ביהמ"ש העליון בע"א 8114/14 לאישור הסתלקות מתוגמלת.
8. הצדדים הגישו השלמה לבקשה על פי החלטתי וממנה עולה כי המשיבה מינתה לתפקיד רכז הנגישות עובדת שפרטיה מופיעים באתר המשיבה ,והודיעה כי האחרונה תיקח חלק בהשתלמויות וריענון נהלים. כמו כן ולמעלה מן הצורך המשיבה פנתה לגורם מקצועי שביצע התאמות נגישות באתר ובסניפיה וראיה על פירוט הביצוע והתשלום לגורם הנ"ל צורפה לבקשה.

דיון
9. עיינתי בבקשה ובנימוקיה והחלטתי לאשר את ההסתלקות לרבות הגמול ושכר הטרחה.
לא הייתה מחלוקת כי בסמכותו של ביהמ"ש לאשר הסדר הסתלקות מתוגמלת במסגרת סעיף 16 הנ"ל ,שתכליתו קיום ביקורת שיפוטית על מניעיו של המבקש להסתלק מההליך.

10. בנימוקי הבקשה היה כדי לשכנע שתכלית בקשת האישור הושגה ואין תוחלת בהמשך בירורה יחד עם התובענה הייצוגית. על כן יש לאשר את ההסתלקות, מה גם שאינה יוצרת מעשה בית דין. בנסיבות אלו אין גם צורך באיתור תובע אחר לניהול המשך ההליך ולכן אני פוטרת את הצדדים, לבקשתם, מפרסום דבר הודעת ההסתלקות.

11. בהיות בקשת ההסתלקות מתוגמלת יש לנהוג בנוגע לכך על פי הוראות סעיף 16 לחוק תובענות יצוגיות.
בעניין זה טענו הצדדים כי הסכומים המוסכמים משקפים את הטרחה והמאמץ שהושקעו ע"י המבקש במטרה להשיג את תכלית הבקשה, וכן בתועלת שתצמח לקבוצה המיוצגת או לציבור בכלל כתוצאה מהתחייבויות המשיבה ומהקפדה על הוראות הדין בעתיד.
כמו כן נטען כי תשלומים כנ"ל לרבות שכר טרחה לבא כוח המבקש במסגרת הבקשה להסתלקות , אושרו ע"י בתי המשפט בשורת פסקי דין לרבות בעני ינים דומים ,והצדדים הפנו למספר החלטות שניתנו בעניין זה, כמו ת"צ (מרכז) 39195-01-19 באסם אבו אלהיגא נ' רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ (22.12.19) וכן ת"צ (ת"א) 30492-05-19 זקס נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (22.1.20 ).

12. סעיף 16 (א) לחוק תובענות ייצוגיות הציב שני שיקולים מצטברים בבא ביהמ"ש לבחון אישור גמול ושכ"ט ב"כ המבקש והם ; קיומה של עילת תביעה לכאורה ותועלת שהביאה הבקשה לחברי הקבוצה. תכליתם של שיקולים אלו היא מחד ,למנע הגשת תובענות סרק ומאידך, הבטחת גמול למבקש ובא כוחו מקום שהושגה תועלת ממשית לחברי הקבוצה.

הצדדים הפנו ל ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ ואח' (5.8.18) בו נקבע הכלל שאין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו במסגרת הסתלקות אלא במקרים מתאימים בלבד, בהם הוברר כי צמחה תועלת קונקרטית ורלבנטית לקבוצה כתוצאה מההליך.

13. התשתית העובדתית המוסכמת מצביעה כי בקשת האישור כשלעצמה מגלה עילה לכאורה ועומדת בהלימה לסעיף 9 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות. ודוק ,חשיבותן של הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות גולמה בהוראת סעיף 20 (ה) לחוק תובענות ייצוגיות, שהחריגן, וקבע את האפשרות לתבע במסגרת תובענה ייצוגית פיצוי אף ללא הוכחת נזק.
כפי העולה מהבקשה - בפרסום רשימת הסניפים, מינוי רכזת נגישות ואף ביצוע התאמות נדרשות הן באתר המשיבה והן בסניפי הרשת (אם כי הסעד האחרון לא נתבקש במסגרת התובענה הייצוגית) נמצאה תועלת רלבנטית בהסדר ההסתלקות וזיקה בינו לבין אינטרס חברי הקבוצה.
[על יתרונה של הסתלקות בנסיבות כנ"ל לעומת הסדר פשרה עמד לאחרונה ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בת"צ( ת"א) 6794-03-19 גבאי נ' אופיס 3000 בע"מ ( 3.5.21) מש אין ההסתלקות יוצרת מעשה בית דין ]

14. באשר לגמול ושכה"ט ב"כ המבקש – לאחר שבקשת האישור הביאה להנעת המשיבה לקיים את הוראות הדין בפועל ,ואף במידה העולה על הסעדים שהתבקשו בבקשה ,מצאתי את הסכומים שהוצעו ע"י הצדדים סבירים ועומדים בהלימה למשאבי הזמן שהושקעו ע"י המבקש בהגשת הבקשה, והשגת התועלת לחברי הקבוצה כאמור.

15. לאור האמור אני מורה כדלקמן:

א. בקשת ההסתלקות מאושרת במלואה לרבות חיוב המשיבה בתשלום גמול ושכה"ט כמוסכם.

ב. התביעה האישית תדחה ובקשת האישור והתובענה הייצוגית ימחקו, כמוסכם.

ניתן היום, ח' סיוון תשפ"א, 19 מאי 2021, בהעדר הצדדים.

חתימה


מעורבים
תובע: עאדל מוחתסב
נתבע: ישראלבודי בע"מ
שופט :
עורכי דין: